ערעור על גזר דין תקיפה וחבלה כשהעבריין מזויין 1. נגד המשיב הוגש כתב אישום ביום 27.3.05 בו יחסה לו המערערת עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע ועבירות נשק. באישום הראשון נטען כי במהלך שנת 2004, קשר המשיב קשר עם חליל אבו גוידה (להלן: "חליל"), לקנות ממנו חמישה רובים מסוג קלצ'ניקוב. המשיב הגיע למפגש עם אותו חליל יחד עם אדם נוסף בשם קאיד אבו עראר (להלן: "קאיד"), ורכש ממנו ארבעה רובי קלצ'ניקוב, מחסניות וכדורים עבורם שילם 1,500 דולר לכל רובה. קאיד למחרת היום רכש מחליל רובה קלצ'ניקוב תמורת הסכום של 7,500 ₪. עוד ייחסה המערערת למשיב באישום השני, החזקת תשעה קליעים לאקדח ביום 9.3.05, בביתו בערוער בתוך שעון קיר. המשיב כפר במיוחס לו בכתב האישום, פרט לכך שהודה בהחזקת חמישה קליעים, כפי שאכן צויין בדו"ח החיפוש כי נמצאו בביתו. ביום 21.4.10 ניתנה הכרעת הדין בבית משפט השלום, אשר בה זוכה המשיב מהעבירות שיוחסו לו באישום הראשון, והורשע אך בהחזקת חמשת קליעי האקדח בהתאם להודאתו. בית המשפט דן את המשיב למאסר על תנאי וחייבו לחתום על התחייבות. על זיכויו של המשיב הגישה המערערת ערעור לבית משפט זה, ערעורה התקבל, וביום 1.11.10 הורשע המשיב בכלל העבירות אשר יוחסו לו בכתב האישום, והדיון הוחזר לבית משפט השלום על מנת שיגזור את דינו. המשיב הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, אך זו נדחתה. 2. בטרם טענו הצדדים לעונש הוזמן תסקיר אודות המשיב. שירות המבחן בתסקיר שהגיש אודות המשיב, ציין כי המשיב הינו בן 45, נשוי ואב ל-9 ילדים, לחובתו רישום פלילי אחד משנת 1996 בגין עבירת חבלה כשהעבריין מזויין בגינה נידון לקנס ומאסר על תנאי. צויין כי המשיב רואה ברכישת השכלה כערוץ עיקרי לתפקוד נורמטיבי וקידום בחברה בה חי, כי הוא מעורב בוועד הורי תלמידי בית הספר בו לומדים ילדיו וכן מעורב ביחידת הגששים בצה"ל. שירות המבחן התרשם כי המשיב מתפקד באופן תקין בדרך כלל, נמצא בסביבת עבודה יציבה ומוקף בסביבה משפחתית תומכת. יחד עם זאת צויין כי המשיב מטשטש חלקים בחייו אשר הינם בעייתיים כגון סכסוך בין משפחתו למשפחות אחרות בשבט ומשהסכסוך טרם לובן, הבסיס להתנהגות דומה מצד המשיב, לזו שיוחסה לו בכתב האישום, עדיין קיים. התרשמות שירות המבחן היתה כי המשיב מפחית מחומרת מעשיו. לאור האמור, לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניינו של המשיב, אך ציין כי ישנה חשיבות במקרה זה לענישה שיהיה בה מרכיב הרתעתי משמעותי על מנת לצמצם את הסיכון. 3. ביום 15.5.11 טענו הצדדים לעונש. קודם לטיעוניהם נשמעה עדותו של אחיו הבכור של המשיב, אשר סיפר כי הוא מנהל את חברת נתיבי ערוער. לדבריו בעת שכיהן כראש רשות מקומית, אחיו, המשיב, ניהל את החברה. האח ביקש כי בית המשפט ימנע משליחת המשיב אל מאחורי סורג ובריח, כיוון שיש לו ילדים בבית, ואף אחד לא יכול לעזור לו וכי "אין לו אף אחד שיכול לעזור...". הוגשו על ידי המשיב מכתבי הערכה שקיבל: מכתבו של ראש מועצה מקומית שגב שלום בו נאמר כי למשיב חברת נתיבי ערעור בע"מ המעסיקה מעל לשבעים עובדים, תרמה לפיתוח הנגב ואם המשיב ייאסר החברה תקרוס. כן נאמר במכתב כי סכסוכים בין משפחת המשיב ואחרים יושבו מזה זמן רב כך שלא נשקפת סכנה לציבור. מכתב ממנהל בית הספר היסודי אבו עראר א' בו נאמר כי המשיב דואג לחינוך ילדיו, נבחר ליו"ר וועד ההורים בבית הספר, תורם לאוכלוסיית בית הספר והמקום. מכתב ממר טלאל אלקרינאווי, לשעבר ראש עיריית רהט, כיום, יו"ר האופוזיציה בעיר, בו נאמר כי המשיב פעיל בפעילות קהילתית, ומעסיק גדול בנגב, כן נאמר במכתב כי הסכסוך שהיה עם בני משפחת המשיב יושב בסולחה לפני כשש שנים. מכתב מסאלם אבו אלקיעאן, לשעבר ראש המועצה המקומית חורה, אשר אף בו, כמו במכתבים האחרים, התבקש בית המשפט להקל בדינו של המשיב. מר סלימאן אלבדור מזכיר המועצה המקומית לקיה, אף הוא צירף את קולו לקולותיהם של כותבי המכתבים האחרים בפניה להקלה בדינו של המשיב לנוכח היות המשיב איש עסקים בעל חברה המעסיקה עובדים והיותו של המשיב "דוגמה לליכוד משפחתי וחברתי". גם במכתב זה הוזכרה הסולחה שהיתה בין משפחת המשיב ואחרים. המשיב אף הגיש תעודת הערכה מנובמבר 2005 שקיבל בשל תרומה לרווחת גששי פיקוד דרום. 4. בית המשפט דן את המשיב לחמישה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, ותשלום קנס בסך 4,000 ₪. בית משפט השלום ציין בגזר דינו את התרשמות שירות המבחן מהמשיב ונסיבותיו האישיות. בית המשפט ציין כי אומנם למשיב רישום פלילי אחד אך הרישום הינו מלפני 14 שנים ומאז לא נרשמו למשיב רישומים פליליים נוספים. כמו כן, ציין בית המשפט כי שירות המבחן לא פירט מהי מעורבותו של המשיב בסכסוכים המשפחתיים ולכן לא ניתן להבין מהיכן הסיק שירות המבחן כי קיים סיכון מצד המשיב לביצוע מעשים פליליים. בית המשפט התרשם כי אין עסקינן בתסקיר שלילי, כפי שטענה המערערת אלא שהתסקיר הינו חיובי. בית המשפט קבע כי לא בכדי המשיך המשיב להכחיש מעורבותו בביצוע העבירות של רכישת נשק בהן הורשע במחוזי וזוהי זכותו, ומאידך הודה בעבירה של החזקת התחמושת- קליעים. בית המשפט ציין כי עולה מהתסקיר ששירות המבחן מצא כי המשיב מתפקד באופן נורמטיבי. בית המשפט שקל מחד את חומרתן של העבירות בנשק אל מול נסיבותיו האישיות של המשיב, את מכלול ההליכים שהתנהלו כנגד המשיב וכן העובדה כי העבירות בוצעו בשנת 2004, ולפיכך קבע כי יש להשית על המשיב עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. 5. ערעורה של המערערת מופנה כנגד הענישה שהוטלה על המשיב בבית משפט השלום ועתירתה היא כי יוטל על המשיב עונש מאסר לריצוי בפועל משמעותי ומרתיע. לטענת המערערת העונש שהוטל על המשיב אינו משקף את חומרת העבירות בהן הורשע, ואינו תואם את נורמת הענישה בעבירות מסוג זה. עוד טענה המערערת כי שגה בית משפט השלום כאשר שקל במסגרת שיקולי הענישה את העובדה כי זיכה את המשיב בהכרעת הדין שנתן. המערערת אף טענה כי התסקיר שהוגש בעניינו של המשיב היה שלילי, שכן המשיב נמנע מלקחת אחריות על מעשיו. לטענת המערערת טעה בית משפט כאשר העדיף את עניינו של המשיב על פני העניין הציבורי, וראה בנסיבותיו האישיות הצדקה לענישה שהטיל. המערערת אזכרה בטיעוניה פסיקה שניתנה על ידי אותו מותב אשר גזר את דינם של מוחמד קבועה ויוסף קבועה, בשנת 2007, לאחר שכל אחד מהם הודה בקניית רובה קלצ'ניקוב מחליל ואף החזירו למשטרה, ואשר על פיה הוטלו על כל אחד מהשניים, חמישה חודשי מאסר לריצוי בפועל, עשרה חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 3,000 ₪. חליל אשר, כאמור, מכר את רובי הקלצ'ניקוב, נדון בשנת 2006, לשמונה שנות מאסר, מאסר על תנאי ופסילת רישיון. ב"כ המערערת ציינה, כי פסקי הדין בעניינם של מוחמד קבועה ויוסף קבועה לא הוצגו במהלך הטיעונים לעונש בבית משפט השלום. 6. ב"כ המשיב טען כי דין הערעור להידחות. לדבריו, בית המשפט שקל את כל השיקולים הרלבנטיים, מעבר הזמן, זיכויו של המערער בבית משפט השלום, נסיבותיו האישיות של המשיב כפי שהן עולות מתסקיר שירות המבחן ותפקודו הנורמטיבי. ב"כ המשיב הגיש פסיקה בבית משפט השלום ממנה ביקש ללמוד על רמת הענישה המתאימה לענייננו. א. בתיק פ. 6731/08 מד"י נ' מחמד עלי אברהים (בית משפט שלום ירושלים) הורשע הנאשם בכך שרכש אקדח והצפינו בסמוך לביתו. שירות המבחן התרשם מבחור צעיר בעל אורח חיים נורמטיבי בדרך כלל, עובד כחשמלאי רכב, ללא רישום פלילי קודם ולקח אחריות על מעשיו. בית המשפט גזר על הנאשם 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. ב. בתיק פ. 4363/05 מד"י נ' טגניה יעקב (בית משפט שלום נתניה) הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירה של החזקת נשק ותחמושת משרכש אקדח חצי אוטומטי והחזיקו ללא רשות כדין יחד עם מחסניות וכדורים. הנאשם רכש את האקדח בסמוך לעלייתו לארץ ומכיוון שנהוג בארץ הולדתו להחזיק באקדח. הנאשם אב לשמונה ילדים, בעל רישום פלילי בגין עבירת איומים כלפי אשתו. הנאשם הביע חרטה. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר שירוצו בעבודות שירות. ג. בתיק פ. 3877/07 מד"י נ' רגבי רביע (בית משפט שלום ירושלים) הורשע הנאשם על יסוד הודאתו בעבירה של החזקת נשק משהחזיק באקדח, 2 מחסניות וכדורים. הנאשם אב ל-3 ילדים וללא רישום פלילי. הנאשם רכש את האקדח לאחר שרעייתו הותקפה בביתם והיתה קורבן לניסיון למעשה אונס. הנאשם עבד עד למעצרו וממוניו מסרו כי נחשב לעובד הגון. בית המשפט גזר על הנאשם 4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. המערערת הפנתה לחמישה פסקי דין מהם ביקשה ללמוד על רמת הענישה המתאימה לענייננו: א. ע"פ 122/02 מד"י נ' מוחמד בדראן (בית משפט עליון) המשיב קשר עם שניים אחרים, תושבי הרשות הפלסטינית ששהו בישראל שלא כחוק, לרכוש 5 כלי ירייה, ביניהם שני רובי קלצ'ניקוב. בבואם לבדוק את כליי הירייה, נעצרו על ידי המשטרה. בעקבות הסדר טיעון הורשע המשיב על יסוד הודאתו בעבירה של ניסיון לרכישת נשק. בית המשפט המחוזי גזר על המשיב 24 חודשי מאסר בפועל. הוגש ערעור על קולת העונש. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והחמיר בעונשו של המשיב בשל נסיבות ביצוע העבירה- תושב ישראל המנסה לרכוש עבור תושבי הרשות הפלסטינית כלי נשק ובכך סיכן את שלום הציבור בישראל. צויין, כי רובי סער מסוג קלצ'ניקוב "ידועים ככלי נשק התקפיים וקטלניים במיוחד". בית משפט העליון גזר על המשיב 42 חודשי מאסר בופעל. ב. ע"פ 6266/01 מחמד עואודה נ' מד"י (בית המשפט העליון) המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של רכישה והחזקת נשק ותקיפה, משרכש רובה M-16 משוטר בג'נין באמצעות מתווך. על המערער נגזרו 22 חודשי מאסר בפועל. המערער היה ללא רישום פלילי אך משהכחיש את מעורבותו בפרשה ולא נתן הסבר לסיבת רכישת הנשק, דחה בית המשפט העליון את ערעורו. ג. ע"פ 7955/06 מיסור כרכור נ' מד"י (בית המשפט העליון) המערער הורשע לאחר הודאתו בעבירות של החזקת נשק והחזקת נכס חשוד כגנוב ונדון ל- 24 חודשי מאסר משהחזיק שלא כדין באקדח, שתי מחסניות ותחמושת, מבירור עלה כי האקדח נגנב מאחר בראשון לציון. למערער היה רישום פלילי ואך סיים ריצוי עונש מאסר ממושך בגין ביצוע עבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות המלווה בשימוש בנשק חם, לפיכך ערעורו נדחה. ד. ע"פ 761/07 מד"י נ' מיכאל אדרי (בית המשפט העליון) המשיב הורשע בעקבות הודאתו בעבירות של החזקת נשק שלא כדין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו ונידון ך-12 חודשי מאסר בפועל משנעצר כשמוסתרים על גופו אקדח, מחסנית ותחמושת ובעת מעצרו הציג בפני השוטרים תעודת זהות של אחר על מנת להונותם. בית המשפט העליון הדגיש את חומרת עבירות נשיאת נשק שלא כדין והחמיר בעונשו של המשיב וגזר עליו שנתיים מאסר בפועל. ה. ת.פ. 8041/07 מד"י נ' מירילאשווילי (מור יצחק) (בית משפט מחוזי באר שבע) הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של החזקת נשק ותחמושת, משהחזיק אקדח, שתי מחסניות וכדורים. הנשק והתחמושת נגנבו בפתח תקווה ונמצאו על גופו של הנאשם. הנאשם לא נתן הסבר להחזקת הנשק והתחמושת, בעל רישום פלילי מכביד בגין עבירות סמים ורכוש, נידון ל-24 חודשי מאסר בפועל. ב"כ המשיב טען בבית משפט השלום כי אין ללמוד גזירה שווה לענייננו מהפסיקה אליה הפנתה המערערת בבית משפט השלום בשל שינוי נסיבות. 7. בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"פ 8899/06 עומר ארמין נ' מדינת ישראל (2007) נידונה הרשעתו של המערער בעבירות של קשירת קשר להובלת נשק והובלת נשק, משנתפס כשבחזקתו יחד עם אחר שלושה רובי קלצ'ניקוב ושלוש מחסניות. לא הוכח כי המערער התכוון למכור הנשק לגורמים עוינים, למערער היה רישום פלילי בגין עבירות בנייה ועבירה בנשק אחת כ-20 שנים לפני מתן פסק הדין בעניינו. לאחר התחשבות בנסיבותיו האישיות של המערער, גזר עליו בית המשפט המחוזי בבאר שבע עונש של שלוש שנות מאסר בפועל ומאסר על תנאי. בית המשפט העליון לא מצא מקום להתערב בגזר הדין. כב' השופטת חיות קבעה - "אינני סבורה כי יש מקום להתערב בעונש שנגזר על המערער. בית משפט קמא לא התעלם מנסיבותיו האישיות של המערער אך ייחס בגזר הדין משקל מרכזי לאינטרס הציבורי המחייב ענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות נשק. גישה זו מעוגנת היטב בהלכה הפסוקה המדגישה פעם אחר פעם את החומרה היתרה הנלווית לעבירות אלה בשל הסיכון הממשי לשלום הציבור הטמון בהן. כך למשל נפסק בע"פ 3300/06 אבו סנינה נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (טרם פורסם, 10.8.06) כי: אין חולק כי הענישה בעבירות אלה צריכה לבטא את הסיכון הפוטנציאלי הטמון בכך שנשק מוחזק שלא כדין על ידי מי שלא עבר את הבדיקות המקדמיות למתן רישיון לנשיאת נשק, לא הוכשר לשימוש בנשק וממילא גם מוחזק כמי שאינו מיומן בו... יש ליתן משקל בכל מקרה לסיכון הגלום בכך שנשק בעל פוטנציאל קטילה מוחזק מבלי שיש עליו ועל בעליו פיקוח מוסדר של הרשויות, כאשר המחזיק נתון תמיד לסיכון שיתפתה לעשות שימוש בנשק, ולו ברגעי לחץ ופחד. (ראו גם: ע"פ 8012/04 מתאני נ' מדינת ישראל, פיסקה 6 (לא פורסם, 16.11.05); רע"פ 2718/04 אבו דאחל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 29.3.04) וכן ראו והשוו ע"פ 4043/05 --- סוף עמוד 20 --- מדינת ישראל נ' בניית (טרם פורסם, 10.8.06)). בהקשר זה על בית המשפט ליתן דעתו, בין היתר, לסוג הנשק שבו מדובר, לכמותו, לתכלית שלשמה הוחזק וכן לשאלה עד כמה מוחשית היא הסכנה שייעשה בו שימוש (ראו ע"פ 1332/04 מדינת ישראל נ' פס, פ"ד נח(5) 541, 544 (2004)). במקרה שלפנינו, מדובר בשלושה כלי נשק מסוג קלצ'ניקוב ומחסניות ואף שהתכלית שלשמם הובילו המערער ואידריס את כלי הנשק לא נתבררה לאשורה ניתן להניח כי קיימת הייתה במקרה דנן סכנה ממשית לכך שכלי הנשק ייפלו בידי גורמים פליליים או חבלניים עוינים וישמשו לצרכים שיש בהם משום פגיעה בשלום הציבור. בהתחשב בכל האמור לעיל וכן בהתחשב בכך שבית משפט קמא נתן משקל, אם כי לא מרכזי, לנסיבותיו האישיות של המערער והבחין הבחנה ברורה בין עניינו של המערער לעניינו של אידריס, נראה לי כי העונש שנגזר על המערער מאזן היטב בין כל השיקולים הצריכים לעניין ואין מקום להתערב בו." 8. הוזכרו לעיל מספר פסקי דין שעניינם ענישה בעבירות נשק מהם עולה רמת הענישה בעבירות שכאלה, כשהיא נעה, בהתאם לנסיבות, מענישה של מאסר המרוצה בעבודות שירות - הפסיקה שהוגשה על ידי הסנגוריה, למספר שנות מאסר - פסיקה שהוגשה ע"י המערערת, וכן ע"פ 8899/08. רואים אנו כי בתי המשפט הסתפקו בהטלת עונש של מאסר שירוצה בעבודות שירות באותם מקרים בהם מדובר היה בהחזקת אקדח, הנאשם הודה, והאקדח הוסגר למשטרה. בענייננו, כאמור, המדובר בארבעה רובי קלצ'ניקוב, אשר לא נתפסו ועד היום לא הוחזרו למשטרה. על החומרה הרבה שיש בעבירות הנשק, עמדו בתי המשפט הן בפסיקה שהוגשה ע"י המערערת והן בפסיקה שהוגשה ע"י המשיב. נשאלת השאלה האם בנסיבות בענייננו ראוי לה לערכאת הערעור להתערב בענישה, כאשר כידוע ערכאה זו נמנעת מכך אלא במקרים שבהם הענישה חורגת לחומרא או לקולא באופן משמעותי. אלמלא הנסיבות לקולא שמנה בית משפט השלום ואשר בעטיין מצא להימנע מהשתת עונש מאסר לריצוי בפועל על המשיב, העונש ההולם בענייננו היה מספר שנות מאסר, כפי שאף עולה מהפסיקה שהגישה המערערת. יחד עם זאת, אין להתעלם מהנסיבות המיוחדות בענייננו - מכך שמדובר בעבירות אשר נעברו בשנת 2004, מכך שהמשיב זוכה בבית משפט השלום והורשע ע"י ערכאת הערעור, ומכך שהמשיב ניהל ומנהל אורח חיים נורמטיבי ותורם לחברה, כפי שעולה מהאמור בתסקיר שירות המבחן והראיות לעונש שהוגשו ע"י המשיב. לנוכח מכלול הנסיבות המיוחדות בענייננו, נסיבותיו האישיות של המשיב, ומאחר וערכאת ערעור איננה ממצה את הדין, לו דעתי תישמע יתקבל הערעור ותחת העונש של חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, יוטל על המשיב עונש מאסר של עשרה חודשים לריצוי בפועל. יתר רכיבי הענישה יעמדו בעינם. רות אבידע, שופטת השופטת י. רז לוי: אני מסכימה לכל האמור בחוות הדעת המנומקת והמפורטת של חברתי כב' השופטת אבידע, ולמסקנתה כי יש מקום לקבל את הערעור ולהחמיר בעונשו של המערער. יש לזכור כי המדובר במי אשר הורשע בקשירת קשר לרכישת 5 כלי נשק מסוג קלצ'ניקוב וכן תחמושת לכלי הנשק, כאשר בסופו של יום נרכשו על ידו ארבעה כלי נשק תמורת 1,500 דולר. חומרת המעשים, בהינתן העובדה כי המדובר בארבעה רובים שלא הוחזרו או נמצאו עד היום ואין לדעת לאיזה מטרות שימשו, מחייבת ענישה שיהא בה כדי להלום ראש וראשית את מהות המעשים, ענישה בדמות מאסר בפועל ממש. באשר לאותן נסיבות לקולא שמנה בית המשפט השלום, אציין כי עיון בתסקיר שירות המבחן מלמדנו כי התמונה העולה ממנו הינה מורכבת. שירות המבחן התרשם כי למשיב התייחסות ממזערת לעבירות ולאחריותו להן, כי האמור מאפיין אף את התייחסותו למעורבותו בעבירה בה הורשע בעבר, אם כי לפני שנים רבות, ומכאן הבסיס לסיכון להישנות התנהגות דומה עדיין קיים. על כן סבר שירות המבחן כי יש חשיבות לענישה שיהא בה מרכיב הרתעתי משמעותי. נדמה כי במקרה זה, הן מהות העבירות בהן הורשע, והן נסיבות המקרה, מחייבות השתת ענישה ממשית שיהא בה כדי להרתיע הן את המשיב עצמו והן עבריינים פוטנציאליים. הדברים נכונים ביתר שאת בהתחשב בעובדה כי עבירות מסוג זה מבוצעות פעמים רבות עבור בצע כסף, ועל כן ההרתעה חשיבות רבה לה. בהתחשב בכל המקובץ, הרי לולא יתר הנסיבות המיוחדות שצוינו בחוות דעתה של כב' השופטת אבידע ובכלל זה חלוף הזמן הניכר מעת ביצוע העבירות וההליכים בבתי המשפט השונים, והעובדה כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור למצות את הדין, היה מקום להשתת עונש מאסר משמעותי הרבה יותר. יעל רז-לוי, שופטת השופטת ח. סלוטקי: אני מסכימה. חני סלוטקי, שופטת אשר על כן, הוחלט כאמור בחוות דעתה של השופטת אבידע. משפט פליליאלימותערעורתקיפה