1. המבקשים הגישו המרצת פתיחה ובמסגרתה הם מבקשים לקבל הוראות מבית המשפט על פי סעיפים 9 (א) (1) ו/או 12 (ג) לחוק הנאמנות התשל"ט - 1979 בנוגע לכספים בסך 526,597 ₪ המופקדים בחשבון מספר 013971 על שם המבקשים בנאמנות חברת מיס אל אחזקת נכסים בע"מ (להלן: "החברה") בבנק דיסקונט סניף כיכר רבין בתל אביב. (להלן: "חשבון הנאמנות"). 2. רקע עובדתי: המשיב 1 - אורי רביבי (להלן: "אורי") והמשיבה 2 - זהבה לוי (להלן: "זהבה") הם בעלי מניות בחלקים שווים בחברה. ב) בין אורי וזהבה התנהלו הליכים משפטיים שונים. ביום 31/8/08 במסגרת בש"א 747/08 ניתן תוקף של פסק דין להסדר פשרה בין הצדדים ובמסגרתו הוסכם בין היתר, כי יתרת כספי מכירה של נכס שהיה בבעלות החברה ונמכר על ידי כונס נכסים מטעם בנק דיסקונט, יופקדו בחשבון החברה בנאמנות בבנק וכל משיכה מהחשבון תעשה בחתימת שני עורכי הדין. הסדר הפשרה יכונה להלן: :ההסכם". ג) עו"ד קשלס ייצג באותו הליך את אורי ועו"ד צוקרמן ייצג את זהבה. ד) בסעיף 3 להסכם נקבע: "יתרת כספי המכירה שבידי כונס הנכסים של בנק דיסקונט, עורכת דין בומגרטן אלונה, יופקדו מיידית בחשבון החברה בנאמנות בבנק שיפתח וכל משיכה מהחשבון ייעשה בחתימת שני עורכי הדין, קישלס בא כוח המבקש ועורך דין צוקרמן ב"כ המשיב". בסעיף 4 להסכם נקבע בין היתר: "הצדדים נותנים בזה הוראות לעורכי הדין הנאמנים לפעול בכספים כדלקמן: היה ויינתן פסק דין נגד המבקש והמשיבה, לטובת הספק מגרמניה (ב-ת.א. 2369/99 באיחוד דיון), ישלמו הצדדים מהכספים מיתרת הכספים לאחר התשלומים שמפורטים להלן את סכום פסק הדין לאחר שימוצו כל ההליכים בפסק הדין לרבות ערעור. ב"כ המשיבה מתחייב כי הוא יקבל את הסכמת הספק הגרמני, לעיכוב ביצוע גובה הסכום המופקד בלבד אם ובמידה ויינתן פסק דין לטובתו. הספק הגרמני יהיה רשאי לקבל את הכספים לידיו, עוד קודם להכרעה בערעור, למרות האמור, ובלבד שיפקיד בידי הנאמנים ערבות בנקאית על מלוא הסכום שיועבר לידיו והוא יישא בעלויות אותה ערבות. ... 7. כל פעולה בחברה מהיום ואילך, תבוצע בהסכמת שני הצדדים ואם תהיה מחלוקת תוגש בקשה מתאימה למתן הוראות מבית המשפט". ה) בתביעה שהתנהלה בבית המשפט המחוזי בתל אביב בת.א. 2369/99 על ידי הספק מגרמניה שהוא המשיב 4 ניתן פסק דין, ונפסקו לטובתו סכומים העולים על יתרת הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות. ערעור על פסק הדין נדחה על ידי בית המשפט העליון. ו) עו"ד צוקרמן - המבקש 2 פנה בחודש אפריל 2011 למבקש 1 - עו"ד קשלס וביקש לפעול לצורך העברת הכספים שבחשבון הנאמנות לב"כ הספק הגרמני, וזאת מכוח ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין. אורי השיב כי פסק הדין אשר נתן תוקף להסדר הפשרה (בש"א 747/08) ניתן בטעות כיוון שנגד החברה לא היתה תביעה ואין שום פסק דין שמחייב אותה לשלם כספים ועל הכספים יש עיקול על ידי צד ג'. (המכתב צורף נספח ד' להמרצת הפתיחה). ז) עו"ד צוקרמן בא כוחה של זהבה, ביקש להעביר את הכספים בדחיפות לב"כ הספק הגרמני. אורי טען, כי על הכספים הוטל עיקול לטובת מזונות המשיבה 3 וזאת בגין הכספים המוחזקים בנאמנות עבורו. משהתגלעה המחלוקת בין המשיבים, הוגשה בקשה זו למתן הוראות לנאמנים. 3. תמצית טענות המשיב 1 - אורי: אורי לא הגיש תגובה בכתב להמרצת הפתיחה וטען במועד הדיון, כי ההסכמות שהיו בבסיס פסק הדין שניתן על ידי כב' השופט זפט נבעו מתרגיל "עוקץ" שהוא לא היה מודע לו. הוא ציין, כי היה מדובר בחברה שאינה נתבעת ולחברה לא היה כל פעילות או חשבון. עוד ציין, כי הוא משאיר לשיקול דעת בית משפט את ההכרעה, למי ליתן את הכספים בחשבון הנאמנות. 4. תמצית טענות המשיבה 2 - זהבה: זהבה סבורה, כי יש להעביר את כספי הנאמנות למשיב 4 - הספק הגרמני. הכספים הם כספים אשר שייכים לחברה ולא לשום גורם אחר ועיקול על נכסי בעל מניות בחברה לא יכול לרבוץ על אותם כספים. לטענתה, מדובר בתעלול של אורי ואשתו המשיבה 3, המשתפים פעולה ביניהם על מנת להונות את נושיו של אורי ולעכב את גביית הכספים המגיעים ממנה. 5. תמצית טענות המשיבה 3 - ציפורה רביבי: א) אין חוב של החברה לספק הגרמני. ובכל זאת, החוב האישי של זהבה כוסה דרך כספי החברה. אך כאשר מבקשת המשיבה 3 את אותה בקשה עצמה - לעקל את נכסי החייב אורי מתוך חשבון אותה חברה, כאן מופעל מוסר כפול ונטענת הטענה ולפיה לא ניתן לעשות כן. ב) המשיבה 3 טוענת, כי ההסכם שקיבל תוקף של פסק דין ביום 31/8/08 מחייב את הצדדים לו ולא אותה. היא לא כבולה לאותן הסכמות והסכמות הצדדים לאותו תיק, לא יכולות לחייב צדדי ג' ולגרום להעדפת נושים פסולה. על פי סעיף 76 לחוק ההוצל"פ, כאשר מדובר בחוב מזונות, יש להעביר הכספים על חשבון חוב המזונות ורק לאחר מכן לחלק את היתרה לנושים אחרים. ג) ב"כ המשיבה 3 אף ציין, כי כאשר נדרשו אורי וזהבה לתת את ההסכמה להעברת הכספים לספק הגרמני בהתקיים תנאי מסוים, היה צורך בהסכמתם כיוון שהיה ברור, כי "למעשה אין חברה" וכי מדובר בשני אנשים שהם גם בעלי המניות היחידים, שהכספים מגיעים להם "לאחר שנכסי החברה יימכרו". 6. תמצית טענות המשיב 4 - הספק הגרמני: כספי הנאמנות הופקדו על מנת להבטיח חוב של אורי וזהבה לספק הגרמני, וזאת מכוח הסכם שקיבל תוקף של פסק דין. כספי הנאמנות מוחזקים על פי פסק הדין בנאמנות כאשר הנהנה אמור להיות הספק הגרמני ובשום מקרה הם לא מוחזקים עבור אורי או זהבה באופן אישי. הכספים היו ונותרו שייכים לחברה, שהיא אישיות משפטית נפרדת מאורי, ולא ניתן לעקל אותם בשל חוב של אורי. מדובר בכספי החברה ולא בכספי בעלי מניותיה. לא ניתן לעקל כספים אלו בשל חוב כלשהו של אורי שכן הכספים לא שייכים לו, וכל נושא העיקול שהוגש על ידי ציפורה, הוא בגדר תעלול של אורי וציפורה שתכליתו להונות את הספק הגרמני. התביעה של ציפורה נגד אורי הוגשה רק ביום 4/3/09 ופסק הדין לטובת הספק הגרמני ניתן ביום 21/1/09. בחקירת יכולת משנת 2010 אישר אורי, כי הוא גר גם כיום בבית משותף לו ולציפורה למרות היותם כביכול פרודים לטענתו. בחקירה היכולת הוא נתפס כשברשותו כרטיס אשראי על שם ציפורה. כלומר - בשעה שציפורה לכאורה מנהלת נגדו הליכי הוצל"פ לצורך גביית חוב מזונות, הוא מסתובב, שברשותו כרטיס אשראי השייך לה. 7. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ושמעתי את השלמת הטיעונים בעל פה, הגעתי למסקנה ולפיה יש להורות למבקשים - הנאמנים להעביר את הכספים הנמצאים בחשבון הנאמנות למשיבה 4 וזאת מהנימוקים הבאים: א) הצדדים לדיון אשר התנהל בפני כב' סג"נ השופט זפט במסגרת בש"א 747/08 היו אורי וזהבה ועל כך אין חולק. כאשר הגיעו הצדדים להסדר פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 31/8/08, כלל הסדר הפשרה הוראות, הנחיות והסכמות המתייחסות גם לחברה. אורי וזהבה היו בעלי המניות היחידים באותה חברה ואין חולק על כך, שהיה בסמכותם להגיע להסכמות ביחס לחברה, כפי שנעשה בפועל. טענת אורי בדיון שבפני ולפיה, הסדר הפשרה הושג מתוך "עוקץ", היא טענה שנטענה בעלמא. מדובר בהסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין לפני שנים. במסגרת המרצת פתיחה זו שהגישו הנאמנים, אין מקום "לבטל" את פסק הדין אשר נתן תוקף להסדר הפשרה אשר הושג, וממילא פסק הדין שריר וקיים. ב) על פי ההסדר שקיבל תוקף של פסק דין נתנו אורי וזהבה הסכמה לכך שחשבון הנאמנות יהיה חשבון החברה וניתנו הוראות לעורכי הדין קשלס וצוקרמן (להלן: "הנאמנים"). בסעיף 3 להסכם, נקבע, כי יתרת כספי המכירה שבידי כונס הנכסים של בנק דיסקונט, יופקדו "בחשבון החברה בנאמנות בבנק שייפתח" וכל משיכה מהחשבון תיעשה בחתימת שני הנאמנים. הצדדים נתנו הוראות לעורכי הדין הנאמנים, כיצד לפעול בכספים. הוסכם במפורש, כי, אם יינתן פסק דין נגד אורי וזהבה לטובת הספק הגרמני בת.א. 2369/99, כי אז יועברו הכספים לספק הגרמני כפי שנקבע באותו הסדר אשר קיבל תוקף של פסק דין. ג) למעשה, לו לא היתה מבקשת המשיבה 3 (להלן: "ציפורה") ציפורה להטיל עיקול על הכספים, כי אז על פי אותו הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, היו צריכים הנאמנים להעביר את הכספים לספק הגרמני ללא צורך בהגשת כל בקשה לבית משפט זה, שכן ההסכמה של אורי וזהבה כבר ניתנה מראש בהסדר הפשרה. (וזהבה אכן נתנה הסכמתה לגבי חלקה). ד) התובענה שבפני הוגשה רק בשל טענת ציפורה ולפיה, היא זכאית לחלקו של אורי בכספים מכוח חוב מזונות. ב"כ ציפורה טוען, כי מדובר בשני נושים של אורי. נושה אחד - הוא הספק הגרמני. הנושה השני - היא ציפורה מכוח חוב מזונות. לפיכך על פי דיני הקדימה מכוח סעיף 76 לחוק ההוצל"פ, ציפורה זכאית לקבל את הכספים. ה) אינני מקבלת טענה זו. מבחינה עובדתית, אין מדובר בשני נושים של אורי אשר יש לבחון את זכאותם לכספים על פי דיני הקדימה. הספק הגרמני, מכוח הסדר הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, זכאי לקבל כספים מהחברה ולא רק מאורי באופן אישי. (פסק הדין ניתן בהסכמתו של אורי). בהסדר הפשרה הושגה הסכמה לטובת צד ג' במסגרתה, סוכם בין היתר, כי יתרת כספי המכירה, תופקד בחשבון החברה בנאמנות. הנאמנים כפי שהם ציינו גם בתובענה, פתחו חשבון נאמנות לחברה. (ראה סעיף 3 לתובענה). חשבון הנאמנות הוא לא חשבון, שבו הנאמנים הם נאמנים של אורי או של זהבה באופן אישי אלא חשבון נאמנות לחברה. לא ניתן ליצור "הרמת מסך", כפי שמבקש בא כוחה של ציפורה לעשות, בהינף יד ובדרך של הגשת תגובה לתובענה שכזו. עובדתית, חשבון הנאמנות נפתח לחברה. הכספים הם כספי החברה. גם אם אקבל את טענת ב"כ ציפורה ולפיה מדובר בחברה שאין לה פעילות וכי בעלי המניות היחידים אורי וזהבה הם אלו שהיה מגיע להם הכסף "לאחר שנכסיה של החברה יימכרו", אין להתעלם מהעובדה הפשוטה ולפיה הכספים מכוח הסדר הפשרה ובהסכמתם של אורי וזהבה, הופקדו בחשבון חברה ולא בחשבונם הפרטי. משהופקדו הכספים בחשבון חברה, הרי שהם שייכים לחברה, כל עוד לא נקבע אחרת, ולא שייכים לאורי או לזהבה. כפי שציין ב"כ הספק הגרמני, כספי חברה אינם עוברים אוטומטית לכיסם של בעלי המניות, וכלשונו: "אינם עוברים ב"דיפוזיה" לידי בעלי מניותיה". (סעיף 14 לתגובתו). כדי שכספי נאמנות המופקדים בחשבון נאמנות של חברה יועברו לידי בעלי המניות, יש לקבל החלטה על כך, לדווח על כך, ולעיתים יש צורך גם בפעולות נוספות ולא ניתן לקבוע אוטומטית, כי כספי חברה שייכים לבעלי המניות. ו) על מנת להכריע בתובענה שבפני, אין צורך להיזקק לגופו של עניין לטענות כבדות המשקל שהועלו על ידי ב"כ הספק הגרמני בתגובתו בנוגע לכנות תביעת המזונות של ציפורה נגד אורי. די לבדוק את הנתונים הפשוטים מהם עולה, כי הכספים מגיעים לספק הגרמני מחברה על פי הסדר פשרה שקיבל תוקף של פסק דין אשר כלל התחייבות לטובת צד ג'. בעקבות פסק הדין, נפתח חשבון נאמנות והוא חשבון נאמנות של החברה ולא של אורי או זהבה באופן אישי, הספק הגרמני הוא הנושה של החברה. מנגד, מצוי עיקול מזונות שהטילה ציפורה על כספים שמגיעים לה, לטענתה מאורי. הכספים בחשבון הנאמנות אינם כספים המגיעים לאורי אלא לחברה. לציפורה אין כל יריבות מול החברה עצמה וממילא, היא לא זכאית לקבל כספים מהחברה רק בשל חובו של אורי כלפיה. ז) בנסיבות אלו, רק המשיב 4 - הספק הגרמני, רשאי לקבל את הכספים המצויים בחשבון הנאמנות אשר נפתח עבור החברה ועל הנאמנים - המבקשים להעביר למשיב 4 את הכספים כפי שהוסכם בהסדר הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 31/8/08 בבש"א 747/08. 8. לסיכום: א) לאור האמור לעיל, הנאמנים יעבירו את הכספים המופקדים בחשבון הנאמנות לב"כ המשיב 4. ב) המשיבה 3 תשלם לכל אחד מהמבקשים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ (ובסה"כ 10,000 ₪), וכן תשלם למשיבה 4 הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪. ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים. ניתן היום, ד' ניסן תשע"ב, 27 מרץ 2012, בהעדר הצדדים. עורך דיןנאמנות