צו גילוי מסמכים מחייב צדדים שלישיים שאינם בעלי דין

לפניי בקשת התובע לקבלת צו, שמחייב צדדים שלישיים שאינם בעלי דין בתיק זה, לגלות לו מסמכים שונים הנוגעים לנתבעים בתיק זה, שלפי טענת התובע, עשויים לסייע לו בהוכחת תביעתו כנגד הנתבעים בתיק זה או שהנם רלוונטיים לתביעתו. רקע התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעים בקשר לנזקים כספיים שנגרמו לטענתו עקב פרשת עוקץ במסגרתה רימו אותו הנתבעים 1 - 3 ושיתפו ביניהם פעולה בכדי למכור לו נכס מקרקעין שהיה שייך לאדם אחר. הנתבע 1 הנו מי שלטענת התובע, התחזה לבעל המקרקעין האמיתי. הנתבע 2 הנו מי שתיווך בעסקה מטעם הנתבע 1. הנתבע 3 הנו עו"ד אשר ערך את הסכם המכר בין התובע ולבין הנתבע 1. הנתבעת 4 הנה לשכת רישום המקרקעין, אשר לפי טענת התובע התרשלה בנסיבות העניין. כנגד הנתבע 1 ניתן פסק דין בהעדר הגנה, לאחר שבוצע תחליף המצאה. הנתבעים 2 ו-3 טוענים כל אחד כי לא ידעו שהנתבע 1 אינו בעל המקרקעין האמיתי וכי פעלו בתם לב ועל כן יש לדחות את התביעה כנגדם. הנתבעת 4 טוענת כי לא התרשלה וכי יש לדחות את התביעה כנגדה. הנתבעת 4 הגישה הודעת צד ג' כנגד הנתבעים 1 - 3. הנתבע 3 הגיש הודעת צד ג' כנגד מגדל חברה לביטוח בע"מ, בטענה לשיפוי בשל הכיסוי הביטוחי שקיים לו אצלה. הבקשה והתגובות לה בתמצית התובע מבקש צווים שיופנו לגופים הבאים ולגבי המסמכים שלהלן: ממשטרת ישראל - (1) המצאת חומרי חקירה הרלבנטיים לפרשה נשוא התביעה וכן חומרי החקירה הרלבנטיים לחקירה שנפתחה עקב תלונת הנתבע 3 מיום 21.7.11 בנושא הפרשה נשוא התביעה. (2) המצאת כל התיקים הפליליים בהם נחקרו הנתבעים 1-3 בכל עניין אחר (3) המצאת דו"ח הרישום הפלילי של המשיבים 1-3; מבית המשפט השלום בירושלים - המצאת העתק כל החומר המצוי בת.פ. 5850-07 מ"י נ' הרוש; מלשכת עורכי הדין - רשימת כל התלונות וההליכים שננקטו נגד הנתבע 3 במסגרת חברותו בלשכת עורכי הדין. על רקע טענות התובע כלפי הנתבעים 1 - 3 בדבר מרמה ועוקץ, המבקש רואה חשיבות בגילוי המסמכים הנ"ל, אשר יהיה בהם כדי להעיד יושרם. הנתבע 2 לא הגיש תגובה לבקשה. מגדל חברה לביטוח שנתבעת כצד ג' על ידי הנתבע 3, מסכימה לבקשה. הנתבע 3 מסכים להעברת חומר החקירה בפרשה נשוא התביעה. לגבי המצאת התיקים הפליליים בהם נחקרו הוא והנתבעים 1 ו-2, מתנגד הוא לגילויים כמו גם מתנגד הוא לגילוי דו"ח הרישום הפלילי שלו ושל הנתבעים הנ"ל וזאת מטעמי פגיעה בפרטיותו והעדר רלבנטיות. לגבי מסמכי תיק בית המשפט בו הורשע הנתבע 2 בעניין אחר, מסכים הנתבע 3 לגילויים ובלבד שהחומר שיתקבל יועבר גם אליו. לעניין כל התלונות שהוגשו כנגדו בלשכת עורכי הדין, מתנגד הנתבע 3 לחשיפתם מטעמי פגיעה בפרטיות והעדר רלוונטיות. המדינה, שהגישה תגובתה לבקשה, לא בשם הנתבעת 4 בהכרח, אם בכלל, אלא, כך נראה, בשם משטרת ישראל ובשמה היא, כמי שמחזיקה במרבית המסמכים המבוקשים בבקשה, מתנגדת להמצאת המסמכים. לעניין, חומרי החקירה בפרשה נשוא התביעה, טוענת המדינה כי היה על התובע לפנות תחילה וישירות לגורמים הרלבנטיים לקבלת החומר (כעולה מת.א. 1658/06 אקר צבי ואח' נ' משרד הפנים - פורסם באתרים משפטיים). כמו כן, טוענת המדינה כי האינטרס של השלמת החקירה ומניעת שיבושה, גובר על אינטרס התובע לאסוף ראיות בדרך זו, לצורך הוכחת תביעתו האזרחית כנגד. המדינה הפנתה לסע' 74 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982 ולבג"צ 142/70 שפירא נ' לשכת עורכי הדין פ"ד כה (1) 325 וכן להנחיות פרקליט המדינה מס' 14.8. לעניין התיקים הפליליים בהם נחקרו הנתבעים 1 - 3, טוענת המדינה בהתבסס על סעיף 11 לחוק סדר הדין הפלילי, גילויים אינו אפשרי, שעה שהתובע אינו נמנה על הגורמים הזכאים לקבל את המידע המבוקש. לעניין דו"ח המרשם הפלילי של נתבעים 1 - 3, טוענת המדינה כי בהתאם לסעיפים 3 ו-4 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, תשמ"א-1981, דו"ח המרשם הפלילי חסוי ואין למסור מידע ממנו, אלא לגורמים המורשים, אשר התובע אינו נמנה עליהם. דיון לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות לה, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל חלקית. המצאת חומרי חקירה הרלבנטיים לפרשה נשוא התביעה עסקינן בבקשה לעיון בחומרי החקירה המצויים בתיק החקירה הפלילי שנפתח בגין הפרשה נשוא התביעה. סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי, התשמ"ב-1982, אשר מסדיר את הנושא של עיון בחומרי חקירה, מאפשר זאת לנאשם, רק ממועד הגשת כתב האישום ולא קודם לכן. כך גם לפי הנחיות פרקליט המדינה הרלוונטיות (ס' 5ג' להנחיה 14.8). אין מחלוקת כי במקרה דנן טרם הוגש כתב אישום כלפי מי מהנתבעים. לפיכך, התובע אינו יכול, להצביע על סעיף זה, כמקור לזכותו לקבלת חומר החקירה. גם חוק חופש המידע, התשנ"ח - 1998 לא יכול להוות מקור כאמור, שכן הוא אינו חל על חומרי חקירה. זאת ועוד: האינטרס של התובע לקבל לידיו חומרים וראיות שעשויים לסייע לו להוכיח את תביעתו האזרחית, נסוג מפני האינטרס הציבורי למניעת שיבוש של הליכי החקירה על ידי חשיפת החומרים הנ"ל בפני החשודים, וכפי שנקבע ברע"פ 11364/03 פלוני נ' משטרת ישראל, פ"ד נח(5) 583, אותו ציטטה המדינה בתגובתה, בו נקבע כי:"... ההליך שנגדו המבקש עותר לטעון את טענותיו, הוא הליך "חקירתי", ומטבע הדברים חשיפה בשלב זה של ראיות שנאספו בפני מי שעלול להיות מעורב, חשוד או נאשם במעשה פלילי עלולה לסכל את החקירה ואת האפשרות שהיא תניב תוצאות, ומכאן ועד לפגיעה באינטרס הציבור המרחק אינו רב. לפיכך אימץ המחוקק בישראל את הגישה שלפיה מקום שהחשש מפני סיכול החקירה כבר אינו קיים, למשל כאשר הוגש כתב-אישום לבית-המשפט, קמה לנאשם ולסניגורו הזכות לעיין בחומר החקירה (סעיף 74(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב]), ואף נקבע סעד למי שזכותו זו הופרה (סעיף 77(א) לחוק). עם זאת, עיון כזה בשלבי החקירה הוא כמעט בלתי אפשרי מהטעם של שיבוש החקירה והנגזר ממנה - פגיעה באינטרס הציבור". לפיכך, הבקשה נדחית בעניין זה. עיון במסמכי התיק הפלילי שהתנהל בבית המשפט השלום בי"ם כנגד הנתבע 2 בפרשת הונאה אחרת על התובע לפנות לבית המשפט בירושלים שדן בזמנו תיק הנ"ל בבקשה לעיון בתיק הרלבנטי. ראה בעניין זה הדברים שנקבעו בת.א. (ת"א) 1658/06 אקר צבי ו 28 אחר' נ' משרד הפנים - (פורסם באתרים משפטיים), החלים גם בעניינינו: "בדומה היא דרישת התובעים לקבל מסמכים מהתיק הפלילי. גם כאן, על התובעים לנקוט בהליך כמתחייב לפי תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003, המתווים דרך ברורה לכל המעוניין לקבל לעיונו, מסמכים מתיק בית משפט שהוא איננו צד לו. העובדה שהמדינה היא במקרה גם צד להליך דכאן, וככל הנראה הפרקליטות המייצגת את המדינה בהליך לפני, מייצגת את ועדת החקירה, עדיין אינה מאפשרת לתובעים את "קיצור הדרך", של קבלת המסמכים האמורים, ועל התובעים לפעול לפי המתווה החל על כל בעל דין באשר הוא, המעוניין בקבלת מסמכים כאמור". דו"ח המרשם הפלילי בתי המשפט כבר הכירו באפשרות של קבלת צו לגילוי דו"ח המרשם הפלילי של נתבע שכנגדו נטענת טענת מרמה, העשויה להגיע לכדי עבירה פלילית. בת"א (חי') 688/02 החסוי משה בן הרואה נ' טארק בדיר (פורסם באתרים משפטיים), נדון מקרה דומה ביותר, בו התובע ביקש לחשוף את המרשם הפלילי של נתבעים שלפי טענתו פעלו כלפיו במרמה. בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט י. עמית), ערך דיון מעמיק בסוגייה וקבע כי "...הרישום הפלילי הוא רלוונטי לדיון ולכן יש להורות על גילויו. הראינו כי לרישום הפלילי הוענק חסיון סטטוטורי-תוכני, כי חסיון זה הוא יחסי וכי באיזון האינטרסים בין זכותו של העבריין לשיקום ופרטיות "נוכח המשקל הנמוך יחסית של הזכות המוגנת", יחזקאלי לעיל, האינטרס של הגילוי גובר" (ס' 14 לפסק הדין). מן הכלל אל הפרט: גם במקרה דנן, נראה לכאורה כי המרשם עשוי להיות רלבנטי, שכן מדובר לכאורה בתרגיל עוקץ חמור שבעקבותיו נפתחה חקירה פלילית ואם אכן המעשים נעשו, הרי שמדובר בעבירה פלילית מובהקת. בהקשר זה ולמען הסר ספק יצוין כי הוכחת "מעשים דומים" ו"שיטת ביצוע" מותרת גם בדין האזרחי (ראה ע"א 104/64 מורגנווסר נ' ליטוינסקי, פ"ד יח (3) 447). לפיכך, אם יסתבר שלמי מהנתבעים 1 - 3 רישום פלילי ובפרט בתחום המרמה והונאה, הדבר עשוי להיות בעל משקל לעניין הוכחת התביעה. ויודגש: מבחן הרלבנטיות הנו מבחן רחב. גם מסמכים שעשויים להיות רלבנטיים, יותר גילויים ולא רק מסמכים שכבר במועד הגשת הבקשה לגילוי הנם בוודאות רלבנטייים. כמו כן, בעל דין רשאי גם רשאי לערוך "מסע דיג" לאיתור ראיות רלבנטיות במימי הצד שכנגד ובלבד שהדבר נעשה לשם התביעה המתנהלת ולא לשם עניין אחר (ראה ת"א (חי') 688/02 הנ"ל). לאור האמור לעיל, ניתן צו למשטרת ישראל להעברת דו"ח המרשם הפלילי של הנתבעים 1 - 3, תוך 30 יום מקבלת החלטתי זו אצל הפרקליטות, לידי ב"כ התובע, אשר יעביר עותק ממנו לשאר הצדדים לפי בקשתם. חשיפת כל התיקים הפליליים בהם נחקרו הנתבעים 1 - 3 לדרישה זו אין מקום. ראשית, התובע אינו מבחין בבקשתו בין תיקים שהוחלט בהם לא להעמיד לדין ולבין אלה שהוחלט בהם כן להעמיד לדין ולבין תיקים שהחקירה עדיין מתנהלת בהם ולבין תיקים שהחקירה הסתיימה בהם. חוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, תשמ"א-1980, מתיר העברת מידע בעניין תיקים שנסגרו ללא העמדה לדין, אך ורק לגורמים הנמנים בתוספת השלישית של החוק, ובית המשפט אינו נמנה עליהם (ראה ת"א (חי') 688/02 הנ"ל, בעמ' 11). תיקי חקירה שעדיין פתוחים, אין לגלות מאותם הנימוקים שהבאנו לעיל לגבי החקירה המתנהלת ביחס לפרשה נשוא התביעה. בכל הנוגע לתיקים שבהם הוגש כתב אישום ואשר הסתיימו בהרשעה, אלה יופיעו ממילא בדו"ח המרשם הפלילי. בכל הנוגע לתיקי חקירה פליליים שהסתיימה החקירה בהם והוחלט שלא להעמיד לדין, סבורני כי לאלה משקל ראייתי נמוך ביותר ומכאן שלגבי תיקים כאמור, אינטרס הנתבעים לפרטיות ולאי גילויים גובר על אינטרס התובע לגלות מסמכים אלה, שמא יסייעו לו בהוכחת תביעתו. רשימת כל התלונות וההליכים שננקטו נגד הנתבע 3 במסגרת חברותו בלשכת עורכי הדין כאן יש להבחין בין גילוי כל התלונות שהוגשו כנגד הנתבע 3 ללשכת עורכי הדין ולבין גילוי קובלנות שהוגשו כנגדו לבית הדין המשמעתי. בכל הנוגע לתלונות שנדחו ולא הגיעו לכדי קובלנה, סבורני כי אין מקום לגילויין באשר משקלן הראייתי שיהיה נמוך ביותר, כך שכאן גוברת הזכות של הנתבע 3 לפרטיות ולשמירה על שמו. בהקשר זה יש לתת את הדעת לאפשרות של הגשת תלונות שווא בחוסר תם לב - ראה ת.א. (י-ם) 001575/97 יוסף דר - עורך דין נ' לשכת עורכי הדין בישראל, (פורסם באתרים משפטיים). הוא הדין לגבי תלונות שטרם הוחלט לגביהן. בכל הנוגע לתלונות שהגיעו לכדי הגשת קובלנה, הרי שתוצאת ההליך, היינו פסק הדין המשמעתי, ממילא מתפרסם וגלוי לציבור ואין צורך לשם כך לתת צו כלשהו (ראה סעיף 69ב' (א) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961). לפיכך, בקשת התובע בעניין הצו ללשכת עורכי הדין, נדחית. סוף דבר אשר על כן, ניתן צו למשטרת ישראל להעברת דו"ח המרשם הפלילי של הנתבעים 1 - 3, תוך 30 יום מקבלת החלטתי זו אצל הפרקליטות, לידי ב"כ התובע, אשר יעביר עותק ממנו לשאר הצדדים לפי בקשתם. על רקע קבלת הבקשה חלקית, כל צד יישא בהוצאותיו. בנסיבות העניין, הנתבעים יגישו תצהירי עדות עד יום 26.3.12. נקבע לקדם נוסף ומסכם ליום 2.4.12 בשעה 9:00. על באי כוח הצדדים להגיש לבית המשפט עד יום 26.3.12 רשימה של כל העדים מטעמם וכן לציין כמה זמן בדיוק יידרש להם באופן סביר לחקור כל אחד מעדי הצד שכנגד. המזכירות תדוור החלטה זו בפקס ידני וגם בדרך הרגילה. ניתנה היום, כ"א שבט תשע"ב, 14 פברואר 2012, בלשכתי. גילוי מסמכיםצו גילוי מסמכיםמסמכיםצווים