בקשה להחזרת אגרת בית משפט עבור הודעת צד שלישי

הבקשה 1. בעקבות פסק הדין מיום 3/2/11 (להלן: "פסק הדין") מבקשת נתבעת מס' 3 (להלן: "המבקשת" או "מנורה") לקבוע שבמסגרת ההוצאות שחוייב התובע לשלם לה בפסק הדין יחוייב גם להחזיר לה את אגרת בית המשפט ששילמה עבור שליחת הודעת צד שלישי לנתבעים 2 ו- 3 (להלן: "התובע"). תגובות התובע 2. התובע מתנגד לבקשה וטוען בשתי תגובותיו שאין לחייבו בהוצאה זו מהנימוקים הבאים: א. מדובר בהליכים שבין מנורה לבין הנתבעים האחרים בתיק העיקרי. ב. התובע לא יזם את ההליכים ואין לו כל זיקה אליהם. ג. בפסק הדין לא דנתי בהליכים נגד הצד השלישי. ד. בפסק הדין קבעתי שאת ההודעה נגד הנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") הייתי מקבל ונגד הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") הייתי דוחה. ה. ככל שמנורה זכאית להחזר הוצאות יש לחייב בכך את נתבעת, ויש להפנות את הבקשה להחזר הוצאות לנתבעת. ו. כיוון שההודעה לצד שלישי לא נדונה לגופה, מנורה לא זכאית להחזר הוצאות בהליך שלא נדון. ז. בפסק הדין נקבע שהחזר ההוצאות הוא בהליך שבין התובע לבין מנורה ולא הוצאות ההליך שבין מנורה לצדדים השלישיים. ח. לחילופין, מבקש התובע לחייב את נתבעת להחזיר ולשלם לו את הסכום שיחוייב לשלם אם תתקבל הבקשה. ט. התובע טוען, כי קופח בקביעת ההוצאות שחוייבה הנתבעת בהשוואה להוצאות שהוא חוייב לשלם. י. אין מדובר בשומת הוצאות ואין מדובר בתיקון טעות סופר ולכן אינני מוסמך לדון בבקשה. יא. בין מתן פסק הדין ועד היום ניתן ביום 29.6.11 פסק דין בבית המשפט המחוזי בערעורו של התובע (ע"א 45555-03-11) שהשאיר את פסק הדין על כנו, וקיבל את טענת התובע בשאלת שכר טרחת עורך דין שחוייב לשלם לנתבע ולמנורה. שכר הטרחה קוצץ למחצית והתובע חוייב לשלם לכל אחד מהם 25,000 ₪ בלבד. דיון 3. א. משקיבלתי את תגובות התובע ולא הייתה לפניי תגובת הנתבעת הורתי למבקשת להמציא אישור על מסירת הבקשה והתגובות של התובע לנתבעת. ב. ביום 26/10/11 הוגשה הודעה ובקשה מטעם המבקשת בה נאמר שהעתק הבקשה, מהתגובות ומההחלטותי (מתאריכים 18/8/11 ו- 8/9/11) נשלחו לתובע בדואר רשום עם אישור מסירה, ביום 21/9/11. ג. לבקשה צורף העתק אישור משלוח בדואר רשום ומכתבו של מר עודד לוי, מנהל מחלקת פניות הציבור בדואר ישראל, מתאריך 18/10/11 המאשר שהמכתב הרשום הנ"ל נמסר ליעדו ביום 2/10/11. דיון 4. משאין לפניי תגובה של הנתבעת, במועד הקבוע בתקנות המביא בחשבון גם את פגרת הסוכות, הגיע המועד למתן החלטה על סמך החומר שלפניי. 5. לפניי שתי שאלות: הראשונה, אם יש לי סמכות לדון בבקשה? ואם התשובה חיובית קמה השאלה השנייה, מי חייב לשאת באגרה ששולמה ע"י מנורה בגין שליחת הודעה לצד שלישי? 6. התשובה לשתי השאלות נמצאת בפרק ל"ד של תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") ובחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק ההוצל"פ). 7. ההוצאות בהן מחוייב הצד המפסיד נחלקות לשניים. האחד, ההוצאות שהוציא הזוכה בפועל לניהול המשפט כגון אגרות, שכר עדים מומחים וכיו"ב והשני, הוא שכ"ט עו"ד. בעוד שהוצאות של תשלומי אגרה קבועות בחוק ההוצאות האחרות אינן קבועות והן נקבעות לפי שומה כמפורט בתקנות. 8. בסעיף 101 ב' בפסק הדין קבעתי כדלקמן: "א. ... ב. ... ומחייב את התובע בתשלום הוצאותיהם בתוספת שכ"ט עו"ד ... בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל". 9. תקנה 511 (ג) קובעת: "בדיון המתקיים בערכאה ראשונה, תינתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע את טענותיהם בדבר סכום ההוצאות או שיעורן לפני מתן הצו להוצאות". 10. תקנה 513 קובעת כיצד יחושבו ההוצאות כאשר בית המשפט לא פירש את סכומן. עוד קובעת התקנה כי אגרות בית משפט הן הוצאות, ושהן תיפסקנה לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. 11. מהאמור עולה בבירור ששאלת שומת הוצאות המשפט מתבררת אם לא פורש סכומן בפסק הדין, לאחר מתן פסק הדין ולאחר שניתנה לצדדים הזדמנות להשמיע את טענותיהם. 12. מקובל עלי שאין מדובר בטעות סופר אך אין ספק שמדובר בשומת הוצאות או בהבהרת המילה "ההוצאות". 13. הבהרת הוצאות קבועה בסעיף 12 לחוק ההוצל"פ האומר: "היה רשם ההוצאה לפועל סבור שפסק-הדין או חלק ממנו טעון הבהרה לשם ביצועו, רשאי הוא לפנות בכתב לבית המשפט שנתנו כדי לקבל הבהרה; לפני ההשמטה...". 14. לכן כאשר ברור שהצדדים חלוקים בשאלת מה נכלל בהוצאות, וגם אם הדרך המשפטית הנכונה היא בפנייה להוצאה לפועל ואז הרשם רשאי לפנות לקבלת הבהרה. נראה לי, שבנסיבותיו של תיק זה נכון שההבהרה תינתן כבר עתה, והצדדים יחסכו באגרת פתיחת תיק הוצל"פ ושאר הוצאות הנלוות ואני מחליט לדון בבקשה. 15. משמונחות לפניי תגובות הצדדים, נשאלת השאלה מי חייב לשאת בתשלום הוצאות שהוציאה מנורה להגנתה מפני התביעה וזאת לאור העיקרון "שהזוכה במשפט לא יצא שכרו בהפסדו" (ראה זוסמן סדר הדין האזרחי מהדורה שישית סעיף 440 הערה 85). 16. נכון שהתובע לא היה צד להליכי צד שלישי במובן הפורמלי אבל לא במובן המהותי. ברור שאלמלא היה פותח בהליכים נגד מנורה ממילא לא היו נפתחים הליכים נגד הצד השלישי. למנורה שנחשפה בעקבות תביעתו של התובע לאפשרות שתצטרך לשלם בכפל את הסכום ששילמה עבורו לנתבעת לא היתה ברירה אלא לשלוח את ההודעה כדי שתהיה הכרעה אחת בכל הפרשה ותחייב את כל המעורבים. 17. אני דוחה את הטענה כאילו לא נדונה ההודעה לצד שלישי ומפנה את התובע לסעיף 100 של פסק הדין. 18. אני מקבל את טענת של התובע כי פסק הדין לא הייתה התייחסות ספציפית להוצאות מנורה בהליכי צד ג'. אבל מנורה מבקשת בסיכומיה בתיק העיקרי ספציפית לחייב את התובע גם בתשלום הוצאות אלה. מכאן שאנו נזקקים לברר את הבקשה הנוכחית. 19. פסק הדין מתייחס לכל ההוצאות שהיו למנורה בגין התביעה שהוגשה נגדה. ראה סעיף 53 (ד) ואת הסיפא של הסעיף, לסיכומי מנורה. לנוחיות הקורא מצוטט הסעיף במלואו: "(ד) הוצאות בהודעת צד ג': בין אם תידחה תביעת התובע נגד הנתבעת 3 שאז ממילא "נופלת" מאליה הודעת צד ג' ובין אם תתקבל (חלילה!) תביעתו נגדה - מתבקש בית המשפט הנכבד לחייב, בכל מקרה, גם את התובע בהוצאות מכל מין וסוג בכל הקשור בהודעה לצד שלישי, שעה שברור הוא כי הודעת צד ג' שהנתבעת 3 שלחה הינו כורח המציאות משצירפה התובע בלא כל בסיס וצידוק כנתבעת נוספת בתביעתו שלו. אשר על כן, מתבקש בית המשפט הנכבד לדחות תביעת התובע, ולחייבו בהוצאות הנתבעת מס' (3) וכן בשכר טרחת עורך דין ומע"מ כחוק, בסכומים משמעותיים ביותר. בית המשפט הנכבד מתבקש לחייב את התובע במלוא ההוצאות שהוצאו ויוצאו הן בקשר עם התביעה העיקרית והן אלה שנגרמו וייגרמו בעקבות הגשת הודעת צד ג', לרבות באגרות ששולמו וביתרות אגרות בגין כלל ההליכים בתיק, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מקסימאלית" (ההדגשות במקור י"ב). חשוב לציין כי התובע בסיכומי התשובה שלו לא התייחס כלל לדרישת מנורה לקבל החזר של ההוצאות האלה ממנו. 20. לעניין קיפוחו של התובע בפסיקת הוצאות שכ"ט עו"ד אמר בית המשפט המחוזי את דברו. סיכום 21. התוצאה הסופית היא שאני קובע כי המילה הוצאות בפסק הדין כוללת את כל הוצאותיה של מנורה לרבות אגרת ההוצאה לצד שלישי לכן אני מחייב את התובע לשלם למנורה גם את אגרת בית המשפט ששולמה על ידה בגין שליחת ההודעה לצד שלישי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום כל תשלום לבית המשפט ועד ליום התשלום למנורה. 22. אני נענה לבקשתו החלופית של התובע בתגובתו ומחייב את הנתבעת לשלם לתובע בנוסף לסכומים שחוייבה בפסק הדין גם את כל הסכומים שחוייב לשלם בהחלטה זו בתוספת הפרשי ההצמדה והריבית בהם חוייב מיום תשלומם ועד לתשלום בפועל. 23. בנסיבות העניין, אינני מחייב בתשלום הוצאות בבקשה זו. ניתנה היום, כ' חשוון תשע"ב, 17 בנובמבר 2011, בהעדר הצדדים. הודעה לצד שלישיאגרת בית משפטאגרה