ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום

ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום
תיק זה החל ככתב תביעה בסדר דין מקוצר של התובע (להלן: "הבנק") כנגד הנתבעים ע"ס של 176,344 ₪. הנתבעת 1 (להלן: "החברה") ניהלה בבנק את חשבונה העיסקי והנתבע 3 (להלן: "הנתבע") היה בין מנהלי החברה והבנק טוען כי ערב לחובות החברה לבנק. הנתבע 2 גם הוא היה מנהל בחברה (להלן: "מיכאל"), נתבע אף הוא- אך כנגדו ניתן פסק דין בהיעדר בקשת רשות להתגונן.
החברה ניהלה בבנק את חשבונה העיסקי, כאשר החשבון נוהל תחילה בסניף גדרה, אחר כך הועבר לסניף יבנה וביום 25.1.2008 הועבר החשבון לסניף יהוד, לבקשת החברה. ביום 24.12.2007 כאשר החשבון היה עדיין בסניף יבנה הועמדה בחשבון הלוואה בסך של 350,000 ₪ בריבית משתנה על בסיס הפריים (להלן: "ההלוואה"). ההלוואה הועמדה חלף הלוואות קודמות שהועמדו בחשבון ואשר נפרעו לחשבון השוטף ביום העמדת ההלוואה.
בכתב התביעה בסדר דין מקוצר טען הבנק כי גם הנתבע וגם מיכאל חתמו על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום לפיו ערבו כלפי הבנק לחובותיה של החברה לבנק וזאת ביום 30.1.2008. כנגד מיכאל ניתן פסק דין בהעדר הגנה עוד ביום 7.3.10. הצדדים הגיעו להסכמה, כי הנתבע יקבל רשות להתגונן ולאחר מכן הגישו הצדדים ראיות. מטעם הבנק העידו גב' מזל כהן, פקידה בסניף יבנה, גילה בר נתן, פקידה בסניף יהוד, אולגה זוין-בושל, פקידה בסניף יהוד במועד הרלוונטי. מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו, אשתו וכן הובאה חוות דעת של הגרפולוגית, גב' אורה כבירי (להלן: "הגרפולוגית").
לגירסת הנתבעים בסיכומים (סעיפים 9,10) הבנק פעל שלא כדין כאשר שילם כספים מחשבון הבנק, משום שעל פי ההסכם עם החברה נדרש אישור של כל בעלי החשבון יחד ובתוספת חותמת החברה לשם ביצוע פעולות בחשבון. לטענת הנתבע הבנק התרשל כלפי החברה שכן ביצע פעולות שלא בהתאם לזכויות החתימה בחשבון וביצע פעולות של הוצאת כספים והעברתם לחשבון החברה לחו"ל ללא אישורו, ללא ידיעתו וללא חתימתו של הנתבע כנדרש וכמתחייב. עוד טוען הנתבע כי החתימה על כתב הערבות הנחזית כחתימתו, אינה חתימתו ולכן אין כוחה יפה והיא אינה מחייבת אותו.


דיון והכרעה
טענת הזיוף


בתצהיר בקשת הרשות להתגונן לא טען הנתבע דבר וחצי דבר לעניין זיוף כלשהו של חתימותיו על מסמכים כלשהם, אלא טען אך ורק את הטענה הנוספת בעניין העברות ללא אישור כנדרש, טענה שאדון בה להלן. לאחר שהוסכם בין הצדדים על מתן רשות להתגונן הגיש הנתבע את ראיותיו ובמסגרת תצהירו טען, לראשונה, כי חתימתו במסמך "הודעה לערב בגין ערבות מתמדת לא מוגבלת בסכום" (להלן: "ההודעה לערב") אשר סומנה על ידי הגרפולוגית כמסמך ב/1 היא חתימה מזויפת.
בסיכומים מטעם הנתבע, נטען, לפתע, כי החתימה על כתב הערבות עצמו הנחזית כחתימתו של הנתבע אינה חתימתו. ודוק, החתימה, לגביה טען זיוף בתצהיר הייתה על "ההודעה לערב" ואילו בסיכומים נטען זיוף ל"כתב הערבות" עצמו. מכאן, שמדובר בטענה שכלל לא נטענה במסגרת כתבי הטענות שבין הצדדים (בבקשת רשות להתגונן שהפכה לכתב הגנה) ובשלב מאוחר יותר, בתצהיר ובחוות הדעת של גב' כבירי נטען לזיוף של מסמך אחר ולא של כתב הערבות. מדובר, למצער, בטענה שהיא שינוי חזית ובוודאי שהיא עדות כבושה ככל שהיא עדות בכלל, שהרי הנתבע מעולם לא טען זאת במפורש בעצמו, ולכן אין מקום לקבל כלל טענה זו של הזיוף.
יחד עם זאת, אני אבחן את הטענה ואת חוות הדעת גם לגופה. מן החקירה הנגדית עלה כי כתב הערבות בטופס ההודעה לערב היו מחוברים פיזית האחד לשני, ועל כן הנתבע לא יכול היה לחתום על כתב הערבות לגביו לא הייתה טענת זיוף ובאותו מעמד על חלקו האחר של המסמך לא. שני המסמכים נחתמו בו זמנית ואושרו על ידי פקיד הבנק. לעניין החתימה הביא הבנק כעדה את הגב' אולגה אשר אישרה במעמד החתימה את חתימות הערבים על כתב הערבות (עמ' 15 שורות 12-30).
ההגיון והשכל הישר מביאים למסקנה כי משלא נטען זיוף לעניין כתב הערבות עצמו והזיוף נטען רק בסיכומים, הרי שלמעשה כל טענה זו בסיכומים נועדה אך ורק כדי להתמודד עם הטענה, שהוצגה בזמן הדיון, כי טופס ההודעה לערב המקורי לא הופרד מכתב הערבות עליו חתם הנתבע. מכאן שהדרך היחידה של הנתבע הייתה לשנות כעת את גירסתו ולטעון כי גם חתימתו על כתב הערבות זויפה. נראה כי התנהלות זו של הנתבע מעוררת ספק רב באמינותו ובמהימנותו, ומכאן שאיני מקבלת את טענתו כי חתימתו זויפה על מסמך כלשהו.
בנסיבות כאלה כאשר השתכנעתי מהעדה מטעם הבנק ומהדרך שבה חתם הנתבע על הטופס כי הוא אכן חתם, אבל שאין כל צורך להידרש לחוות דעת הגרפולוגית, אשר בנסיבות שכאלה לא הצליחה לעורר ספק בחתימת הנתבע על המסמכים.

טענת העברה ללא הרשאה


אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע ומיכאל ביחד היו מורשי חתימה בחשבון. בתקופה בה התנהל החשבון בסניף יהוד חויב החשבון בגין 5 העברות לספקים של החברה בחו"ל. כנגד 4 מהם טוען הנתבע כי בוצעו ללא אישור כנדרש. עוד אין חולק כי אין בידי התובע מסמכי מקור שיאשרו את העברות הכספים מחשבון החברה לספקים בחו"ל. במילים אחרות וכפי שהודה התובע באמצעות העדה מטעמו, גב' גילה בר נתן, אין כיום באפשרות התובע להציג הוראות חתומות על ידי הנתבע המאשרות העברת כספים, משום שלא מצאו את הקלסר שבו נמצאות ההעברות האלה.
ביום 5.2.2008 הועבר מהחשבון סך של 55,025.78 ₪ לזכות חברה בשם קנזן בטורקיה. ההוראה לביצוע ההעברה ניתנה ללא חתימה פיזית אלא באמצעות פקידה בשם אתי מהחברה, במישרין באינטרנט ("גלישה ישירה"). בעניין זה הבהירו העדות מטעם הבנק כי על מנת שחברה תוכל לבצע פעולות באמצעות האינטרנט, על המורשים מטעמה לקבל סיסמה אישית לביצוע הפעולות. לכל מורשה מוגדר מה הן הפעולות שהוא רשאי לבצע והסיסמא שניתנת לו – לא ניתנת להעברה. כמובן שבמקרה כזה אין חתימה אלא העברה באמצעות האינטרנט. באותה העברה נכתב על ידי אותה אתי שביצעה את ההעברה בטופס "לאולגה, נא עדכני אותי עם ביצע העברה. אנא העבירי לי את המסמך באנגלית שהועבר לספק, תודה אתי דיין".
יש לציין כי הספקית קנזן אליה בוצעה ההעברה הוצגה על ידי החברה כספקית שלה, כאשר בתיק הלקוח של החברה בבנק נמצאה חוברת של קנזן (נספח 16 לתצהיר גילה), וכן ממאזן הבוחן של החברה מיום 13.1.2008 (נספח 17 לתצהיר גילה – עמ' 10 למאזן ) עולה כי קנזן היא אחת מספקיות חו"ל של החברה ושולמו לה תשלומים קודמים. עוד יש לציין כי מזל העידה, כי בסניף יבנה גם כן בוצעו העברות כספים לספקים של החברה בחו"ל בדיוק באותו אופן באמצעות האינטרנט (נספחים 4-5 לתצהיר מזל). בתצהירה כותבת מזל כי ביום 29.4.2007 בוצעה פעולת העברה לתשלום 5,600 דולר לספק בחו"ל וכן ביום 21.8.2007 בוצעה פעולת העברה לתשלום 2,500 דולר לספק בחו"ל בשם Ningbo Etdz (להלן: נינגבו"). בנוסף קיים תשלום נוסף שגם כן בוצע באינטרנט מיום 5.3.2008 וגם העברה זו ניתנה על ידי אתי באינטרנט ובהוראות המיוחדות כתוב: "לאולגה/אורית בבקשה לשלוח לי בפקס 03-6325938 אישור העברה לספק בחו"ל את טופס באנגלית. תודה, אתי דיין". בחקירתו אישר הנתבע כי מספר הפקס הכתוב בטופס הוא אכן מספר הפקס של החברה (עמ' 28 שורות 4-6). למרות שגם זו העברה דרך האינטרנט הנתבע לא טען כנגד העברה זו דבר.
מכאן שמדובר בהעברה שבוצעה כראוי על פי האפשרות שניתנה לחברה על פי בקשתה לבצע "גלישה ישירה", כאשר באותה הדרך בדיוק בוצעו העברות נוספות הן בסניף יבנה וגם בסניף יהוד.
אשר לשלושת התשלומים הנוספים הרי שהתשלום הראשון נעשה ביום 28.7.2008 בהעברה מהחשבון סך של 22,979.36 ₪ לזכות חברה בהודו. ביום ההעברה הופקדו לחשבון מספר שיקים בסך כולל של 84,455 ₪. מתוך הסכום הנ"ל שהופקד סך של 61,686 ₪ הופקד בשיקים בטופס הנחזה להיות חתום על ידי הנתבע שכפר בחקירה הנגדית בחתימה זו.
התשלום השני נעשה ביום 31.7.2008 בהעברה מהחשבון סך של 75,152.88 ₪ לזכות ספק בחו"ל. יש לציין כי לזכות ספק זה הופקדו כספים כאשר התנהל החשבון בסניף יבנה. ביום ההעברה הנ"ל הופקד לחשבון סך של 74,632.78 ₪ אשר הופקדו לחשבון אחר בבנק בסניף רמת חן. הנתבע אישר בחקירתו הנגדית כי סכום זה הופקד על ידי דורון.
התשלום השלישי נעשה ביום 23.12.2008 בהעברה מהחשבון סך של 80,778.77 ₪ שוב לזכות אותו ספק. ביום ההעברה הופקד לחשבון סך של 10,500 ₪, וכן סך של 19,000 ₪ שהופקד על ידי מיכאל. יום קודם הופקד לחשבון סך של 40,000 ₪ ושוב סך של 15,000 ₪ על ידי מיכאל. סה"כ הופקד סך כולל של 84,500 ₪.
אשר לשלושת התשלומים האחרונים, הבנק לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי התשלומים אכן בוצעו על פי דרישות החתימה בחשבון ונטל ההוכחה כתובע מוטל עליו. על פי הפסיקה, בנק שאינו מכבד זכויות החתימה בחשבון ייחשב כמי שהתרשל באופן חמור (ע"א 7370/06 דניאל שני נ' אנדרי ברדיצבסקי (לא פורסם, 28.1.09), ע"א 260/71 אוברבאום נ' בנק פ.ק.או. בע"מ, פ"ד כו(2) 737). יתר על כן, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי גם אם הסכים בעל חשבון לביצוע פעולה אחת בניגוד לזכויות החתימה בחשבון אי אפשר ללמוד מכך על הסכמה לביצוע פעולות דומות נוספות כלשונו של בית המשפט המחוזי: "אם נקצין טענתו זו של המשיב, יהא האבסורד ברור: מתן הסכמה חד פעמית לסטייה מזכויות החתימה בחשבון משמעה הסכמה לכל פעולה המבוצעת בחשבון בניגוד לזכויות החתימה" (ע"א (ת"א) 1022/05 אירטל יבוא ושיווק מזגנים בע"מ (לא פורסם, 28.6.06). עוד קובע בית המשפט המחוזי שם: "המסקנה הנדרשת היא שבסיכון שנוצר עקב ההעברות הבלתי-תקינות, שנעשו בניגוד לזכויות החתימה בחשבון, חייב לשאת המשיב, שהתרשל באופן חמור בבצעו העברות אלה". משהבנק אינו יכול להוכיח כי ביצע את ההעברות לחו"ל על פי הוראות חיוב החשבון שנתנה לו החברה, הרי שלא הצליח להוכיח כי העברת הסכומים בוצעה באופן המחייב את החברה.
לעניין זה טוען הבנק כי גם אם יקבע כי הבנק התרשל, הרי שעל הנתבע להוכיח כי רשלנותו של הבנק הביאה לנזק לחברה. ולטענת הבנק ההעברות לא גרמו נזק לחברה כיוון שכפי שתואר לעיל כנגד כל העברה לחו"ל הוכנסו סכומים זהים לחשבון החברה. טענה זו עם כל הכבוד אינה יכולה להתקבל. על מנת להוכיח כי הסכומים שהופקדו בחשבון הופקדו על ידי מי שהופקדו על מנת לכסות את הסכומים שהועברו היה על הבנק להביא את המפקידים שיעידו כי כך אכן נעשה וכי לא היו מפקידים את אותם סכומים אילולא ההעברות. הבנק מבקש לבסס את גרסתו על עובדות נסיבתיות בלבד ולטעמי בנסיבות אלה אין די בכך כדי לקבוע כי הסכומים שהועברו מחשבון החברה על ידי הבנק אינם נזק שנגרם לחברה.
לפיכך, למרות ספקות בגרסת הנתבע, אשר העלה טענות זיוף שלא התקבלו, אין די בספקות אלה, כדי לקבוע כי הבנק עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, כי ההעברות בוצעו ללא חריגה מהרשאה או כי לא נגרם נזק לחשבון החברה כתוצאה מההעברות אלה. מכאן שהבנק אינו יכול לחייב את הנתבע בשלושת ההעברות המנויות לעיל, דהיינו על הבנק להפחית מסכום התביעה את הסכומים הבאים: 22,979.36 ₪ מיום 22.7.08, 75,152.8 ₪ מיום 31.7.08 וסך של 80,778.77 ₪ מיום 23.12.08, כששלושת הסכומים משוערכים ונושאים ריבית בשיעור שנגבה מן הנתבע במסגרת הגשת התביעה

סוף דבר


התביעה מתקבלת בחלקה כך שמסכום התביעה יש להפחית את הסכומים המפורטים בסעיף 19. היתרה לאחר ההפחתה תשולם על ידי הנתבע לתובע.
בנסיבות אלה, איני מוצאת לנכון לפסוק הוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי ערבות ?

  2. ערבות בדק

  3. ערבות לשטר

  4. נסיבות מיוחדות

  5. איך מבטלים ערבות ?

  6. ערבות אוטונומית

  7. חובת הודעה לערב

  8. ערבות אישית לחברה

  9. ערבות להסכם ליסינג

  10. עיכוב מימוש הערבות

  11. סעיף 5 לחוק הערבות

  12. סעיף 26 לחוק הערבות

  13. מיצוי הליכים נגד ערב

  14. סירוב לחתום על ערבות

  15. הכחשת חתימה על ערבות

  16. מימוש ערבות ללא התראה

  17. שינוי נוסח ערבות מכרז

  18. כתב ערבות בלתי מוגבלת

  19. ערבות בלתי מוגבל בסכום

  20. גמירות דעת בחוזה ערבות

  21. חוק הערבות, תשכ"ז-1967

  22. חתימה תחת מחאה על ערבות

  23. הוכחת ערבות אישית לחברה

  24. ערבות בחתימה על גב השיק

  25. ערבות להלוואה חוץ בנקאית

  26. הכחשת חתימה על ערבות לחברה

  27. שינוי תנאי ערבות ללא הסכמה

  28. תקנות הערבות, התשנ''ח-1998

  29. סירוב לחתום על ערבות אישית

  30. ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום

  31. הפקדת ערבות לפני קריסת חברה

  32. טענת זיוף חתימה על כתב ערבות

  33. חתימה על ערבות בסניף בנק אחר

  34. ביטול ערבות אישית בלתי מוגבלת

  35. חתימה על ערבות בלי לדעת עברית

  36. דחיית תביעה בשל אי הפקדת ערבות

  37. כתב ערבות מוגבל בזמן (למשך שנה)

  38. ערבות אישית של מנהל תפעול בחברה

  39. חשיבות ערבות אישית בחוזה עם חברה

  40. תביעה נגד משכיר בגין מימוש ערבות

  41. כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום

  42. חוק ערבויות מטעם המדינה, תשי"ח-1958

  43. ערבות המדינה להלוואה בחוק מימון מפלגות

  44. סעיף 5 לחוק הערבות - השפעת שינוי חוב על ערב

  45. נטען כי כתב הערבות בוטל בהסכמה עקב יציאה מניהול החברה

  46. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות להסכמים) תשט''ו-1955

  47. חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, תשט"ז-1956

  48. תקנות הנכים (תגמולים ושיקום) (ערבויות למילוות לנכים), תשי''ד-1954

  49. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון