פסק דין אלרגיה בעיניים

פסק דין אלרגיה בעיניים
1. התובע הגיש שתי בקשות להפניית שאלות הבהרה למומחה. הבקשה האחת, הוגשה ביום 2/10/11, ומבוקש בה להפנות למומחה 13 שאלות הבהרה, שחלקן מחולקות לשאלות משנה שונות. לאחר פירוט השאלות המבוקשות פירט התובע את נימוקי הבקשה ובשולי הנימוקים, הוא הוסיף בקשה להפניית שאלת הבהרה אחת נוספת. הבקשה השניה הוגשה ביום 3/10/11, ומבוקש בה להפנות למומחה 7 שאלות הבהרה נוספות, שאחת מהן מחולקת לשאלות משנה שונות.

2. ב"כ הנתבע הגיבה על שתי הבקשות, והביעה התנגדות להפניית השאלות המבוקשות.

3. אתייחס להלן לשאלות שהפנייתן מבוקשת, כדי לקבוע את גורל הבקשות. אתחיל לדון בשאלות שהפנייתן התבקשה בבקשה מיום 2/10/11, ולאחר מכן - אדון בשאלות שהפנייתן התבקשה ביום 3/10/11.

הבקשה מיום 2/10/11

4. אין טעם בהפניית השאלה המבוקשת מס' 1א, באשר השאלה עוסקת בדרגת החומרה של הפגימה הנדונה, שממילא אינה עניינו של בית הדין. השאלה הרפואית העומדת לדיון בתובענה היא שאלת הקשר הסיבתי ולא דרגת החומרה.

5. אין טעם גם בהפניית השאלה המבוקשת מס' 1ב, באשר היא אינה מתייחס לפגימה הנדונה בתובענה, אלא לפגימה אחרת.

6. גם את השאלה המבוקשת 2א, אין מקום להפנות למומחה. המומחה אינו אמור להסביר מדוע הליקוי אצל התובע הופיע בדרגת החומרה שבה הופיע. הענין אינו רלוונטי לשאלת הקשר הסיבתי.

7. השאלה המבוקשת 2ב' עוסקת בשאלת הטיפול האפשרי שהתובע אולי יזדקק לו בעתיד. גם שאלה זו אינה רלוונטית לתובענה. המומחה אינו אמור לייעץ לתובע בדבר הטיפול הרפואי הנכון.

8. השאלה המבוקשת מס' 3, על 4 שאלות המשנה שבה, עוסקת כולה בפגימה שאינה נדונה בתובענה זו ולא נבדקה על ידי פקיד התביעות (בדומה לשאלה המבוקשת מס' 1ב, שאליה התייחסתי לעיל). על כן - אין להפנות אותה למומחה.

9. השאלה המבוקשת מס' 4א, אינה אמורה להיות מופנית אל המומחה, באשר היא מתעלמת מפרשנותו הסבירה של המונח "שפשוף מכני".

10. גם את השאלה המבוקשת מס' 4ב, אין טעם להפנות אל המומחה. המומחה הסביר כי קרינת אור אולטרא-סגול מהווה זרז אפשרי להתפתחות הפגימה, כאשר מדובר ב"חשיפה מוגברת" לקרינה כזו, וההמלצה בענין המשקפיים היא למי שנמצא זמן ממושך בסביבה עם אור אולטרא-סגול חזק. ברור כי תנאי עבודה משרדיים רגילים אינם עונים על תנאים אלה.

11. אין טעם להפנות אל המומחה את השאלה המבוקשת מס' 4ג. משהמומחה קבע כי קרינת אור אולטרא-סגול עשויה להזיק, כשמדובר במקרים של חשיפה מוגברת ברור מדוע מומלץ למי שמצוי זמן ממושך בסביבה עם קרינה חזקה כזו - להרכיב משקפיים מתאימים.

12. אין מקום להפנות אל המומחה את השאלה המבוקשת מס' 5א. קריאה בלתי מיתממת של חוות דעתו של המומחה, מלמדת מה כוונתו במונח "סביבת האדם".

13. אין להפנות אל המומחה גם את השאלה המבוקשת מס' 5ב, באשר המומחה הבהיר את דעתו שלפי הספרות - אין לקשור תזונה כלשהי להתפתחותו של הליקוי.

14. אין להפנות אל המומחה את השאלה המבוקשת מס' 6א, באשר המומחה אינו צריך להסביר מדוע הוא לא התייחס למסמך מסויים (מכל מקום - המומחה כן התייחס למסמך המדובר. הוא הזכיר אותו בראש חוות דעתו).

15. השאלה המבוקשת מס' 6ב, מבקשת לבחון את עמדת המומחה במקרה שתונח בפניו עובדה מסויימת שלא היתה חלק מהעובדות שנקבעו בהחלטה (ולא נראה שהתובע אף התיימר להוכיח אותה לפני כן). ככל שמדובר בעובדה הנלמדת ממילא מהחומר הרפואי, הרי שהיא היתה בפני המומחה ואין טעם להפנות אליו את השאלה. ככל שמדובר בעובדה שאינה נלמדת מהחומר הרפואי, אין מקום כעת לבקש מהמומחה להתייחס אליה, באשר היא לא הוכחה.

16. אין מקום להפנות למומחה את השאלות המבוקשת מס' 6ג, 6ד ו-6ה. המומחה אינו צריך לפרט בפני התובע פרטים שדלייתם מהחומר הרפואי אינה מצריכה מומחיות רפואית. מכל מקום - כל תשובה שהיתה ניתנת על כל אחת מהשאלות האמורות, לא היה בה כדי להשפיע על הבנת חוות הדעת.

17. אין להפנות אל המומחה גם את השאלה המבוקשת מס' 7 על שלוש שאלות המשנה שבה. המומחה אינו אמור להסביר לתובע מדוע הוא ניסח את חוות דעתו כפי שהוא ניסח.

18. אין טעם להפנות אל המומחה את השאלות המבוקשות מס' 8א ומס' 8ב. התשובות עליהן ברורות מקריאת חוות הדעת.

19. אין להפנות אל המומחה את השאלה המבוקשת מס' 8ג, באשר, בדומה לאמור לעיל לגבי השאלה המבוקשת 4א, השאלה מצביעה על חוסר הבנה (או התעלמות מכוונת) מפרשנות סבירה של המונח "שפשוף מכני".

20. אין להפנות אל המומחה גם את השאלה המבוקשת מס' 8ד. כשמדובר במדע שאינו מדע מדוייק, ברור כי קיימת אפשרות שמומחה אחר יסבור אחרת.

21. השאלה המבוקשת מס' 8ה, אינה באה להבהיר מאומה בחוות הדעת, וממילא כל תשובה עליה לא תשנה את אופן הבנת חוות הדעת.

22. מקובלת עלי התנגדותה של ב"כ הנתבע להפניית השאלה המבוקשת מס' 9א. השאלה אינה ברורה כלל. מכל מקום, אם כוונת התובע בשאלתו הבלתי-מובנת היא לשאול אם מבחינה כרונולוגית תלונתו של הפציינט קודמת לממצא הקליני, הרי שהתשובה על כך ברורה מן ההגיון ואין צורך להטריח את המומחה בשאלה כזו.

23. כל תשובה שתינתן על השאלה המבוקשת מס' 9ב, לא תוכל לשנות את אופן הבנת חוות הדעת. לכן, אין טעם להפנות את השאלה. עמדתו של המומחה בענין הקשר בין דלקת לחמית לבין התפתחות הפגימה הנדונה - ברורה מחוות דעתו, ואין משמעות לשאלה אם דלקת הלחמית היתה גם ביום 28/2/08 או אם לאו.

24. אין טעם להפנות אל המומחה גם את השאלה המבוקשת מס' 9ג, באשר אין לה כל משמעות לענין עמדת המומחה בשאלת הקשר הסיבתי. (אעיר כי סביר להניח שמאחר שיום 28/2/08 היה מועד התיעוד הראשון של הפגימה, התובע לא ידע על קיומה לפני כן. מי שיכול להשיב באופן ברור על השאלה הזו הוא התובע עצמו, ולא ברור מדוע התובע מבקש שהמומחה ישיב על הערכתו לענין מודעותו של התובע).

25. אין להפנות אל המומחה את השאלה המבוקשת מס' 10א, שכן - כאמור לעיל - אין מקום לבקש מהמומחה לנבור בחומר הרפואי כדי לדלות פרטים שמציאתם אינה מצריכה ידע רפואי.

26. גם את השאלה המבוקשת מס' 10ב, אין טעם להפנות אל המומחה. כאמור כבר לעיל, מחוות דעתו של המומחה עולה כי אין משמעות לשאלה אם היתה דלקת בתאריך ספציפי, אלא החשיבות היא לקיומה של דלקת לחמית בטרם התפתחות הפגימה. מכל מקום, מחוות הדעת עולה כי הבדיקה ביום 26/10/01 היתה בדיקה אצל אופטומטריסט, כך שממילא מדובר לכל היותר בבדיקת ראיה ולא בבדיקה רפואית.

27. את השאלה המבוקשת מס' 10ג, אין להפנות אל המומחה, מאחר שכאמור לעיל, לא נראה שהמועד המדוייק של הדלקת אמור להשפיע על אופן הבנת חוות הדעת. אזכיר עוד כי המומחה ציין שהפגימה התפתחה באטיות וכי חלף גם זמן בין היווצרותה לבין מועד גילויה.


28. השאלות המבוקשות מס' 10ד ו-10ה, נובעות מהשאלה המבוקשת מס' 10ג, ומשזו לא הופנתה - אין להפנות גם אותן.

29. אין להפנות אל המומחה את השאלה המבוקשת מס' 11, באשר יש בה הנחות עובדתיות שלא נקבעו בהחלטה שהופנתה אל המומחה ואשר התובע לא ניסה כלל להוכיח אותן, הן בענין עצם השפשוף בעיניים (כשכאן נראה שהתובע כבר מודע למשמעות המונח "שפשוף מכני") והן בענין הקשר הסיבתי בין אותו שפשוף לבין חשיפה למחשב.

30. אין טעם להפנות אל המומחה את השאלה המבוקשת מס' 12, באשר מחוות דעתו של המומחה עולה ברורות שהמומחה מסכים ששפשוף מכני חזק וחוזר עלול להוות גורם סיכון להתפתחות הפגימה.

31. אין מקום להפנות אל המומחה את השאלה המבוקשת מס' 13א. שאלה זו שוב עוסקת ברמת החומרה של הפגימה, ואינה קשורה לענין הקשר הסיבתי. יתרה מכך; לא נקבע (לא בהחלטה בדבר העובדות ולא בחוות דעתו של המומחה), כי המצב בשנת 2010 היה כבר "קשה". לא נקבע גם כי המצב בשנת 2008 היה "קל מאד", אלא נקבע כי נמצאו סימנים "קלים" לפגימה. על כן, גם הבסיס העובדתי לשאלה המבוקשת אינו נראה כמדוייק.

32. גם את השאלה המבוקשת מס' 13ב אין להפנות אל המומחה. התובע לא הראה כי יש קשר בין השאלה המבוקשת לבין התובענה, באשר אין ממצא שלפיו אצל התובע הפגימה היתה התפתחות מהירה של הפגימה. אדרבא; המומחה - כאמור - סבור שההתפחות היתה אטית.

33. הבסיס העובדתי לשאלה המבוקשת מס' 13ג אינו מדוייק. שלא כמונח על ידי התובע, המומחה לא ציין שדלקת הלחמית בעבר היתה "רק בעין שמאל". אדרבא; המומחה ציין שביום 15/8/97 היה ממצא של דלקת לחמית אלרגית בשתי העיניים, אם כי "בעיקר בעין שמאל". המומחה הפנה גם לבדיקה קודמת באותה שנה שבה נמצאה דלקת לחמית ולא נאמר כי היא בעין השמאלית בלבד.


34. כאמור לעיל, בשולי נימוקי הבקשה מיום 2/10/11, עתר התובע להפנות אל המומחה שאלה מבוקשת נוספת, בסעיף שצויין על ידי התובע, משום מה, באותיות "יכ". גם שאלה זו אינה אמורה להיות מופנית אל המומחה, מאחר שהיא עוסקת בשאלת דרגת הנכות של התובע (כשהתובע אף מציב בפני המומחה טווח תשובות מסויים - 20%-35%). מכל מקום, דרגת נכותו של התובע, אם אכן יש לו דרגת נכות, אינה רלוונטית לתובענה.

הבקשה מיום 3/10/11

35. השאלה המבוקשת מס' 1 - אינה אמורה להיות מופנית אל המומחה, שכן המומחה אינו צריך להסביר לתובע מדוע הוא ניסח את חוות דעתו כפי שהוא ניסח אותה.

36. גם את השאלה המבוקשת מס' 2, אין להפנות אל המומחה, מאחר שכאמור כבר מספר פעמים לעיל, אין מקום להטריח את המומחה לציין פרטים שאותם ניתן לראות במסמכים הרפואיים בלא צורך בידע רפואי. המומחה אינו אמור לעבור מבחן קריאה על ידי התובע.

37. את השאלה המבוקשת מס' 3, אין להפנות אל המומחה הן מאחר שלא ברור מה הבסיס העובדתי להנחה הגלומה בה, והן מאחר שלא נראה שכל תשובה שהיא על השאלה אמורה להיות רלוונטית להבנת חוות דעתו של המומחה.

38. השאלה המבוקשת מס' 4 עוסקת (שוב) בשאלת מידת החומרה של הפגימה, אך לא זו השאלה שלשמה מונה המומחה. הוא מונה לשם מתן חוות דעת בענין הקשר הסיבתי. מכל מקום, השאלה מתייחסת להחמרה נטענת לאחר המיפוי משנת 2010, ואין כל סיבה להניח שהמומחה יוכל להשיב עליה בלא שיהיו בפניו ממצאי מיפוי נוסף. לא נראה שיש בחומר הרפואי מיפוי נוסף שנעשה לאחר המיפוי משנת 2010, כך שניתן להניח שהמומחה לא היה יכול להשיב על השאלה אף אם היא היתה מופנית אליו.

39. גם את השאלות המבוקשות מס' 5 ומס' 6, אין להפנות אל המומחה, מאחר שהן (שוב) עוסקות בשאלת מידת החומרה של הפגימה. השאלה המבוקשת מס' 6, גם מניחה הנחה של "החמרה מהירה מאד", כשלא נראה שיש בסיס עובדתי להנחה זו, וכאשר ידוע שהמומחה סבר שההתפתחות גם אצל התובע, היתה אטית.

40. הפתיח לשאלה המבוקשת מס' 7, הכולל שאלה בפני עצמה, אינו ברור. מכל מקום, ככל שכוונת התובע היא לשאול מדוע המומחה שם משפט מסויים במרכאות, אין להפנות את השאלה גם בשל כך שאותו משפט אינו במרכאות (אלא דווקא בין סוגריים), וגם בשל כך שכאמור כבר מספר פעמים לעיל, המומחה אינו אמור להסביר לתובע את אופן הניסוח של חוות דעתו.

40. אין להפנות אל המומחה את השאלה המבוקשת מס' 7א, באשר לא ברור למה הכוונה. ברור שהמיפוי שנערך ביום 23/3/10 נערך באותו יום והמיפוי שנערך בשנת 2008 נערך בשנת 2008. אם כוונת התובע היתה לשאול את המומחה אם ידוע לו שהמיפויים נערכו במועדים הנקובים בהם - הרי ששאלה זו מיותרת לחלוטין. אם כוונת התובע היתה להבין מדוע המומחה כתב, במשפט שהופיע בסוגריים (ולא במרכאות), שהמיפוי בוצע רק בשנת 2008, בעוד שהיה מיפוי נוסף בשנת 2010, הרי שגם אז השאלה מיותרת, מאחר שמקריאת חוות הדעת, עולה ברורות שבמונח "רק" התכוון המומחה לכך שהמיפוי בוצע לראשונה רק בשנת 2008 ולא לפני כן, ועל כן - הפגימה (שניתנת לאבחון רק בדרך של מיפוי) לא אובחנה לפני כן, אף שהסימנים לה כבר היו קיימים שנים לפני כן.

41. את השאלה המבוקשת מס' 7ב, אין להפנות אל המומחה באשר היא אמורה להיות המשך של השאלה המבוקשת מס' 7א, שהפנייתה לא הותרה, כאמור לעיל.

42. אין להפנות למומחה גם את השאלה המבוקשת מס' 7ג, באשר בשאלה זו התובע מבקש שוב כי המומחה יציין את מידת חומרת הפגימה, ענין שאינו רלוונטי לתובענה.


לסיכום

43. התוצאה היא כי אני דוחה את שתי בקשותיו של התובע בדבר הפניית שאלות הבהרה.

44. הצדדים זכאים להשלים בכתב את טיעוניהם, עד יום 31/10/11.

45. אין צו להוצאות בקשר לבקשה.

46. כל אחד מהצדדים זכאי לבקש, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, רשות לערער על החלטה זו תוך 15 ימים מיום שההחלטה תומצא לו.








ניתנה היום, י"ב בתשרי תשע"ב, 10 באוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.      
חיים ארמון, שופט      





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. פסק דין חפצי

  2. פסק דין מצהיר

  3. פסק דין אמיתי

  4. פסק דין מוסכם

  5. פסקי דין בן ממשיך

  6. טעות דפוס בפסק דין

  7. פסק דין אילנה דיין

  8. התליית תוקף פסק דין

  9. טעות סופר בפסק דין

  10. כימות סכום פסק דין

  11. הובלה ימית פסק דין

  12. תיקון טעות בפסק דין

  13. בקשה להבהרת פסק דין

  14. מימוש פסק דין בחו''ל

  15. פסק דין גידול אווזים

  16. בקשת הבהרה של פסק דין

  17. טעות מתמטית בפסק דין

  18. תקיפת פסק דין מוסכים

  19. ביטול סעיפים בפסק דין

  20. החלפת ריצוף - פסק דין

  21. בקשה למתן פסק דין חלקי

  22. איחור ניכר במתן פסק דין

  23. פסק דין אלרגיה בעיניים

  24. פסק דין העברת טופס 106

  25. עיר הבה''דים - פסק דין

  26. בקשה לעכב פסק דין כספי

  27. דוגמא לערעור על פסק דין

  28. האם מותר לפרסם פסקי דין

  29. החזרת תיק להשלמת פסק דין

  30. תיקון טעות סופר בפסק דין

  31. העלבת עובד ציבור פסקי דין

  32. תיקון טעויות בפסק דין בערעור

  33. האם ניתן להמחות זכות בפסק דין

  34. ערעור על החלטה לא לבטל פסק דין

  35. בקשה לתיקון טעות סופר בפסק דין

  36. הפקדת מלוא סכום פסק הדין בערעור

  37. בקשות לתיקון טעויות שנפלו בפסק הדין

  38. בקשה לתיקון פסק דין או הגשת ערעור

  39. עיכוב פסק דין כספי בסכום גבוה מאוד

  40. פסקי דין בנושא זעזוע מוח אגף השיקום

  41. האם ערעור מעכב תשלום שנפסק בפסק דין

  42. סעיף 81 לחוק בתי המשפט - תיקון פסק דין

  43. האם הסדר שנחתם אחרי פסק הדין שינה ביטל או החליף את פסק הדין ?

  44. נטען כי התובעת לא טרחה לגלות בתביעתה שניתן פסק דין בתביעה הקודמת

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון