עניינה של בקשת רשות ערעור זו - החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופט נוהאד חסן ונציגי הציבור מר פואד חמדאן ומר חיים דרור; סע 45968-09-11) לדחות את בקשתה של המערערת למתן צו מניעה זמני האוסר על משיבה 1 (להלן - המדינה) לבטל את העברתה של המערערת מבית הספר אלנג'אח בכפר ג'דיידה מכר לבית ספר יסודי תרשיחא, לאסור על המדינה להפסיק את עבודתה של המערערת בבית ספר יסודי תרשיחא, ולאסור על המדינה לרכז את משרתה של המערערת בבית הספר עומר בן אלח'טאב בכפר ג'דיידה מכר. בהחלטה מיום 23.11.2011 נתבקשו הצדדים להודיע, בין היתר, אם הם מסכימים כי בית הדין ידון בבקשת רשות הערעור כבערעור על פי תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991 (להלן - תקנה 82) ואם מוסכם עליהם כי ההחלטה בהליך תינתן על יסוד הבקשה ותגובות הצדדים. כל הצדדים הסכימו כי ההחלטה בהליך תינתן על יסוד הבקשה ותגובות הצדדים להחלטות בית הדין. בכל הנוגע למתן פסק דין על פי תקנה 82 המשיבות הביעו התנגדות. אולם, אין חובה לקבל את הסכמת הצדדים לדון בבקשה על פי הסדר דיוני זה וניתן לדון כך ".. אף ללא הסכמת בעל דין לאחר שניתנה לו הזדמנות להביע התנגדותו ונראה לבית הדין שלא תיפגע זכותו כבעל דין". לפיכך, משניתנה הזדמנות לצדדים להגיב על החלטת בית הדין לשקול דיון בבקשה לפי תקנה 82, ומשלא נראה לנו כי זכותו של בעל דין תיפגע מכך, החלטנו לדון בבקשת רשות ערעור זו כבערעור עצמו. השתלשלות האירועים וההליכים בין הצדדים: המערערת היא עובדת הוראה קבועה במשרד החינוך, בעלת הכשרה להוראת השפה האנגלית. המערערת מתגוררת בתרשיחא. במשך מספר שנים עבדה המערערת כך שמשרתה פוצלה בין שני בתי ספר. במהלך שנת הלימודים תשע"א לימדה המערערת בשני בתי ספר בג'דיידה מכר: 17 ש"ש בבית הספר עומר בן אלח'טאב ו- 9 ש"ש בבית הספר אלנג'אח. (מספר השעות המצוין הוא מספר שעות הוראה ולא שעות עבודה על פי רפורמת "אופק חדש"). לקראת שנת הלימודים תשע"ב הגישה המערערת בקשת העברה בהיקף של 9 ש"ש לפחות לישוב תרשיחא, וכי ככל שהדבר לא יתאפשר לרכז את משרתה בבית ספר עומר בן אלח'טאב. בהערות לבקשתה כתבה המערערת כי "אני מעוניינת לעבור לבית ספר יסודי בתרשיחא עם מספר השעות המקסימלי ביותר ואם לא ניתן נא לדאוג שכל המשרה שלי תהיה בבית ספר אחד שהוא יסודי עומר אבן אלח'טאב. אני מציינת שאני אם לארבעה ילדים קטנים ומתוכם תינוק. נא לעזור לי ככל האפשר". על פי החלטת ועדת השיבוצים נושאת תאריך 31.8.2011 שובצה התובעת בבית ספר יסודי בתרשיחא למשרה בהיקף 14 ש"ש (10 שעות פרונטאליות, 2 שעות פרטניות ו- 2 שעות שהייה), בהתאם לרפורמת "אופק חדש", ובמקביל לשיבוץ זה שובצה לבית ספר עומר בן אלח'טאב בהיקף של 15 ש"ש (על פי רפורמת "אופק חדש"). המערערת החלה לעבוד בתחילת שנת הלימודים בבית הספר בתרשיחא במקביל לעבודתה בבית הספר עומר בן אלח'טאב בכפר ג'דיידה מכר. המערערת הפסיקה את עבודתה בבית ספר אל נג'אח בג'דיידה מכר בו עבדה בשנת הלימודים תשע"א. המשיבה 2 (להלן - גב' שורוק) הגישה לבית הדין האזורי לעבודה בקשה לבטל את העברתה של המערערת לבית הספר בתרשיחא, בטענה כי יש לה ניקוד גבוה יותר מהמערערת לעניין שיבוץ למשרה החלקית בבית הספר בתרשיחא. בעת הגשת הבקשה גב' שורוק עבדה במשרה מלאה בבית ספר אלסלאם בכפר מג'דל כרום. בקשה זו נדונה בתיק ס"ע 13016-09-11. במסגרת ההליך בעניינה של גב' שורוק התייחסה המדינה להוראת סעיף 9(ד) ל"נוהל שיבוצים, העברות והשלמות משרה לקראת תשע"ב 2012 - 2011" (להלן - נוהל העברות) בו נקבע כי "ככלל, עו"ה המועבר על פי בקשתו למשרה חלקית לא תישמר משרתו או חלק ממנה בבית הספר הקודם שלימד". המדינה טענה במסגרת ההליך בעניינה של גב' שורוק כי לא קיימת לעובד הוראה אפשרות לפצל משרתו בין שני בתי ספר, או יותר, ולכן גב' שורוק אינה זכאית לכך שמשרתה תפוצל, כך שהיא תעבוד 10 שעות בבית הספר בתרשיחא ואת יתרת המשרה בבית הספר במג'דל כרום. לטענת המדינה, המוכחשת על ידי המערערת, במסגרת הדיון בבקשתה של גב' שורוק הצטרפה המערערת לעמדת משרד החינוך, וגם היא טענה שלא קיימת אפשרות לעובד הוראה לפצל את משרתו בין מספר בתי ספר. במסגרת ההליך בעניינה של גב' שורוק הצהיר מנהל מכוח אדם במחוז הצפון מר ג'מאל כבישי (להלן - מר כבישי) כי עקב טעות שובצה המערערת לשני בתי ספר, וכי למערערת קיימות שתי אפשרויות: האחת - לעבוד בבית הספר בתרשיחא בהיקף חלקי ולוותר על יתרת משרתה בבית ספר עומר בן אלח'טאב בכפר ג'דיידה מכר; השנייה - לוותר על משרתה בבית הספר בתרשיחא ובמקביל לרכז את כל משרתה בבית ספר עומר בן אלח'טאב. בכל מקרה הבהיר מר כבישי כי המערערת אינה יכולה להמשיך לעבוד בשני בתי ספר. בתגובה הודיע ב"כ המערערת כי ככל שהמערערת תקבל הודעה רשמית בעניין זה - תפעל. בהמשך להצהרתו של מר כבישי נשלח למערערת מכתב ביום 20.9.2011 בו נתבקשה להודיע על בחירתה בין שתי האפשרויות שהוצגו בדיון עד יום 22.9.2011. המערערת הייתה מעוניינת להמשיך לעבוד בבית הספר יסודי בתרשיחא במקביל לעבודתה בבית הספר עומר בן אלח'טאב, דהיינו להמשיך לעבוד בהיקף של משרה מלאה בשני בתי הספר. לכן, לאחר קבלת המכתב פנתה המערערת לבית הדין האזורי בבקשה למתן צו מניעה לאסור על המדינה לבטל את העברתה של המערערת מבית הספר אלנג'אח בכפר ג'דיידה מכר לבית ספר יסודי תרשיחא, לאסור על המדינה להפסיק את עבודתה של המערערת בבית ספר יסודי תרשיחא, ולאסור על המדינה לרכז את משרתה של המערערת בבית הספר עומר בן אלח'טאב בכפר ג'דיידה מכר. בבקשתה הבהירה המערערת כי היא מעוניינת להמשיך לעבוד בבית הספר בתרשיחא, גם אם יהיה הדבר כרוך בויתור על משרתה בבית הספר עומר בן אלח'טאב, אולם טענה כי הדרישה לוותר על משרתה בבית ספר עומר אלח'טאב אינה כדין. בדיון שהתקיים ביום 26.9.2011 קבע בית הדין האזורי כי יש לצרף כמשיבה נוספת לבקשה את גב' שורוק. ביום 27.9.2011 נשלחה למערערת החלטת ועדת השיבוצים לפיה החל מיום 28.9.2011 תשובץ במשרה מלאה בבית הספר עומר בן אלח'טאב בג'דיידה מכר. ביום 27.9.2011 כתב ב"כ המערערת למר כבישי כי המערערת הודיעה בבקשתה לסעד זמני כי ככל שהיא תיאלץ לבחור בין לעבוד בבית ספר בתרשיחא בהיקף חלקי ולוותר על חלק משרתה שבבית הספר בג'דיידה מכר היא בוחרת ללמד בתרשיחא, חרף העובדה שיצומצם היקף משרתה. לכן, בכל מקרה, ההחלטה לבטל את העברתה לבית הספר בתרשיחא היא בלתי חוקית. כן נטען במכתב בא כוחה שבקשתה לסעד זמני בה עתרה לצו האוסר לחייבה לבחור בין שהמשך עבודה בבית הספר בתרשיחא לבין צמצום משרתה אינה מאיינת את הודעתה שהיא מעדיפה להישאר בבית הספר בתרשיחא גם אם היקף משרתה יצומצם. בדיון ביום 2.10.2011 הוחלט כי המערערת תגיש בקשה מתוקנת לסעד זמני, וכי עליה להתייצב באופן מיידי בבית הספר עומר בן אלח'טאב עד למתן החלטה אחרת בעניין זה. החל מיום 2.10.2011 עבדה המערערת בבית הספר עומר בן אלח'טאב בהיקף של משרה מלאה. בהחלטתו מיום 11.10.2011 מושא הליך זה קבע בית הדין האזורי כי לא נפלו פגמים בהחלטה לשבץ את המערערת בשנת הלימודים התשע"ב בבית הספר עומר בן אלח'טאב. בית הדין האזורי קיבל את טענת המדינה כי בהתאם לסעיף 9(ד) לנוהל ההעברות לא עומדת לעובד הוראה האפשרות לפצל את משרתו בין מספר בתי ספר, וכי הפרשנות הנכונה לנוהל ההעברות היא כי מדובר ב"העברה ולא בפיצול", באופן כזה שעם ביצוע ההעברה מועברות כל השעות השבועיות שהוקצו לעובד ההוראה כמקשה אחת מבית ספר אחד לבית ספר אחר; החלטת המדינה בעניינה של המערערת היא בגדר תיקון טעות שנעשתה לגביה בעבר, בכך שאפשרו לה ללמד בשני בתי ספר בישוב ג'דיידה מכר, ומיד עם היוודע עובדה זו למדינה העניין תוקן וניתנה למערערת זכות לבחור בין שתי אפשרויות; החלטת המדינה לשבץ את המערערת בבית ספר עומר בן אלח'טאב בהיקף של משרה מלאה היא קבלת בקשתה החלופית של המערערת; בכל מקרה, לגב' שורוק ניקוד גבוה יותר מהניקוד הקיים למערערת לעניין הזכות לעבוד בבית הספר בתרשיחא; המערערת מנועה מלהעלות טענה בעניין פיצול משרה שכן בדיון בעניינה של גב' שורוק הצטרפה לעמדת המדינה לפיה עובד הוראה אינו יכול לפצל את משרתו בין שני בתי ספר. החלטה זו היא מושא בקשת רשות הערעור. לאחר קבלת תגובות המשיבות לבקשת רשות ערעור, הוצע לצדדים בהחלטה מיום 23.11.2011 כי "לשם ייעול ההליכים וכדי לחסוך מזמנם של הצדדים, ... תצהיר המדינה הצהרת "גור אריה" ולפיה ככל שתתקבל תביעתה של המבקשת לא תועלה טענה כי פסק הדין אינו ניתן לביצוע בשל חלוף הזמן או השיבוץ שנערך בשנת הלימודים תשע"ב". בהודעתה מיום 7.12.2011 הודיעה המדינה כי שלושה ימים לאחר שניתנה החלטת בית הדין האזורי מושא הליך זה שובצה במשרה בבית הספר תרשיחא מורה שלישית שאינה צד להליך ואשר לא צורפה כצד להליך בפני בית הדין האזורי, והמדינה לא התנתה את מועד סיום העסקתה של אותה מורה שלישית בהליך המשפטי אותו מנהלת המערערת. לפיכך, אין באפשרות המדינה להסכים למתן הצהרת "גור אריה". כן נטען, כי אם בסופו של יום יוחלט כי ניתן לפצל משרתו של עובד הוראה בין מספר בתי ספר, לגב' שורוק ניקוד גבוה יותר מהניקוד שלזכותה של המערערת, ולכן בכל מקרה דין בקשתה של המערערת להידחות. גב' שורוק הודיעה כי ככל שקיימת אפשרות לפצל משרה, הרי שלה ניקוד גבוה יותר מהניקוד אשר למערערת, והיא זו שזכאית למשרה בבית הספר בתרשיחא. לאור האמור, שתי המשיבות התנגדו למתן הצהרת "גור אריה" על ידי המדינה. מהודעת המדינה מיום 12.1.2012 (שהוגשה בתגובה להודעת המערערת מיום 15.12.2012 ולהחלטת בית הדין מיום 10.1.2012) התברר כי המידע שנמסר על ידי המדינה הן בתשובתה לבקשת רשות ערעור והן בהודעתה מיום 7.12.2012 אינו מדויק. מהודעת המדינה האחרונה התברר כי "המורה השלישית" ששובצה במשרה בבית הספר בתרשיחא ביום 11.10.2011 עבדה שבועיים בלבד, וכי החל מיום 24.11.2011 מועסקת במשרה מושא ההליך מורה אחרת, גב' מנאר סעד, ב"מינוי זמני (שיבוץ שנה א) עד סוף שנת הלימודים הנוכחית". תמצית טענות הצדדים: המערערת טענה לעניין ההחלטה בבקשה לסעד זמני כי בית הדין האזורי התעלם מכך שבקשתה הייתה לשמר את המצב הקיים, לנוכח העובדה שעד יום 2.10.2011 עבדה בבית הספר היסודי בתרשיחא; בית הדין לא איזן בין זכויות הצדדים, בכך שלא קבע כי השיבוצים לשנת הלימודים תשע"ב לא יפגעו בזכויותיה של המערערת, ככל שתזכה בהליך העיקרי; בית הדין האזורי התעלם מכך שהמערערת בחרה ללמד בבית הספר בתרשיחא במשרה חלקית, גם אם הדבר יהיה כרוך בויתור על משרתה בבית הספר בכפר ג'דיידה - מכר. לגופו של עניין טענה המערערת כי פרשנותו הנכונה של סעיף 9(ד) לנוהל ההעברות הוא שבבקשת ההעברה ויתרה על משרתה החלקית בבית הספר אלנג'אח ולא על משרתה בכל בתי הספר בהם לימדה, והדבר עולה במפורש מנוסח הסעיף, בו נאמר "בית הספר הקודם" ולא "בתי הספר הקודמים"; בקשתה של המערערת לרכז את כל משרתה בבית הספר היסודי עמר בן אלח'טאב הייתה בקשה חלופית, למקרה שלא ניתן יהיה לשבצה בבית ספר בתרשיחא; יש להבחין בין עניינה לבין עניינה של גב' שורוק, לנוכח העובדה שגב' שורוק עבדה במשרה מלאה בבית ספר אחד, ומשרתה לא הייתה מפוצלת בין שני בתי ספר, כך שבבקשת ההעברה שלה היא ביקשה ליצור פיצול משרה קיימת. לעומת זאת, המערערת עבדה מספר שנים בשני בתי ספר, כך שבקשת העברה שלה לא הייתה יוצרת פיצול משרה קיימת, אלא מעבירה חלק אחד של משרתה לבית הספר בתרשיחא. טענה זו הועלתה על ידי המערערת בתשובתה לבקשה של גב' שורוק, ובטעות ייחס בית הדין למערערת הצטרפות לטענת המדינה לפיה לא ניתן לפצל משרה, ויצר בכך השתק כלפי המערערת; המערערת כבר הועברה בעבר מבית ספר אחד למשנהו כאשר ההעברה התייחסה לחלק ממשרתה, ובמקביל נשמרה משרתה בבית הספר עומר בן אלח'טאב; בעבר, משרד החינוך קלט מורות חדשות בבית הספר עומר בן אלח'טאב בניגוד לבקשתה של המערערת לרכז את כל משרתה באותו בית ספר, וכך יש כדי להוכיח כי הנוהל מאפשר פיצול משרות. המדינה טענה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית הדין האזורי לדחות את הבקשה לסעד זמני; המערערת טענה בהליך בעניינה של גב' שורוק כי לא ניתן לפצל משרה בין שני בתי ספר, ולכן מנועה לטעון אחרת בעניינה שלה; הוראת סעיף 9(ד) לנוהל ההעברות קובעת שעת מועבר מורה מבית ספר אחד למשנהו מועברות כל השעות השבועיות בהן הוא משובץ לבית הספר האחר; בעבר, המערערת עבדה בשני בתי ספר לנוכח מחסור במורים לאנגלית במגזר הערבי, וזה מקור הטעות שחלה בעניינה של המערערת, עד לתיקונה; הטעות שנעשתה בעבר אין בה כדי לבסס זכות של המערערת להמשך קיומה; אין להבחין בין עניינה של המערערת לבין עניינה של גב' שורוק, כאשר התוצאה של בקשת ההעברה בשני המקרים היא פיצול משרה; בכל מקרה, לגב' שורוק ניגוד גבוה יותר לעניין שיבוץ במשרה בבית ספר תרשיחא; אין מקום למתן הצהרת "גור אריה" לנוכח שיבוצה של מורה אחרת במשרה בבית הספר בתרשיחא; אין מקום כי בכל מקרה של פניית עובד הוראה בבקשה למתן צו מניעה יוקפא השיבוץ לאותה משרה, שכן הדבר יכביד על תפקוד מערכת החינוך. בהודעתה מיום 12.1.2012 הוסיפה המדינה וטענה כי לא התנתה את מועד סיום העסקתה של גב' מנאר סעד בהליך משפטי זה, והיא מחויבת להעסקתה בבית הספר בתרשיחא עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. עוד טענה כי חילופי עובד הוראה בין במהלך שנת הלימודים הנוכחית ובין במהלך שנת הלימודים העוקבת יפגעו הן בתלמידים בבית הספר בתרשיחא והן בתלמידים אותם מלמדת המערערת בבית הספר בכפר עומר בן אלח'טאב. גב' שורוק טענה כי אין למערערת זכות במשרה בבית הספר בתרשיחא ואין לה זכות לפיצול משרתה בין שני בתי ספר, לנוכח טענתה בהליך קודם כי לא ניתן לפצל משרת עובד הוראה בין שני בתי ספר, אשר יצרה השתק; אין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהחלטת בית הדין האזורי לדחות את הבקשה למתן סעד זמני; לגב' שורוק ניקוד גבוה יותר בכל הנוגע לזכאות למשרה בבית הספר בתרשיחא, ככל שניתן לפצל את משרתו של עובד הוראה. הכרעה: לאחר בחינת טענות הצדדים וכלל החומר שבתיק אנו קובעים כי יש לקבל את הערעור ולהיעתר לסעד החלופי לו עתרה המערערת, דהיינו להבהיר כי המדינה לא תוכל להעלות טענה כי שיבוץ מורה אחרת במשרה בבית ספר בתרשיחא או שיבוץ המערערת במשרה מלאה בבית הספר עומר בן אלח'טאב בשנת הלימודים הנוכחית מונע שיבוץ המערערת במשרה בבית הספר בתרשיחא בשנת הלימודים הבאה ככל שיתקבלו טענותיה. לא מצאנו לנכון להיעתר לבקשה לחייב את המדינה להעסיקה במשרה חלקית בבית הספר היסודי בתרשיחא בשנת הלימודים הנוכחית. זאת, מנימוקים שיפורטו להלן. לעניין ההבהרה: כאמור, על פי הודעת המדינה מיום 12.1.2012 במשרה בבית הספר בתרשיחא שובצה גב' מנאר סעד, "במינוי זמני (שיבוץ שנה א') עד סוף שנת הלימודים הנוכחית". לפיכך, בהיבט של המורה אשר שובצה למשרה מושא הליך זה אין מניעה להבהרה כאמור, לנוכח העובדה שממילא הובטחה לה העסקה עד תום שנת הלימודים הנוכחית בלבד. בכל מקרה, גב' מנאר צורפה כנתבעת נוספת בכתב התביעה המתוקן שהגישה המערערת, כך שככל שתהיה מעוניינת בכך תוכל להביא טענותיה בפני בית הדין האזורי. לאור האמור, אין צורך שנידרש בהליך זה לשאלה העקרונית אם בכל מקרה בו משובץ עובד הוראה למשרה שתלוי ועומד בנוגע אליה הליך משפטי, על המדינה להבהיר לעובד ההוראה שעתיד העסקתו באותה משרה תלוי בתוצאות ההליך המשפטי. אכן, המערערת שובצה לעבודה במשרה מלאה בבית ספר עומר בן אלח'טאב, ויתכן ששיבוץ מורה אחרת במשרה מלאה או חלקית במקומה בשנת הלימודים הבאה עשוי לגרום קשיים במערכת. יחד עם זאת, אנו סבורים כי ככל שיתקבלו טענות המערערת כי ביטול העברתה לבית ספר בתרשיחא נעשה שלא כדין, גם לנוכח הודעתה כי היא בוחרת לעבוד בהיקף חלקי בבית הספר היסודי בתרשיחא אם יהיה עליה לוותר על חלק משרתה בבית הספר עומר בן אלח'טאב, אין מקום שהשיבוץ בשנת הלימודים הנוכחית ימנע את שיבוצה בבית הספר היסודי בתרשיחא בשנת הלימודים הבאה. למען הסר ספק, מובהר כי אין באמור לעיל כדי לקבוע דבר בעניין המחלוקת בין המערערת לבין גב' שורוק, או להקנות עדיפות למערערת על פני גב' שורוק בכל הנוגע למשרה בבית הספר בתרשיחא. עניין זה יוכרע במסגרת הדיון בתביעת המערערת, אשר גב' שורוק היא אחת הנתבעות בה. נציין כי אכן יש לראות בחומרה את העובדה שבתשובת המדינה לבקשת רשות ערעור ובהודעתה מיום 7.12.2011 מסרה מידע לא נכון בנוגע לשיבוץ מורה בבית הספר היסוד בתרשיחא, ולא ציינה כי שיבוץ המורה השלישית בוטל לאחר שבועיים וכי החל מיום 24.11.2011 שובצה בתפקיד גב' מנאר, כשיבוץ זמני עד סוף שנת הלימודים הנוכחית. מדובר בעובדות מהותיות להכרעה בבקשת רשות ערעור, וחובה על המדינה להציג בפני בית הדין מידע נכון, מלא ומדויק. אנו דוחים את הבקשה לחייב את המדינה להעסיק את המערערת בשנת הלימודים הנוכחית בבית הספר היסודי בתרשיחא בהיקף חלקי, בין במקביל לעבודה בבית ספר עומר אלח'טאב ובין בבית הספר היסודי בתרשיחא בלבד. להלן, נפרט את הנימוקים לכך. סעיף 9 לנוהל ההעברות כותרתו "העברה במשרה חלקית" , וזו לשונו: (א) עו"ה רשאי לבקש העברה אף למשרה חלקית, ועליו להצהיר על כך בטופס הבקשה ולציין את מספר הש"ש המינימלי שהוא מוכן לעבוד. (ב) עו"ה אשר לא יציין את מספר הש"ש המינימלי שבהן הוא מוכן לעבור ייחשב כמי שמבקש לעבור למשרה מלאה בלבד. (ג) עו"ה אשר מצהיר כמתבטא בסימון בטופס הבקשה המקוון, כי אינו מוכן לעבור למשרה חלקית בפחות ממספר ש"ש אשר יצוינו על ידו, חייב לדעת שאם תימצא משרה חלקית בפחות ש"ש מאשר ביקש באחד המקומות שאליהם היה זכאי לעבור - יזכה במשרה זו עו"ה אחר, אף אם הוא בעל ניקוד נמוך משלו, אולם הצהיר כמתבטא בסימון בטופס הבקשה המקוון על נכונותו לעבור למשרה חלקית בהיקף קטן יותר. (ד) ככלל, עו"ה המועבר על פי בקשתו למשרה חלקית לא תישמר משרתו או חלק ממנה בבית הספר הקודם שלימד. כאמור, המדינה טענה, ובית הדין האזורי קיבל את טענתה, כי מנוסח סעיף 9(ד) לבקשה עולה כי לא ניתן לפצל משרה בין שני בתי ספר, וכי ככל שעובד הוראה מבקש העברה למשרה חלקית משמעות בקשתו היא ויתור על שעות משרתו שמעבר לשעות המשרה החלקית אליה ביקש העברה. לעניין זה יש לציין כי בסעיף 9(ד) נקבע כי "ככלל לא תישמר משרתו או חלק ממנה בבית הספר הקודם שלימד", ולכן ניתן לכאורה לפרש את סעיף 9(ד) גם כנטען על ידי המערערת, דהיינו שככל שהעובד הועסק במשרה חלקית בבית ספר אחד, לא יישמר לו "חלק המשרה" אותו עבד בבית ספר ממנו הוא מבקש העברה, מבלי לפגוע בהיקף משרתו החלקי בבית הספר הנוסף בו הוא עובד. כמו כן, אין להתעלם מהביטוי "ככלל", אשר על פני הדברים מקנה למשרד החינוך שיקול דעת, אותו עליו להפעיל בתום לב, בסבירות וללא הפליה. למען הסר ספק, אין באמור לעיל כדי לקבוע שמשרד החינוך אינו רשאי לקבוע כי במסגרת שיקוליו בהחלטה בבקשות שיבוץ והעברות יביא בחשבון גם את השיקול של מניעת "פיצול משרה", בכלל או ביחס לעובדי הוראה המלמדים את "מקצועות הליבה" בפרט, ולקבוע כי ככל שהדבר מתאפשר יש לשבץ עובד הוראה המועסק במשרה מלאה בבית ספר אחד. בהקשר זה טענה המערערת כי בפועל לא יושמה מדיניות כזו, ולראייה שיבוצה בשני בתי ספר במשך מספר שנים, למרות שניתן היה לרכז את כל משרתה בבית הספר עומר בן אלח'טאב. מנגד, המדינה טענה כי בעבר הדבר לא התאפשר עקב מחסור במורים, וכיום ניתן לפעול בהתאם למדיניות זו. בשלב זה של ההליך, בטרם נפרשו בפני בית הדין האזורי ראיות וטענות הצדדים במלואן, לא ניתן להכריע בשאלות אלה לגופן, ובית הדין האזורי ייתן דעתו לאמור לעיל במסגרת הדיון בהליך העיקרי. לאחר עיון בתגובתה של המערערת לבקשה לסעד זמני שהגישה גב' שורוק ובפרוטוקול הדיון בעניינה של גב' שורוק, אנו סבורים כי המערערת טענה לכל אורך הדרך כי לעניין סעיף 9(ד) לנוהל העברות יש להבחין בין מורה ששובץ במשרה מלאה בבית ספר אחד לבין מורה שמשרתו פוצלה בין שני בתי ספר, ולכן אין לומר כי חל "השתק" המונע ממנה לטעון כי בנסיבות המקרה שלה ניתן היה לאשר לה לעבוד בשני בתי ספר - יסודי תרשיחא ועומר בן אלח'טאב. במסגרת ההליך העיקרי יכריע בית הדין גם בטענת המערערת לפיה היה על משרד החינוך לשבצה במשרה חלקית בבית הספר היסודי בתרשיחא, לנוכח טענתה כי הודיעה שככל שעליה לבחור בין העסקה במשרה חלקית בבית הספר היסודי בתרשיחא לבין עבודה במשרה מלאה בבית ספר עומר בן אלח'טאב היא בוחרת בעבודה במשרה חלקית בבית הספר היסודי בתרשיחא, ומוותרת על משרתה בבית הספר עומר אלח'טאב. כן ידון ויכריע בית הדין האזורי בזכותה של גב' שורוק למשרה בבית הספר בתרשיחא ביחס לזכותה של המערערת, בין בחלופה המאפשרת פיצול משרה, אם ייקבע שהדבר אפשרי, ובין בחלופה המחייבת בחירה בין עבודה במשרה חלקית לבין עבודה במשרה מלאה, ככל שהן המערערת והן גב' שורוק יודיעו על הסכמתן לוותר על יתרת משרתן. מהאמור לעיל עולה כי בשלב זה של ההליך המערערת לא הוכיחה את זכותה לשיבוץ במשרה חלקית בבית הספר היסודי בתרשיחא, ועניין זה טעון הכרעה לאחר שמיעת ראיות וטענות הצדדים. לכן, אין מקום לחייב את המדינה לשבצה במשרה חלקית בבית הספר היסודי בתרשיחא בשנת הלימודים הנוכחית. לאמור לעיל יש להוסיף כי בהיבט של מאזן הנוחות יש להביא בחשבון כי כיום, בעיצומה של שנת הלימודים, אין ספק שעריכת חילופי מורים נוספים הן בבית הספר היסודי בתרשיחא והן בבית הספר עומר בן אלח'טאב בו מלמדת המערערת תגרום לפגיעה בתלמידים ולקשיים ניכרים. לפיכך, גם מטעם זה יש לדחות את הבקשה בכל הנוגע לשיבוץ המערערת בשנת הלימודים הנוכחית. כללו של דבר: הערעור מתקבל כך שמובהר כי שיבוץ מורה אחרת במשרה בבית ספר היסודי בתרשיחא או שיבוץ המערערת במשרה מלאה בבית הספר עומר בן אלח'טאב בשנת הלימודים הנוכחית אינו מונע שיבוץ המערערת במשרה בבית הספר בתרשיחא בשנת הלימודים הבאה ככל שיתקבלו טענותיה. בשנת הלימודים הנוכחית תלמד המערערת במשרה מלאה בבית הספר עומר בן אלח'טאב. בית הדין האזורי יפעל לסיום הדיון בהליך העיקרי לפני תום שנת הלימודים. המדינה תשלם למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪. בקביעת שיעור ההוצאות הבאנו בחשבון גם את התנהלות המדינה, דהיינו העובדה שמסרה מידע לא נכון לעניין שיבוץ מורה למשרה בבית ספר היסודי בתרשיחא. אם סכום זה לא ישולם בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין למדינה, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום עד למועד התשלום בפועל. ניתן היום, כ"ב בטבת תשע"ב (17 בינואר 2012) בהעדר הצדדים ויישלח אליהם בדואר. רונית רוזנפלד,שופטת, אב"ד לאה גליקסמן,שופטת אילן סופר,שופט מר נתן מאיר,נציג עובדים מר יורם בליזובסקי,נציג מעבידים דיני חינוךצוויםצו מניעהבית ספר