בפני בקשה שכותרתה "בקשה דחופה" ועניינה בקשה לביטול "כל תוספות הפיגורים והתשלומים השונים למיניהם שהוספו לתשלום הקנס המקורי שהוטל על המבקשת בפסק הדין שניתן בתיק זה" וכן, בקשה להורות: "על דחיית תשלום הקנס המקורי שהוטל בתיק זה, לתשלום בשיעורין כפי שנקבע בפסק הדין המקורי (15 תשלומים שווים ורצופים)". המדובר בבקשה הנוגעת לגזר הדין שניתן, בתיק זה, בעניינה של המבקשת ביום 17.2.2004 על ידי כב' השופט י. שפסר, ובו הורה, בין השאר, למבקשת לשלם קנס בסך 15,650 ₪ או 40 ימי מאסר תמורתו, תוך שהוסיף: "הקנס ישולם ב - 15 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 1.3.2004 ואילך. במקרה של אי תשלום אחד משיעורי הקנס במועדו, ו/או במלואו, תעמוד כל יתרת הקנס לתשלום מיידי". להשלמת התמונה יצוין, כי ביום 2.6.2011, נידונה המבקשת במסגרת תיק אחר (חע"מ 197/06) לעונשים נוספים ובהם מאסר בפועל וקנס בסך 80,000 ₪ בגין אי ציות לצו שיפוטי שניתן במסגרת גזר הדין בתיק זה ביום 17.2.2004. על גזר הדין מיום 2.6.2011 בתיק האחר, תלוי ועומד בימים אלו ערעור בבית המשפט המחוזי (22782-07-11). ב"כ המבקשת מנמק את בקשתו במצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, ותומך בקשה זו בשורה של מסמכים שהגיש ובתצהיר של המבקשת ובן זוגה. לעניין העובדה שהמבקשת לא שילמה עד עתה ולו תשלום אחד מן התשלומים שנפסקו במסגרת החלטת בית המשפט לפרוס את תשלום הקנס לתשלומים, טען ב"כ המבקשת, כי "המשיבה לא טרחה לשלוח למבקשת שוברים לתשלום הקנס". המשיבה בתגובתה ציינה כי היא "מתנגדת נחרצות" לבקשה על כל חלקיה, וגורסת כי הבקשה היא בקשת סרק. המשיבה בתגובתה ציינה כי נוכח תוספות הפיגורים עומד חובה של המבקשת על סך של "48,756 ₪ נכון ליום 2.9.11". המשיבה בתגובתה ציינה, בין השאר, כי נפסק זה מכבר, כי לא רובצת על המשיבה חובה "לרדוף אחר המבקשת". וכי, היה על המבקשת מיוזמתה לשלם את הקנס. ב"כ המשיבה הדגיש בתגובתו, כי הכלל באשר לקנסות הוא תשלומם ביום גזר הדין, והחריג הוא הפריסה לתשלומים והדחייה, מדובר בפריבילגיה שניתנה למבקשת, והיא עשתה בה שימוש לרעה, תוך היתממות. ב"כ המשיבה בתגובתו, אף הדגיש, כי בקשתה של המבקשת נגועה בחוסר תום לב, בין השאר, בשל השיהוי החמור שדבק בהגשת הבקשה, וטוען כי היה על המבקשת להגיש בקשה לקבל את שוברי הקנס אם אכן לא קיבלה אותם. ב"כ המשיבה סיים את תגובתו בבקשה לחייב את המבקשת "בתשלום הוצאות לדוגמא בגין הגשת הבקשה, שכר טרחת עו"ד ומע"מ הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין עד לתשלום המלא בפועל". דיון באשר לבקשות לביטול תוספות פיגורים, הרי שקמה סמכות מקבילה בין בית משפט זה לבין המרכז הארצי לגביית קנסות אגרות והוצאות: סעיף 5ג' לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 קובע: "סמכות לפטור מתשלום תוספת פיגורים עובד המדינה שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים, שמינה שר המשפטים לענין זה, רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כהגדרתו בסעיף 1, למעט לפי פסקה (6) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור. ביקש החייב פריסה או דחייה של תשלום חוב אגב טיפול בבקשה לפטור מתשלום תוספת פיגורים, רשאי עובד המדינה האמור להורות על פריסת תשלום החוב או דחייתו."  סעיף (5ג) כנוסחו לעיל יחליף את סעיף (5ג) כנוסחו להלן ויכנס לתוקף ביום 16/04/12. "(ר' תיקון תשע"ב ס' 2 וס' 6)] עובד המדינה שהוא עורך דין בעל ניסיון של שלוש שנים, שמינה שר המשפטים לענין זה, רשאי לפטור חייב, על פי בקשתו, מתשלום תוספת פיגורים, כולה או חלקה, שהיתוספה על פי דין לחוב כאמור בפסקאות (1) עד (5ג) להגדרה "חוב", אם שוכנע כי היו סיבות סבירות לאי תשלום החוב, כולו או חלקו, במועדו, או כי קיימות נסיבות אישיות מיוחדות של החייב המצדיקות פטור כאמור" כעולה מן האמור לעיל, לא רק שקמה סמכות ספציפית למרכז לגביית קנסות,אגרות והוצאות, אלא שמגמת המחוקק בתיקון העתיד להיכנס לתוקף ביום 16.4.2012, הינה אף להחמיר את הקריטריונים לביטול תוספות פיגורים. לעניין פריסת התשלומים בשלב זה, נראה כי קמה סמכות ייחודית למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, לפרוס מחדש את החוב לתשלומים. כאמור, הסמכות לביטול תוספת הפיגורים הינה מקבילה, ולבית משפט זה סמכות לבטל תוספת פיגורים כולה או מקצתה. סעיף 69 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע: " פטור מתשלום התוספת בית המשפט או הרשם רשאים לפטור אדם, על פי בקשתו, מתשלום התוספת, כולה או מקצתה,אם שוכנעו שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או חלק ממנו במועד הקבוע. (ההדגשה שלי י.ע) (ב)   הבקשה לפטור תהיה בכתב, ותהיה נתמכת בתצהיר המאמת את העובדות המפורטות בה; בית המשפט או הרשם רשאים להחליט בבקשה על יסוד התצהיר בלבד או במעמד המבקש בלבד. (ג)   החלטת בית המשפט או הרשם ניתנת לערעור כהחלטה אחרת של אותו בית משפט בענין אזרחי, אם ניתנה רשות על כך מאת נותן ההחלטה. " נוכח השיהוי הרב בהגשת הבקשה, והעובדה שמשך 8 שנים לא עשתה המבקשת דבר על מנת לשלם את חובה או למצער להגיש בקשות בעניינו, נראה כי היה זה ראוי יותר כי הבקשה תוגש למרכז לגביית קנסות,אגרות והוצאות, בהתאם להוראות סעיף 5ג' דלעיל. ואולם, משבחרה המבקשת להגיש את הבקשה במסגרת זו, ומשהמשיבה בתגובתה (סעיף 8) התייחסה לשאלת הסמכות וציינה: "הסמכות הנתונה בידי בית המשפט לפטור אדם מתוספת פיגורים מצויה בסעיף 69 לחוק העונשין". הרי שנראה שאין זה ראוי שאורה על העברת הבקשה לדיון מכוח סעיף 5ג' ונוכח עמדות הצדדים אדון בבקשה לגופה מכוח הסמכות שניתנה לי כעולה מסעיף 69 לחוק העונשין. כאמור, סעיף 69 (א) לחוק העונשין, קובע כי בית המשפט רשאי לפטור אדם מתשלום התוספת כולה או מקצתה, אם שוכנע שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס וחלק ממנו במועד שנקבע לכך. עיינתי בכל הצרופות לבקשה, בגזר הדין, ובבקשה עצמה, ולא מצאתי שהיו סיבות סבירות לאי תשלום הקנס או החלקים ממנו במועד הקבוע. הטעם היחיד שהובא לאי התשלום משך שנים, הוא הטענה כי המשיבה לא שלחה למבקשת שוברי תשלום. טעם נוסף שניתן ללמוד מהבקשה וצרופותיה הוא מצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, אך גם בא כוח המבקשת, לא ייחס טעם זה למלוא התקופה וטוב עשה. הטענה כי היה על המשיבה לאתר את המבקשת ולהניח בידה שוברי תשלום, הופכת את היוצרות. סעיף 66 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 קובע: "מועד לתשלום קנס: (א)  קנס שהוטל ישולם מיד, אך רשאי בית המשפט לצוות שהקנס ישולם תוך תקופה שקבע ובתנאים שקבע; ורשאי הוא לקבוע שעל סכום הקנס שתשלומו נדחה או על חלק ממנו תשולם תוספת כאמור בסעיף 67 לגבי תקופת הדחייה. (ב) קבע בית המשפט כי הקנס ישולם לשיעורין, יחולו הוראות סעיף 71 לגבי כל שיעור ושיעור". אמור מעתה, הכלל הוא שהקנס ישולם מייד והפריסה והדחייה כפי שנעשו במקרה דנן, היו חריגה מהכלל שנועדה להקל עם המבקשת. חיזוק לכך ניתן למצוא גם בסעיף 67 לחוק העונשין: "תוספת פיגור על אי תשלום קנס (א)   קנס שלא שולם, כולו או מקצתו, במועד הקבוע, תיווסף עליו תוספת פיגור (להלן - התוספת). (ב)   שיעור התוספת יהיה חמישים אחוזים מן הקנס או מחלקו שלא שולם, לפי הענין ; בתום כל תקופה של ששה חדשים שעברו מן המועד הקבוע - חמישה אחוזים נוספים מן הקנס או מחלקו כאמור. (ג)   המועד הקבוע לענין סעיף זה הוא כאמור בסעיף 66, ואם הוטל הקנס שלא במעמד הנאשם או סניגורו - שלושים יום מיום שנשלחה בדואר לנאשם הודעה על גזר הדין או שהומצאה לו בדרך שבה ניתן להמציא מסמכים על פי דין" (ההדגשות שלי י.ע.). הקנס הוטל על המבקשת בפניה. המבקשת ידעה כי הוטל עליה קנס, החוק קובע, כי היה עליה לשלם את הקנס באופן מיידי. בית המשפט, בחר להקל עם המבקשת, ולפרוס את תשלום הקנס וקבע את אופן תשלומו בפניה. המחוקק הטיל חובה על נאשם לשלם את הקנס במועד שנקבע. המחוקק לא הטיל על המאשימה כל חובה להנפיק שוברי תשלום ולהניחם בידו של נאשם, אלא, הנטל הוא על הנאשם לשלם את הקנס. משנוכחה המבקשת כי לא קיבלה לידיה שוברי תשלום, ומשידעה את המועדים שנקבעו לתשלום הקנס, היה עליה לדאוג לתשלומו ובכלל זה, לפנות מיוזמתה אל המאשימה על מנת לשלמו. למרות האמור לעיל, המבקשת, בחרה לשוב לביתה, להמתין 8 שנים ולהגיש בקשה זו בחלוף 8 שנים, תוך הותרת תחושה, כי בקשה זו באה לעולם רק בשל הערעור התלוי ועומד בימים אלו בפני בית המשפט המחוזי בתיק האחר. בחע"מ 224/09 הוועדה המקומית לתכנון ובניה שמעונים נגד יוסף אבו מעמר, ציין כב' השופט ברסלר-גונן: "החובה לתשלום הקנס מוטלת על הנאשם. הנאשם הוא שחב בתשלום הקנס ועליו לדאוג לתשלום הקנס במועד שנקבע בגזר הדין. אין המאשימה צריכה לרדוף אחר הנאשם... ... שומה היה על המבקש לפנות בעצמו... לאלתר, למאשימה, על מנת להסדיר תשלום הקנס, ואין הוא רשאי לסמוך ידו על המאשימה שתרדוף אחריו". נראה אם כן, שהדין הוא, לדחות את הבקשה. ואולם, גם המשיבה אינה יכולה לרחוץ בניקיון כפיה. בגזר הדין, נקבעה חלופת מאסר, חלף הקנס. נוכח העובדה שחלפו כ - 8 שנים מיום שנגזר דינה של המבקשת ועד עתה, נפלא מבינתי מדוע, נוכח אי תשלום ולו חלק קטן מן הקנס, לא ביקשה המשיבה להפעיל את חלופת המאסר. מחדלה זה של המשיבה, יכול וגרם להתווספות משמעותית של תוספת פיגורים. העובדה שהמשיבה נמנעה מלבצע כל פעולה להפעלת חלופת המאסר, משנוכחה כי המבקשת אינה משלמת את הקנס, וזאת משך שנים, גרמה לאפקט בו ניתן היה לעצור את "מרוץ הפיגורים". לו הייתה המשיבה פועלת להפעלת חלופת הקנס, מן הסתם, לא היה נצבר חוב זה. נוצר, אפוא, מצב בו, לכאורה, נהנית המשיבה מן העובדה ששקטה על שמריה ולא פעלה לאכיפת גזר הדין ובכל יום שחלף בלא שתעשה דבר, תפח חובה של המבקשת, לטובת המשיבה, נוכח תוספת הפיגורים. כשבית המשפט קבע חלופת מאסר לקנס, כוונתו לא הייתה כי חלופה זו תהא אות מתה שאין מאחוריה ולו כלום. הכוונה הייתה להציב מנגנון שיבטיח את אכיפת תשלום הקנס. מחדלה של המשיבה מלבקש להפעיל את חלופת המאסר, ייתר למעשה את הוראת בית המשפט ומחדלה של המשיבה חתר כנגד כוונת בית המשפט. המשיבה מבקשת כדבר שבשגרה, בטיעוניה לעונש, בתיקים רבים, תקופת מאסר כחלף לתשלום קנס לו היא עותרת. לא ניתן להתעלם מן העובדה שהמשיבה, כמסתבר עתה, רואה בבקשתה זו מילים הנאמרות מן הפה אל החוץ, שאין להן כל נפקות. מחדלה של המשיבה מלבקש ולהפעיל את חלופת המאסר, הופך את החלטתו זו של בית המשפט, בעניין זה, לחסרת כל נפקות ותוכן. התוצאה על פיה המשיבה עצמה תצא נשכרת ממחדלה, ומחד תשקוט על שמריה ולא תבקש להפעיל את חלופת המאסר, ומאידך, כתוצאה מהימנעותה מלעשות כן, תצטבר לזכותה יתרה הולכת ותופחת של תוספת פיגורים הינה תוצאה בעייתית אשר יש בכדי לעודד את התנהלותה הלא ראויה של המשיבה. בנוסף, לאי הפעלת חלופת המאסר, ישנה השלכה בדמות פגיעה בערך של הרתעת הרבים. אופן בו התנהלותה של המשיבה מלמד את הציבור, כי אין כל משמעות לתקופת המאסר הנגזרת כחלף קנס, ולכן רכיב זה אשר נועד, רובו ככולו, לצורכי הרתעה, מאבד את ערכו. אין בידי לקבל את הסברי המבקשת כסבירים, ובוודאי שאינני סובר שהתעלמות המבקשת משך 8 שנים מקנס שהושת עליה על ידי בית המשפט, ראויה להתחשבות. יחד עם זאת, נוכח תרומתה המכרעת של המשיבה להצטברות תוספת הפיגורים בהימנעותה מלבקש ולהפעיל את חלופת המאסר, אין זה ראוי להותיר את מלוא תוספת הפיגורים על כנה. נוכח הוראת החוק המתירה לבית המשפט, לפטור אדם מתשלום התוספת כולה או מקצתה, ובשים לב למצבה הכלכלי הקשה של המבקשת, אני פוטר את המבקשת ממקצתה של תוספת הפיגורים, כך שהסך הכולל של הקנס המקורי (קרן) ותוספת הפיגורים יעמוד על סך של 25,000 ₪. בניגוד לסמכותו של עובד המדינה מכוח סעיף 5ג' לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995 להורות על פריסה מחודשת של החוב, הסמכות להורות על פטור מתשלום חלק או כל תוספת הפיגורים מכוח סעיף 69 לחוק העונשין, אינה טומנת בחובה סמכות לשנות את המועדים שנקבעו על ידי בית המשפט בגזר הדין. כיוון שכך, בקשתו של ב"כ המבקשת להורות על פריסת הסכום ל - 15 תשלומים החל מהיום, נדחית. הסכום הכולל של 25,000 ₪, המהווה סך הקרן ותוספת הפיגורים, יעמוד לפירעון מיידי ויחולו עליו כל הוראות החוק לעניין אי תשלום קנס במועדו. ניתנה היום, כ"ב שבט תשע"ב, 15 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. הוצאות לדוגמא