ביטול קנס מס רכישה 1. ביום 15.06.08 ניתן, בתיק הוצאה לפועל 03-11988-03-9, על ידי ראש ההוצאה לפועל, בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, צו מינוי כונס נכסים שלפיו מונה עו"ד גדעון פרום ככונס נכסים על זכויות חברת לב קנדה אילת בע"מ (להלן: "המוכרת"). הצו ניתן לגבי זכויות של המוכרת במקרקעין הידועים כגוש: 40001, חלקות: 19 (חלק), 90 (חלק), 97 (חלק), 52, 53-55, מגרשים 503, 500(א), 500(ב), לפי תב"ע 194/03/2 בעיר אילת (להלן: "הנכס"). על פי צו זה, רשאי היה עו"ד פרום, ככונס נכסים, למכור את הנכס לאחר. ביום 15.03.09 נערך ונחתם "הסכם מכר" שעל פיו נמכר הנכס על ידי עו"ד פרום, ככונס נכסים, לחברת טרמוסינטקס החזקות בע"מ (להלן: "הקונה"). ביום 08.06.09 ניתן צו על ידי ראש ההוצאה לפועל, בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל, המאפשר לעו"ד פרום, ככונס נכסים, להתקשר עם הקונה בחוזה למכירת הנכס, בין היתר, לחתום על מסמכים הדרושים "לצורך קיום התנאים המתלים בחוזה ולצורך נטילת הלוואה על ידי הקונה, ככל ויבקש ליטול הלוואה, ולצורך רישום זכויות הקונה במנהל מקרקעי ישראל." ביום 24.06.09 ניתנה, על ידי שופט בית משפט השלום בירושלים, בתיק בש"א 5253/09, החלטה על פיה הורה בית המשפט על עיכוב הליכי מכר הנכס, לתקופה של 20 יום. 2. ביום 04.08.09 כתב עו"ד פרום מכתב למשיבה, אליו צרף טופס הצהרת מוכר והצהרת רוכש, כנדרש על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). למכתב צרף עוד עו"ד פרום העתק מהחלטת בית משפט השלום, כמצוין לעיל, בדבר עיכוב הליכי מכר הנכס. בטופס שנשלח, על פי החוק, למשיבה צוין שמה של המוכרת, וכי חתימתו של עו"ד פרום בשם המוכרת הינה ככונס נכסים. כן צוין שמה של הקונה, המיוצגת על ידי עו"ד יעקב אריק. לאחר קבלת הטופס הנ"ל, חייבה המשיבה את המוכרת בתשלום מס שבח ואת הקונה בתשלום מס רכישה. כמו כן, חויבו המוכרת והמשיבה בקנס, בשל איחור בהגשת הטופס. ביום 22.03.10 הגיש עו"ד פרום, ככונס נכסים, השגה הן על שומת מס שבח והן על החיוב בקנס. בסעיף 20 לכתב השגה זה, המתייחס לבקשה לביטול תשלום הקנס, מציין עו"ד פרום, בין היתר, כי איחור קל בהגשת הטופס, נבע עקב צו עיכוב הליכי המכר, כפי שניתן, כמצוין לעיל, על ידי בית משפט השלום בירושלים. בסעיף 22 למכתב ההשגה צוין כי המשיבה מתבקשת "לבטל את הקנסות שהוטלו הן על המוכר והן על הקונה". ביום 21.04.10 שלח עו"ד פרום מכתב נוסף למשיבה ובו חזר וביקש את ביטול תשלום הקנס שהוטל, והסביר כי בשל הבקשה לעיכוב הליכי המכירה והצו שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים, חל עיכוב בהמצאת טופס המכירה והרכישה. הבקשה נסבה גם לביטול הקנס שהוטל על הקונה, ובסעיף 10 למכתב זה צוין כי "אי ביטול הקנס עלול להקים לכונס הנכסים את החבות בתשלום הקנס שהוטל, וכך לפגוע בקופת הכינוס וביתר נושי החייבת". בסעיף 11 למכתב זה נתבקשה המשיבה "לביטול קנס מס הרכישה". 3. ביום 08.08.10 הושג "הסכם פשרה" בין עו"ד פרום, ככונס נכסים של המוכרת, לבין המשיבה בקשר להוצאות שיותרו למוכרת לצורך חישוב מס שבח מקרקעין, בהתאם לחוק, באופן שהביא לתוצאה שעל פיה תהיה המוכרת פטורה מתשלום מס שבח מקרקעין. בסעיף 4 להסכם זה צוין: "לגבי יום המכירה, ישנה בקשה המונחת לפני מנהלת המשרד הגב' בוסיה סברדליק, ובמידה ותהיה החלטה לשנות את יום המכירה, הוא יתוקן בהתאם." לאחר מכן ובימים 20.12.10 ו-21.03.11, פנה עו"ד פרום למשיבה במכתבים נוספים וחזר וביקש ביטול תשלום הקנס שהוטל על הקונה, אך ללא מענה. לא הוגשה בקשה לביטול הקנס שהוטל על המוכרת, שכן הקנס שבסמכות המשיבה להטילו, עקב איחור בהמצאת טופס הצהרות המוכרת והקונה, הינו אחוז מתשלום המס המוטל. מכיוון שבמקרה דנן לא חויבה המוכרת בתשלום מס שבח כלל - היתה היא פטורה גם מתשלום הקנס. ביום 26.06.11 הוגש כתב הערר, בו עתר עו"ד פרום, ככונס נכסים, לבטל את הקנס שהוטל על קונה הנכס, עקב איחור בהגשת טופסי מס שבח, ולהורות על החזר של תשלום הקנס בסך של 34,767 ₪ ששולמו ביום 4.4.10 על ידי הקונה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. התשלום בוצע, תחת מחאה, כדי לקבל אישור לצורך רישום הזכויות בנכס על שם הקונה. 4. בישיבה קדם ערעור שהתקיימה בפני ביום 11.10.11, במעמד עו"ד פרום, ועו"ד פורת, ב"כ המשיבה, חזר עו"ד פרום וטען כי לא קיבל כל תשובה על השגתו מיום 22.3.10, אף שחלפה ועברה למעלה משנה וחצי מאז, למרות תזכורות חוזרות ונשנות ששלח למשיבה, להשיב על השגתו. עו"ד פרום סמך על סעיף 87(א) לחוק, המורה כי על המשיבה ליתן התשובה להשגה, בכתב, תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה, וכי אם לא עשה כן - יראו את ההשגה כאילו התקבלה. עו"ד פורת ב"כ המשיבה, השיבה ואמרה כי ניתנה החלטה בהשגה. היא סמכה זאת על מכתב שנשלח ע"י המשיבה לעו"ד יעקב אריק, הוא עורך הדין שייצג בהליכי רכישת הנכס מכונס הנכסים, את הקונה, מכתב שהוגש בפנינו, במהלך הדיון שהתקיים, לאחר מכן, וסומן מש/1. עו"ד פרום השיב ואמר כי מכתב זה איננו מהווה תשובה להשגה שהגיש הוא למשיבה, וכי מעולם לא קיבל מכתב זה או העתק ממנו. במהלך הדיון בישיבה זו מיום 11.10.11 נשאל עו"ד פרום על ידי מה הוא בסיס הערר שהגיש, שהרי- בהתאם לסעיף 88 לחוק, הזכות להגיש ערר הינה על החלטת המנהל, ובענייננו, טוען הוא, כי לא ניתנה החלטה. בתשובתו לכך סמך עו"ד פרום על האמור בסעיף 87(א) לחוק המורה כי על המשיבה ליתן את תשובתה להשגה לא יאוחר משנה מיום קבלת ההשגה, וכי אם לא ניתנה החלטה תוך שנה - יש לראות את ההשגה כאילו התקבלה. לכן, ביקש עו"ד פרום להעלות בפנינו טענה מקדמית, שמכיוון שלא ניתנה החלטת המשיבה תוך שנה מיום הגשת ההשגה - יש לראות את ההשגה שהגיש, כאילו נתקבלה. עו"ד פורת, ב"כ המשיבה, חזרה על טענתה כי ניתנה החלטה בהשגה, הוא המסמך מש/1. בתום הדיון ביום 11.10.11 ניתנה על ידי החלטה כי בטרם שמיעת הערר לגופו, דהיינו, כי לא היה איחור בהגשת טפסי המש"ח המצדיק חיוב בקנס, יתקיים דיון בטענה המקדמית. דיון זה התקיים אכן בפנינו ביום 5.12.11. 5. לקראת הדיון, הגישו הצדדים בפנינו תצהירים במקום חקירה ראשית. מטעם העורר הוגש תצהיר של עו"ד פרום. מטעם המשיבה הוגש תצהירה של גב' בוסיה סברדליק, מנהלת מיסוי מקרקעין בסניף באר שבע. עו"ד פרום מציין בתצהירו כי הגיש השגה למשיבה ביום 22.3.10, כאשר פרק ה' בהשגה זו מתייחס לקנסות שהוטלו ע"י המשיבה, הן על המוכר והן על הקונה. בסעיף 10 לתצהיר מציין עו"ד פרום את העובדה כי ביום 8.8.10, ולאחר הגשת ההשגה, הושג הסכם פשרה, בינו ככונס נכסים, לבין המשיבה, הסכם שעל פיו זכאית המוכרת לניכויים של הוצאות שהותרו, ומשום כך אין המוכרת חייבת במס שבח כלל. מוסיף עו"ד פרום ומציין, בסעיף 10 לתצהירו, כי בסעיף 4 להסכם הפשרה צויין: "לגבי יום המכירה, ישנה בקשה המונחת בפני מנהלת המשרד, הגב' בוסיה סברדליק, ובמידה ותהיה החלטה לשנות את יום המכירה, הוא יתוקן בהתאם". מוסיף עו"ד פרום ומציין (סעיף 11 לתצהירו), כי לא נתקבלה תשובה של המשיבה, לא לגבי התחייבותה של המשיבה בסעיף 4 להסכם הפשרה, כמצויין לעיל, ולא להשגה מיום 22.3.10, למרות מכתבים חוזרים ונשנים שהופנו, על ידו, למשיבה, לעשות כן. 6. גב' סברדליק מציינת בתצהירה (סעיף 4), כי ראש ההוצאה לפועל בירושלים אישר את העסקה ביום 8.6.09, ובסעיף 5 לתצהיר צויין כי טופסי מס שבח הוגשו רק ביום 8.8.09. מכאן האיחור בהגשת הטפסים. בסעיף 10 לתצהיר מציינת גב' סברדליק כי אכן הוגשה ע"י עו"ד פרום השגה על שומת מס השבח ועל מס הרכישה, אף שאינו מייצג את הרוכש, וכי החלטה בהשגה זו ניתנה ביום 15.3.10, הוא המסמך מש/1, שצויין לעיל, ההחלטה נשלחה לעו"ד אריק יעקב עם העתק לקונה. היא מוסיפה ומציינת, בסעיף זה: "עו"ד פרום לא קיבל עותק מן ההחלטה בהשגה, כיוון שהוא לא ייצג את הקונה אלא עו"ד אריק יעקב". בסעיפים 14 ו- 15 לתצהיר מציינת המצהירה: "ככל שטענתו של כונס הנכסים, שלא קיבל החלטה בהשגה, ולפי סעיף 87א יש לראות את השגתו כאילו התקבלה, הרי טענתו אינה מוצדקת, ויש לדחותה. הליך הדיון וההחלטה בהשגות, הן באשר להשגת המוכרת והן באשר להשגת הקונה, היה תקין לחלוטין. החלטה בהשגתה של המוכרת לא ניתנה כיוון שנערך עימה הסכם וההסכם מחליף את ההחלטה בהשגה בהתאם לסעיף 87(ג) לחוק מיסוי מקרקעין. באשר להשגתה של הקונה, הרי ניתנה בה החלטה כאמור לעיל, וההחלטה הומצאה לעוה"ד של הקונה, עו"ד אריק יעקב, מרחוב הדוכיפת 32 רעננה (נספח א' לתצהירי זה). הערר שהוגש לוועדה הנכבדה עוסק בקנס שהוטל על הקונה. במסגרת הדיון ביום 11.10.11 הודיע עוה"ד פרום, כונס הנכסים של הנכס, אשר לעניין הערר בלבד מייצג את הקונה, כי ההחלטה בהשגה לא הגיעה אליו. הדבר מובן. ההחלטה בהשגה של הקונה נשלחה למי שייצג בפני מנהל מיסוי מקרקעין את הקונה, עו"ד אריק יעקב, ולא עוה"ד פרום, אשר ייצג בפני מיסוי מקרקעין את המוכרת". בסעיף 19 לתצהיר מעלה עוד גב' סברדליק, טענה משפטית, דהיינו: "שונה החלטת מנהל מיסוי מקרקעין, לעניין הקנס, מהחלטת מנהל מיסוי מקרקעין לעניין שומה. ויש להבחין ביניהם. הוצאת שומה, רשאי הנישום להשיג עליה, וזאת בהתאם לקבוע סעיף 87(א) לחוק מיסוי מקרקעין. קנס שהוטל על מי שלא דיווח במועד, או לא שילם שומה שהוטלה עליו, אינה שומה, ולא ניתן להשיג עליו". 7. המצהירים נחקרו, כל אחד, על תצהירו. במהלך הדיון, שהתקיים בפנינו ולפני חקירתו של עו"ד פרום על תצהירו, ביקשה עו"ד פורת להגיש כראיה את המסמך, הוא המכתב מיום 15.3.10, שנשלח ע"י המשיבה לעו"ד יעקב אריק, כתשובה להשגתו של עו"ד פרום, שכלל כאמור, השגה גם בנושא הקנס שהוטל הן על המוכרת והן על הקונה. המסמך התקבל וסומן מש/1. תוכנו של המסמך מש/1 קצר ולקוני, בו צוין: "בתוקף סמכותי לפי סעיף 87 לחוק, הרינו להודיעך כי עיינתי בשומה שנערכה לך בגין רכישת הזכות שפרטיה רשומים לעיל, ובנימוקים שהעלתה בכתב השגתך מתאריך 24/12/2009, והחלטתי לדחות את השגתך. ואלה נימוקי החלטתי: על פי סעיף 19 (1) להוראות מקצועיות והפסיקה, יום העסקה הוא יום האישור של ראש ההוצאה לפועל. לכן, אין המדובר בעסקה שהוגשה במועד" בעדותו בפנינו אומר עו"ד פרום, בתשובה לשאלה: "אני פעלתי ככונס נכסים למימוש זכויות חברת "לב קנדה" בנכס". כמו כן, הסכים עו"ד פרום כי ביום 8.8.10 הושג הסכם פשרה בינו, ככונס נכסים של המוכרת, לבין המשיבה, הסכם שנדון על ידי לעיל. בתשובה לשאלה לעניין הכתוב בהסכם הפשרה, לא הסכים עו"ד פרום כי כתוצאה מהסכם זה נסתתמו כל טענותיו של עו"ד פרום בנושא מס שבח. בחקירה חוזרת הוסיף עו"ד פרום ואמר: "אמרתי שלא נסתתמו טענותיי בנושא מס שבח, כי נותר תלוי ועומד נושא יום המכירה, שהוא סעיף 4 להסכם הפשרה". סעיף 4 זה צוטט על ידי לעיל. 8. גב' בוסיה סברדליק נחקרה, אף היא, על תצהירה. בעדותה בפנינו אישרה גב' סברדליק כי קיבלה את ההשגה מיום 22.3.10, שנשלחה למשיבה ע"י עו"ד פרום, ומוסיפה ומציינת: "אני נתתי החלטה לגבי ההשגה, הכלולה במכתב זה, היא נספח א', שהוגש וסומן מש/1. אני מבקשת לדייק לא אני נתתי את ההחלטה". אכן על המכתב מש/1 חתום מר אהוד קפלן, מנהל תחום במשרד סניף מיסוי מקרקעין בבאר שבע. בהמשך עדותה הופנתה גב' סברדליק לסעיף 4 להסכם הפשרה מיום 8.8.10, ממנו עולה כי היה עליה לתת החלטה לשינוי יום המכירה ולתיקונו, ונשאלה אם ניתנה על ידה החלטה כזו, על כך השיבה ואמרה כי אכן נתנה החלטה ושוב הפנתה, בעניין זה, למכתב שנשלח לעו"ד אריק ביום 15.3.10, הוא מש/1. 9. אלה העדים שהובאו בפנינו לדיון בשאלה, שהיוותה את נושא הדיון, דהיינו אם הוגשה השגה ע"י עו"ד פרום לעניין הקנס ואם ניתנה החלטה על השגה זו, ע"י המשיבה, כדין. ב"כ הצדדים סיכמו בפנינו, ביום הדיון, את טענותיהם, בעל פה. עו"ד פורת חזרה וטענה כי עו"ד פרום לא ייצג את הקונה, אלא עו"ד אריק, ולכן צדקה המשיבה בשולחה את ההחלטה בהשגה לעו"ד אריק. עוד הוסיפה וטענה, כי אף שעו"ד פרום טען כי הוא מייצג, הן בהשגה שהגיש והן בערר זה, את הקונה, הוא לא המציא יפויי כוח המאשר זאת. עו"ד יואב לוי, שייצג את עו"ד פרום בישיבה זו, טען כי גב' סברדליק הודתה בהגשת ההשגה ע"י עו"ד פרום, כן הודתה כי היה עליה החובה לתקן את יום המכירה, כמצויין בסעיף 4 להסכם הפשרה, אך היא השיבה, הן לגבי ההשגה והן לגבי חובתה לפי סעיף 4 להסכם הפשרה, כי ההחלטה בהם ניתנה במכתב מש/1 שנשלח לעו"ד יעקב אריק. אף שהמכתב לעו"ד אריק לא נחתם ע"י גב' סברדליק אלא ע"י פקיד בשם אהוד קפלן. עו"ד לוי הוסיף וטען כי אין לראות במכתב מש/1 כהחלטה שניתנה בהשגה שהוגשה ע"י עו"ד פרום, ואין גם לראות בה החלטה שהיה על המשיבה לתת בהתאם לסעיף 4 להסכם הפשרה. 10. אני סבור כי צודק עו"ד לוי בטענותיו, וכי יש לקבל את הטענה המקדמית ולקבוע כי המשיבה לא נתנה, עד היום, החלטה הדוחה את ההשגה שהוגשה ע"י עו"ד פרום, משום כך יש לראות את הטענה בהשגה, בקשר לקנס שהוטל על הקונה, כאילו נתקבלה. הן בכתב הערר שהגיש עו"ד פרום, והן במכתבים שנשלחו על ידו, לאחר מכן למשיבה, בבקשה ליתן החלטה, חזר עו"ד פרום וציין כי הוא מייצג את הקונה, לעניין תשלום הקנס שהוטל. הוא אף הוסיף וציין, באחד המכתבים, כי אי ביטול הקנס יחייב את כונס הנכסים בתשלומו, והדבר עלול לפגוע בקופת הכינוס ובנושי החייבת. בנסיבות אלה, לא ברור מדוע ראתה המשיבה לנכון ליתן את החלטתה בהשגה זו ולשולחה דווקא לעו"ד אריק, שלא הגיש השגה, ומכל מקום לא נטען ע"י המשיבה כי עו"ד אריק הגיש השגה וגם לא הוגשה בפנינו השגה כזו. למצער, היה מקום להשיב לעו"ד פרום על השגותיו ועל מכתביו שהפנה למשיבה וליידע אותו כי ניתנה החלטה בהשגתו, אך זו נשלחה לעו"ד אריק, שייצג בזמנו את הקונה. גם זאת לא נעשה. 11. זאת ועוד, אין לראות במכתב ההחלטה שנשלח לעו"ד אריק ביום 15.3.10, המוצג מש/1, כהחלטת המשיבה בהשגה שהוגשה ע"י עו"ד פרום, גם מן הסיבה כי ההשגה של עו"ד פרום הוגשה למשיבה ביום 22.3.10, ואילו המכתב שנשלח לעו"ד אריק הינו מתאריך מוקדם בשבוע ימים. גב' סברדליק מאשרת את החתימה על הסכם הפשרה שנערך ונחתם בינה לבין עו"ד פרום ביום 8.8.10, כחמישה חודשים לאחר הגשת ההשגה. כן מודה גב' סברדליק בכך כי בסעיף 4 התחייבה לתת החלטה בקשר לשינוי יום המכירה. שינוי יום המכירה שיהיה בו, מן הסתם, כדי לבטל את הקנס שהוטל. גב' סברדליק אומרת בעדותה בפנינו, בתשובה לשאלה, כי אכן מילאה את התחייבותה לפי סעיף 4 להסכם הפשרה, וניתנה על ידה החלטה כנדרש באמור בסעיף זה. לדבריה, המכתב לעו"ד אריק מיום 15.3.10, היא ההחלטה שניתנה על ידה בהתאם לסעיף 4. ברם, דבר זה לא יכול להיות נכון, שכן הסכם הפשרה נערך ונחתם ביום 8.8.10, ואילו המכתב לעו"ד אריק נשלח ביום 15.3.10, כלומר, כחמישה חודשים לפני הסכם הפשרה, בו כלול סעיף 4 הנ"ל. הנה כי כן, לא רק שלא ניתנה החלטה בהשגה שהוגשה ע"י עו"ד פרום, אלא לא ניתנה גם החלטה כמתחייב מסעיף 4 בהסכם הפשרה, המתייחס, אף הוא, לביטול הקנס. דבריה של גב' סברדליק, בעדותה בפנינו, כי המכתב לעו"ד אריק מהווה את החלטת המשיבה, הן להשגה והן למילוי התחייבותה בסעיף 4 להסכם הפשרה, נתגלו כבלתי נכונים. בסעיף 19 לתצהירה מעלה הגב' סברדליק טענה משפטית כי השגה לפי סעיף 87 לחוק רשאי להגיש רק מי שקופח בהודעת שומה, ורק לגבי השגה כזו,חייבת המשיבה לתת החלטה עליה תוך שנה, שאם לא כן, ייחשב הדבר כאילו ההשגה התקבלה. לא כך הדבר לגבי קנס, שאיננה שומה, ואין מקום להשגה עליו. על כך יש להשיב: א. אין מקום לטענה משפטית זו בתצהיר שמיועד לטענות עובדתיות בלבד. עו"ד פורת המייצגת את המשיבה לא העלתה, לא בדיון שהתקיים ביום 11.10.11, ולא בדיון שהתקיים בפנינו ביום 5.12.11, טענה משפטית כזו. ב. הדיון שנקבע בקשר לטענה המקדמית, היה לבירור השאלה אם הוגשה השגה ע"י עו"ד פרום, ואם ניתנה לגביה החלטה. על כך בלבד. השאלה אם היה עו"ד פרום רשאי להגיש השגה, בשם הקונה, לגבי תשלום הקנס, אם לאו, לא נכללה בהחלטה על הדיון שנקבע לבירור השאלה המקדמית. ג. גם אם סעיף 87 לחוק לא חל, לגבי ערר על חיוב בקנס, גם אז ללא קשר עם סעיף זה בחוק, יש לראות בהשגה דנן כפי שהוגשה ע"י עו"ד פרום, כאילו נתקבלה, לאור העובדה שהמשיבה לא הואילה להשיב לעו"ד פרום עליה, למרות מכתבים חוזרים ונשנים, ואף שחלפה תקופה של למעלה משנה וחצי מיום הגשתה של ההשגה, עד להגשת הערר. 12. עו"ד פורת מעלה בפנינו, בדברי סיכומה, טענה כי דבריו של עו"ד פרום שהוא מייצג את הקונה, לעניין הערר בדבר תשלום הקנס, לא גובתה בהמצאת יפוי כוח מטעם הקונה. על כך יש להשיב: א. כאמור לעיל, העלה עו"ד פרום בפני המשיבה, את הטענה כי הקנס שהוטל על הקונה הוא מעניינו של כונס הנכסים, וכי תשלום הקנס פוגע בנושי החברה המוכרת. ב. בערעור אזרחי 23/83, סוזן יוחימק נ' תרז קדם, פסקי דין כרך לח' חלק רביעי, עמ' 309, שם בעמ' 315 צויין: "העובדה, שלא הוגש לבית המשפט ייפוי - כוח מאת המערערת וככל הנראה לא היה אז בידי עורכי הדין הנ"ל, אינה גורעת מסמכותם. סמכות, הניתנת לעורך- דין, יוצרת שליחות, שחוק השליחות , תשכ"ה - 1965, חל עליה, והיא איננה חייבת להיעשות בכתב (סעיף 3(א). גם הוראות חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א- 1961, הדנות בשליחות הספציפית ביחסי עורך - דין ולקוח, אינן מחייבות הרשאה בכתב....". יפים דברים אלה גם לענייננו. ג. בשום שלב, לא לאחר הגשת הערר ע"י עו"ד פרום, בשם הקונה, ולא לאחר מכתביו של עו"ד פרום למשיבה בהם דרש מתן החלטה בערר, בשם הקונה, לא הועלתה ע"י המשיבה מעולם כל טענה כי עו"ד פרום אינו רשאי או אינו זכאי לייצג את הקונה לעניין ביטול הקנס. ד. יש בצו מינוי כונס נכסים, שניתן ע"י ראש ההוצל"פ ביום 16.6.08, כמצוין בסעיף 1 לעיל, וכן בצו ראש ההוצל"פ מיום 08.06.09, שהורה לעו"ד פרום להתקשר עם הקונה בחוזה המכר, כדי הסמכה של עו"ד פרום להגיש את ההשגה בשם הקונה, לביטול הקנס וכן את הערר להחזרת תשלום הקנס. 13. אשר על כן, ובלי שהתקיים דיון בשאלה המרכזית בערר גופו, דהיינו אם היה איחור בהגשת טופסי המש"ח למשיבה במועד, או שמא לא היה איחור כזה, בשל צו עיכוב הליכי המכר, שניתן ע"י בית משפט השלום בירושלים, יש לקבל הטענה המקדמית שהועלתה, ויש מקום לקבוע כי המשיבה לא נתנה החלטה לגבי הערר, כפי שהוגש ע"י עו"ד פרום, לא תוך שנה מיום הגשת ההשגה, וגם לא עד עצם היום הזה. לכן, יש לקבל את הערר ולהורות למשיבה להחזיר לכונס הנכסים את תשלום הקנס שנגבה, בצירוף ריבית והצמדה כחוק. כן יש לחייב את המשיבה לשלם לעורר את הוצאותיו בסכום כולל של 8,000 ₪. י. בנאי - שופט (בדימוס) אני מסכים. אני מסכים. פרופ' א. רגב מר ר. משה לכן, הוחלט כאמור בחוות דעתו של כב' השופט (בדימוס) י. בנאי. ניתן, בהעדר הצדדים, היום כו' בכסלו תשע"ב, 21 דצמבר 2011. העתק מהחלטה זו יישלח לב"כ הצדדים בדואר רשום. י. בנאי - שופט (בדימוס) פרופ' א. רגב מר ר. משה קנסמיסיםמס רכישה