אחוזי נכות הלם קרב

אחוזי נכות הלם קרב
1. המערער יליד 1958, עבד כמכונאי רכב ובשנת 1981 נחבל בראשו כתוצאה מנפילת מוט ברזל. הפצע נתפר במרפאת הבסיס, ללא אשפוז. מאז נטען על ידי המערער לפגימות שונות שהוא מבקש לייחס אותן לאירוע האמור שנדחו, למעט הטענה לנכות נפשית.

2. ועדה רפואית מחוזית מיום 08.10.85 שמעה את תלונות המערער על כך שראשו פגוע והוא מאבד שליטה וכתבה כך:"אין ספק שהתנהגותו מגמתית ביותר ושמדובר בעיקר על גישה של שאיפה לפיצויים. עם זאת, עובדה היא שהנ"ל בשנת 1981 נחבל בראשו, אם כי בצורה לא קשה ואין לשלול אצל אישיות מסוגו שהתאונה בכל זאת השאירה תופעות פסיכונוירוטיות כלשהן". בתיאור הפגימות מקום בו קבעה הועדה דרגת נכות של 10% (לפי סעיף 33ב')- קבעה:" אפשרות של תגובה נפשית נוירוטית מחבלה מ- 1981 על רקע שאיפה בולטת להשגת פיצויים".

3. במהלך השנים טען המערער באופן חוזר להחמרה במצבו ואתייחס רק לציוני דרך בולטים –

3.1 ועדה רפואית מחוזית מיום 16.4.00 (שאושרה בועדה רפואית עליונה), קבעה דרגת נכות של 30% זמנית (בהתאם לסעיף 33ד') בגין תהליך סכיזופרני רזידורלי.
3.2 ועדה רפואית מחוזית מיום 23.9.01 קבעה נכות זו כצמיתה.
3.3 ועדה רפואית מחוזית מיום 18.7.05 שקבעה דרגה של 50% זמנית בשל סכיזופרניה רזידואלית עם הגבלה בתפקוד בצורה קשה. יצויין כי בפני ועדה זו טען המערער כי הוא סובל מ"הלם קרב" בשל חילוץ "הרבה אנשים" מלבנון בשנת 1983.
3.4 ועדה רפואית מחוזית מיום 06.08.07 שהאריכה את הנכות הזמנית לשנתיים נוספות .
3.5 ועדה רפואית מחוזית מיום 09.11.09 אשר קבעה כי הנכות הצמיתה היא בדרגה של 30%.

4. על קביעת הועדה המחוזית מיום 09.11.09 ערער המערער לועדה רפואית עליונה וזו התכנסה לדון בעניינו ביום 27.7.10 וביום 07.12.10. הועדה דחתה את הערעור, והחלטתה היא מושא ערעור זה.

5. עיון בהודעת הערעור (על אף שמאופיין בהצפת מסמכים) מעלה כי טענות הערעור מתמקדות בנושאים הבאים:
5.1 המערער לא קיבל עותק מהפרוטוקול מיום 27.7.10 (בטרם הסתיים הדיון) ולכן סירב להתייצב לישיבה שזומנה ליום 19.10.10. גם משזומן לישיבה נוספת ביום 07.12.10 סירב להופיע. ב"כ המערער טוען שיש בכך אי עמידה בכללי השקיפות ופגיעה בכללי הצדק הטבעי.

5.2 עוד נטען בהודעת הערעור כי הועדה התעלמה ממכתביו של ד"ר בירמן וכן לא עמדה בפני הועדה העובדה כי המערער אושפז בסמוך לישיבתה האחרונה וניתן סיכום מחלה מבית החולים "כרמל" מיום 31.1.11 (מסמך ממועד שלאחר התכנסות הועדה).

5.3 מעבר לכך מציין ב"כ המערער כי מצבו של המערער מצדיק דרגת נכות של 70% ובוודאי של 50%.

6. לעניין השקיפות - בישיבה שהתקיימה ביום 27.7.10 שמעה הועדה את טענות בא כוחו של המערער, את תלונות הנבדק, בדקה אותו וקודם לעריכת הדיון והמסקנות ביקשה לקבל סיכומי אשפוז מבית חולים "טירת כרמל" מחודש ינואר 2010 ומחודש פברואר 2010. הועדה קבעה כי תסיים את הדיון עם קבלת מסמכים אלו.

המערער זומן לישיבה ביום 19.10.10 אך ביום הדיון התקבל מכתב בא-כוחו של המערער שאין בכוונתו להתייצב לדיון כי לא קיבל עותק מפרוטוקול הועדה ומהטעם שהמערער כבר נבדק. ב"כ המערער שלח במכתב זה דוח עדכני מד"ר בירמן שביקש לצרפו. בתיק הרפואי לא מתויקת כל בקשה קודמת של ב"כ המערער לקבלת הפרוטוקול. ב"כ המערער טוען כי קיבל בעקבות מכתבו מיום 19.10.10 תשובה שלא ניתן לשלוח פרוטוקול לפני סיכום הדיון והחלטת הועדה הרפואית העליונה בערעור.

מאחר ולא התייצב המערער לדיון ביום 19.10.10 זומן למועד חדש ליום 07.12.10 אך גם למועד זה לא התייצב המערער או בא-כוחו.

בנושא הפרוטוקולים – אכן, אם אכן הודע לב"כ המערער שעליו להמתין לקבלת הפרוטוקול רק לאחר התוצאה הסופית של הדיון, הרי שלכאורה לא היה מקום למנוע את הפרוטוקול מהמערער על אף שהועדה טרם עיינה בסיכומי האשפוז. רעיון השקיפות טמון בכך שמהלך הדיון בפני הועדה וכן החלטותיה האופרטיביות יעמדו לעיון הפונים עוד בשלבי הביניים. כך גם באשר לתוצאות הבדיקות הרפואיות שנערכו. יחד עם זאת ככל שהועדה הרפואית או הועדה הרפואית העליונה חשה כי לא סיימה את מלאכתה וכי מסירת מסמכים שונים, ובהם דיון פנימי תסכל את האפשרות למצות את בדיקת המקרה כהלכה, יש לייחס לכך משקל לא מבוטל. (ראו בג"צ 4795/07 פלוני נ' ד"ר זנדבק ממונה ארצי ויו"ר ועדות (נבו, 15.3.09)). במקרה כאן לא ראיתי מדוע היה מקום למנוע מהמערער את הפרוטוקול אחרי הישיבה הראשונה, אם אכן נמנע, אך מכל מקום לא ניתן לומר שמניעת הפרוטוקול נגסה בזכויות המהותיות של המערער שכן כבר נבדק, וכל שהיה דרוש הוא עיון בסיכומי האשפוז שאלו היו ברשותו ובשליטתו של המערער עוד קודם לכן.

עובדה היא שהמערער ובא-כוחו בחרו שלא להתייצב לדיון ואף נשלח חומר מעודכן לועדה. הועדה כבר בדקה את המערער בישיבתה הקודמת וכל שנותר לה הוא לעיין בסיכומי האשפוז מבית החולים "טירת הכרמל" . לכן, לא ניתן לומר כי נפגעו כללי הצדק הטבעי ונפגעה זכותו של המערער שישמיע קולו בועדה.

7. טענתו של המערער כי מצבו של המערער מזכה אותו באחוזי נכות גבוהים יותר, הינה טענה המתייחסת למסקנות הרפואיות ואיננה בבחינת טענה משפטית בגינה ניתן להגיש ערעור לבית משפט זה.
וראו לעניין זה רע"א 10746/06 פלוני נ' הועדה הרפואית העליונה (נבו, 13/3/07) כדלקמן:
"המבקש משיג על אחוזי הנכות שקבעה הועדה, אך "עניינים אלה הם בסמכות בלעדית של הועדות הרפואיות שבידן הסמכות וברשותן הידע להעריך את המצבו הרפואי של נכה ולקבוע אחוזי נכות לפי המבחנים הקבועים בתקנות הנכים" (רע"א 2336/02 ואנונו נ' קצין התגמולים (טרם פורסם) (השופטת שטרסברג – כהן)). סעיף 12(א)א' לחוק הנכים מגביל את אפשרות הערעור לבית המשפט המחוזי על החלטת הועדה לנקודה משפטית בלבד – ובענייננו הנושא המשפטי שולי לאמיתו (ראו רע"א 202/00 פלונית נ' קצין התגמולים, פ"ד נו(1) 649,655 (השופטת דורנר);רע"א 6540/04 שיבלי מוקטרן נ' קצין התגמולים (לא פורסם) (השופטת פרוקצ'יה))."
וכן-
"לא שוכנעתי, כי באי בחירתה של הועדה במבחן עליו מצביע המבקש מתקיימת עילה משפטית ראויה, לאחר שזו דנה בנושא והכריעה רפואית כאשר הכריעה, שוב – עניין לנו בנושא רפואי מובהק, ובית המשפט כמצוות המחוקק – אינו מצויד בסמכות ואף אינו ניחן במומחיות הדרושות לכך"
וראו רע"א 7481/08 פלוני נ' משרד הבטחון (אתר נבו 24.9.08)
"המחוקק הפקיד במפורש את קביעת אחוזי הנכות בידי הועדות הרפואיות. סעיף 10 א' לחוק הנכים קובע כי ועדה רפואית תקבע מזמן לזמן את דרגת נכותו של נכה. הדברים ברורים כשמש – דרגת הנכות היא אחוזי הנכות והמחוקק ראה את אלה כשאלה רפואית ואכן, עצם המחלוקת שנתעוררה בתיק זה עוסקת באחוזי הנכות".
הועדה הרפואית העליונה התכנסה לדיון בהרכב של שני פסיכיאטרים ואורטופד.   הועדה בדקה את המערער ורשמה :"ללא עדות לאי שקט פסיכו מוטורי או להאטה . דיבור ספונטני , עונה לעניין, תשובה מאורגנת. אין עדות למחשבות שווא או להפרעות בתפיסה, לא מתאר חודרנות, לא מגלה מחשבות אובדניות. טוען שכל היום יושב בבית בחשיכה, לא יוצא מהבית פרט לפגישות עם החונך, אינו צופה בטלויזיה, לדבריו. אין הפרעה בריכוז, יש פערים בזיכרון....שיפוט גס שמור".
הועדה ציינה כי עיינה בכל המסמכים שבתיק כולל התיק ממרפאת רמב"ם וחוות דעת של ד"ר לני, מומחה מטעם המערער, שהוגשה לתיק. הועדה ציינה כי במהלך השנים יש אבחנות שונות החל מתגובה נוירוטית עקב חבלה בראש, בהמשך הוכר כסובל מסכיזופרניה רזידואלית ובמכתבים ממטפלים בשנים האחרונות עולות אבחנות של PTSD ומחלה סכיזואפקטיבית. הועדה לא התרשמה מקיום סימנים חיוביים של סכיזופרניה וציינה כי לא ברור אם קיימים סימנים שליליים.
חוות דעת ד"ר לני מיום 23.3.2010 מסתמכת על דברים שמסר לו המערער שאינם מעוגנים בתיק הרפואי שלפניי. למשל, שאושפז לאחר חבלת הראש לתקופה של שבועיים, כאשר בתיק הרפואי מצויין שלא אושפז. למשל, שציין טראומה ממלחמת לבנון הראשונה ממראות קשים של הרוגים ופצועים אותם חילץ – עובדה שלא מופיעה בתיק הרפואי או בבסיס ההכרה בנכות. המומחה מצא סממנים של PTSD שמקורם בעיקר בחוויותיו במלחמת לבנון. חלק ניכר מחוות דעתו מתבסס על ממצא זה, כך גם דרגת הנכות שנקב על אף שלכאורה עולה מהתיק שהמערער לא הוכר כנכה בגין הפרעה בתר חבלתית.
מסיכומי האשפוז בבית החולים "טירת כרמל" מחודש ינואר (אשפוז של כ-3 שבועות) וחודש פברואר 2010 (אשפוז של כ- 5 שבועות) עולה שגם לשם נשלח המערער על יד רופאו כסובל ממצב פוסט-טראומתי. בסיכום האשפוז מחודש ינואר נכתב בפרק מהלך האשפוז :"המטופל היה עסוק יותר בעניין הקצבה ואחוזי הנכות... לא התרשמנו באשפוזו על החמרה פסיכוטית או הפרעה אפקטיבית מז'ורית שעלולה לסכן עצמו וסובבים, כך לא היה ניתן לשלול אגרבציה של הסימפטומים בכוונה להחזיר אחוזי נכות". בפרק דיון וסיכום נרשם:"הנסיגה במצבו הנפשי הוא תגובתי לאחר הורדת אחוזי הנכות, התחיל להתפרץ, איים להתאבד וגילה התפרצויות זעם והתנהגות תוקפנית כלפי אשתו" בפרק מהלך האשפוז השני נכתב : "כאשר נשאל ממה סובל ענה מ"הלם קרב" ותלונותיו על שיחזורים טראומתיים במשך היממה, התרשמנו על אגרבציה והתנהגות מגמתית סובייקטיבית". בפרק הסיכום נכתב : "המטופל לא עבר אשפוזים. בתקופה האחרונה 2 אשפוזים רצופים, רקע תגובתי לאחר הורדת אחוזי הנכות, מתוארת הנסיגה במצבו הנפשי על התפרצויות, איומים להתאבד, זעם ותוקפנות כלפי אשתו. באשפוזו מצבו הנפשי התאזן. לא נתגלו התפרצויות דומות, לא בלטו ביטויים פסיכוטיים או הפרעה אפקטיבית מג'ורית. גיבשנו דעה כי התמונה הפנימית מתאימה ללביליות אפקטיבית וקרוב לוודאי מחשבות חודרניות, טורדניות שמטרידות אותו, מתאימות לתמונה של PTSD והפרעה תגובתית".
שוב אציין, כי ממצא של PTSD לא הוכר כנכות מוכרת אצל המערער.
התיק עתיר ממצאים, בין היתר לדוגמא מכתב ד"ר גרייב מ- 30.7.97 שנותן גיבוי לרצונו של המערער לשוב לשירות מילואים שם נרשם:"הנ"ל בטיפולי לאחר סקירת הכרטיס הרפואי שלו ואחרי בדיקה גופנית מלאה לא נמצאה כל עדות למחלה או פגם בריאותי או נפשי כלשהוא. הנ"ל מתפקד היטב ואיננו סובל משום בעיה כרונית או אחרת". כך גם מכתב ד"ר גרייב מינואר 98' בבקשה להחזיר למערער את רישיון הנהיגה. שם נרשם כי המערער "מוכר לי היטב ממספר שנים, מתפקד היטב, לא נוטל שום טיפול פסיכיאטרי ואפילו לא כדורי הרגעה....כגון לוריין או וואבן או אסיבל, לא פונה בתלונות מיוחדות ולא מדווח עליו על ידי הסביבה כאדם מופרע או חולה נפש".
8. בשל ריבוי החומר על גווניו השונים ובשל המקצועיות הרפואית הנחוצה לצורך התרשמות מהמערער אין מקום שבית משפט זה יתערב בממצאי הועדה. הועדה סיכמה: "בבדיקתנו לא התרשמנו מקיום של סימנים פסיכוטיים חריפים, דיכאון מג'ורי, או סימנים של PTSD. הרושם היה שמדובר בתהליך של סכיזופרניה עם סימנים שליליים. לכן הועדה דוחה את הערעור".

9. לפיכך, הערעור נדחה.
10. אין צו להוצאות.
  11. המזכירות תחזיר את תיקיו הרפואיים של המערער לידי ב"כ המשיב.
  12. המזכירות תעביר עותק פסק הדין לצדדים.
 


ניתן היום, ט' חשון תשע"ב, 06 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אחוזי נכות וכסף

  2. אחוזי נכות הלם קרב

  3. אחוזי נכות הלם קרב

  4. אחוזי נכות סחרחורות

  5. אחוזי נכות עורך דין

  6. אחוזי נכות צליפת שוט

  7. אחוזי נכות כריתת רחם

  8. אחוזי נכות סקלרודרמה

  9. מבחן טחינה חיובי

  10. ערעור על 15 אחוז נכות

  11. אחוזי נכות בגין סחרחורת

  12. 5 אחוז נכות תאונת דרכים

  13. אפקט דיספורי אחוזי נכות

  14. 19 אחוז נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20 אחוז נכות

  16. תאונת דרכים 38 אחוזי נכות

  17. 12 אחוז נכות בתאונת דרכים

  18. פגיעה באגודל - אחוזי נכות

  19. ערעור על הפחתת אחוזי נכות

  20. אחוזי נכות בגין השתלת כליה

  21. כמה כסף מקבלים על 5 אחוז נכות

  22. הפחתת אחוזי נכות בגין מצב קודם

  23. הפרעות פסיכונוירוטיות - אחוזי נכות

  24. פגיעה בכושר השתכרות ללא אחוזי נכות

  25. קביעת אחוזי נכות בביטוח לאומי בתביעת נזיקין

  26. תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), תש''ם-1979

  27. ראיות לסתור את קביעת אחוז נכות הצמיתה של המל''ל

  28. אחוזי נכות לפי סעיף 37(7)א לתקנות הביטוח הלאומי

  29. תאונת דרכים לאדם שיש לו כבר אחוזי נכות בביטוח לאומי

  30. תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נכות) (קביעת אחוזי נכות רפואית, מינוי ועדות לעררים והוראות שונות), התשמ''ד-1984

  31. שאלות ותשובות


משפט מסחרי
דיני מקרקעין
דיני נזיקין
דיני ביטוח
דיני עבודה
דיני מיסים
פשיטת רגל
דיני בנקאות
קניין רוחני
דיני תעבורה
משפט פלילי
דיני משפחה
משפט מנהלי
הגנת הצרכן
סדרי דין









רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון