פיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים הנתבעת היא חברה המספקת שירותי אבטחה ללקוחותיה. בתקופה הרלוונטית לתביעה זו הנתבעת סיפקה שירותי אבטחה לעיריית ירושלים במוסדות חינוך בעיר. התובע הועסק על ידי הנתבעת כמאבטח בשכר שעתי. תחילת עבודתו של התובע אצל הנתבעת היתה ביום 21.9.2000. ביום 7.7.09 החל התובע לעבוד כמאבטח במוסדות חינוך בירושלים באמצעות חברת אבטחה אחרת - חברת "בטחון אזרחי". השאלה העיקרית העומדת להכרעה בתיק זה היא זכאותו של התובע לפיצויי פיטורים ובמסגרת זו - אם התובע פוטר או שמא התפטר? לאחר סיום עבודתו הגיש התובע תביעה זו. בכתב התביעה המתוקן נתבעו פיצויי פיטורים, גמול עבודה בשעות נוספות, הפרשי הפרשות לקרן פנסיה, דמי חגים, תוספת ותק, דמי הבראה ודמי הודעה מוקדמת. בסיכומיו זנח התובע את תביעתו להפרשי הפרשות לקרן פנסיה ולדמי הבראה. התביעה לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת העובדות הרלוונטיות להכרעה בתביעת התובע לפיצויי פיטורים הן כדלהלן: בתקופה הרלוונטית לתביעה, נתנה הנתבעת לעיריית ירושלים שירותי אבטחה במוסדות חינוך בעיר במסגרת חוזה שלה עם החברה למשק וכלכלה של מרכז השלטון המקומי. התובע עבד בעיקר במוסדות חינוך בירושלים אך הוצב לעיתים גם במתקנים אחרים כגון בתי מסחר או בנייני משרדים. עבודתו של התובע בוצעה במקביל לשנת הלימודים. בחודשי חופשות הקיץ (יולי-אוגוסט) היה התובע בחל"ת מן הנתבעת והוא קיבל דמי אבטלה בחודשים אלה מן המוסד לביטוח לאומי. בסוף שנת 2008 הודיעה הנתבעת לעיריית ירושלים שבסוף שנת הלימודים שתסתיים ביוני 2009, היא תחדל לתת שירותי אבטחה במוסדות החינוך בירושלים, וזאת לאחר שקיבלה עבודה של אבטחת מוסדות חינוך באזורים אחרים במסגרת מכרז ארצי של החברה למשק וכלכלה. בשל הסיום הצפוי של מתן שירותי אבטחה למוסדות החינוך בירושלים, כינסה הנתבעת את המאבטחים שהעסיקה באבטחת מוסדות חינוך בעיר למפגש עם מנהל סניף ירושלים. במפגש זה, שהתקיים ביום 25.7.09 (עת היה התובע בחל"ת), בו השתתף התובע, הוסבר למאבטחים כי הנתבעת תחדל לספק שירותי אבטחה במוסדות החינוך בירושלים וכי מוצעות להם עבודות אבטחה במקומות אחרים במרחב ירושלים בהם תמשיך הנתבעת לתת שירותי אבטחה, בהם מעלה אדומים וקניון הראל. למאבטחים, בהם התובע, נמסר מכתב שזו לשונו: "1. הריני להודיעך כי חב' נוף ים בטחון בע"מ לבקשתה מפסיקה את עבודת האבטחה בעיריית ירושלים. 2. ניתנת לך בזאת הודעה על שיבוץ והצבה מחדש באותם תנאי ומסגרת עבודה באחד מאתרי החברה במרחב ירושלים ובכלל זאת האתרים המפורטים: א. קניון מעלה אדומים ב. מוסדות חינוך מעלה אדומים ג. בט"ש מעלה אדומים ד. קניון הראל 3. נא לתאם פגישה עם מפקחי החברה מר דן נייאזוף טל - ישראל מלניק טל - לתיאום ושיבוצך מחדש, וזאת לא יאוחר מ-7 ימים מקבלת מכתב זה". לתובע הוצעה אפשרות שיבוץ נוספת שלא הוזכרה במכתב מיום 25.7.09 - עבודה כמאבטח במוסדות חינוך ביישוב אפרתה. מעדות התובע, המקובלת עלינו, עולה שהצעה זו הוצעה לו בעל פה עוד לפני המפגש שהתקיים ביום 25.7.09. בתאריך מסויים בין הפגישה מיום 25.7.09 לבין סוף חודש אוגוסט 2009, נקבעה לתובע פגישה עם קב"ט מוסדות החינוך באפרתה אליה היה אמור להתלוות אל התובע אחד מן המפקחים של הנתבעת. המפקח קבע עם התובע כי יאסוף אותו ברכבו בדרך לפגישה. ואולם בשל אירוע בטחוני שאירע באפרתה במועד שנקבע לפגישה, בוטלה הפגישה על ידי הקב"ט מאפרתה, התובע המפקח לא נסעו לאפרתה והפגישה לא התקיימה. בשבוע האחרון של חודש אוגוסט עסקה הנתבעת בשיבוץ המאבטחים למוסדות החינוך לקראת שנת הלימודים שהחלה ביום 1.9.09. אין חולק שהתובע לא שובץ למשמרות אבטחה מטעם הנתבעת לאחר שהחלה שנת הלימודים ביום 1.9.09. אין חולק שהתובע נסע עם מנהל סניף ירושלים למעלה אדומים כדי לבדוק אפשרות לשיבוץ במוסדות חינוך במעלה אדומים. לטענת התובע, המקובלת עלינו, נסיעה זו אירעה ביום 2.9.09. כאמור, התובע החל לעבוד באבטחת מוסדות חינוך בירושלים מטעם חברת בטחון אזרחי החל מיום 7.9.09. התובע הגיש לנתבעת אישור מחלה לתקופה שבין 27.9.09 עד 3.10.09 וקיבל בעדן דמי מחלה מהנתבעת. במהלך חודש 10/09 התקיימה פגישה בין התובע לבין סמנכ"ל הנתבעת מר אברהם סנדלר, במשרדי הנתבעת בתל-אביב, הציע מר הנדלר לתובע שלוש עבודות - בקניון הראל, במעלה אדומים ובאפרת - והתובע סירב לכולן. אין מחלוקת שסירובו של התובע לעבודה בקניון הראל נמסר לנתבעת לאחר שהתובע נסע לקניון כדי לבחון את הצעת הנתבעת. ביום 25.10.09 התקיימה פגישה בין התובע לבין נציגי הנתבעת (המנכ"ל שמוליק שלו, הסמנכ"ל אברהם סנדלר, מנהל סניף ירושלים ישראל מלניק), בה נדונו דרישותיו הכספיות של התובע מהנתבעת, לרבות פיצויי פיטורים. סיכום הפגישה שנערך על ידי הנתבעת צורף לכתב ההגנה המקורי של הנתבעת בתיק. הנתבעת דחתה את דרישתו של התובע לפיצויי פיטורים. גרסת התובע: לטענת התובע, לאחר שנכשל הניסיון לשבצו באפרתה במהלך חודש אוגוסט 2009, לא יצרו איתו מפקחי הנתבעת קשר עד שהגיעה תחילת שנת הלימודים ב-1.9.09 ולתובע לא היה כל שיבוץ. לדבריו, הוא התקשר ביום 1.9.09 למשרדי הנתבעת והתלונן על כך שאין לו שיבוץ אך הוא לא נשלח לכל עבודה. למחרת, ביום 2.9.09 הוא הופיע במשרדי החברה ודרש כי עניינו יטופל מיידית ובעקבות זאת מנהל הסניף נסע איתו למעלה אדומים, אך לא הובטחה לו במעלה אדומים כל עבודה אלא נאמר לו להתייצב בבקרים בשעה 7:00 במשרד הקב"ט במעלה אדומים וככל שיהיה צורך בעבודתו בכל יום שיתייצב, הוא ישובץ לעבודה. התובע התנגד ל"הסדר" זה, שלא הבטיח לו עבודה בכל יום שיגיע למעלה אדומים, והמשיך לדרוש שיבוץ קבוע בנתבעת, עד שביום 5.9.09 הוא הודיע לנתבעת כי הוא מתפטר בדין מפוטר (כטענת התובע בכתב התביעה המתוקן). לדבריו, הוא החליט להתחיל לעבוד בחברת בטחון אזרחי החל מיום 7.9.09, הואיל וכל יום שעבר ללא שביצע עבודה היווה יום "אבוד" מבחינת צורכי הפרנסה שלו. עמדת התובע: התובע טוען שהנתבעת פיטרה אותו בכך שלא סיפקה לו עבודה החל מתחילת שנת הלימודים, ועל כן הוא זכאי לפיצויי פיטורים. עוד טוען התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם לפסיקה לפיה בעת שמעביד מפסיד מכרז לאספקת שירותי אבטחה במקום עבודה מסויים, זכאים עובדיה הממשיכים לעבוד באותו מקום באמצעות חברה אחרת לפיצויי פיטורים מן החברה (עע 1099/02 מרחב אבטחה נ. דמארי מיום 2.1.06 (להלן: "פסק דין מרחב אבטחה"), עדמ 1011/04 א. דינמיקה שירותים (1990) בע"מ נ. וורונין מיום 21.8.05), עע 1363/02 דינה חזין ואח' נ. תנופה שירותי כ"א ואחזקות 1991 בע"מ, ניתן ביום 5.11.05), בין היתר בשל כך שהעברת עובד ממקום עבודה בו עבד משך תקופה ארוכה עשויה להוות, כשלעצמה, נסיבות כאמור בסעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים. גרסת הנתבעת: לטענת הנתבעת התובע לא שובץ לעבודה בתחילת שנת הלימודים הואיל ובחודש אוגוסט הוא המציא אישור מחלה עד לתחילת אוקטובר, ועל כן לא ניתן היה לשבצו. לתובע הוצעו מספר רב של מקומות עבודה בהם יכל להשתבץ אך הוא סירב לכולן, ובכך התפטר. עמדת הנתבעת: לטענת הנתבעת, תחילת עבודתו של התובע בחברת בטחון אזרחי ביום 7.9.09 מלמדת כי התכוון להתפטר מן הנתבעת בתחילת שנת הלימודים וכי מגעיו של התובע עם הנתבעת לאחר מכן, בהם קיים דיונים בקשר לאפשרויות שיבוץ בנתבעת, לרבות נסיעתו לקניון הראל על מנת "לבחון" את הצעת הנתבעת להשתבץ לעבודה שם, נוהלו על ידו בחוסר תום לב ושלא מתוך כוונה אמיתית לקבל עבודה מהנתבעת. הכרעה: בית הדין אינו מקבל במלואה את הגרסה העובדתית של אף לא אחד מן הצדדים, והתמונה העובדתית העולה מן הראיות אינה מתיישבת לחלוטין עם גרסתו של מי מהצדדים, כמפורט להלן. על בית הדין להשלים את קביעת העובדות ולהכריע אם מבחינה משפטית הן מצביעות על כך שהתובע פוטר או שהתובע התפטר. ככל שייקבע שהתובע התפטר, על בית הדין להכריע בטענת התובע כי הוא זכאי לפיצויי פיטורים בהתאם להלכות בדבר זכאות עובדי אבטחה לפיצויי פיטורים בעת חילופי קבלנים במקום העבודה. כעניין שבעובדה, בית הדין אינו מקבל את עדות עד הנתבעת, מר סנדלר, כי אי שיבוצו של התובע בתחילת שנת הלימודים נבע מכך שהתובע הציג אישורי מחלה מאוגוסט עד תחילת אוקטובר. עדות זו לא נתמכה באישורי המחלה הנטענים ובכך יש כדי לפגוע במהימנות עדות זו. יתרה מכך, התובע קיבל ימי מחלה בין התקופה מ-27.9.09 עד 3.10.09 (מוצג נ/5) והצדדים הסכימו שימי המחלה של התובע היו כמצויין בתלושי השכר (פרוטוקול, עמ' 9, שורה 12). תלושי השכר של התובע מציינים כימי מחלה רק את הימים המופיעים באישור המחלה נ/5. כעניין שבעובדה, בית הדין אינו מקבל את עדות התובע לפיה הנתבעת לא פעלה באופן סביר כדי לשבץ אותו בעבודה החל מתחילת שנת הלימודים. לעניין זה, אין בית הדין מקבל את טענת התובע כי לא יכל להשתבץ לעבודה במעלה אדומים בעקבות הנסיעה לשם עם מנהל הסניף ביום 2.9.09. אמנם הנתבעת לא הביאה לעדות את מנהל סניף ירושלים שנסע עם התובע למעלה אדומים ביום 2.9.09 ועל כן מר סנדלר, שהעיד לנתבעת, לא יכל להכחיש מידיעה אישית את עדות התובע לפיה לא הובטחה לו עבודה קבועה במעלה אדומים אלא נאמר לו להתייצב בבקרים לעבודה וכי ישובץ לעבודה אם תהיה עמדה פנויה. עם זאת, מקובלת על בית הדין עדותו של מר סנדלר לפיה לנתבעת היו חסרים מאבטחים במעלה אדומים וכי לו רצה התובע להשתבץ בעבודה במעלה אדומים, הדבר היה מתאפשר (עדות מר סנדלר, עמ' 14, שורות 23-29). עוד ייאמר בהקשר זה, שאמנם הנסיעה המשותפת של התובע עם נציג הנתבעת לפגישה עם קב"ט מוסדות החינוך באפרתה לא יצאה אל הפועל, אך בידי התובע היה מכתבה של הנתבעת מיום 25.7.09 בו הודיעה על נכונותה לשבץ את מאבטחי מוסדות החינוך בעבודות אחרות במעלה אדומים ובקניון הראל. במכתב זה התבקש התובע לתאם פגישה עם המפקחים. בשל מספרם הגדול של המאבטחים שהנתבעת מעסיקה, אין להסיק מן העובדה שהתובע לא קיבל הצעת עבודה במהלך השבוע האחרון של אוגוסט, בו עסקה הנתבעת בשיבוץ המאבטחים, כי הנתבעת התכוונה שלא להמשיך ולהעסיק את התובע. עם פנייתו של התובע לנתבעת ביום 2.9.09 היא פעלה באופן יעיל וראוי להבטיח שיבוץ עבור התובע. לדעתנו, עצם העלאת טענתו החילופית של התובע, לפיה גם אם ייקבע שהתובע התפטר, מדובר בהתפטרות המזכה בפיצויי פיטורים לפי פסק הדין בעניין מרחב אבטחה, המבוסס על הרציונל שניתוק אדם מן הסביבה בה עבד לאחר שנות עבודה רבות יכול להוות, כשלעצמו, "הרעת תנאים", מצביע להערכתנו על הסיבה האמיתית לכך שהתובע החל לעבוד בחברת בטחון אזרחי ביום 7.9.09 - התובע לא רצה לעבוד מחוץ לתחומי העיר ירושלים. חיזוק למסקנתנו אנו מוצאים בעדותו של התובע לפיה בעת הביקור במעלה אדומים הוא ביקש להשתבץ בעבודה בבית מסחר בירושלים (בית הטיילת). יהא עניין זה כאשר יהא, מסקנתנו היא כי התובע התפטר מעבודתו, ותמיכה למסקנה אנו מוצאים בעובדה שהתובע הודיע לנתבעת ביום 5.9.09 על החלטתו "להתפטר בדין מפוטר" מעבודתו בנתבעת ובעובדה שהוא החל לעבוד בחברת בטחון אזרחי ביום 7.9.09. העובדה שהתובע הגיש לנתבעת, לאחר התפטרותו, אישורי מחלה ודן עמה באפשרויות שיבוץ נבעה מן העובדה שהוא לא היה בטוח שהתפטרותו תזכה אותו בפיצויי פיטורים והוא ביקש לשוות מראית עין של נכונות להמשיך לעבוד עבור הנתבעת, כדי להטיל עליה את האחריות לסיום יחסי העבודה בין הצדדים. מקובלת עלינו טענת הנתבעת כי המשך המגעים שקויימו בין הצדדים בהם נדונו, בין היתר, הצעות עבודה שניתנו לתובע על ידי הנתבעת, נוהלו על ידי התובע שלא מתוך כוונה להיענות להצעת עבודה כלשהי. הא ראיה - התובע דחה את כל ההצעות שקיבל. בשלב זה התובע כבר עבד בחברת בטחון אזרחי בעבודה אותה הוא ביצע בתקופת עבודתו בנתבעת - אבטחה במוסדות החינוך. האם התובע זכאי לפיצויי פיטורים למרות שהתפטר? כנגד פסקי הדין עליהם הסתמך התובע, היפנתה הנתבעת לפסק הדין בעע 280/08 אושרי זגורי נ. חברת השמירה בע"מ (ניתן ביום 3.5.10), בו הופסקה עבודת עובד אבטחה שהועסק במשך 6.5 שנים במפעל ישקר והוצעו לו הצעות עבודה נוספות. טענת המערער דהתם לפיה זיקתו למפעל ישקר מביאה לתוצאה שהפסקת עבודתו בישקר מהווה פיטורים, נדחתה בנימוק שהמשיבה דהתם היתה חברה לאספקת שירותי שמירה במיקור חוץ, שתנאי ההתקשרות של עובדיה עמה כוללים אפשרות ניוד בין לקוחות שונים של החברה. לדעתנו, עניינו של התובע דומה יותר לעניין שנדון בעניין אושרי זגורי מאשר לעניין שנדון בפסק דין מרחב אבטחה. ראשית יש לומר, שגב' מתוקה דמארי שעניינה נדון בפסק דין מרחב אבטחה, היתה עובדת של קבלן כוח אדם. הנטייה של הפסיקה להתייחס לזיקה של עובד למקום עבודתו כגורם שפגיעה בה עלולה להוות "הרעת תנאים", היא גדולה יותר כאשר הקבלן מספק "כח אדם" להבדיל מ"שירות". כפי שנאמר בפסק דין בעניין אושרי זגורי, לעיתים ההבחנה בין קבלן כוח אדם לקבלן שירות היא קשה ודקה. עם זאת, שאלה זו פחות רלוונטית כאשר תנאי העבודה בפועל של העובד מצביעים על רמת ניוד גבוה, באופן המקשה לקבל טענה של העובד בדבר התקשרות נפשית למקום עבודה מסויים כגורם שעשוי להצדיק התפטרות תוך זכאות לפיצויי פיטורים. בענייננו, עבודת התובע נעשתה תוך תנודתיות רבה במקומות העבודה, ובנסיבות אלה, איננו סבורים שעומדת לתובע ההלכה שנפסקה בפסק דין מרחב אבטחה. גם פסק הדין בעניין דינמיקה אינו תומך בעמדת התובע, שכן גם על פי פסק דין דינמיקה, כאשר קבלן האבטחה שמפסיק את פעילותו במתקן מסוים מציע הצעת עבודה שאין בה הרעת תנאים לעובד, אין לראות בכך משום פיטורים. נשאלת השאלה: האם בנסיבות בהן מקומות העבודה שהוצעו לתובע היו מחוץ לירושלים, הצדיקה התפטרות תוך זכאות לפיצויי פיטורים. כאמור לעיל, אנו מעריכים כי המניע לסירובו של התובע להצעות העבודה שניתנו לו היה שהתובע לא רצה לעבוד מחוץ לירושלים. עם זאת, איננו סבורים שתביעתו של התובע מעמידה מחלוקת בשאלה אם העובדה שהצעות העבודה של הנתבעת היו כולן מחוץ לירושלים - יש בה כשלעצמה הרעה מוחשית בתנאי עבודתו של התובע. זאת, מאחר שהתובע לא טען לכך בתביעתו או בתצהירו. התובע נסע לקניון הראל, למעלה אדומים וסירב להצעות העבודה שהוצעו לו שם אך לא טען שעצם שליחתו לבצע עבודה באותם מקומות מהווה הרעת תנאים מוחשית בתנאי עבודתו. לסיכום: איננו סבורים שנסיבות התפטרותו של התובע מזכות אותו בפיצויי פיטורים, ואנו מחליטים לדחות את תביעת התובע לפיצויי פיטורים. משקבענו שהתובע התפטר, אין לו עילה לדמי הודעה מוקדמת, ואנו דוחים אף תביעה זו. התביעה לגמול בעד עבודה בשעות נוספות התובע טוען שמגיע לו הפרשי גמול עבודה בשעות נוספות בסך 555 ₪. התובע היפנה את בית הדין לתלושי שכר שצורפו לכתב התביעה בהם מצוין שהתובע עבד מעל 186 שעות ולא קיבל גמול בעד שעות נוספות. התובע לא ציין באלו חודשים מדובר. בית הדין סבור שהתובע אינו יוצא חובת פירוט והוכחת תביעתו בהפניה כללית לתלושי שכר, ללא פירוט החודשים בגינם נתבע גמול עבודה בשעות נוספות והסכומים המדויקים הנתבעים בגין כל חודש, מתוך הנחה שבית הדין יעשה את מלאכתו של התובע. עוד ייאמר בעניין זה שחלק מתלושי השכר שצורפו לכתב התביעה הינם מלפני חודש 1/08, מועד לגביו אין מחלוקת כי התובע מנוע מלתבוע סעד כלשהו נגד הנתבעת בשל הסכם פשרה בין הצדדים בהליך קודם. לפיכך החלטנו לדחות את תביעת התובע לגמול עבודה בשעות נוספות. התביעה לדמי חגים התובע תובע הפרשי דמי חגים בסך 466 ₪. תביעה זו הוגשה ללא כל פירוט. לא הוסבר מהם החגים בגינם נתבעו ההפרשים, מה שולם לתובע ומה היה צריך להשתלם לו. אשר על כן החלטנו לדחות את תביעת התובע לדמי חגים. התביעה לתוספת וותק התובע תבע סך 1,077 ₪ בגין תוספת וותק, על פי ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה. הנתבעת טוענת שהתביעה נעדרת עילה משום שמדובר ברכיב הנקוב בלירות ואין לו ערך נכון למועד הגשת כתב התביעה, וכי תוספת זו נבלעה בהסכמי השכר ובשכר המינימום. ראיה לכך הוא ביטולה של תוספת זו בהסכם הקיבוצי הכללי החדש. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי מדובר בתוספת לעובדי אבטחה, ואילו התובע לא עבד כמאבטח אלא כשומר, וכי ממילא התובע לא פירט את התחשיב על פיו תבע סך 1,077 ₪. כנגד זאת טוען התובע בסיכומיו כי החשב הכללי הוציא הנחיות לפיהן יש לשלם 29 אגורות לשעת עבודה. מכלול החומר שבפנינו מביא אותנו למסקנה שהתובע לא הוכיח את תביעתו, ואין אנו נדרשים להכריע בטענת הנתבעת כי מדובר בתוספת שנבעלה בשכר לפי ההסכמים הענפיים או בשכר המינימום. לא הוגשה לבית הדין כל הנחייה של החשב הכללי וממילא לא ברור כיצד הנחייה כזו חלה על עניינו של התובע. הנחייה של החשב הכללי, ככל שהיא קיימת, אינה בגדר ידיעה שיפוטית. לאור האמור החלטנו לדחות את תביעת התובע להפרשי תוספת וותק. סוף דבר התביעה נדחית. בשים לב לסכום התביעה, התובע ישלם לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪. הערעור על פסק דין זה הינו בזכות. הודעת ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים. פיצוייםפיטוריםפיצויי פיטוריםקבלן