תואר במנהל עסקים מאוניברסיטת לטביה

תואר במנהל עסקים מאוניברסיטת לטביה
1. התובע, שוטר מג"ב בדרגת רס"ר, הוא בעל תואר בוגר במנהל עסקים מאוניברסיטת לטביה, בעקבות לימודיו בשלוחת האוניברסיטה בישראל בין השנים 1999-2001.
התביעה הוגשה כנגד סירובו של הגף להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל שליד משרד החינוך (להלן: "הגף להערכת תארים"), ליתן לתובע אישור שקילות לתואר האקדמי בישראל, דבר שהיה מקנה לו זכאות לתוספות דירוג ושכר.

2. הפלוגתא הצריכה הכרעה, כפי שנוסחה בהחלטת בית הדין מיום 26/5/10 היא, האם על פי כללי המשפט המנהלי נפל פגם בהחלטת הגף להערכת תארים אשר דחה בקשת התובע להכיר בשקילות התואר לצרכי דירוג ושכר.

3. לטענת המדינה, החלטות הגף להערכת תארים בדבר דחיית בקשותיו של התובע להערכת תוארו כשקול לתואר ישראלי ניתנו כדין, מטעמים פרטניים ולאחר שנערך לתובע ראיון בהתאם לדרישות פסק הדין שניתן על ידי בג"צ 3379/03 אביבה מוסטקי ואח' נ' פרקליטות המדינה ואח', פ"ד נח (3) 865 (להלן: "הבג"צ הראשון").

הרקע לתביעה - "פרשת לטביה"

4. במשרד החינוך פועל הגף להערכת תארים מחו"ל, אשר על פי המוסכם במסגרת יחסי העבודה במגזר הציבורי מעריך את שקילות התואר מחו"ל לתואר אקדמי מקביל הנהוג בישראל, וזאת לצורך דירוג השכר של העובד וזכאותו לקבלת תוספות שכר והטבות המגיעות לבעלי תואר אקדמי על פי הסכמי העבודה.
5. שלוחת אוניברסיטת לטביה פעלה בישראל כנציגות של אוניברסיטה זרה החל משנת 1996. האישור שניתן לה היה ללימודי תואר ראשון ושני במנהל עסקים, בחינוך ובמדעי התנהגות, וזאת על פי אישור פעולה שניתן לה על ידי המועצה להשכלה גבוהה. בפועל, העניקה אוניברסיטת לטביה, באמצעות נציגותה בישראל, תואר ראשון ושני במנהל עסקים ותואר ראשון ושני בחינוך.

6. על פי המידע שבידי משרד החינוך ממקורות שונים (חקירת המשטרה, תיקי התלמיד שהוצאו מחברת "מודום", הבוגרים עצמם) תואר שנלמד באמצעות נציגות אוניברסיטת לטביה בישראל כלל מספר קבוע של קורסים וכן עבודת גמר. כל קורס נמשך שבועות ספורים ובסופו נדרש כל תלמיד להגיש עבודה קצרה או לעמוד במבחן אמריקאי (מבחן רב ברירה). המטלה המרכזית שנדרשה מכל תלמיד הייתה הכנתה של "עבודת גמר" או "תזה". עבודה זו הקיפה כמה עשרות עמודים והיא כללה פרקים תיאורטיים ובדרך כלל גם עבודת מחקר מעשית, במסגרתה הופעלה שיטת מחקר כלשהי (בדרך כלל נערך סקר שנוהל באמצעות שאלונים) ונבדקה שאלת מחקר תוך ניתוח הממצאים. עבודת הגמר הוכנה בעברית אולם תקציר שלה תורגם לאנגלית לצורך בדיקתה על ידי הסגל הלטבי, ומעת לעת היו מגיעים לישראל מרצים מן הסגל האקדמי של אוניברסיטת לטביה על מנת לערוך לבוגרים מבחן "הגנה". במסגרת הליך זה, נדרש כל בוגר "להגן" על העבודה באמצעות שקפים ולענות על שאלות המרצים. הגשתה של עבודה והגנה עליה היוו תנאי הכרחי לקבלת התואר בכל מסלולי הלימוד, והיא היוותה את הפרויקט הלימודי המשמעותי.

7. החל מחודש יוני 2001 הוקפא הטיפול בבקשות לאישור שקילות אשר הוגשו לגף להערכת תארים על ידי בוגרי נציגות אוניברסיטת לטביה וזאת בשל חקירת משטרה שנפתחה בנושא פעילותה של נציגות אוניברסיטת לטביה. על פי הנחיית פרקליטות המדינה שניתנה על דעת נציבות שירות המדינה, הוקפאו בדיקות הזכאות לקבלת אישורי שקילות עד לסיומה של חקירת המשטרה והתבהרות התמונה.

8. בעקבות החלטת ההקפאה, הוגשו כנגדה שלוש עתירות לבג"צ על ידי בוגרי הנציגות שהם שוטרים, אנשי שב"ס ואנשי צבא קבע . בית המשפט העליון פסק כי אין מקום להתערב בהחלטת המדינה, אולם קצב מועד לקבלת החלטה סופית באשר למעמדו של "התואר הלטבי" לצורכי השכר.

9. במקביל, התקדמה חקירת המשטרה, והיא הביאה בסופו של יום להעמדה לדין של עובדי ציבור רבים, אשר הואשמו בקבלת התואר במרמה. כמו כן, הוגשו כתבי אישום נגד חלק מראשי הנציגות בישראל ומפעיליה. מנכ"ל חברת "מודום" מפעילת הנציגות בישראל הועמד לדין פלילי והורשע בעבירות שוחד ומרמה.

10. בעקבות חקירת המשטרה, נתקבלה על ידי הרשויות המוסמכות החלטה גורפת לפיה לא ניתן להכיר ב"תואר הלטבי" כשקול לתואר אקדמי ישראלי לצורכי שכר. על החלטה זו הוגשה שורה של עתירות לבג"צ. בית המשפט העליון ביטל את ההחלטה, וקבע כי מוטלת על המדינה חובה לערוך שימוע פרטני לכל בוגר לפני קבלת החלטה בנוגע אליו [בג"ץ 3379/03 מוסטקי ואח' נ' פרקליטות המדינה, פ"ד נח(3) 865; (להלן: בג"ץ מוסטקי הראשון).

11. על רקע החלטת בג"צ מוסטקי הראשון, הוחלט על ידי היועץ המשפטי לממשלה על עריכת הליכים פרטניים לבחינת שקילותם של התארים שהוענקו על ידי אוניברסיטת לטביה לתואר אקדמי ישראלי לצורך דירוג ושכר. במסגרת ההליכים הפרטניים נאסף מידע לגבי כל בוגר הן באמצעות איתור תיק הבוגר בארכיב של חברת "מודום" (ככל שהתיק נמצא) והן באמצעות שאלונים מפורטים שנשלחו לבוגרים. לאחר הליכי האיסוף, נערך לכל בוגר ראיון אישי במהלכו הוא נשאל על לימודיו ועל עבודת הגמר אותה הגיש כתנאי לקבלת התואר. באותו ראיון, ניתנה לכל בוגר האפשרות להתייחס לממצאים שנתגלו נגדו, ככל שנתגלו, ולהפריך את החשד כי תוארו נרכש בדרך לא כשרה, ככל שעלה חשד כזה. כן ניתנה לכל בוגר האפשרות לומר כל דבר אחר מטעמו.
הליכים פרטניים קוימו לגבי כ-4,000 איש. לגבי כשליש מהם הוחלט כי אין להיענות לבקשתם לאישור שקילות, בשל חשדות שונים הנוגעים לעבודות הגמר שהגישו.

12. על ההחלטה לקיים הליכים פרטניים הוגשו עתירות נוספות לבג"ץ בבג"ץ 4756/05 אביבה מוסטקי נ' פרקליטות המדינה (להלן - "בג"ץ מוסטקי השני", ניתן ביום 27.5.07), בטענה שהיא בלתי סבירה, בלתי מידתית, נגועה בשיקולים זרים ועומדת בניגוד לפסק הדין בבג"ץ מוסטקי הראשון. עוד נטען כי המתכונת שבה נערכו הראיונות האישיים נשאה אופי של בחינת בקיאות ולא של שימוע, וכן הועלו טענות כנגד דחיית בקשות בוגרים לאישור שקילות בנימוק של חוסר בקיאות, תוך ציון העובדה שהלימודים התקיימו זמן רב לפני השימוע ועל כן לא ניתן היה לצפות כי המרואיינים יוכיחו בקיאות בחומר.

13. בג"ץ דחה את העתירות וקבע כי ההליכים הפרטניים מתנהלים כיום באופן ראוי, וכי ההשגות שהגישו בוגרים נבחנו בכובד ראש ובלב פתוח, ולא על מנת לצאת ידי חובה (וראה גם ההחלטה בבג"ץ 3379/03 אביבה מוסטקי נ' פרקליטות המדינה מיום 11.1.05).


בפסק דין שניתן לאחרונה, גם הוא בעניין אוניברסיטת לטביה, נדונה שאלת אופן ניהול ההליכים הפרטניים וכך נקבע:


"קיומם של ראיונות במתכונת הכוללת שאלות בנוגע לחומר הלימודים עמדה בפני בית המשפט במסגרת העתירה נגד ההליכים הפרטניים ואותה טענה עצמה הועלתה על ידי העותרים שם, אך בית המשפט קבע כי 'ההליך נשוא העתירה מתנהל כיום באופן ראוי' וכי 'לא עלה בידי העותרים להצביע על פגם בהליכים בהם נקטו המשיבים' ... משלא הצביעו העותרים... על טעמים מיוחדים המצדיקים קיום ביקורת שיפוטית נוספת לגבי מתכונתם של ההליכים הפרטניים, אין מקום לחזור ולהידרש לטענות אלה." (בג"ץ 973/08 סימה בן שמעון נ' משרד החינוך, ניתן ביום 15.9.09, בסעיף 12 לפסק הדין).
[ראה עב (ת"א) 1647/08 נאטור חלמייה נ' מדינת ישראל משרד החינוך וכן סעיפים 27-49 לכתב ההגנה).

ואלה עובדות המקרה שבפנינו:

15. ביום 2.12.06, הגיש התובע לגף להערכת תארים בקשה להערכת תואר ראשון במנהל עסקים אשר קיבל מאוניברסיטת לטביה ביום 31.08.01.

16. ביום 30.10.07 נערך לתובע ראיון אישי. (תמליל הראיון צורף לכתב ההגנה כנספח ב').

17. ביום 10.2.08 נשלחה לתובע החלטת הגף להערכת תארים (נספח ג' לכתב ההגנה), לפיה בקשתו נדחית ממספר טעמים:
-לא עלה בידי התובע ליתן תשובות מספקות אודות מושגי יסוד העומדים ביסודם של לימודיו לתואר ראשון.
-התובע לא ידע ליתן הסברים נרחבים ומתאימים אודות קורסים מרכזיים אותם למד במסגרת לימודיו.
-קיים חשד שעבודת הגמר אשר הוגשה בשמו ומהווה את אחד התנאים לזכאות לתואר, לא הוכנה על ידו. עיון בעבודה ובתשובותיו של התובע בראיון העלה כי התובע לא יכול היה ליתן הסברים מניחים את הדעת בדבר תהליך הכנת העבודה, איסוף החומר, המקורות שמהווים בסיס לעבודה, אופן ביצוע המחקר לרבות הממצאים והמסקנות העולים ממנו וכו'.
-בעבודת הגמר נתגלו פגמים המעלים חשד כי עבודת הגמר שהוגשה ע"י התובע לא הוכנה על ידו. משנשאל התובע אודות אותם פגמים לא עלה בידו לספק הסבר המניח את הדעת.

18. התובע ערער על החלטת הגף, לא טען לפגמים בהליך אלא כי הוא סבור, בניגוד להתרשמותם של חברי הועדה, כי היטיב להשיב על שנשאל.

19. בקשתו נדחתה במכתב מיום 23.10.08, בו נטען כי לאחר שבקשתו נבדקה בשנית לא מצא הגף לנכון לשנות מהחלטתו (נספח ד' לכתב ההגנה).

20. בהליך משמעתי שהתנהל כנגד התובע בבית הדין המשמעתי לשוטרים בקשר לתואר שקיבל זוכה התובע מחמת הספק.

תמצית טענות התובע

21. לטענת התובע, הוא החל ללמוד באוניברסיטת לטביה בחודש 9/99 לצורך קבלת תואר ראשון במנהל עסקים, בין היתר בציפייה להטבות שכר משמעותיות. התובע השקיע את כל מרצו בלימודים, שילם שכר לימוד מלא לאוניברסיטה, הכין את כל העבודות והמטלות שהוטלו עליו באופן אישי, ובכלל זה אף תרגם לאנגלית את העבודות שנתבקשו וכן הכין עבודת גמר לפי דרישות האוניברסיטה שעברה הגנה. התובע סיים את לימודיו וכל הדרישות האקדמיות לקבלת התואר בחודש 8/01 והוענק לו תואר אקדמי.

22. לטענת התובע, בהעדר הוכחות ברורות ומשכנעות ברמה הנדרשת עפ"י הראיה המנהלית כי תוארו של התובע הושג כביכול בדרכים לא כשרות, היה על המשיבים לאשר שקילות תוארו לצורך דירוג ושכר לאחר שנקבע כי המוסד האקדמי שבו למד מוכר כמוסד מוסמך וכי התובע עמד בדרישות המוסד.

23. מקום שבי"ד משמעתי זיכה את התובע מההליך המשמעתי שהוגש נגדו, הוכח בעליל שלא קיימות הוכחות ברורות ומשכנעות שהתואר הושג בדרכים לא כשרות. התעלמות הנתבעת מתוצאות ההליך המשמעתי מהווה העדר סבירות ומידתיות בקבלת ההחלטה.
24. הראיון הבודד שנערך לתובע בשנת 2008 כאשר התובע סיים לימודים בשנת 2001 לא יכול להוות בחינה לכל דבר ועניין שכן אך טבעי שהתובע ישכח את שלמד 7 שנים קודם ומאז היה מנותק מכל זיקה אקדמית עקב היותו איש מג"ב.

25. החלטת המשיבים היא בלתי סבירה בצורה קיצונית, איננה מידתית ופוגעת בזכויות הקניין הכבוד והשם הטוב של התובע.

26. החלטת המשיבים מהווה הפרת הבטחה שלטונית.

27. שיקולים זרים עמדו מאחורי דחיית הבקשה והם רצון המדינה להשתחרר מהעול הכספי של התחייבויותיה להעניק לבוגרי אוניברסיטת לטביה אישורי שקילות לצרכי שכר ודירוג.

28. החלטת המשיבים פוגעת בכללי הצדק הטבעי בזה שלא נערך לתובע שימוע ו/או ראיון ממצה וראוי ובכלל זה ראיון חוזר.

תמצית טענות המדינה


29. המדינה טוענת כי לא נפל כל פגם בהחלטה שנתקבלה על ידי הגף. בקשת התובע לאישור שקילות נדחתה לאחר שנבחנה באופן פרטני, בהתאם להליכי בדיקה שננקטו ביחס לבוגרי לטביה ואשר תקינותם אושרה לאחרונה בבג"ץ.

30. השגותיו של התובע נבחנו בכובד ראש תוך עיון חוזר בתמליל הראיון שנערך לו וחרף הנטען בהם לא מצא הגוף לשנות מהחלטתו לדחות את בקשת התובע.

31. בראיון לא ידע התובע להשיב על שאלות בסיסיות עליהן אמור כל סטודנט שלמד לתואר לענות. התובע הפגין חוסר התמצאות בכל הנוגע לעבודת הגמר אשר הוגשה בשמו, לרבות אופן עריכת המחקר העומד בבסיסה והניתוחים הסטטיסטיים אשר עליהם בנויה העבודה.
תשובותיו בראיון אינן עולות בקנה אחד עם אדם אשר למד לקראת תואר ראשון במנהל עסקים או אשר עמל על עבודת גמר ואף נבחן עליה בתהליך הגנה.
32. לא נפל כל פגם בהליך הראיון שנערך לתובע ואין כל עילה להתערב בהחלטת הגף להערכת תארים בעניינו. עיון בתמליל הראיון שצורף, אינו מותיר ספק לגבי מסקנה זו.

33. הנתבעת מעולם לא יצרה מצג כאילו לימודים פיקטיביים, אשר אין בהם ממש, יקנו הטבות ולכן אין כל רלוונטיות לתהליכים הנפשיים והאחרים שעברו על התובע.

34. הנתבעת פעלה בהתאם לסמכותה, בהתאם להנחיות בית המשפט הגבוה לצדק ומטעמים ענייניים בלבד ולפיכך, אין יסוד לדרישת התובע לביטול ההחלטה, ואין עילה מנהלית להתערבות בה.

דיון והכרעה

35. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו והנתבעת ויתרה על חקירתו.
מטעם הנתבעת העידה גב' ציפי ויינברג – המשמשת כמנהלת הגף להערכת תארים ודיפלומות מחו"ל במשרד החינוך החל מחודש פברואר 2008 (להלן: "גב' וינברג").

36. בפתח הכרעתנו נזכיר, כי החלטת הגף מסורה לבחינתנו על פי כללי המשפט המנהלי. על פי כללים אלו, אין בית הדין שם שיקול דעתו חלף שיקול דעת הרשות המוסמכת אלא עלינו לבחון האם נפלו פגמים בקבלת ההחלטה המצדיקים התערבותנו. מקום בו הופעל שיקול הדעת של הרשות כדין, תעמוד החלטת הרשות בעינה גם אם סבורים אנו כי ההחלטה אשר התקבלה אינה ההחלטה הטובה ביותר (ראו: הר – זהב, המשפט המנהלי הישראלי, ירושלים (תשנ"ז) ע' 435).

37. כאמור לעיל, ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ קבע, כי ההליכים הפרטניים שמקיים הגף להערכת תארים הינם ראויים, תקינים ואופן הפעלתם הינו סביר ומידתי ואף ניכר שהגף להערכת תארים השקיע מאמצים רבים על מנת להגיע לתוצאות ראויות כלפי כל הצדדים.



בנוסף, צוין בבג"ץ בן שמעון כי כמדיניות לא יטה בית המשפט להתערב בשיקול דעתו המקצועי של הגף באשר לאישור שקילות תואר:


"שיקול הדעת האם לאשר בקשה לאישור שקילות אם לאו הוא שיקול דעת מקצועי על פי טיבו. כך בדרך כלל וכך בייחוד בפרשה דנן. לפיכך יטה בית המשפט כעניין שבמדיניות שלא להתערב בשיקול הדעת שהפעיל המשיב לגבי כל בקשה ובקשה וימנע מלהחליפו בשיקול דעתו שלו, אלא אם כן קיימת עילה מנהלית להתערבות כזו" (פסקה 13 לפסק הדין).

39. עוד נקבע בבג"ץ בן שמעון, ודברים אלו יפים לענייננו, כי אין פסול בהצגת שאלות מחומר הלימודים במהלך השימוע:

"קיומם של ראיונות במתכונת הכוללת שאלות בנוגע לחומר הלימודים עמדה בפני בית המשפט במסגרת העתירה נגד ההליכים הפרטניים ואותה טענה עצמה הועלת על ידי העותרים שם, אך בית המשפט קבע כי 'ההליך נשוא העתירה מתנהל כיום באופן ראוי' וכי 'לא עלה בידי העותרים להצביע על פגם בהליכים בהם נקטו המשיבים' ... משלא הצביעו העותרים... על טעמים מיוחדים המצדיקים קיום ביקורת שיפוטית נוספת לגבי מתכונתם של ההליכים הפרטניים, אין מקום לחזור ולהידרש לטענות אלה" (סעיף 12 לפסק הדין).

לאור קביעה מפורשת זו יש לדחות את טענות התובע המכוונות כנגד קיום הראיון והשאלות שנשאל במסגרתו זמן רב לאחר סיום לימודיו כחלק מההליכים הפרטניים שהיה על הנתבעת לנקוט.

40. עיון בתמליל הראיון שנערך לתובע ביום 30.10.07, מעלה כי הוא נשאל שאלות בקיאות אודות התואר, לרבות על קורסים בהם לקח חלק ועבודות אותן הגיש במסגרת התואר.
מתמליל הראיון שהוצג בפנינו עולה, כי התובע לא ידע להסביר מושגי יסוד בסיסיים עליהם למד במהלך התואר והעבודות שהגיש, מושגים שקשה לקבל שבעל תואר ראשון במנהל עסקים אינו יודע להסבירם.

לדוגמא, התובע נדרש לעמוד על מושגי יסוד שנלמדו במסגרת התואר כגון: "הון אנושי" "מס פרוגרסיבי", "מנוף פיננסי", "מדיניות פיסקאלית" "קרטל" אך לא ידע להשיב והפטיר לבסוף: "אתה הרסת אותי עם המושגים האלה" (עמ' 8 ש' 3-21):

" ניר: המושג הון אנושי זכור לך מהלימודים?
מר קבלאן: הון עצמי, הון אנושי, לא זכור לי מה, זכור, רשום לי פה הון אנושי...הון אנושי זה, אני חייב להסתכל כי אני באמת לא היה לי זמן לעבור על כל החומר.
אופיר: יש פה איזשהו תקציר ככה עם כתב צפוף, אתה מסתכל בו
מר קבלאן: משהו חבל על הזמן
אופיר: כן. מאיפה הצילום הזה?
מר קבלאן: קיבלתי דרך... מאיפה שאתה לומד, מהאינטרנט, אתה יכול להוציא הכל היום, דרך האינטרנט, אתם למדתם אתם יודעים את זה שאפשר להוציא הכל.
...
הון אנושי נראה לי זה הכיוון של...זה לא אותו דבר כמו הון עצמי, זה, מה זה לא מוצא את זה...זה טוב ששומעים את זה. הון אנושי זה בוא נגיד ההון האנושי מהאנושות, מהפעילות של האדם...
ניר:...מה הוא מס פרוגרסיבי זכור לך? מנוף פיננסי או מינוף פיננסי?
מר קבלאן: מינוף פיננסי?! מינוף פיננסי, בוא, בוא נחזור לזה עוד מעט.
...
ניר: בוא נמשיך עם המושג מדיניות פיסקלית, זכור לך?
מר קבלאן: אתה הרסת אותי עם המושגים האלה...
ניר: קרטל זכור לך מה זה?
מר קבלאן: רגע מה.. מה שאתה שואל אתה, אני אגיד לך את האמת למדנו על הדברים האלה אבל..."

כאשר השיב התובע על שנשאל, תשובותיו היו מתחמקות, מגומגמות, מהוססות ובלתי ברורות ולרוב נקראו מחוברת שהביא עימו. דבר זה מוביל למסקנה כי קיים ספק של ממש בקיום הליך לימודים תקין.



התובע נדרש להפגין התמצאות בעבודת הגמר שהוגשה על ידו. כאשר נשאל כיצד מצא מקורות לעבודה השיב:


"...אני אגיד לך את האמת. אשתי למדה לתואר ראשון...רוב העזרה שקיבלתי זה דרך אישתי. הספרים זה ספריות זה עיתונאות, זה כל מיני דוחות שקיבלתי את זה, זה ללכת להוציא וקל לעשות עבודה זה לא בעיה לעשות עבודה." (ע' 12 ש' 10-14).

42. כאשר נשאל לגבי המרצה שלו בעבודה השיב כי פגש אותו פעמיים וכאשר נשאל "איפה" השיב: "כאילו אחרי הלימודים, לקחתי את אשתי" (ע' 13 ש' 2).



בראיון (עמ' 13 ש' 23) אמר התובע כי לצורך הכנת העבודה חילק 200 שאלונים וכאשר נשאל היכן חילק את השאלונים השיב:


"חילקתי תוך כדי חזרה לבסיס, יציאה מהבסיס, אתה בא לאזור הקריות יש לי חברים מהקריות, יש לי כמה חברים שח...אליהם. ואז אתה מחלק את זה על מדים כי אתה מסביר לאנשים שזה בסך הכל עבודה ב.. לנושא תואר ראשון.
... חילקתי את זה מדגמים, כן. אתה הולך ברחוב מסוים, באזור מסוים, אתה נותן להם אקראי, בלי שום קשר ל...מקרי כזה". (ע' 14 ש' 17-22).

44. התובע התבקש להגדיר את אוכלוסיית המחקר והשיב: "מחקר כל בן אדם" (ע' 14 ש' 26).



כאשר התבקש התובע לפרש מושגים שציין בעבודתו, קרא מתוך חוברת, על אף שנתבקש להשיב "מהראש".

התובע התבקש להסביר פירוש המילה "שביס" בה השתמש בעבודה ולא ידע את פירושה. בהקשר זה ענה: "יש מילים שאתה פשוט יושב ומעתיק דברים אתה גם נתקל במילים כאלה, זה אין לך בעיה" (עמ' 17 לתמליל)



התובע אף התקשה להשיב לשאלה באיזה שפות השתמש בביבליוגרפיה והשיב:


"השתמשתי נדמה לי בשתי שפות, אתה טוען...בשפה עברית ועוד בשני ספרים ב..בשפה האנגלית נדמה לי אם אני לא טועה" (ע' 16 ש' 18-19).

תשובותיו של התובע, מעלות ספק רב האם הוא זה אשר ביצע את העבודה, בקי במטרותיה, בדרך עריכת המחקר והגדרת אוכלוסיית המחקר לצורך כך, כמו גם ניתוח מסקנותיה.

47. ממכלול הנתונים אשר עמדו בפני הגף להערכת תארים ומתשובותיו של התובע בראיון הגיעה הנתבעת למסקנה כי התובע לא עמד בדרישות הסטנדרטיות הנדרשות מבוגר האוניברסיטה לקבלת אישור שקילות לתואר. הננו סבורים, כי החלטת הגף בעניין זה אינה חורגת ממתחם הסבירות.

48. אין לקבל את טענת התובע לפיה עברו שש שנים מאז סיים לימודיו והוא אינו זוכר (ע' 15 ש' 10-11). התובע למד משך כשנתיים שנים לתואר ראשון במנהל עסקים ואין לקבל את העובדה שהוא אינו זוכר כלל או יודע להסביר מושגים עליהם שקד, אם אכן כטענתו העבודות הוכנו על ידו והוא נכח בקורסים.

49. באשר לטענות התובע בדבר הסתמכות על הבטחה שלטונית:

לגרסת התובע, הוא יצא ללמוד בעידוד מקום העבודה, השקיע מאמץ רב וממון וזמן. משהמדינה בחרה שלא להכיר בתואר של אוניברסיטה זו היא הטעתה אותו והוא שינה את מצבו לרעה ואף נגרמו לו הפסדים כספיים.

50. גם טענה זו של התובע יש לדחות. אילו הגף היה מתרשם שהתובע למד בהליך תקין, סביר להניח שלאחר מתן אישור השקילות היה התובע נמצא זכאי לתוספת שכר.
משקבענו כי התובע,לא עמד בתנאי הזכאות והוא אינו זכאי להערכת התואר ולשקילתו לתואר בארץ, אין לעניין ההסתמכות כל נפקות.



לעניין הטענה כי התובע זוכה בהליך המשמעתי, מקבלים אנו את עמדת המדינה כי אין בכך כדי להוכיח כי התובע זכאי לקבל אישור שקילות מהנתבעת.

רמת ההוכחה בהליך מנהלי שונה מזו הנדרשת בהליך פלילי. לשם הרשעה בהליך הפלילי נדרשת הוכחה מעל לכל ספק סביר. העובדה שהתובע זוכה בהליך זה מחמת הספק אינה מלמדת כי הוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך המשמעתי שעבר הליך לימודים תקין .

52. באשר לטענת התובע כי היה על הנתבעת לערוך לו ראיון נוסף הבהירה גב' ויינברג בעדותה:

"לשאלתך מה השיקול המרכזי לזימון מרואיינים לראיון שני אני משיבה שמי שלא שיתף פעולה בראיון הראשון, אני מסבירה היו חלק מהמרואיינים בראיון הראשון קבוצה מאוד גדולה שקיבלה הנחיה מעורכי הדין שלהם לא לענות על שאלות תוכן והם אמרו זאת בפירוש, אנשים כאלה שראינו לכל אורך הראיון שבאופן עיקש סרבו לענות בגלל עורכי דינם אז זימנו אותם לראיון שני וגם זה היה בעקבות פסיקת בג"ץ". (ע' 8 לפ' ש' 21-25).

53. מתמליל הראיון עולה כי התובע שיתף פעולה באופן מלא עם המראיינים ועל כן אין מקום לחרוג בעניינו של התובע מהנוהל החל על כל יתר מבקשי השקילות ששיתפו פעולה אך לא צלחו את הראיון ולזמנו לראיון נוסף. התובע לא הוכיח כי הופלה בעניין זה לעומת אחרים.

54. לסיכום, לאחר עיון בחומר שהוצג בפנינו ובטיעוני הצדדים סבורים אנו כי שיקול הדעת שהפעיל הגף להערכת תארים והחלטותיו בעניין התובע היו סבירות ומדתיות. משכך, קובעים אנו כי אין מקום להתערבותנו בהחלטת הגף להערכת תארים בעניינו של התובע ודין התביעה - להידחות.



התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 7500 ₪ תוך 30 יום.




באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. השכלה גבוהה חינם

  2. מימון השכלה גבוהה אקדמית

  3. הכרה בתואר מחו''ל - לטביה

  4. רישום למוסדות להשכלה גבוהה

  5. עידוד ההשכלה הגבוהה בישראל

  6. ביטול מינוי נשיא אוניברסיטה

  7. ביקורת שיפוטית על חופש אקדמי

  8. תואר במנהל עסקים מאוניברסיטת לטביה

  9. חוק המועצה להשכלה גבוהה, תשי"ח-1958

  10. פיקוח על שלוחות של אוניברסיטאות זרות

  11. הצעת חוק לעידוד ההשכלה הגבוהה בישראל

  12. הכרה בתואר במנהל עסקים מאוניברסיטת לטביה

  13. אי חידוש מינוי לתפקיד עמית הוראה באוניברסיטה

  14. תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תקציב), תשל''ו-1975

  15. חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון מס' 4), תשל"ה-1975

  16. תנאי קבלה מועדפים למוסדות להשכלה גבוהה לשכבות מצוקה

  17. כללי המועצה להשכלה גבוהה (תארים מוכרים), תשכ"ד-1964

  18. כללי המועצה להשכלה גבוהה (הכרה במוסדות), תשכ"ד-1964

  19. הודעה על החלטת האקדמיה ללשון העברית בענין הכללים בנטיית השם

  20. הכרה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים בלימודי משפט בחוץ לארץ

  21. כללי המועצה להשכלה גבוהה (ביטול הכרה במוסד מוכר), התשמ"ח-1988

  22. תקנות חובת המכרזים (התקשרויות של מוסד להשכלה גבוהה), התש''ע-2010

  23. כללי המועצה להשכלה גבוהה (אופן פרסום מוסד בעל רשיון), התשנ"ט-1999

  24. כללי המועצה להשכלה גבוהה (הסמכת מוסד להענקת תואר מוכר), תשכ"ד-1964

  25. כללי המועצה להשכלה גבוהה (היתר לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה), תשל"ג - 1972

  26. תקנות המועצה להשכלה גבוהה (תיאומים בענין קבלת עובדים ומינוייהם), תשל''ו - 1975

  27. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון