1. המשיבה היא קרן ביטוח לעובדים, קופת תגמולים וקרן פנסיה של הסתדרות העובדים הלאומית (להלן - "הקרן"). המערער הוא עמית בקרן. המערער הוכר על ידי הקרן כ"נכה" וכמי שזכאי בשל כך לפנסיית נכות מהקרן לפי תקנון הקרן. השאלה שעמדה לדיון בבית הדין האזורי ובפנינו היא האם רשאית הקרן לקזז מפנסיית הנכות המשולמת למערער את סכום הגמלה שהוא מקבל מהביטוח הלאומי בשל פגיעה בעבודה. בית הדין האזורי בבאר שבע (הנשיא מיכאל שפיצר ונציגי הציבור מר פרנקל ודב אבדור; ע"ב 3296/08) השיב על שאלה זו בחיוב. מכאן הערעור שלפנינו. 2. המערער עבד כמנהל סניף בבנק אוצר החייל. בשנת 2004 הוכר המערער על ידי המוסד לביטוח לאומי כזכאי לנכות כללית בשיעור 100% בשל אי כושר עבודה מוחלט (החלטה מיום 22/12/04). תחילה נקבעה לו נכות כללית זמנית ולימים היא נקבעה כנכות לצמיתות. 3. בשנת 2005 הוכר המערער על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן - "המוסד") כנפגע עבודה בעקבות אירוע של טראומה נפשית מיום 21/12/03. בשל אירוע זה קבע המוסד למערער נכות רפואית (נפשית) בשיעור 20% בתוספת הגדלה ל-30% לפי תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז - 1956. 4. הואיל והמערער הוכר על ידי המוסד כזכאי הן לגמלת נכות כללית והן לגמלת נכות מעבודה, היה עליו לבחור באחת משתי גמלאות אלה. המערער בחר במסלול של גמלה בשל פגיעה בעבודה. 5. ביום 22/10/04 הגיש המערער לקרן בקשה להכיר בו כנכה לפי תקנון הקרן מיום 22/12/03, הוא מועד הטראומה הנפשית. בקשה זו אושרה והמערער הוכר כ"נכה" לפי תקנון הקרן וכזכאי לפנסיית נכות ממנה בשיעור 100%, החל מאותו מועד. 6. לאור העובדה שהמערער קיבל ומקבל מן המוסד גמלת נכות מעבודה, קיזזה הקרן מהפנסיה שהוא זכאי לה ממנה את סכום הגמלה שהוא מקבל מן המוסד. קיזוז זה נעשה לפי סעיף 42 לתקנון הקרן, עליו נעמוד בהמשך. במאמר מוסגר יצוין כי, בתקופת ביניים מסוימת, הפסיק המוסד לשלם למערער גמלה לאחר שנקבעה לו נכות מעבודה של 15% בלבד ולאותה תקופה הפסיקה הקרן את הקיזוז מן הפנסיה ששולמה למערער. הפסקה זו של הקיזוז נעשתה בעקבות מכתב של המערער לקרן מיום 01/11/05 (נספח ו' לתביעה), בו הוא מודיע על הפסקת התשלום מן המוסד ובו הוא גם מתחייב להחזיר לקרן את גמלת הנכות מעבודה שיקבל מהמוסד בעתיד (סעיף 9 לפסק הדין של בית הדין האזורי). לימים התקבל ערעור שהגיש המערער למוסד בעניין גובה גמלת הנכות ונקבעה לו דרגת נכות של 30%. על רקע זה נדרש המערער להחזיר לקרן הפרשים בשל סכומים ששולמו לו על ידה בלא קיזוז והקרן מקזזת הפרשים אלה מן הפנסיה המגיעה לו ממנה (סעיף 10 לפסק הדין). 7. לטענת המערער, הקרן אינה רשאית לקזז מפנסיית הנכות המשולמת לו מן הקרן את הגמלה המגיעה לו מן המוסד. לטענתו, נכותו המלאה בגינה הוא הוכר כזכאי לפנסיית נכות מן הקרן אינה קשורה למחלת הנפש בה לקה כתוצאה מעבודתו, ועל כל פנים אין כל ממצא רפואי של הקרן המעיד על קשר זה. לטענתו, אין משמעות לבחירתו בין גמלת נכות כללית לגמלת נכות מעבודה מן המוסד. לטענתו, הקרן רשאית לברר את טיבה של הנכות לפי תקנונה ולקבוע שמדובר בנכות מעבודה אך היא לא עשתה זאת ולכן אין היא רשאית לקזז מן הפנסיה המשולמת לו את הגמלה לה הוא זכאי מהמוסד. לחילופין, טוען המערער כי הקרן זכאית לקזז מפנסיית הנכות המגיעה לו לפי תקנון הקרן רק 30% מהגמלה המשולמת לו מהמוסד, זאת בהתאם לגובה הנכות מעבודה שנקבע לו על ידי המוסד. 8. בית הדין האזורי דחה את תביעת המערער. בית הדין קבע כי, לפי תקנון הקרן, משעה שהמערער בחר בגמלת נכות מעבודה מן המוסד, על הקרן לקזז מן הפנסיה המשולמת למערער את מלוא סכום הגמלה שהוא מקבל מן המוסד, בלי קשר לגובה הנכות שנקבעה לו שם. בית הדין קבע כי הקרן פעלה כראוי לפי תקנונה וכי היא לא הייתה רשאית לפעול אחרת. בית הדין האזורי התייחס גם למכתב הוויתור של המערער מיום 01/11/05 וקבע שאין בו משום ויתור המערער על זכויותיו אלא הוא בבחינת יישום של הוראות התקנות ועולה בקנה אחד עם הוראותיו. לפיכך, כך קבע בית הדין, יש לתת להתחייבותו של המערער באותו מכתב תוקף משפטי מלא (סעיפים 33-28 לפסק הדין). 9. בערעור חוזר המערער על עיקר טענותיו בבית הדין האזורי. לטענתו, מטרת הקיזוז היא למנוע כפל פיצוי בשל אותה מחלה. לטענתו, הנכות בגינה הוא זכאי לפנסיית נכות מן הקרן לא נגרמה מעבודה. לטענתו, על הקרן לבדוק את סוג הנכות שלו ללא קשר לממצאי המוסד, אלא שוועדה רפואית של הקרן מעולם לא קבעה כך ולכן אין הקרן רשאית לקזז מהפנסיה שלו את גמלת הנכות מעבודה המשולמת לו מהמוסד. לחילופין, טוען המערער כי יש להקטין את גובה הקיזוז לכל היותר ל-30%, לפי גובה הנכות מעבודה שהוכרה לו על ידי המוסד. הקרן תומכת בפסיקת בית הדין האזורי מטעמיו. 10. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, מוצאים אנו כי צדק בית הדין האזורי בפסיקתו וכי ראוי פסק דינו להתאשר מטעמיו, לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית דין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991. מבלי לגרוע מן האמור, נעמוד להלן בקצרה על מספר נקודות הנוגעות לעניין. 11. המערער הוא עמית בקרן. הקרן היא קרן פנסיה הפועלת על פי תקנונה. תקנות הקרן הוא במעמד של חוזה מחייב בין הקרן לבין חבריה. זכויות החבר בקרן נגזרות מהוראות התקנון בלבד וסטייה מהוראות אלה גורמת לפגיעה בזכויות החברים האחרים ולפגיעה בעקרון השוויון המונח ביסוד פעילות הקרן (ע"ע 600026/97 מבטחים - פיורסט, פד"ע ל"ט 831, עמ' 856).דברים אלה ידועים ואין צורך להכביר מילים עליהם. 12. לפי תקנון הקרן, קמה לעמית זכות לפנסיית נכות מכוח סעיף 42 הקובע לאמור: "הזכאים לפנסיית נכות א. הזכות לפנסיית נכות עומדת לעמית אם נתמלאו כל התנאים הבאים יחדיו: ... ... ... העמית הוכר כנכה על ידי הוועדה הרפואית, או שוועדת הערעורים נכות קבעה זכותו לפנסיית נכות. ... הנכות לא נגרמה כתוצאה מפעולות מלחמה כמוגדר בחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), או מפעולות איבה כמוגדר בחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה תשכ"ה - 1965, או מפגיעה בעבודה כמוגדר בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשכ"ח - 1968. במקרה שהנכות נגרמה כמוגדר לעיל בפיסקה זו, יהיה העמית זכאי לבחור בין ויתור על זכויות פנסיה וקבלת הכספים שנצברו בחשבונו, כמוגדר בפרק ג' לתקנות, לבין קבלת פנסיה שוטפת בגובה פנסיית הנכות לה הוא זכאי מהקרן בניכוי הגמלה אותה יקבל על פי החוקים הנ"ל". מהוראת תקנון הקרן עולה כי, אם הנכות נגרמה כתוצאה מאחת האפשרויות המנויות בסעיף 42א'(6) - לתקנון הקרן - פעולות מלחמה, פעולות איבה או פגיעה בעבודה - קמה לעמית הברירה לבחור בין ויתור על זכויות פנסיה וקבלת הכספים שנצברו בחשבונו לבין קבלת פנסיית נכות שוטפת מהקרן בניכוי הגמלה המשתלמת לו לפי אחד החוקים המצוינים שם. 13. לעניין הקשר בין סוג הנכות לפי תקנון הקרן לבין סוג הנכות שנקבע לפי אחד משלושת החוקים הנזכרים בסעיף 42א'(6) לתקנון הקרן, יש להתייחס להגדרת "נכה" שבתקנון הקרן הקובעת לאמור: "אדם שכושרו לעבוד נפגע לתקופה העולה על שלושה חודשים לפחות ואשר כתוצאה מכך אין הוא מסוגל, מחמת מצב בריאותו, להמשיך ולעבוד בעבודתו או בעבודה מתאימה אחרת מבלי הרעה נוספת במצב בריאותו, הכל כפי שייקבע על ידי ועדה רפואית". הגדרה זו רחבה בהיקפה ומתייחסת למצב של פגיעה בכושר העבודה מסיבה כלשהי, ולא רק בשל פגיעה בעבודה. הגדרה זו רחבה מהגדרת "נכה עבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995, בה קיימת זיקה הכרחית בין פגיעה בכושר העבודה (נכות) לבין אירוע של "פגיעה בעבודה". עם זאת, אם העמית הוכר כנכה לפי תקנון הקרן בגין פגיעה בעבודה שהוכרה בחוק הביטוח הלאומי ומקבל בשל כך גמלה מן המוסד, כי אז קמה לקרן הזכות לקזז מן הגמלה המשולמת למבוטח על ידה את סכום הגמלה שמקבל המבוטח מן המוסד. 14. במקרה שלפנינו אכן קיים קשר בין הגמלה המשולמת מן הקרן לבין הגמלה המשולמת מן המוסד שהרי פניית המערער להכרה בנכות לפי תקנון הקרן נעשתה, עובדתית, על רקע האירוע של פגיעה בעבודה שנגרמה לו ביום 21.12.03. לא זו אף זו, בפרוטוקול הוועדה הרפואית של הקרן מיום 18.11.04 אף צוין מפורשות כי המערער הוכר כנכה לצורכי הקרן מיום 22.12.03, הוא היום שלמחרת האירוע שהוכר על ידי המוסד כפגיעה בעבודה. בנסיבות אלה, לא תישמע טענת המערער כי לא התקיים בעניינו התנאי של "פגיעה בעבודה" ולכן אין הקרן רשאית לקזז מן הפנסיה שהיא משלמת לו את גמלת הנכות שהוא מקבל מן המוסד לביטוח לאומי. 15. אין יסוד לטענתו החלופית של המערער כי ניתן לקזז מפנסיית הנכות שלו מהקרן רק 30% מהגמלה המשולמת לו מן המוסד לביטוח לאומי. סעיף 42א'(6) לתקנון הקרן מדבר על קיזוז מפנסיית הנכות המשולמת מהקרן של "... הגמלה אותה יקבל על פי החוקים הנ"ל" (ובכלל זה, כזכור, גמלה בשל פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי). תקנון הקרן נוקט לשון "גמלה", היינו סכום כסף המשולם בשל נכות ואין בו כל התייחסות לאחוזי הנכות שעל פיהם נקבעת הגמלה. מכאן שהקיזוז הוא של כסף (גמלה לפי חוק הביטוח הלאומי) מכסף (פנסיית הנכות מהקרן) ולא של אחוזים מכסף. אין אפוא כל רלוונטיות לאחוז הנכות שנקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי לעניין גובה הקיזוז. 16. צדק בית הדין האזורי בהתייחסו גם למכתב המערער מיום 01/11/05 בו הוא התחייב להחזיר לקרן את פנסיית הנכות שתשולם לו מן הקרן ככל שיקבל את גמלת הנכות מן המוסד לביטוח לאומי (סעיף 30 לפסק הדין). מכתב זה נחתם על רקע החלטת המוסד להכיר למערער בנכות בגובה של 15% שאינה מזכה בגמלה. מכתב זה משקף למעשה את הוראות תקנון הקרן המחייבות לקזז את גמלת הנכות מן המוסד מפנסיית הנכון מן הקרן. מכאן שאין במכתב זה כל ויתור לא חוקי של המערער על זכות העומדת לו לפי תקנון הקרן והאמור בו אינו אלא שיקוף של הוראות תקנון הקרן והמצב המשפטי הנתון על פיהן. 17. לאור זאת הערעור נדחה. הקרן זכאית לקזז מן הסכומים המשולמים על ידה למערער בשל פנסיית נכות כל סכום גמלה שהמערער מקבל מן המוסד לביטוח לאומי בשל פגיעה בעבודה וככל שהקרן שילמה למערער במרוצת הזמן סכומים ביתר בשל אי ידיעתה על תשלומי גמלה שקיבל המערער מן המוסד, היא רשאית לקזז סכומים אלה מן הפנסיה המגיעה למערער ממנה. הואיל ומדובר בגמלאי של הקרן הזכאי לקצבת נכות, אין צו להוצאות. ניתן היום ‏ג' חשון, תשע"ב (‏31 אוקטובר, 2011), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם. שמואל צור, שופט ורדה וירט-ליבנה,שופטת רונית רוזנפלד, שופטת מר אבישי ספיר,נציג עובדים מר יובל רכלבסקי,נציג עובדים פנסיהערעורקרן פנסיהביטוח לאומי