ייצוג משפטי לחיילים

ייצוג משפטי לחיילים
1. במסגרת דיון שקוים ביום 8.1.12 בבקשה למעצרם של המשיבים עד לתום ההליכים נגדם, עתרו באי-כוח המשיבים כי דיון בשחרורם של המשיבים לחלופת מעצר יקוים בטרם הדיון בבקשה לגופה. זאת, בעיקר, נוכח היקפו הרב של חומר החקירה בעניינם. בהתייחס לאמור, שמעתי טיעוני הצדדים לעניין עילת המעצר וחלופת המעצר, עוד בטרם דיון בחומר החקירה לגופו.

2. כתב האישום שהוגש כנגד המשיבים מייחס להם העבירות הבאות: התפרעות, לפי סעיף 152 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); כניסה למקום צבאי, לפי סעיף 115 בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין; הפרעה לעובד ציבור, לפי סעיף 288א(1) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין, וכן קשירת קשר לעבירות אלו, לפי סעיף 499 לחוק העונשין. בנוסף מיוחסת להם עבירה של ידיעות בעלות ערך צבאי, לפי סעיף 136 לתקנות ההגנה (שעת חירום) – 1945. למשיב 1 בלבד מיוחסת גם עבירה של שיבוש הליכי משפט, לפי סעיף 244 לחוק העונשין.

הרקע לכתב האישום הינו הודעתה של מדינת ישראל לבית המשפט העליון, מיום 7.3.11, כי בהתאם להחלטות שהתקבלו בישיבת הממשלה מיום 28.2.11, בכוונתה להסיר מבנים בלתי חוקיים שנבנו על קרקעות פרטיות, בין היתר במאחזים מצפה יצהר ורמת גלעד.

3. על פי הנטען בכתב האישום, קשרו המשיבים קשר לסכל באמצעים בלתי חוקיים את פינוי המאחזים, שתוכנן ללילה שבין התאריכים 12.12.11 ו- 13.12.11. במסגרת הקשר ולצורך קידומו פנה משיב 1 למשיב 2 בחודש יוני 2011 וביקש ממנו להפעיל מוקד טלפוני לדיווחים על תנועת כוחות "חשודה" באזור יהודה ושומרון, על-מנת לאסוף מידע על תנועות כוחות הצבא באזור ועל כוונותיהם לפנות מאחזים. מוקד זה כונה על ידם בשלב מאוחר יותר "חמ"ל מאחזים". בהמשך הדרך רכשו המשיבים טלפון נפרד לצורך קבלת דיווחים כאמור, והפיצו את מספרו.

במסגרת הקשר ועד למעצרם, כך נטען, קיבלו המשיבים 1 ו-2 דיווחים בשיחות טלפון ובמסרונים, מגורמים שונים וביניהם חיילים בשירות פעיל. המידע נסב על פריסת כוחות הצבא, החלפת סדרי הכוחות, התנהלות מבצעית של הכוחות בשטח ומספרי היחידות והגדודים הפרוסים במרחב. מידע זה הועבר גם למשיבים 3-5.

4. בנוסף לכך ועל מנת לסכל את פינוי המאחזים, הכינו המשיבים תוכניות פעולה שהועלו על הכתב. כך, במסמך שנערך ביום 25.10.11 הועלו רעיונות לביצוע ובהם "צעדה בבסיס. 300 איש. מדברים עם השומר, בבת אחת נכנסים, רוקדים, מחלקים פליירים". במסמך אחר ציינו המשיבים כי יש לשים דגש על "סירוב פקודה והגדרה של הפינוי כמעשה פסול". במסמכים אחרים ציינו המשיבים תוכניות לצעדות, התקהלויות וכניסה לשטחים צבאיים סגורים לצורך סיכול הפינויים.

5. בהמשך לפעילות זאת הגיע לידי המשיבים ביום 11.12.11 מידע על תזוזת כוחות צבא לאזור השומרון, לצורך הפינוי שאמור היה להתבצע ביישוב יצהר. בהסתמך על המידע ועד למועד מעצרם של משיבים 3-5, ביום 14.12.11, הפעילו המשיבים את החמ"ל באופן מוגבר, ואמנם קיבלו מידע הקשור לפינוי המתוכנן ממקורות מידע שונים, כאשר המידע נאסף ונערך בצורת "דו"חות מודיעיניים" מסודרים.

6. על יסוד המידע כאמור ארגנו המשיבים ביום 12.12.11 הסעה של פעילים משכונת קריית משה בירושלים ליישוב יצהר. במקביל הורו המשיבים לאנשים נוספים להגיע לאזור רמת גלעד, שגם בו סברו כי מתוכנן פינוי. בשעה 23:20 לערך נכנסו נוסעי האוטובוס ואחרים לבסיס חטמ"ר אפרים והחלו להתפרע במקום. במהלך ההתפרעות נפצע הסמח"ט במצחו ונגרמו נזקים לכלי רכב צבאיים. כמו כן חסמו המתפרעים את הציר המוביל לבסיס.

במקביל, באזור רמת גלעד, יידו אנשים אחרים אבנים לעבר רכבי בטחון ורכבים צבאיים, בין היתר לעבר רכבו של מפקד חטמ"ר אפרים.

7. בעקבות האירועים הוזעקו למקום כוחות צבא גדולים שהיו מיועדים למשימות מבצעיות אחרות ובהן הפינוי, ובכך סוכל פינוי המאחזים.

8. על-פי עובדות האישום השני, שהוגש נגד משיב 1 בלבד, במהלך חיפוש שנערך ביום 29.12.11 בביתו, הכחיש האחרון כי ברשותו טלפון סלולארי. זאת, על-אף שטלפון כאמור היה ברשותו ונמצא בהמשך החיפוש.

9. באת-כוח המאשימה עמדה על חומרת העבירות המיוחסות למשיבים – איסוף מידע לצורך סיכול פינוי מאחזים באמצעים בלתי חוקיים. עוד ציינה את השיטתיות והתכנון המפורט שעמד בבסיסה של ההתארגנות, המשתקפים בדו"חות איסוף המידע שצורפו כנספח א' לבקשה. בהתייחס לכל אלה טענה כי את המסוכנות הנשקפת מהמשיבים, ככוח מניע ומארגן ליצירת פרובוקציות קודם ובמהלך פינוי מאחזים, לא ניתן לאיין באמצעות חלופת מעצר. מה גם, שכעולה מהחומר שנמצא בדירה בה שהו משיבים 3-5, הם התכוננו לתרחיש שכזה מבעוד מועד ואף ערכו תוכניות מפורטות כיצד תמשיך הפעילות להתבצע במקרה בו ייעצרו.

10. בא-כוחם של משיבים 1-2, עו"ד הלוי, טען, כאמור, כי חומר החקירה בעניינם של המשיבים הינו רב, ולימודו יארך זמן ניכר. עם זאת ציין, כי משמשיבים אלו לא נעצרו בדירה המדוברת בירושלים, אלא התגוררו באזורים אחרים, ספק עד כמה ניתן לקשור בינם לבין המידע והפעילות שהתבצעה. בהתייחס לכך הוא עתר לפצל את הדיון ולדון בשלב ראשון בקיומן של עילת מעצר וחלופת מעצר.

לעניין חלופת מעצר טען, כי החומר שנתפס בקשר למשיבים אלו מלמד כי פעילותם לכאורה אינה חורגת מגדריו של ויכוח פוליטי לגיטימי, וכי "התכנים שנתפסו בדירה מעידים על כיוון של מחשבות ולא של מעשים". עוד ציין, כי העבירות שיוחסו למשיבים אינן מצויות בדרגת חומרה גבוהה, וכי מעורבים אחרים בפרשה, כולל אנשים שמסרו את הדיווחים אודות כוחות הצבא, לא נעצרו כלל.

במכלול נסיבות אלו ביקש הסניגור המלומד להסתפק בעניינם של המשיבים 1-2 במעצר בית מלא בפיקוח בני משפחתם, תוך התחייבות להימנע משימוש בטלפון או כל אמצעי אלקטרוני אחר.

11. עו"ד קדר, בא-כוחם של משיבים 3-5, הסכים כי קיימות ראיות לכאורה בעניינם של מרשיו "לצורך הדיון היום". בד בבד טען, כי המעשים המיוחסים למשיבים אלו אינם מקימים מידת מסוכנות שלא ניתן לאיינה באמצעות חלופת מעצר, בפרט כאשר את איסוף המידע שנעשה על ידי המשיבים, ניתן לפרש גם למטרות לגיטימיות.

עוד ציין, כי למשיבים 4-5 אין הרשעות קודמות.
12. העבירות המיוחסות למשיבים הינן חמורות, אף שאינן ברף החומרה הגבוה של חוק העונשין. חופש הביטוי וההפגנה הינן מנשמת אפו של המשטר הדמוקרטי, וכל פרט או קבוצה רשאים להביע את מורת רוחם מאופן התנהלותן של הרשויות בכל דרך שאינה אסורה על פי דין. דא עקא, שהמשיבים לא הסתפקו בכך ולכאורה ביקשו לנקוט אמצעים בלתי חוקיים על מנת לסכל פינוי מאחזים. חומר הראיות הלכאורי בעניינם של המשיבים לא הוגש לבית המשפט בשלב זה, אולם כעולה מעמדתם של המשיבים אין מחלוקת עקרונית על המתווה הלכאורי שנפרס על ידי באת-כוח המאשימה ביחס להשתלשלות העניינים עובר למעצרם של המשיבים. לכך נוסף אופן הפעילות השיטתית והממודרת של המשיבים, הן באיסוף המידע, והן בעריכתו ובביצוע הסינתזה בינו לבין הפעולות שיתבצעו בעת הפינוי, כמו גם בקביעת אופן ההתנהגות בעת היתקלות עם הצבא ורשויות אכיפת החוק.

13. בכל אלה יש כדי ללמד על מסוכנותם של המשיבים לביטחון המדינה והציבור, וממילא על קיומה של עילת מעצר בעניינם לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ"ו-1996.

יחד-עם-זאת, בנסיבות העניין, אין מדובר במסוכנות ברף הגבוה. חומר החקירה אמנם לא הוגש לעיונו של בית המשפט, אולם כעולה מעובדות כתב האישום, עיקר פעילותם של המשיבים התמקדה, מעבר לאיסוף החומר, בארגון מחאות לא אלימות באזור הפעילות הצבאית, ובכללן שירה וריקודים והסבר לחיילים על מהות הפעילות אותה הם עתידים לבצע, קרי, פינוי המאחזים. בנסיבות אלו, ואף שהפעולות המיוחסות למשיבים מהוות עבירה על הוראות החוק הרלוונטיות, אין החומרה העולה מהן - ופועל יוצא מכך מסוכנותם של המשיבים - דומות לאלו העולות מארגון מחאות אלימות או נקיטת אמצעים פיזיים על-מנת לסכל את הפינוי.

לא-זו-אף-זו, בכל הנוגע לעניינם של משיבים 1 ו-2, אין מחלוקת כי הם לא התגוררו או נתפסו בדירה בה נמצא החומר המודיעיני שנאסף בעניין תנועת הכוחות הצה"ליים. משכך, לכאורה, הקשר בינם לבין הפעילות נשוא כתב האישום הינו נמוך משל משיבים 3-5.

בהתייחס לכל אלה יש מקום לשקול חלופות מעצר בעניינם של המשיבים, שתהלומנה את רמת המסוכנות הנובעת מהם, כאמור, כמו גם את נסיבותיהם האישיות. בהקשר זה אציין, כי אינני מקבלת את טענת באת-כוח המאשימה כי בכל מקרה של עבריינות על רקע אידיאולוגי לא ניתן לנטרל מסוכנות באמצעות חלופת מעצר. יש לבחון כל מקרה לגופו, בהתאם לחומרת המעשים המיוחסים, נסיבות ביצועם לכאורה כמו גם נסיבותיהם האישיות של הנאשמים. לא למותר לציין כי אף בעבירות חמורות הרבה יותר, החל מריגול וכלה בעבירות נגד הגוף, משוחררים נאשמים לחלופות מעצר מדי יום ביומו, כל עוד שבית המשפט משתכנע כי בנסיבות אותו מקרה יש בחלופה כאמור כדי לאיין או להפחית את המסוכנות הנובעת מהם. כך שוחררה החיילת ענת קם, לה יוחסו עבירות חמורות נגד בטחון המדינה, למעצר בית בתנאים מגבילים, כאשר ערר שהוגש לבית המשפט העליון – נדחה (בש"פ 1159/10 מדינת ישראל נ' קם (לא פורסמה, 14.4.10)).
ואמנם, בית המשפט העליון אמר דברו לא אחת, כי השימוש בנשק המעצר, שמטבעו נועד למטרה מניעתית, צריך להיעשות בזהירות רבה נוכח הפגיעה בזכות היסוד של הנאשם לחירות. לפיכך מורנו המחוקק, כי לא ייעצר אדם אלא אם נכח בית המשפט כי "לא ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך של שחרור בערובה ותנאי שיחרור, שפגיעתם בחירותו של אדם פחותה" (סעיף 21(ב)(1) לחוק המעצרים) (ראו, לדוגמה: בש"פ 7049/06 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, 12.9.06)).

15. משכך ייבחן עניינם של כל אחד מהמשיבים בנפרד:

משיב 1, יליד 1984, נשוי ואב לארבעה ילדים קטינים, ואשתו כורעת ללדת עם ילדם החמישי. למשיב עבר פלילי אף כי לא מאוד מכביד, ובו מספר הרשעות (האחרונה משנת 2006) בעבירות של השתתפות בהתפרעות, הפרעה ותקיפת שוטר בעת מילוי תפקידו, תקיפה בתנאים מחמירים והחזקת אגרופן למטרה לא כשרה. בגין אלה ריצה המשיב חודשיים מאסר (בעבודת שירות), וכן הוטלו עליו מאסרים מותנים וקנס.

משיב 2, יליד 1975, נשוי ואב ל-8 ילדים, כולם קטינים. למשיב זה אין הרשעות קודמות כלל.

משיבים 3-4 הינם ילידי שנת 1991. על אף גילו הצעיר, למשיב 3 הרשעות בעבירות של הפרת הוראה חוקית, החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, חבלה במזיד ברכב, תקיפת עובד ציבור והפרעה לעובד ציבור. בגין כל אלה ריצה המשיב עונשים שונים וביניהם 3 חודשי מאסר (שרוצו בעבודות שירות). כן הוטלו עליו עונשי מאסר מותנים, שלכאורה אחד מהם הינו בר הפעלה אם יורשע בעבירות המיוחסות לו במסגרת כתב האישום הנוכחי.

אף משיב 5 הינו על גבול הבגירות, יליד שנת 1992.

16. בהתחשב בכל אלה, ובעובדה כי אף שהעבירות המיוחסות לכלל המשיבים הינן חמורות, הרי שאין מדובר בעבירות המצויות ברף החומרה הגבוה בחוק העונשין, ובהתייחס לכך שלמעט למשיבים 1 ו-3, כלל המשיבים הינם בעלי עבר פלילי נקי, וכי גם לראשונים עבר פלילי שאינו מכביד, אני סבורה כי ניתן לשחרר את המשיבים למעצר בית בתנאים הדוקים, כאשר ברי כי הפרה של תנאי המעצר עשויה לשלוח אותם למסגרת של מעצר ממש.

אמנם, בנסיבות ביצוע העבירות המיוחסות למשיבים, שעניינן איסוף ועריכת חומר וקביעת תוכניות פעולה לצורך ביצוע על ידי אחרים, מטבע הדברים מעצר בית הינו פחות אפקטיבי, שכן ניתן להמשיך ולבצע את העבירות גם בין כתלי הבית. עם זאת, בנסיבות העניין, ניתן להפחית חשש זה באמצעות פיקוח והתחייבויות מתאימות.

17. בהתייחס לכל אלה, ייבדקו החלופות שהוצעו על-ידי כל אחד מהמשיבים, ותינתן החלטה בעניינם.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חייל בקבע

  2. כאבי גב חיילת

  3. מקום קבורתו של חייל

  4. הצעת חוק חיילי צד"ל

  5. ייצוג משפטי לחיילים

  6. הכרה בנכות חייל צד''ל

  7. עורך דין לחיילים מומלץ

  8. זכאות למענק חייל משוחרר

  9. תביעה בגין התאבדות חייל

  10. אחריות לחיילי משמר הגבול

  11. ביטוח רפואי לחיילים בצה''ל

  12. הצעת חוק מקום קבורה של חייל

  13. מתן תנאים בסיסים לחיילי צד"ל

  14. תביעה נגד ישראל יריות חיילים

  15. שילוב חיילים משוחררים במשטרה

  16. שכירות נכס לצורך הלנת חיילים

  17. שכר חיילים בשירות סדיר בצה"ל

  18. אחריות רפואית על חיילים חולים

  19. זכויות חייל שנפגע בתאונת דרכים

  20. חוק הגנת החייל (דירה), תש"ט-1949

  21. מענק לחיילים ששירתו ביחידה קרבית

  22. הפרעה לחייל במילוי תפקידו - זיכוי

  23. חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994

  24. הצעת חוק חיילי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם

  25. משפחות חיילים שנספו במערכה - נכות מעבודה

  26. השלמת פיצויים למשפחות חיילים שנספו במערכה

  27. הצעת חוק חיילים שנהרגו שלא בעת מילוי תפקיד

  28. חוק הגנת החייל (דירה) (תיקון), תשי"ב-1952

  29. הקמת אתר הנצחה ומוזיאון לזכר החיילים הדרוזים

  30. חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), תש"ט-1949

  31. תביעה מכוח סעיף 21 לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה

  32. תקנות ההענקות לחיילים ולבני משפחותיהם, תש''ל-1970

  33. תקנות בית משפט (החזרת החזקה בדירה לחייל), תש''ט-1949

  34. תקנות החיילים המשוחררים (פטור מאגרת-רשיון לסחור בטבק), תשי''א-1951

  35. תקנות השיפוט הצבאי (אופן השימוש בדרגה צבאית של מי שאינו חייל), תשכ''ט-1969

  36. תקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (סדרי הדין בערעור), התשמ''ז-1987

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון