תצהיר תשובה לשאלון דוגמא

תצהיר תשובה לשאלון דוגמא בפניי מונחות בקשותיהם ההדדיות של הצדדים להשלמת ההליכים המקדמיים ביניהם, כדלקמן: האחת - בקשת הנתבע ליתן צו למתן תצהיר גילוי מסמכים ולמתן מענה לשאלון מאת התובע, בהתאם לתקנות 110, 112 ו- 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סד"א"); השנייה - בקשת התובע ליתן צו המורה לנתבע להשיב על שאלון (להלן: "הבקשות"). בהחלטה זו אכרוך את הדיון בשתי הבקשות יחד. א. בקשת הנתבע לגילוי מסמכים ולמתן מענה לשאלון 1. הנתבע טוען, כי פנה אל התובע בכתב (ביום 16.5.11 וביום 2.11.11) בדרישה להשיב לשאלון ובדרישה לגילוי מסמכים ספציפי. במסגרת דרישת הגילוי, עותר הנתבע להורות לתובע לגלות את כל דפי המידע שחילק התובע בבית החולים גליל מערבי בנהריה (להלן: "בית החולים"), מכתבי תלונה שהוגשו ביחס לנתבע והתגובות להם, תכתובות שהוחלפו עם משרד הבריאות ומשרד הפנים ביחס לנתבע, תכתובות בין התובע לבין מ"מ סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש ביחס לנתבע או לבית החולים ותכתובות בין התובע לועדת הבדיקה שהוקמה לבדיקת פעילות בית החולים; עוד מבקש הנתבע לחייב את התובע בגילוי מסמכים הנוגעים לסיום העסקת בנו של התובע בבית החולים, תכתובות של התובע עם גורמי תקשורת ביחס לנתבע או לבית החולים, ובכלל זה כל כתבה שהתפרסמה בתקשורת הנוגעת לנתבע או לבית החולים. בנוסף מבקש הנתבע גילוי על הליכים משפטיים בהם היה התובע מעורב וכל החלטה שניתנה במסגרת הליכים משפטיים אלה. 2. לטענת הנתבע, התובע המציא תצהיר גילוי מסמכים כללי בלבד ולא נענה לדרישותיו לגילוי מסמכים ספציפיים ולמתן מענה לשאלון ומשכך, מבוקש לחייבו להשיב בתצהיר לשאלון שנשלח אליו וליתן גילוי מסמכים ספציפי וכן לאפשר עיון במסמכים המבוקשים, כאמור. 3. בתגובה, טען התובע כי המציא לב"כ הנתבע את המסמכים המבוקשים על ידה, כמו גם תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון, ערוך כדין (העתקי התצהירים צורפו לתגובה). 4. בתשובה לתגובת התובע, הנתבע חוזר על טענותיו בדבר אי המצאת המסמכים הספציפיים המבוקשים על ידו. באשר לשאלון, טוען הנתבע כי ניתן מענה חלקי ומבוקש לחייב את התובע להשיב על שאלות 1, 4-6 ו- 22 לשאלון. ב. בקשת התובע למתן צו מענה לשאלון 5. לטענת התובע, הנתבע נתן מענה חלקי לשאלון שהומצא לו על ידי התובע והשיב לחלק ניכר מן השאלות בשאלון, בתשובה לקונית: "לא רלבנטי". לטענת התובע לשאלות ישנה חשיבות לשאלות שבמחלוקת נשוא תובענה זו; כך טוען התובע כי לשאלות 12-18 - העוסקות בהתנהלותו של הנתבע מול עובדים אחרים - יש כדי לשפוך אור על התנהלות הנתבע ביחס לתובע. לשאלות הנוגעות לעברו התעסוקתי של הנתבע, טוען התובע שיש בהן כדי ללמד על שיטות ואופי התנהלותו של הנתבע. על כן, מבקש התובע לחייב את הנתבע ליתן תשובות ענייניות ומנומקות ל- 14 השאלות, עליהן השיב הנתבע בתצהיר כי אינן רלבנטיות. 6. בתגובה לבקשת התובע, טען הנתבע כי שאלות 1-4 לשאלון התובע נוגעות לעברו התעסוקתי של הנתבע, כאשר אין לכך כל רלבנטיות לטענות שביסוד כתב התביעה, שעניינה טענות בדבר תלונה שהגיש הנתבע למשטרה כנגד התובע. ביחס לשאלות 12-18, טוען הנתבע כי נשאל במסגרתן על יחסיו עם רופאים אחרים ועובדת נוספת בבית החולים. שאלות אלה נוגעות לאופן ניהול בית החולים ואין ביניהן לבין התובענה דנן דבר. כך לעניין השאלות העוסקות בפיצול מחלקה כירורגית או מינוי ועדת בדיקה כזו או אחרת, אין כל רלבנטיות לתביעה העיקרית, העוסקת בלשון הרע עקב הגשת תלונה במשטרה. עוד טוען הנתבע, כי גם שאלות 21-23 הנוגעות לפיטורי עובדים בבית החולים אינן רלבנטיות לנשוא התביעה. משכך, מבוקש לדחות את בקשת התובע. דיון והכרעה: 7. גילוי מסמכים - המטרה העומדת בבסיס הליך גילוי מסמכים הינה ניהול ההליך המשפטי "בקלפים גלויים", על ידי הצגה רחבה של מסכת הראיות שבידי הצדדים, תוך חתירה לגילוי האמת והגברת היעילות המשפטית [ראו: בר"ע 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (לא פורסם, 14.8.2005) וכן רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (לא פורסם, 1.11.2005)]. תקנה 113 לתקנות סד"א מאפשרת להורות לבעל דין לגלות האם מסמך פלוני מצוי ברשותו או בשליטתו, וכאשר בעל דין אינו יכול להצביע על מסמכים ספציפיים לגילוי, רשאי הוא לבקש גילוי סוג של מסמכים ובלבד שיוכיח כי המסמכים עשויים להיות רלבנטיים לניהול התיק, כאשר בית המשפט לא ייתן צו כאמור העלול להכביד על בעל הדין האחר יתר על המידה [ראו: משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי - הלכה ומעשה, כרך א' (מהדורה 15, 2007), עמ' 788]. הכלל הוא אם כן, כי יש לאפשר גילוי מירבי ורחב של מידע, כאשר בבחינת שאלת הגילוי של מסמך, יש לבחון שני פרמטרים; האחד - מידת הרלבנטיות של המידע המבוקש, והשני - מידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד שממנו נדרש הגילוי. ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר, כך תיבחן בקפידה מידת הרלבנטיות של הגילוי המבוקש. [ראו: רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (טרם פורסם, 13.10.2009) (להלן: "פס"ד ידיעות אחרונות"), רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (טרם פורסם, 15.10.2008)]. לנתבע עומדת הזכות להתגונן כראוי מפני תביעה המוגשת נגדו ומכוח זכות זו יש לאפשר חשיפת מסמכים שבידי הצד השני, אשר עשויים להיות רלבנטיים לניהול הגנת הנתבע [רע"א 8551/00 אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נה(2), 102 (2000)]. יחד עם זאת, יש לבחון את מידת ההכבדה על הצד ממנו נדרש הגילוי ואת זכותו שלא תיגרם לו פגיעה, במידה העולה על הנדרש, עקב ניהול ההליך המשפטי (ראו: פס"ד ידיעות אחרונות הנ"ל). את דרישת הרלבנטיות יש לפרש בהרחבה, כך שהיא משתרעת על כל המסמכים, אשר סביר להניח כי יש בהם מידע אשר יכול לסייע לבעל דין, במישרין או בעקיפין, לקדם את עניינו [רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995)], ודי בכך שמבקש הגילוי יוכיח כי המסמכים עשויים להיות רלבנטיים להמשך ההליך, שכן מדובר בשלב מקדמי של הדיון [רע"א 624/11 המוטרנות היוונית קתולית נ' נח'לה (טרם פורסם, 15.3.2011)]. 8. מן הכלל אל הפרט: בנדון דידן, הנתבע מבקש במסגרת הגילוי הספציפי, דרישות כלליות ורחבות היקף להמצאת מסמכים, ובכלל זה את כל התכתובות של התובע עם משרדי הממשלה השונים ועם גורמים נוספים ביחס לנתבע או לבית החולים, את כל מכתבי התלונה שהוגשו ביחס לנתבע באשר הם, כמו גם מסמכים על הליכים משפטיים בהם היה מעורב התובע אי פעם. דרישה כוללנית ורחבת היקף זו יש בה הכבדה על התובע, במידה העולה על הנדרש, ובמצב דברים זה יש לבחון בקפידה את שאלת הרלוונטיות. הנתבע טוען בכתב הגנתו כי התובע פגע בשמו הטוב והציגו כמי שאינו מאפשר לעובדים היהודים לקיים זמני תפילתם בעבודה על חשבון זמן העבודה. מכאן כי דרישות להמציא מסמכים באשר הם ביחס לנתבע או ביחס לבית החולים, ללא התייחסות לנשוא התביעה ומבלי לתחום זאת לתקופה מוגבלת בזמן בה אירעו האירועים נשוא התביעה אינן עומדות במידת הרלבנטיות המתבקשת. יחד עם זאת, מבקש הנתבע מסמכים אשר עשויים להיות רלבנטיים לטענות הגנתו בדבר המניע להגשת תלונה כנגד התובע, כגון: דפי מידע שהפיץ התובע ביחס לנתבע ומסמכים הנוגעים לפיטורי בנו של התובע מבית החולים. באשר למסמכים אלה, בבחינת מידת ההכבדה על התובע ביחס לרלבנטיות של המסמכים לניהול ההגנה, נראה כי ידו של השיקול השני על העליונה. 9. לאחר בחינת הפרמטרים הרלבנטיים לבחינת היקף הגילוי, הנני מורה כי התובע ימציא לנתבע, ככל שטרם המציא, תצהיר גילוי מסמכים ספציפי ביחס למסמכים הבאים: דפי מידע שחילק בבית החולים, הנוגעים לנתבע; מכתבי תלונה שהגיש התובע ביחס לנתבע והתשובות למכתבים; תכתובות עם משרדי הממשלה הרלבנטיים ביחס לנתבע ובנוגע לנושא התפילה בבית החולים; מסמכים הנוגעים לסיום העסקתו של בנו של התובע בבית החולים. תצהיר גילוי המסמכים יומצא לנתבע תוך 21 ימים מהיום. ככל שהמסמכים הנ"ל בידי התובע, יאפשר לנתבע עיון בהם בהתאם לבקשת הנתבע. 10. מענה לשאלונים - הלכה פסוקה היא, שבמסגרת שאלונים ניתן להציג כל שאלה הנוגעת לכל עניין השנוי במחלוקת במשפט, ולא רק ביחס לעובדות הישירות, אלא גם בנוגע לעובדות שיש להן רלוונטיות לעובדות הישירות השנויות במחלוקת [ראו: ע"א 687/70 עוזיאל נ' מישאל, פ"ד כו(1) 387 (1972)], כאשר לבית המשפט מוקנה שקול דעת רחב להתיר שאלות במסגרת שאלונים לבעלי הדין, ובלבד שלשאלות תהא זיקה לעניין הנדון [לעניין זה ראו: רע"א 3068/08 סונול ישראל בע"מ נ' ליזרוביץ (טרם פורסם, 20.8.2008), ע"א 41/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג, 113 (1950)]. 11. מן הכלל אל הפרט: באשר לבקשת הנתבע, הרי שהתובע שלח לנתבע תצהיר תשובות לשאלון (צורף לתגובת התובע), ברם הנתבע טוען כי התובע לא צירף את המסמכים אשר טען כי צירפם לתצהיר התשובות לשאלון, במענה לשאלות 1, 4-6 לשאלון. על כן, ככל שהתובע טרם המציא לנתבע את המסמכים האמורים במענה לשאלות הנ"ל, ימציאם לידי הנתבע, תוך 21 ימים ממועד קבלת החלטה זו. באשר לתשובת התובע לשאלה 22 לשאלון הנתבע - בדבר חשיפת שמות המתלוננים ביחס לחוזר נשוא התביעה, התובע השיב כי התחייב לא למסור שמות העובדים מחשש לפגיעה בפרנסתם וכי יסכים למסור את השמות לעיון בית המשפט, בתנאי שיובטח כי לא ייחשפו. לאור תשובת התובע, אינני רואה בשלב זה לחייב אותו בחשיפת שמות העובדים. כמובן, שעל התובע מוטל הנטל להוכיח את טענותיו, לרבות הטענה בדבר תלונות עובדים ביחס לחוזר האמור. 12. באשר לבקשת התובע לחייב את הנתבע להשיב תשובות מפורטות ל-14 שאלות בשאלון, עליהן השיב הנתבע כי אינן רלבנטיות - אני דוחה את הבקשה. כאמור, לבית המשפט ישנו שיקול דעת רחב להתיר שאלות במסגרות השאלונים המופנים לבעלי הדין ובלבד שתהא זיקה, ישירה או עקיפה, לעובדות השנויות במחלוקת. הצדק עם הנתבע, כי שאלות העוסקות בעברו התעסוקתי של הנתבע כרופא, כמו גם יחסיו של הנתבע עם רופאים ועובדים אחרים בבית החולים, לרבות פיטורי עובדים בבית החולים, אין להם זיקה כלשהי לנשוא התובענה, לפיו העילה הינה לשון הרע עקב תלונה שהגיש הנתבע במשטרה כנגד התובע. התובע לא הצביע על נימוק כלשהו שיש בו כדי לקשור בין השאלות האמורות לבין הפלוגתאות נשוא התביעה העיקרית. ניסיונו המקצועי של הנתבע כרופא, מקומות עבודתו והתנהלותו עם רופאים אחרים בבית החולים, אין בהם כדי להשליך על נשוא התביעה - תביעת לשון הרע בעקבות תלונה שהגיש הנתבע במשטרה. סוף דבר: 13. בקשת התובע ליתן צו כנגד הנתבע להוסיף ולענות לשאלון - נדחית. בקשת הנתבע לגילוי מסמכים ספציפי ולמענה נוסף לשאלון מאת התובע, מתקבלת בחלקה, כאמור בפסקאות 9 ו-11 לעיל. בנסיבות, איני עושה צו להוצאות. שאלוניםמסמכים