1. בתביעה זו, מבקש מר יהוד אמנון (להלן: "התובע") להכיר בתאונה שאירעה לו ביום 21/2/08, כתאונת עבודה. ביום 17/9/08 נדחתה תביעתו של התובע על ידי הנתבע, מהנימוק המרכזי כי לא הוכח שנגרם לתובע אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו (נספחי כתב התביעה). 2. בפתח הדברים, ולמען בהירות התמונה יצוין, כי תביעתו של התובע הוגשה ביום 22/10/08, והתנהלה לפני מותב בראשות כב' השופטת מהא סמיר- עמאר. בהתאם להחלטתו של כב' הנשיא כהן מיום 2/10/11, הועבר התיק למותב הנוכחי. דיון בתיק נקבע ליום 5/1/12, אולם, בשל שביתת פרקליטי המוסד לביטוח לאומי, לא ניתן היה לקיימו במועד שנקבע. עיון בתיק בית הדין העלה, כי ב"כ התובע ביקש קבלת הכרעה על סמך חומר הראיות והמסמכים השונים הנמצאים בתיק בית הדין (ראה הודעת ב"כ התובע מיום 23/10/11), וכך הודיעה גם ב"כ הנתבע (הודעת ב"כ הנתבע מיום 9/11/11). משכך, ועל מנת למנוע התארכות נוספת של זמן בתיק זה, ונוכח כך ששני הצדדים מודעים לכך שהכרעה תינתן על ידי המותב הנוכחי, תינתן החלטה על סמך חומר הראיות והמסמכים השונים המצויים בתיק בית הדין (ראה בנוסף החלטה מיום 8/1/12). 3. אם כן, השאלה הדורשת הכרעה בשלב זה, הינה- האם יש לראות בתאונה שאירעה לתובע ביום 21/2/08, כתאונת עבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי")? העובדות הצריכות לענייננו, כפי שעולות מחומר הראיות הן: 4. התובע יליד שנת 1957. 5. התובע צבעי במקצועו, עבד בעבודות צבע בזמנים הרלוונטיים לתביעה ב"כישורית"- כפר לאנשים עם צרכים מיוחדים. 6. לצורך ביצוע עבודתו, התובע השתמש בסולם שגובהו כ- 160 ס"מ. 7. לטענת התובע, ביום חמישי ה- 21/2/08 בסביבות השעה 14:00, תוך כדי ביצוע עבודתו במטבח, הוא החליק מראש הסולם ונפל ונחבט ברצפה. למרות שסבל מכאבים, המשיך התובע את עבודתו. למחרת, ביום שישי, הוא הגיע לעבודה ועבד, וביום ראשון הגיע לעבודתו, אולם, בשעה 10:00 סבל מכאבים ולא יכל להמשיך בעבודה. 8. התובע פוטר מעבודתו, כאשר על פי מכתב הפיטורים שהומצא לו, סיום עבודתו נרשם כיום 24/2/08. לכך, נתייחס עוד בהמשך. 9. התובע פנה לראשונה ביום 4/3/08 לקבלת טיפול רפואי (ראה: הפניה לצילום רנטגן מיום 4/3/08; הפניה להתייעצות מומחה מיום 31/3/08, בה נרשם על ידי ד"ר גורדון ליטמן, כי התובע הגיע אליו למרפאה ביום 4/3/08 לביקור ראשון). 10. תעודה ראשונה לנפגע בעבודה (טופס 250) הוצאה לתובע ביום 31/3/08 (אסופת המסמכים המצורפת לסיכומים). 11. במהלך דיוני ההוכחות שהתקיימו בפני מותב בראשות כב' השופטת מהא סמיר-עאמר, העידו התובע, ומטעם הנתבע העידו הגב' ילנה וייסנברג, עובדת המטבח ב"כישורית" ומר אלי יפת- הממונה על בטיחות ב"כישורית". 12. התובע טוען, כי מיום 24/2/08 הוא לא שב לעבודתו ולטענתו נגרם לו נזק בגב המותני כתוצאה מהאירוע מיום 21/2/08. התובע סבור, כי אין צורך במינוי רופא מומחה שיכריע בשאלת גורם הנזק והוועדה הרפואית אליה יעבור התובע היא זו שתחליט האם הנזק בגב נובע מהתאונה, או מגורמים אחרים. 13. לטענת הנתבע, גרסת התובע לא עולה בקנה אחד עם הראיות המצויות בתיק; התובע המשיך לעבוד לאחר הנפילה מהסולם ופנייתו לטיפול רפואי הייתה כחודש וחצי לאחר התאונה; פנייה לטיפול רפואי שנעשית לראשונה כמה שבועות לאחר מועד הנפילה משפיעה על מידת הקשר הסיבתי בין הנפילה לבין תוצאותיה הרפואיות. דיון והכרעה 14. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי קובע: "תאונת עבודה" - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו". 15. כבר עתה בפתח הדברים יש לומר, כי עיון בתצהירים, עדויות, חומר הראיות והמסמכים השונים שהוגשו לתיק, נמצאה גרסתו של התובע כאחידה וקוהרנטית, כפי שיוסבר ויפורט להלן: א. ביום 2/9/08 מסר התובע הודעתו לחוקר מטעם הנתבע (נ/3). מהודעתו זו עולה, כי ביום חמישי- יום הפגיעה, הוא עבד בצביעת המטבח, עלה על הסולם לצבוע קיר, ואז החליק מהסולם ונפל. התובע נפגע מנפילתו בכתף ימין, צלעות צד ימין ורגל ימין. למרות שסבל מכאבים, המשיך התובע את עבודתו. ביום שישי הוא הגיע לעבודה ועבד כרגיל, למרות הכאבים. ביום ראשון, על אף שהכאבים התגברו, הוא הגיע לעבודתו, אולם, בשעה 10:00 לערך הוא כבר לא יכל לעבוד וחזר לביתו. התובע פנה כשבועיים לאחר הנפילה לקבלת טיפול רפואי, מאחר וסבר כי הכאבים יעברו, ומאחר והכאבים לא עברו הוא פנה לקבלת טיפול רפואי. יש לציין, כי בהודעתו לחוקר המל"ל סיפר התובע שהתאונה אירעה לו "ב 22/2/08 יום חמישי". התובע הסביר בעדותו, כי בהודעתו לחוקר נרשם בטעות כי התאונה אירעה לו ביום 22/2/08 ולא ביום 21/2/08 (ש' 2, עמ' 4 לפרוטוקול), ודומה שהתובע אך לא דייק במסירת תאריך הפגיעה בהודעתו לחוקר, וחשוב הוא לשים לב לכך, כי בהודעתו לחוקר ציין התובע כי התאונה אירעה לו ביום חמישי. ב. התובע הצהיר בתצהירו, כי ביום 21/2/08, הוא עבד כל היום בעבודות צבע במטבח ב"כישורית", ותוך כדי עבודתו, הוא החליק ונפל מסולם בגובה 1.60 מטרים. כתוצאה מנפילה, הוא נחבל בצורה קשה בכתף ימין, בגב וברגל ימין (ת/1). ג. מעדותו של התובע עולה, כי הנפילה אירעה ביום חמישי ה- 21/2/08, סמוך לשעה 14:00. ביום שישי, שזהו יום עבודה קצר, הוא הגיע לעבודתו, וביום ראשון לאחר מכן, הוא הגיע לעבודה, אולם, בשעה 10:30 הוא חזר לביתו עקב כאבים. כמו כן, העיד התובע, כי ממועד הנפילה ועד למועד מתן תצהירו ביום 11/11/08 הוא לא עבד (ש' 11- 6, עמ' 2 לפרוטוקול). ד. עוד עלה מעדותו של התובע, כי הוא פנה לרופא כ- 10 ימים לאחר הנפילה, הרופא ביקש ממנו טופס 250, ונאמר לו כי ללא הטופס הרופא אינו יכול לחתום על מסמכי תאונת עבודה (ש' 31- 23, עמ' 2 לפרוטוקול). התובע הסביר, כי לא פנה מיד לקבלת טיפול רפואי, על אף שסבל מכאבים עזים, מאחר וחשב שזה יעבור והוא רצה להמשיך לעבוד (ש' 23- 18, עמ' 3 לפרוטוקול; ש' 12- 11, עמ' 4 לפרוטוקול). 16. תימוכין לגרסת התובע ביחס לאירוע הנפילה מיום 21/2/08, ניתן למצוא דווקא בגרסתה של העדה מטעם הנתבע- הגב' ילנה וייסנברג, אשר התגלתה כאחידה בהודעתה לחוקר מטעם הנתבע מיום 16/9/08 ובעדותה, כפי שנפרט בקצרה להלן: א. מהודעתה של גב' ילנה וייסנברג לחוקר המל"ל מיום 16/9/08, עולה כי מזה כ- 8 שנים היא עובדת במטבח ב"כישורית". הגב' וייסנברג תיארה בהודעתה זו את נפילתו של התובע כדלקמן: "באותו יום הוא עבד בצבע במטבח. הוא צבע קירות ועמד על סולם. ופתאום אני עובדת ופתאום אני שומעת רעש כמו נפילה הסתובבתי וראיתי אותו ברצפה ליד הסולם... ככה יושב וכאב לו". מהודעתה זו עולה, כי לאחר מכן התובע קם, הסתובב בהליכה מספר דקות מטבח, עלה לסולם והמשיך לעבוד, וכי "לא נראה לי כי נפגע מזה כי קם ישר ועלה על הסולם והמשיך לעבוד" (נ/4). ב. הגב' ילנה חזרה בעדותה על גרסתה זו, ומעדותה עולה בבירור ומפורשות, כי היא ראתה את התובע צובע בעודו על הסולם, שמעה רעש וראתה את התובע על הרצפה: "אני לא יודעת אם כאב לו או לא, אבל הוא קם והמשיך לעבוד. לפני כן הוא היה על הסולם וצבע. אני שמעתי רעש וראיתי שהוא היה ברצפה" (ש' 3- 1, עמ' 5 לפרוטוקול). ג. מעדותה של הגב' ילנה וייסנברג עולה, כי כוונתה בהודעתה לחוקר מיום 16/9/08 לכך שלא היה נראה לה שהתובע נפגע הייתה, כי היא לא ראתה "פצע ולא דם. כלום לא היה" (ש' 32- 31 לפרוטוקול) אך אין ספק שהתובע נפל מהסולם. 17. ביום 8/9/09 מסר מר אלי יפת (מנהל משק וממונה בטיחות בכישורית) הודעתו לחוקר המל"ל ומהודעתו זו עולה, כי התובע פנה למר יפת וסיפר לו בעת שביצע עבודות במטבח, שהחליק מסולם, נפל וקיבל מכה. מר יפת הפנה את התובע למרפאת "כישורית", אולם, התובע לא ראה צורך בכך, והמשיך לעבוד כרגיל. יש להדגיש, כי בהודעה לחוקר, ציין מר אלי יפת שהתובע פנה אליו "באחד הבקרים..." עוד בזמן שהתובע עבד בכישורית וסיפר לו על נפילתו מהסולם בעבודה. מר יפת זכר בוודאות שהתובע סיפר לו על הנפילה מהסולם בעבודה,עוד בזמן שהתובע עבד בכישורית, זאת בשונה ממצב לו היה פונה התובע למר יפת ומספר לו על הנפילה מהסולם בעבודה רק לאחר פיטוריו שהתרחשו מספר ימים לאחר מכן. מכאן ניתן ללמוד, שהתובע סיפר למר יפת על נפילתו מהסולם בעבודה בזמן אמת ולא בדיעבד לאחר שפוטר, כך שאין המדובר בגרסה שנולדה בדיעבד לצורכי הכנת תביעה. אלא שבהודעתו לחוקר של מר יפת הוא מציין במספר הזדמנויות שהוא לא זוכר תאריכים. לטענתו של מר יפת, כחודש וחצי לאחר הנפילה התובע פוטר מעבודתו בשל בעיות משמעת, ולאחר מכן, התובע ביקש טופס 250. מר יפת סירב למתן הטופס, בטענה כי בקשת הטופס רחוקה מהמקרה, אולם, לאחר שהסתדרות פנו אליו בנושא, הוא הסכים לתת לתובע את הטופס המבוקש. לטענתו של מר יפת, התובע המשיך לעבוד כרגיל לאחר האירוע הנטען, ולא נעדר מעבודתו בסמוך אליו. עוד עלה מהודעתו של מר יפת: "... אני מצהיר כי בוודאות התאונה לא היתה ב 21/2/08 כי זכור לי שעבד מספר שבועות ואף כחודש ימים לאחר המקרה שבא אלי והתלונן כי נפל. אני רוצה לספר לך כי לדעתי כל התביעה הזו באה בעקבות פיטוריו ואם לא היה מפוטר אני מניח כי היה ממשיך לעבוד ולא היה מגיש תביעה כל שהיא" (נ/5). עם זאת, יש לשים לב לכך: * מהודעתו מיום 8/9/09 של מר יפת לחוקר מטעם הנתבע עולה, כי קיים נוהל רישום שעות עבודה, ומר יפת הודיע לחוקר כי יפנה להנהלת החשבונות וימציא לחוקר את שעות עבודתו של התובע, אולם, אישור מסוג זה לא הומצא לבית הדין. * בעדותו, טען מר יפת כי התאונה אירעה לתובע כ- 3 שבועות לפני פיטוריו (עמ' 6 לפרוטוקול)- זאת, בעוד שבהודעתו מיום 8/9/09 לחוקר מטעם הנתבע טען כי התאונה אירעה לתובע כחודש וחצי טרם פיטוריו. * בעדותו, טען מר יפת כי התובע פנה אליו בבקשה לטופס 250 כחודש לאחר התאונה (ש' 21- 19, עמ' 6 לפרוטוקול), ובהמשך טען, כי התובע פנה אליו כחודש וחצי לאחר התאונה (ש' 15- 8, עמ' 7 לפרוטוקול). זאת, כאשר יודגש, מר יפת העיד מפורשות כי "מכל מקום מדובר בהערכה, אני לא זוכר", וכי הוא "לא זוכר תאריכים מדויקים" (ש' 17- 15, עמ' 7 לפרוטוקול). * מר יפת לא הציג כל תיעוד ביחס לשעות וימי עבודתו של התובע, וכך גם לא הציג כל תיעוד ביחס למועד התרחשות התאונה (ש' 9- 8, עמ' 6 לפרוטוקול; ש' 5- 1, עמ' 7 לפרוטוקול; ש' 32- 29, עמ' 7 לפרוטוקול). 18. כאמור, לתובע הוצא מכתב פיטורים, לפיו, הוא מפוטר מעבודתו לאלתר, וסיום העסקתו הינו החל מיום 24/2/08 (נספחי כתב התביעה). 19. התובע העיד, כי את מכתב הפיטורים הוא קיבל כחודש לאחר הנפילה. לטענתו, הוא קיבל טופס 250 לפגיעה בעבודה רק בהתערבות מועצת הפועלים, ומכתב הפיטורים ניתן לו רק לאחר מכן (ש' 15- 12, עמ' 2 לפרוטוקול). לטענתו, המעסיק יכל לכתוב על מכתב הפיטורים כל תאריך שרצה, והוא קיבל את מכתב הפיטורים כחודש לאחר הנפילה (ש' 19- 18, עמ' 2 לפרוטוקול). כתימוכין לגרסתו זו, צירף התובע לתביעתו, מכתב מיום 11/3/08 מאת מר יואב קליין, רכז איגוד מקצועי, למר אלי יפת ב"כישורית", בו נרשם בין היתר, כי ביום 21/2/08 נפל התובע מסולם כאשר ביצע עבודות אחזקה. התובע פנה לקבלת טופס 250, אולם, מר יפת סירב לתת לו מאחר וביקש את הטופס מאוחר, ומר יפת התבקש לתת את הטופס המדובר לתובע (נספחי כתב התביעה). תימוכין נוסף לגרסתו זו של התובע, ניתן למצוא גם בעדותה של הגב' ילנה וייסנברג, ממנה עולה כי היא הייתה נוכחת בעת נפילת התובע וכי התובע המשיך לעבוד עוד זמן מה לאחר הנפילה (עמ' 5 לפרוטוקול). 20. אם כן, ולסיכומם של דברים: א. גרסתו של התובע לגבי נפילתו מסולם בגובה של כ- 1.60 מטר, עת שעבד בצביעה בכישורית, התגלתה כאחידה וקוהרנטית, ותימוכין לה ניתן למצוא הן בגרסתה של הגב' ילנה וייסנברג, עובדת המטבח שהייתה נוכחת בעת התאונה, והן מכך שבזמן אמת, עוד שעבד התובע בכישורית, הוא סיפר על הנפילה מהסולם למר אלי יפת מנהל המשק וממונה הבטיחות בכישורית, ומשכך, גרסתו של התובע, כאמור לעיל, מתקבלת במלואה. ב. העובדות שעלו מחומר הראיות מלמדות, כי ביום חמישי, ה- 21/2/08, עבד התובע בצביעת המטבח בכישורית, עלה על סולם בגובה של כ- 1.60 לצבוע קיר, ואז החליק מהסולם ונפל. למרות שהתובע סבל מכאבים, המשיך התובע את עבודתו. ביום שישי הוא הגיע לעבודה ועבד כרגיל, למרות הכאבים. ביום ראשון, על אף שהכאבים התגברו, הוא הגיע לעבודתו, אולם, בשעה 10:00 לערך הוא כבר לא יכל לעבוד וחזר לביתו. התובע פנה כשבועיים לאחר הנפילה לקבלת טיפול רפואי, מאחר וסבר כי הכאבים יעברו, וכאשר הכאבים לא עברו הוא פנה לקבלת טיפול רפואי. ג. אומנם, תעודה ראשונה לנפגע בעבודה (טופס 250) הוצאה לתובע ביום 31/3/08, אולם, מהודעתו מיום 8/9/09 של מר יפת לחוקר מטעם הנתבע, עולה מפורשות, כי מר יפת סירב לתת לתובע את טופס 250 ורק לאחר פנייה מיום 11/3/08 מטעם ההסתדרות אליו בנושא, הוא הסכים לתת לו את הטופס המבוקש. זאת ועוד, מהרישומים הרפואיים בעניינו של התובע עולה, כי פנייתו הראשונית של התובע לקבלת טיפול רפואי הייתה ביום 4/3/08, כאשר בפנייתו זו, ציין התובע כי "בזמן עבודתו הוא נפל מסולם וקיבל מכה לכתף ימין ורגל ימין. לא כאב לו באותו יום אבל למחרת התחיל לכאוב לו. כואב לו בעיקר בתנועות של הכתף. לא עבד מאז" (ראה: הפניה לצילום רנטגן מיום 4/3/08; הפניה להתייעצות מומחה מיום 31/3/08, בה נרשם על ידי ד"ר גורדון ליטמן, כי התובע הגיע אליו למרפאה ביום 4/3/08 לביקור ראשון). 21. על בסיס עובדות אלו, ימונה מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין שכן לצורך ההכרה בתאונת עבודה יש להוכיח גם את יסוד "הנזק" ולא די רק בארוע של הנפילה מהסולם בעבודה. 22. החלטה על מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין תינתן בנפרד ותשלח בדואר לצדדים. ניתנה היום, ט"ו טבת תשע"ב, 10 ינואר 2012, בהעדר הצדדים. תאונות נפילהנפילה מגובה / מסולםנפילה