אני מזכה את הנאשמים מן העבירה המיוחסת להם בכתב-האישום - עיסוק בעסק טעון רישוי ללא רישיון. 1. נאשמת 1, באמצעות מנהליה נאשמים 2 ו-3, הפעילה במועד הרלוונטי לכתב-האישום תחנה של מוניות. המפקח על התעבורה במשרד התחבורה העניק לה רישיון לנסיעת שירות, במסלול שפרטיו מופיעים בנספח לאותו רישיון (נ/2). תחנות הקצה באותו מסלול הן ברחוב הכובשים מספר 46 מזה, ובדרך הטייסים 126, מזה. במהלכו של המסלול מצויה דרך ההגנה בתל אביב-יפו, על תחנת הרכבת שבה. בנוסף לאמור בנ/2 הנזכר, העיד על כך נאשם 2 בבית-המשפט: "ש.ת.ש.ת.ש.ת.ש.ת.ש.ת.ש.ת. איך קוראים לתחנת המוניות?מוניות הטייסים (קו 16).למה קוראים לכם קו 16 וכיצד אתם פועלים כמוניות?אנו פועלים באותו מסלול של קו אוטובוס קו 16....איפה תחנות היציאה שלכם ותחנות סיום?תחנת יציאה בכביש הטייסים 106 שזה העמוד שלנו תחנת קצה, ויש לנו תחנת סיום ברח' הכובשים מול מס' 46.איפה יש לכם משרדים ופקידה?המשרד שלנו זה בכביש הטייסים 126, בתחנת דלק פז....בתחנת הרכבת ההגנה אתם מתנהלים כמו שאתם מתנהלים לאורך כל המסלול?כן, כמו האוטובוס. מגיע, קולט נוסעים וממשיך הלאה. בהשוואה למקומות אחרים במסלול?בכל המסלול אנו נוהגים כך, ובלבד שאין הפרעה לתנועה". (פרוטוקול מיום 22.9.11, בעמ' 8, ש' 14-11; 22-18; עמ' 9, ש' 10-7) 2. הנאשמים לא הציגו העתקו של רישיון עסק שניתן לנאשמת 1, ואולם נאשם 2 הוסיף והעיד, כי התחנה פועלת ברישיון כזה מאז שנת 2006: "ש.ת.ש.ת.ש.ת. אתה יודע שכדי להקים תחנת מוניות צריך רישיון עסק.יש לי רישיון עסק. כן.לפני שנת 2009 פנית פעם בבקשה לעיריה להקים תחנת מוניות?כן, ב- 2006. איזה חברה היתה לך?מוניות הטייסים וקיבלתי אישור בשנת 2006 מעיריית תל אביב בכביש הטייסים 126 תל אביב".(שם, בעמ' 10, ש' 6-1) אל מול דברים אלה, לא הביאה המאשימה כל ראיה שיש בה לסתור את הטענה כי נאשמת 1 פועלת ברישיון עסק מעיריית תל אביב-יפו. יתרה מכך, הדעת נותנת שאילו פעלו הנאשמים בלא רישיון עסק מאז שנת 2006 - המועד שבו ניתן להם רישיון ההפעלה ממשרד התחבורה (נ/1) - היו גורמי האכיפה נותנים לכך את דעתם. על נחיצותו של רישיון עסק אין חולק. פריט 8.4 ג' לתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), תשנ"ה-1995 מחייב קבלת רישיון עסק לתחנת מוניות. סעיף זה מתייחס, לפי לשונו, ל"תחנת מוניות וכן מקום המשמש לניהול העסק או לשליטה בו לרבות משרד". סעיף 4 לחוק רישוי עסקים, תשכ"ח-1968 אוסר על הפעלתה של התחנה בלא רישיון כזה. "לא יעסוק אדם", נקבע בסעיף זה, "בעסק טעון רישוי אלא אם יש בידו רשיון או היתר זמני לפי חוק זה ובהתאם לתנאיו". 3. על אף שהצדדים פרשֹו בחקירותיהם יריעה רחבה, השאלה היחידה שעליה מסבה עצמה ההכרעה שבפני היא מהם גדריו של עסק של תחנת מוניות. תשובתי על כך היא, שזהו עסק מסוג מיוחד. מטיבו, ושלא כמרביתם של סוגי העסקים האחרים החייבים ברישוי, אין בית-עסק זה מייחד עצמו למיקום גיאוגרפי מצומצם. אמנם, לבית-העסק אפשר שיהיו תחנות קצה. אפשר שיהיו בו משרדים, שמהם מרוכזת פעילותה של התחנה. אפשר, שיהיו לו מגרשי חניה, שבהם עומדות המוניות בשעה שאינן פעילות או כשהן ממתינות לאיסוף נוסעים או להורדתם. אפשר, שיעמדו לשימושו מתקנים, המיועדים לרווחת הנהגים, כחדר שירותים או חדר מנוחה. אך באלה אין בית-העסק מתמצה. פעולתו משתרעת גם על פני המסלול או המסלולים השונים, שבהם נוסעות מוניות התחנה מדי יום ביומו. פעולתו משתרעת גם על פניהן של המוניות עצמן. כל אלה יחד, הם מיקומו של בית-העסק. בכל אלה יחד הוא פועל. ביחס לכל אלה, אפשר וייקבעו ברישיון העסק תנאים. 4. כבכל עסק, ועל-פי הכללים הנקובים בדין, רשאי בכל עת מי שהוא בעל הרישיון לעתור לשינויים בתנאיו. כל עוד לא גלומה בשינויים אלה תמורה במהותו של בית-העסק, הקולעת אותו לגדריהם של פריטי רישוי חדשים, או בזהותם של בעלי הרישיון, דומה כי לא יהיה צורך לעתור לרישיון חדש. כך הוא באשר לכל בית-עסק, כך באשר לעסק של תחנת מוניות. לא הונחו בפני תנאים שקבעה עיריית תל אביב-יפו ברישיון אשר ניתן לעסקים מסוג זה. ברם, הוצגו דרישות המשטרה לאישורה של בקשה לרישיון (ת/3). בין היתר, נקבע בהם כי "בסמוך לעסק או בתחומו יהיה מגרש חניה שאושר על ידי מפקד המרחב" (שם, בסעיף 13) וכי "בעסק יותקן שילוט המציין את מספר מקומות החניה המורשים, העומדים לרשות העסק. השילוט יותקן במקום, באופן ובגודל כפי שתורה רשות התמרור המקומית" (סעיף 7). באשר למגרש חניה, אך מובן כי אפשר שתחנת מוניות תעשה שימוש ביותר ממגרש אחד. כך, למשל, אם לה שתי תחנות קצה, אפשר שבכל אחת מהן יוקצו מקומות חנייה כדין למוניות התחנה. בדומה, אפשר כי לאורכו של מסלול הנסיעה של מוניות התחנה, יוקצה מגרש שכזה לצורך עמידה שהיא יותר מהעלאה והורדה מזדמנת של נוסעים במקומות המותרים לכך על-פי הסדרי התנועה. מתקבל אפוא על הדעת, כי אותו מגרש יהיה חלק מתנאיו של רישיון העסק. עתירה להקצאתו של מגרש נוסף על הקיים איננה משנה ממהותו של העסק. היא אינה מביאה אותו בגדרו של פריט רישוי אחר. היא מצדיקה, אמנם, בחינה לגופו של הצידוק לשנות מתנאיו של רישיון העסק, אך דרך כלל היא לא תחייב קבלתו של רישיון חדש. משול הדבר לבית עסק מסוג מסעדה, המבקש להוסיף חדר אירוח נוסף בצמוד לזה הפועל ברישיון. בהתאם לרציונל שביסודם של דיני רישוי העסקים, יהיה מקום לבדוק אם תוספת זו של שטח עומדת בכל הדרישות להפעלתו של עסק. אך מובן, כי יידרש לכך אישורם של כלל הגורמים המעורבים בהליך של רישוי. ברם, לא יהא צורך לפעול לקבלתו של רישיון חדש לחלוטין, אלא אך להתאמתו של הרישיון הקיים למצב החדש. 5. אלה הם, להשקפתי, פני הדברים גם בכל הנוגע לבית-העסק נושא דיוננו זה. נאשמת 1 ומנהליה ביקשו להקצות להם שלושה מקומות חנייה קבועים משני צדיו של הציר הסמוך לתחנת הרכבת "ההגנה". הם ביקשו לעשות כן על מנת שיקל עליהם לאסוף ולהוריד נוסעים, שפעמיהם מתחנת הרכבת או אליה. הם עתרו לזאת כדי שיוכלו לפעול ביתר קלות במסלול נסיעתן הקבוע של המוניות, שתחנת הרכבת היא, כפי שכבר פורט, נקודה מרכזית לאורכו. אין זה מעלה ואין מוריד בעיני אם הנאשמים עשו כן באמצעות הגשתה של "בקשה לרישיון עסק", או בדרך אחרת שלפי דין. אף אין משמעות לכך אם ציינו כי הם מבקשים לקבוע "תחנת קצה" בתחנת הרכבת "ההגנה" (ת/7). שכן, עיקר מצוי במהותו של ההליך ולא בכותרת שניתנה לו. תעודת עובד הציבור שהגישה המאשימה מפרטת כותרת זו. מוסבר בה, כי הוגשה בקשה ל"עסק חדש של תחנת מוניות על עמוד". גם התנהלותם של גורמי הרישוי לאחר הגשת הבקשה הייתה כדרך שנוהגים בבקשה לרישיון עסק. העירייה ביקשה, בין השאר, את חוות-דעתה של משטרת ישראל ולצורך כך יצאו בקרי המשטרה למקום כדי לבחון אם תנאים שהציבה המשטרה קוימו. כך, הדו"ח שמילא בעקבות כך רב סמל בכיר גבי שושן נשא את הכותרת "דוח ביקורת בעסק הטעון רישוי - בדיקת תנאים" (ת/1). רס"ב שושן העיד כי בעקבות הבקשה למתן חוות דעת מעיריית תל אביב-יפו נפתח במשטרה תיק בקשות וננקט הנוהל השגור בבקשות למתן רישיון עסק (פרוטוקול מיום 14.4.11, בעמ' 6, ש' 9-7). על פניו, יש ממש בתהייתו, בתשובה לקביעתו של בא-כוח הנאשמים כי הנאשמים אינם מנהלים עסק בדרך ההגנה - "אז אם כך מדוע הגשתם בקשה לרישיון עסק ברח' ההגנה?" (שם, בעמ' 10, ש' 19). גם חוות דעתו של קצין אגף התנועה, רב פקד אלי פינטו הוכתרה "חוות דעת לרישיון עסק" (ת/4). בקשת העירייה, שבעקבותיה נערכו ביקורות המשטרה הייתה אף היא למתן חוות דעת לרישיון לעסק חדש (ת/5). בקשה דומה הועברה למשטרה בעקבות עתירה נוספת, שהגישו הנאשמים לעיריית תל אביב-יפו בשנת 2011 (ת/6). אלא, שנאשם 2 הסביר בחקירתו הנגדית את התכלית שלשמה הוגשה הבקשה, תכלית המלמדת על מהותה של זו: "ש.ת.ש.ת.ש.ת.ש.ת. אתה כל הזמן טוען שאתה לא ביקשת להקים תחנת מוניות.תחנת מוניות, מה פתאום. מעולם לא ביקשתי משרד בתחנת רכבת ההגנה.האם פנית לעירית תל אביב וביקשת להקים עסק תחנת מוניות על פי פריט רישוי 8.4.ג כפי שהקראתי לך קודם?ביקשתי עמוד לקלוט נוסעים....אתה מבין שאם רוצים להציב עמוד/תמרור, צריך רישיון עסק?צריך רישיון עסק?עובדה שפנית לעיריית תל אביב וביקשת להקים תחנת מוניות.אני חוזר לא ביקשתי להקים תחנת מוניות, אלא עמוד בלבד".(בעמ' 9, ש' 19-14; עמ' 10, ש' 15-12) ה"עמוד" שאליו התייחס הנאשם בדבריו אלה אינו אלא תמרור, המתיר המתנה של מוניות, כנדרש בתנאי המשטרה שפורט לעיל (סעיף 7 לת/3 הנ"ל). למיטב הבנתי, התמרור היחידי המאפשר זאת היה באותה עת זה שסומן בלוח התמרורים- ב-58. מלבד תמרור זה, ותאומו המבטל אותו ב-59, התיר עוד התמרור ב-57 העלאה והורדה של נוסעים ללא המתנה של המונית. להצבתם של תמרורים אלה כוונה בקשתם של הנאשמים. כך הבין אותה רפ"ק פינטו, שהעיד על הדברים בחקירתו הנגדית: "ש.ת.ש.ת.ש.ת. הבקשה שלהם היתה להצבת תמרור ב-58 וב-59?ב-57 וב-58.מפנה לחוות דעתך, היתה בקשה גם לב-59. כן. עם סייגים שמופיעים בחוות דעת.המלצת בכפוף לסייגים לאשר את שלושת הבקשות ב-57, ב-58 , ב-59?אם זה מה שכתוב בחוות דעתי, אז זה נכון".(בעמ' 4, ש' 19-14) חוות-הדעת הזו הוגשה, כפי שכבר צוין, לבית-המשפט (ת/4 הנ"ל). בגופה, נרשם כך: "בהמשך לבקשה אין התנגדות להציב תמרור ב-58 וב-59 על רחוב ההגנה... בהמשך לבקשה להציב תמרור ב-57 ברחוב ההגנה מכיוון מערב למזרח, התמרור מוצב כיום שלא על פי הסדרי תנועה שהוגשו לועדת תנועה מרכזית... יש להציב את התמרור כפי שסוכם... במידה ויקבע חניון עפ"י תנאי הרישוי והתחייבות של בעלי המוניות לא להפר את החוק במקום ולהפריע לתנועה אין התנגדות להצבת תמרור ב-57 כמתבקש". אכן, גורמי הרישוי ובתוכם המשטרה פעלו כמתחייב מתפקידם, ובחנו במקצועיות שאין עליה עוררין את הצידוק שבהיעתרות לבקשה, בהתאם לכללים הנוהגים בכל ביקורת לרישוי עסקים. אולם בכך אין כדי להצביע על מהותו של ההליך הנדון. במהותה, לא הייתה זו בקשה לרישיון עסק חדש, אלא בקשה להכנסתם של שינויים ברישיון עסק קיים. ממסקנה זו אין מקום לשנות על אף שתמרור ב-58 נושא עליו את הכיתוב "תחנת מוניות". לא הקמתה של תחנה חדשה התבקשה כאן, אלא הצבתו של תמרור המאפשר, כאמור, המתנה של מוניות לאיסוף נוסעים - מוניות המשתייכות לתחנה קיימת. על כך מלמד גם האמור בהמשכה של תעודת עבוד הציבור, ובה הוסף ונרשם כך: "תיאור פריט: 8.4 ג' - תחנת מוניות [על עמוד] (תחנה שמשרתת את תיק 23730 רח' הטייסים 126)" (ההדגשה הוספה). אכן, ה"תחנה" החדשה שהתבקשה איננה אלא מרכיב בתחנת המוניות הקיימת שמפעילה נאשמת 1. לבסוף, בהחלטה בבקשה אשר הגישו הנאשמים למשרד התחבורה, ובה תלתה המאשימה את יהבה בטענה שהתבקשה תחנת קצה קבועה בתחנת "ההגנה" (עמ' 12, ש' 26-21), נקבע כי "תאושר לתאגידכם תחנת ביניים ברכבת ההגנה" (ת/7 הנ"ל. ההדגשה הוספה). כך ולא אחרת. 6. אין חולק, כי בעקבות הביקורות שהתקיימו במקום, מסרה לבסוף המשטרה חוות דעת שלילית. היה זה לאור ממצאיה, כי מוניותיה של נאשמת 1 חרגו משלושה המקומות שהקצאתם התבקשה, וגרמו בכך לבעיות תנועה קשות במקום. חלק נכבד מטיעוני הנאשמים הוקדש להפרכתם של ממצאים אלה ושל דומיהם מתקופה מאוחרת יותר, אך אין הדבר ממן הענין. אפילו נקבע - ואינני רואה צורך לעשות כן בגדריה של ההכרעה שבפני - כי עלה בידי המאשימה להוכיח שגם לאחר סירובה של המשטרה לאשר את הבקשה הוסיפו מוניותיה של הנאשמת לחנות במקום, אין בכך משום פעולה בלא רישיון עסק. לכל היותר, מדובר בהפרה של תנאי מתנאי הרישיון, עבירה שונה מזו המיוחסת לנאשמים. דא עקא, שתנאיו של רישיון העסק הקיים לא הונחו, כאמור, בפני, וממילא לא ניתנה לנאשמים הזדמנות להתגונן מפני הרשעה בעבירה זולתי זו שיוחסה להם. המסקנה היא כי לא הוכחה אשמתם הנטענת, אף לא אחריותם של הנאשמים לעבירה אחרת. משכך יש לזכותם. כך אני עושה. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 ימים. מוניתרישיון מוניתרישיון עסקמונית שירות