ביסוד הלבטים "עומדת זכותו של האדם לשמו הטוב, אף זכות הגישה לערכאות שלו. אלו מטים את הכף להורות על חשיפת שמם של הגולשים, על מנת לאפשר להגיש כנגדם תובענה. מנגד, יש ליתן משקל גבוה לחופש הביטוי באינטרנט, על מאפייניו הייחודיים והחדשניים. יתרונותיו, שמא קסמו של האינטרנט, נעוצים דווקא בזמינות הרבה שלו, במאפייניו הווירטואליים, ובכך שהוא הופך עוד ועוד למכשיר מכונן-דמוקרטיה מן המעלה הראשונה" הסתמנו 3 גישות בפסיקת בתי המשפט. הגישה האחת, והיא זו שבאה לידי ביטוי על ידי כב' השופטת ד"ר פלפל ב-ה"פ (ת"א) 250/08 חב' ברוקרטוב בע"מ נ' חב' גוגל ישראל בע"מ, בעקבות החלטה נוספת שלה ב-ה"פ 1244/07 מזמור הפקות בע"מ נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ, גורסת כי עובדת היות הפרסום ברשת האינטרנט דווקא, אין בה כדי להשליך על ההכרעה בשאלת החשיפה. משמע, כך תפיסתה, "מסך האנונימיות הקיים באינטרנט אינו מיועד כדי לעזור למבצעי עבירות פליליות להימלט מחשיפתם לאור השמש, כמו גם לא למעוולים למיניהם". וכן כי "השיח הציבורי, יכול להיות שוטף ואנונימי, כל אימת שהוא ענייני; ברגע שהבמה האלקטרונית הופכת לזירת אגרוף בבוץ, צריך המתפלש בבוץ להבין ולהפנים שאם זה רק בוץ על מאן דהוא, ובכך לכאורה יש עבירה או עילת תביעה בנזיקין או בקניין רוחני, זכאי אותו נפגע לדעת מי הוא זורק הבוץ ולהחליט מה לעשות במידע זה לאחר מכן על פי שיקול דעתו". הגישה השנייה, והיא הגישה הקוטבית לה, באה לידי ביטוי על ידי כב' השופטת ד"ר אגמון-גונן, שעה שהייתה שופטת בבית משפט השלום בירושלים בבש"א (י-ם) 4995/05 פלונית (קטינה) נ' בזק בינלאומי בע"מ. לשיטתה יש ליתן משקל מפליג למאפיינים הייחודיים של רשת האינטרנט. משום כך, לטעמה, יש מקום לשקול להורות על זהותו של הגולש האנונימי, רק כל אימת שלשון הרע מצמיחה עילה פלילית. ככל שלשון הרע מצמיחה עילה אזרחית בלבד, יש לשמור על האנונימיות של הגולש. והגישה השלישית, היא גישת הביניים, ניתנה על ידי כב' השופט עמית, שעה שהיה שופט בבית המשפט המחוזי בחיפה ב-בר"ע (חי') 840/06 רמי מור נ' ידיעות אינטרנט והוא נשוא פסק דינו של בית המשפט העליון בהלכת רמי מור. ביסודו של דבר, ומבלי שאפרט, סבור היה השופט עמית כי יש להוסיף על המבחן של השופטת אגמון-גונן "דבר מה נוסף". לסיכום: הדרך בה בחרו בה בתי המשפט לילך עד כה, על דרך של "חקיקה שיפוטית", היא מוקשית ובעייתית. שומה על המחוקק לומר את דברו בסוגיה האמורה ולא ראוי שבתי המשפט, בסוגיה מרחיקת-לכת זו, יעשו כן. מחשבים ואינטרנטשאלות משפטיותדיני אינטרנט