עיון בתיקים פליליים סגורים א. הבקשה לגילוי רישום פלילי ועמדות הצדדים 1. בא כוח הנאשם הגיש בקשה לקבלת עותק של גיליון הרישום הפלילי של המתלוננת שושנה סובג (כחלון) בהתאם להוראות סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב - 1982 (להלן - החסד"פ) הדן בזכות העיון של נאשם וסנגורו ב"חומר חקירה". 2. בכתב האישום יוחס לנאשם ביצוע עבירת איומים כלפי המתלוננת. במהלך עדותה בבית המשפט, ביום 6.2.12, כעדת תביעה, היא נשאלה בחקירתה הנגדית האם נכון הדבר כי לפני כעשור הוגש נגדה כתב אישום בגין תקיפה של הנאשם, כי היא העלתה טענת הגנה עצמית מאחר והנאשם ניסה לאנסה וכי לבקשתה בוטלה התלונה. היא השיבה (עמ' 19 לפרוטוקול) כי היא זוכרת שהנאשם הגיש נגדה תלונה, וכי הייתה בבית משפט אולם אינה זוכרת אם הייתה בגדר נאשמת. כשנשאלה האם היא מוכנה כי יבדקו האם היה לה תיק פלילי השיבה בחיוב. 3. להשקפת בא כוח הנאשם יש חשיבות לגילוי גיליון הרישום הפלילי של המתלוננת, לרבות תיקים סגורים, על מנת לעמוד על מהימנותה. מאחר והמתלוננת הביעה הסכמה לגילוי, ממילא ויתרה על ההגנה על פרטיותה, ולפיכך נסוג ערך זה מפני הערך של גילוי האמת ובירור אמינותה של המתלוננת. 4. המאשימה טענה כי לא מתקיימים המבחנים שנקבעו בפסיקה באשר להמצאת גיליון רישום פלילי של עד תביעה לידי הסנגור, כי תיקים סגורים אינם כלולים ב"חומר חקירה" וכי יש לשמור על פרטיותה ושמה הטוב של עדת התביעה. ב. עמדת הפסיקה 5. סעיף 74(ב) לחסד"פ קובע כי נאשם רשאי לבקש מבית המשפט להורות לתובע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, "חומר חקירה" ולא הועמד לעיונו. סעיף 74(ג) קובע, בין השאר, כי בקשה כזו תידון לפני שופט אחד, וסעיף 74(ד) קובע כי בעת הדיון בבקשה יעמיד התובע את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט בלבד. בבג"צ 9264/04 מדינת ישראל נגד בית משפט השלום בירושלים פ"ד ס (1) 360 (2005) (להלן - בג"צ היומנים) הובהר כי סעיפים אלו קובעים מנגנון ביקורת שיפוטית על החלטת תביעה שלא למסור חומר שלטענת הנאשם הינו "חומר חקירה": "מנגנון זה נקבע כדי להגן על זכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן, ובהתחשב בכך שגם כאשר התביעה ממלאת את המוטל עליה במיומנות ובהגינות, ...אין לאלץ את ההגנה לסמוך באופן מוחלט על יכולתה של התביעה להעריך את הפוטנציאל שטומן בחובו החומר מבחינתה של ההגנה" ..... במסגרת מנגנון זה נקבע בסעיף 74(ד) כי לשם הכרעה בשאלה אם מדובר ב"חומר חקירה" שלנאשם יש זכות לעיין בו, בית המשפט מוסמך להורות לתביעה להעביר את החומר שבמחלוקת לעיונו של בית המשפט". 6. החוק אינו מגדיר את המונח שבחוק - "חומר חקירה". פסיקה ענפה קיימת אודות משמעותו וגבולותיו של מונח זה. לסקירה מקיפה של הפסיקה ראו: יעקב קדמי "על סדר הדין הפלילים" חלק שני (מהדורת 2003) עמ' 716 - 727. הכלל הרחב נקבע על ידי כבוד השופט בך בבג"צ 233/85 עלי אל הוזייל נגד משטרת ישראל פ"ד לט (4) 129 (1985) (להלן - פרשת אל הוזייל) ולפיו - ".... אין לפרש את המונח 'חומר חקירה' ... פירוש דווקני ומצמצם המגביל את תחולת הסעיף לחומר הראיות המתייחס אך ורק במישרין למעשה העבירה ...". "חומר חקירה" הינו "...גם ראיות השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום.... אולם, במסגרת השימוש בשיקול הדעת, כאמור, אין גם להפליג למרחקים ולכלול במונח של "חומר החקירה" ראיות, שהרלוואנטיות להן לתביעה הפלילית הנדונה היא רחוקה ושולית, ולא כל שכן אין להחיל ככלל את הוראות סעיף 74 האמור על חומר שולי שכזה, אשר בלאו הכי אינו יכול להיות קביל באותו משפט". באותו מקרה ביקש הסנגור לעיין בתיקי חקירה אשר נוהלה גם נגד עד מדינה. הוא הדגיש כי שאלת המהימנות של עד התביעה המרכזי הינה אחת הנקודות החשובות במשפט, וטען כי תיקים אלה הינם חלק מ"חומר החקירה" שכן תוכנם עשוי לשכנע את בית המשפט כי עד המדינה אינו ראוי לאמון. כבוד השופט בך (אליו הצטרפו שאר שופטי המותב) קבע: "דיני הראיות מאפשרים התקפה על אופיו של עד של הצד שכנגד וניסיון להראות , שהוא בעל עבר פלילי ובשל כך אינו ראוי לאמון. אך נקבעו לכך סייגים, וזאת במטרה למנוע גלישה לבירור מספר ניכר של נושאים נלווים ולהימשכות משפטים ללא גבול וללא לסוף. מותר לשאול עד בחקירה נגדית על הרשעותיו הקודמות, ובמקרה של הכחשה מצדו ניתן גם לסתור את עדותו בנקודה זו על-ידי הגשת מסמך רשמי או בעזרת ראיה חיצונית אחרת. כמו כן מותר להציג לפני העד שאלות בדבר ביצוע עבירות אחרות על-ידיו, שעליהן לא הורשע, אם עבירות כאלה עשויות לזרוק אורעל אופיו ועל מהימנותו, אך שאלה כזו נמנית אז עם חקירה בנושא נלווה (collateral questions), ותשובותיו של העד על שאלות מסוג זה הינן סופיות, ולא ניתן לסתרן על-ידי ראיות אחרות". לאור ניתוח הוראות חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א- 1981 (להלן - חוק המרשם), נקבע כי כי חומר כזה מותר לגלותו רק על-פי צו של בית המשפט, ואין הוא בגדר "חומר חקירה", שחובה על התובע להעמידו לעיון הסניגוריה על-פי סעיף 74 לחסד"פ, בטרם החל המשפט. הודגש כי בית המשפט לא ייתן היתר כאמור, אלא אם שוכנע כי הדבר נחוץ לעשיית הצדק במשפט התלוי ועומד לפניו ותוך התחשבות בכללים של דיני הראיות שפורטו לעיל. חוק זה יצר, איפוא, איזון בין זכותו של נאשם למשפט הוגן לבין זכותו של עד להגנה על פרטיותו, לרבות אי-גילוי פרטים על חקירות שנוהלו נגדו, אלא לפי צו של בית-משפט. 7. בבש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 7.2.07) (להלן - פרשת בניזרי) נדונה השאלה האם זכאי נאשם לעיין בגיליונות הרישום הפלילי של כל עד המעיד מטעם התביעה בעניינו ללא מגבלה כלשהי. בית המשפט העליון קבע שם כי אינו כבול להלכה קודמת שנפסקה על ידו - היא הלכת יחזקאלי (בש"פ 4481/00 יחזקאלי נגד מדינת ישראל פ"ד נד (5) 245 (2000)), אשר, לפי פרשנות דווקנית שלה, אין לתביעה ואפילו לא לבית המשפט שיקול דעת כל אימת שסנגור פונה בדרישה טכנית להמצאת גיליונות הרישום הפלילי, מאחר וקיימת חובה של התביעה להיענות לדרישתו. בית המשפט הזכיר את שנקבע על ידי כבוד השופט בך בפרשת אל הוזייל, וראה בקביעותיו השקפה נוספת העומדת לצידה של הלכת יחזקאלי. בית המשפט בחן את השאלות הבאות - מה נכלל במסגרת המונח הגורף גיליונות המרשם, מהם החיקוקים החולשים על עיון בגיליונות, מהו הערך המוגן בכל אחד מן החוקים וההוראות הרלוונטיות, מהי התשובה שניתנת בכל אחד מהחיקוקים לסוגיה שעל הפרק, האם קיים מדרג פנימי בין החיקוקים הרלוונטיים, האם קיים מתח ודיסוננס בין החיקוקים השונים כך שיש צורך להעדיף הוראת חוק מסוימת על פני רעותה והאם נותן הפיתרון הנבחר ביטוי לערכי יסוד הבאים לידי ביטוי בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ובאופן כללי לעשיית הישר והטוב במידת האפשר. לאחר ניתוח השאלות הללו הגיע בית המשפט למסקנה כי הן כשמדובר בהסדר שבחוק המרשם והן כשמדובר בהסדר שבחסד"פ, ולפיו גליונות הרישום הם חלק מחומר חקירה אשר כפוף לעקרונות שנקבעו באשר לעיון בכל חומר חקירה, על בית המשפט להכריע בסוגיה מקום שמתעוררת מחלוקת. הכרעתו תהיה על פי שיקולים המתמצים בנוסחת האיזון שנקבעה בבג"צ היומנים: "בהתנגשות חזיתית בין זכות הנאשם למשפט הוגן לבין זכויותיהם של עדים ומתלוננים - דהיינו, כאשר מדובר ב"חומר חקירה" מובהק או כאשר ברי כי קיימת אפשרות סבירה שתהא בחומר תועלת להגנת הנאשם - יורה בית המשפט על גילויו של החומר לנאשם, אף אם יהיה בכך משום פגיעה בזכויותיו של עד או מתלונן. אולם, ככל שהרלוונטיות בין החומר הנדון לבין השאלות העשויות להיות במחלוקת במשפט רחוקה יותר, וככל שהזיקה בין החומר לפוטנציאל ההגנה של הנאשם נחלשת, כך יש ליתן משקל רב יותר לזכויותיהם של העדים והמתלוננים". בפרשת בניזרי אימץ בית המשפט את חמשת קריטריונים שנקבעו בפרשת יחזקאלי במסגרת מבחן הרלוונטיות של הרשעות קודמות לבירור מהימנותו של עד: (1) הקשר בין המהימנות של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד, (2) חלוף הזמן מעת ההרשעה, (3) הקשר בין האישום שלגביו מעיד העד לבין הרשעותיו הקודמות, (4) הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד, ו- (5) מידת מעורבותו באירוע נשוא האישום. בית המשפט הדגיש כי מדובר אך ורק בתיקים שהסתיימו בהרשעות - לא בתיקי מב"ד ולא בתיקים שנסגרו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה. 8. לסוגיה זו נדרש לאחרונה בבית המשפט המחוזי בנצרת, בת"פ (נצ') 13821-10-11 מדינת ישראל נגד מוסטפא חטיב, בפסק דינה מיום 1.1.12 של כבוד השופטת מוניץ (להלן - פרשת חטיב). באותו מקרה דן בית המשפט בבקשה לגילוי חומר חקירה שהינו הרישום הפלילי של מקצת מעדי התביעה, לרבות תיקים פתוחים ותיקים סגורים. במהלך הדיון הוצג לעיון בית המשפט רישום ההרשעות הקודמות של העדים, ואלו נבחנו על ידו על פי חמשת הקריטריונים של מבחן הרלוונטיות: (1) הקשר בין המהימנות של העד לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העבירות הרשומות בגיליונו של העד - נקבע כי טיב העבירות בהן הורשע אינו מלמד בהכרח על חוסר מהימנות. (2) חלוף הזמן מעת ההרשעה - ההרשעות היו מלפני שמונה שנים ויותר ונוכח חלוף הזמן הרב לא ראה בין המשפט זיקת רלוונטיות לאירועים נשוא כתב האישום שעל הפרק. (3) הקשר בין האישום שלגביו מעיד העד לבין הרשעותיו הקודמות - חלוף הזמן כאמור תמך בהעדר קשר כזה. (4) הפוטנציאל הראייתי הגלום בעדותו של העד - לאור ריבוי עדים נוספים, נפסק כי אין לייחס לקריטריון זה משקל רב. (5) מידת מעורבותו באירוע נשוא האישום - נקבע כי מלאכת השכנוע לגבי מידת המעורבות (לפחות על בסיס חומר החקירה שגולה) מוטלת על הנאשם. 9. בפרשת חטיב, בניגוד לפרשת בניזרי, נתבקש במפורש עיון גם ב"תיקים פתוחים ותיקים סגורים". בית המשפט המחוזי סבר כי בנוגע לתיקים פתוחים או סגורים לא ניתן ללמוד מפרשת בניזרי הלכה לענייננו. לאחר ניתוח סעיפי חוק המרשם והערך המוגן ביסודו של חוק זה, קבע בית המשפט כי בית משפט מוסמך אף לעיין בתיקי חקירה סגורים, בתיקי חקירה שההליכים בהם עוכבו ואף בתיקים תלויים ועומדים. נקבע כי סעיף 74 לחסד"פ מהווה מקור הסמכה עצמאי ונפרד מחוק המרשם, לעניין סמכות העיון של בית המשפט. ג. רישומים פליליים של המתלוננת במקרה הנוכחי 10. כנזכר לעיל, בפרשת אל הוזייל ציין כבוד השופט בך כי בחקירה נגדית מותר לשאול את העד על הרשעותיו הקודמות, ובמקרה של הכחשה מצידו, ניתן לסתור את עדותו על ידי הצגת ראיה חיצונית. לעומת זאת, כאשר מוצגות לעד שאלות אודות ביצוע עבירות בהן לא הורשע, אזי - מאחר ועניינן הינו ב"נושא נילווה" - תשובותיו הן סופיות ולא ניתן לסתרן על ידי ראיות אחרות. 11. במקרה הנוכחי אינני סבור ששאלת בא כוח הנאשם למתלוננת, במהלך חקירתה הנגדית, עסקה ב"עניין נלווה". כבר בעת הצגת השאלה התנגד בא כוח המאשימה להצגתה, בנימוק של העדר רלוונטיות. דחיתי את התנגדותו, לאחר שקבעתי כי מערכת היחסים שבין הנאשם לבין המתלוננת עומדת בלב הסוגיות שבכתב האישום. הבקשה הנוכחית עומדת, איפוא, במבחן הרלוונטיות, אף אם מדובר באירועים מלפני שנים רבות. לכאורה, לאור עדותה של המתלוננת על יחסים לא תקינים בינה לבין הנאשם לאורך שנים, אין לקבוע כי הגעתו של הסכסוך ביניהם לכותלי בית המשפט לפני שנים רבות מאבדת מהרלוונטיות שלה כיום. המתלוננת, בתשובתה, אמנם לא הכחישה כי הועמדה לדין, אך טענה, כאמור, כי איננה זוכרת אם בשעתו היא הייתה בבית המשפט כנאשמת. אשר על כן, אף לפי גישת בית המשפט בפרשת אל הוזייל, סבורני כי רשאי הסנגור לעמת את המתלוננת עם גיליון רישום פלילי שלה. סוגיית גילוי התיקים הפליליים הועלתה במהלך הדיון, עת נשאלה המתלוננת לעמדתה והביעה הסכמה ל"בדיקה" אם אכן היה לה תיק פלילי. אף כי שאלת הסנגור נוסחה באופן השונה קמעה מהאופן בה ניסח את בקשתו הנוכחית, אין ספק כי ברור היה למתלוננת, בעת שהוצגה בפניה השאלה, כי מדובר בחשיפה של נתון זה לעיניו של הסנגור. בהסכמתה זו ויתרה, למעשה, המתלוננת על שמירת פרטיותה בכל הנוגע להליכים פליליים בעבר שהיו קשורים לה ולנאשם. 12. לאור זאת, הנני מורה לב"כ המאשימה להמציא תוך 14 יום לעיון בא כוח הנאשם ובית המשפט העתקים מן הרישומים הפליליים של המתלוננת, לרבות תיקים שנסגרו או תיקים שההליכים בהם עוכבו, ואשר קשורים למתלוננת ולנאשם בלבד. ככל שקיימים בגיליון הרישום הפלילי של המתלוננת עניינים שאינם קשורים לנאשם, יישארו נתונים אלה חסויים. משפט פליליעיון בתיק פלילי / מרשם הפלילי