האם פגעה סטימצקי בתנאי עבודתו של מר X והאם מבקשת היא לפטר את מר X בשל התארגנות עובדים שמר X חלק ממנה - זוהי הסוגיה שעומדת להכרעתנו במסגרת הסעד הזמני בסכסוך הקיבוצי. השתלשלות העובדות הלכאורית כפי שעלתה מחומר הראיות שהובא בפנינו: החל מיום 20.3.07 עובד מר X (להלן - "X") במשיבה (להלן - "סטימצקי"). תחילה עבד במחלקת ליקוט ספרים ולאחר מכן הועבר לשירות לחנויות. כל העבודות בוצעו במחסן. בחודש 7/11 או בסמוך לכך החלו עובדי סטימצקי בהתארגנות ראשונית באמצעות המבקשת, הסתדרות העובדים הלאומית (להלן - "הע"ל"). ביום 27.7.11 נשלח מכתב אל מר X ולפיו X משבש את פעילות העבודה: "… 2. בין היתר, בא הדבר לידי ביטוי בכך שכאשר אתה מתגבר בחנויות הרשת, במקום לעסוק בענייני עבודה, בהתאם לנדרש ממך לפי הגדרת תפקידך, אתה ניגש לעובדים אחרים ומנהל עימם באופן תכוף שיחות ממושכות שלא במסגרת תפקידך. 3. כך גם אתמול, במהלך יום חופש שלך, הגעת לחנויות ברשת במהלך שעות העבודה והרשית לעצמך לפעול באופן שיש בו להשבית עובדים אחרים מעבודתם. 4. אמנם, שמורה לך הזכות לפעול למען התארגנות עובדים. אולם, זכות זו אינה כוללת היתר לפעול במהלך שעות העבודה בחנויות באופן שיש בו לשבש את מהלך העבודה התקין. … 6. ככל שאתה מבקש לפעול למען התארגנות עובדים, אתה נדרש לעשות כן בתאום מוקדם עם מנהלת משאבי האנוש בחברה, גב' שרון כץ, וזאת כדי למנוע שיבוש של מהלך העבודה התקין בחנויות זאת, בפרט בשים לב לצורכי העבודה ולכח האדם המצומצם. … 8. זאת ועוד, הובא לידיעתנו שבמסגרת השיחות שאתה מנהל, בחרת להתבטא באופן בוטה ואף פוגעני כלפי עובדים אחרים, ובכללם עובדים שאינם מעוניינים להצטרף להתארגנות. התבטאות בוטה ופוגענית כלפי עמיתים לעבודה, היא התנהלות חמורה, שלא ניתן להשלים עימה, היא מנוגדת לחובותיו הבסיסיות של כל עובד ויש בה ליצור סביבת עבודה מאיימת. … 10. לפיכך, מכתבנו זה מהווה התראה אחרונה בטרם תשקול סטימצקי נקיטת צעדים למניעת המשך השיבושים שאתה יוצר למהלך העבודה התקין." ביום 28.7.11 שלחה סטימצקי מכתב לעובדיה בדבר התארגנות העובדים בה: "שלום לכולם רציתי לעדכן אתכם בנוגע למכתב שנשלח היום באמצעות עו"ד אורנה לין בשם חברת סטימצקי ל"הסתדרות העובדים הלאומית", בעקבות מספר פעולות בלתי חוקיות שנעשו למען צירוף עובדים להסתדרות הלאומית. החברה מסרה להסתדרות שעל פי המידע שברשותנו, נעשו פעולות של זיוף טפסי הצטרפות להסתדרות, באופן המבקש ליצור מצג שווא ולפיו עובדים שאינם מעוניינים להצטרף להסתדרות מילאו כביכול טפסים בהם הביעו את רצונם להצטרף. … בנוסף לכך, ציינה החברה שעל פי המידע שברשותנו, גורמים מטעם ההסתדרות עושים שימוש בלתי מורשה בתיבות הדואר האלקטרוני של חנויות סטימצקי, חרף העובדה שהן נועדו אך ורק לצורכי העבודה השוטפת. … החברה ציינה שהיא מבררת עתה את הפרטים האחרונים הנוגעים לזיוף הטפסים ואולם כבר עתה ידוע לה שמר אריאל X, עובד הרשת, החזיק ברשותו טופס הצטרפות מזוייף אחד לפחות, של עובד שלא חפץ להיות חלק מההתארגנות ולא חתם על טופס הצטרפות. לפיכך, מסרה החברה להסתדרות שלא ניתן לעשות כל שימוש בטפסי הצטרפות שהועברו על ידי מר X להסתדרות וכן דרשה ממנו להימנע מלהמשיך ולפעול באמצעותו לצירוף עובדים." ביום 23.11.03 שלחה סטימצקי למר X זימון לשיחת בירור: 1. לאחרונה חלה הידרדרות של ממש בתפקודך בעבודה, הכוללת בעיות משמעת חמורות, פגיעה במהלך התקין של העבודה, היעדרויות לא מאושרות וירידה בטיב עבודתך ביחס לנדרש ממך. ... א. בעיות משמעת חמורות, לדוגמא: הינך יוצא להפסקות על דעת עצמך, שלא בזמנים שנקבעו לעובדי המחסן ובכך פועל בניגוד לנוהלי העבודה התקינים, הידועים לך. אתה מרבה לאחר לעבודה, ללא אישור מראש או הודעה כנדרש. כך, במקום להגיע לעבודה בשעה 7:30, שעת תחילת העבודה של עובדי המחסן, לעיתים מזומנות אתה מגיע לעבודה בסביבות השעה 10:00-9:30. בכך אתה פוגע הן בביצוע התפקיד שלך והן בסדרי העבודה התקינים והמשמעת במחסן. ב. פגיעה במהלך התקין של העבודה, לדוגמה: הינך מרבה לדבר עם עובדים אחרים על חשבון זמן העבודה, פוגע בהספק העבודה ומפריע לשאר העובדים, זאת חרף בקשות חוזרות מצד הממונים עליך לשנות דרכך. כחלק מעבודתך, אתה נדרש לעיתים לעזור במחלקות השונות במחסן. בניגוד למצופה ולנדרש ממך, אתה לא מבצע עבודה זו באופן מספק, תוך שאתה מנסה לעסוק רק בביצוע הזמנות מיוחדות לחנויות, חרף הנחייה ברור ושונה של הממונים עליך. כך למשל, ביום ראשון 6.11.2011 במהלך הבוקר, ביקש ממך מר יוסי הררי, מנהל המחסן, לעבוד במחלקת הליקוט במחסן במהלך יום העבודה עקב עומס שהיה במחלקה זו, זאת בזמן שעובד אחר טיפל בהזמנה לחנויות. למרות זאת, ולאחר שנאמר לך במפורש שהדבר נמצא בטיפול של עובד אחר, ביצע הזמנה כפולה של ספר/ים בה כבר טיפל עובד אחר. ברור שבהתנהלותך מעין זו נגרם שיבוש בסדרי העבודה והשירות לחנויות ונגרם בזבוז מיותר של זמן. ג. טיב עבודתך ביחס לציפיות החברה, לדוגמה: 1. אינך מבצע באופן מספק את תפקידך, בכך שאינך נותן שירות כנדרש לחנויות מסוימות. במסגרת תפקידך הינך נדרש למלא אחר הצרכים השוטפים של החנויות, בכל הנוגע להזמנות מיוחדות של ספרים חסרים, הנדרשים באופן דחוף בחנויות הרשת. הגיעו לידינו תלונות לפיהן אתה נמנע מלתת להן שירות ענייני וראוי, תוך אפליית חנויות מסוימות. כך למשל, במקרה מסוים במקום להיות לעזר בהזמנת ספרים חסרים, שלחת את עובדי החנות להזמין הספרים בעצמם במחשב. ד. יחס בלתי הולם לממונים עליך ולעובדים אחרים, לדוגמה: 1. במהלך לאמור בסעיף ב.2 לעיל, לאחרונה אתה מתייחס באופן בלתי ראוי לממונה עליך, אורן יהודה, תוך שאתה מתעלם מהנחיותיו ונמנע מלסייע למחלקת ליקוט. כידוע לך, גם עובדי המחסן שאינם נמנים על מחלקת הליקוט מתבקשים מפעם לפעם לסייע בליקוט בעת עומס. לפיכך, כאשר אתה נמנע מלסייע, העומס על עובדים אחרים גדל. בנוסף לכך, אתה יוצר בהתנהלותך דוגמא שלילית שיש בה, כאמור, לפגוע בסדרי העבודה התקינים במחסן. ה. הימנעות מהתייצבות לעבודה, לדוגמא: ביום 18.10.2011, במהלך חול המועד סוכות, נעדרת מהעבודה ללא אישור וללא הודעה מראש כנדרש ממך, תוך פגיעה בהיערכות החברה לקראת ערב החג השני בסוכות. ביום שישי 28.10.2011 נתבקשו כל עובדי המחסן, כפי שמתחייב מפעם לפעם על פי צורכי העבודה, להגיע לעבודה על מנת להתגבר על פיגורים שנוצרו. לאחר שהתבקשת לעשות כן, כמו כל שאר העובדים הנ"ל, הודעת שלא תוכל להגיע לעבודה באותו היום בשל כך שאתה הולך לתגבר חנות ברשת. לאחר מכן התברר שלמעשה לא עבדת באותו היום בחנות כלשהי. מכאן שנמנעת מלעבוד, תוך שטענת ביודעין טענה לא נכונה כסיבה להיעדרות האמורה. 5. מצבור הנסיבות הנ"ל מוביל לחוסר שביעות רצון מתפקודך מעיד על ירידה משמעותית במחויבות שלך לעבודה. 6. ביכולתך להודיע שאתה מוותר על השמעת טענותיך בעל פי וכי אתה מעדיף להביא התייחסותך בכתב לטענות דלעיל. ביום 24.11.11 השיב מר X לטענות סטימצקי: א. 1. איני יוצא להפסקות על דעת עצמי, אלא לפי העבודה שלי כפי שהיה תמיד, ואשמח לפרט במהלך השיחה. 2. איני מרבה לאחר לעבודה, אני מגיע לעבודה בהתאם לסיכום שיש לי עם איריס בראל, מנכ"ל החברה ומר אריה גולן ז"ל. ב. 1. אני מדבר עם העובדים על צורכי עבודתי בלבד. 2. כל עבודה שאני מבצע אני ממלא באופן מקצועי, תוך ראיית טובת החברה. ג. 1. איני מכיר טענה זו ושומע אותה לראשונה במכתבכם, אשתדל להגיב כאשר יוצגו בפני מקרים מפורטים. ד. 1. איני מתעלם מהנחיות של אף ממונה, אני מכבד כל אחד ומעמדו וקשוב להנחיות, נהלים וצרכי החברה ואני אף מגדיל לעשות כשאני מציע את עזרתי תמיד. ה. 1 ערב לפני שלחתי מייל כמו שאני עושה בד"כ, לרחלי שרעבי ובו כתבתי לה שאני צריך יום חופש באותו היום בגלל דברים אישיים. וכידוע לכל רחלי מעדכנת את הנהלים בכל יום מי חסר. 2. באותו היום הייתי אכן אמור לעבוד בחנות, אבל ברגע האחרון הודיעה לי המנהלת, שהגיעה לה עובדת מחליפה שלא הייתה אמורה להגיע ולכן בקשה ממני לא להגיע. בכל מקרה לא היה מצב לפיו לא הגעתי לעבודה מבלי לתאם זאת מראש ועל דעת עצמי. לסיכום: נדמה לי שמתנכלים לי למרות שאני עושה את עבודתי נאמנה, וכל הטענות הנ"ל הן "עורבא פרח". יותר מזה, לא מוזכר במכתב שמסרתם לי אף לא ברמז, שלמרות שמתנכלים לי ע"י שפיכת חומר דביק (ההדגשה במקור - א.ג.כ.) על הכסא שלי וחיתוך כבלי המחשב מספר פעמים, אני ממשיך לעשות עבודתי נאמנה. ואמשיך כך גם בעתיד. לצערי התחושה הקשה ש'מחפשים' אותי החלה רק לאחר שהשתתפתי בנסיון להקים ועד עובדים בחברה." ביום 24.11.11 שלחה הע"ל מכתב לסטימצקי: מר אריאל אגאיוף (להלן: "העובד") , מועסק בחברתכם מזה כ- 5 שנים במחסני החברה שבפ"ת. לאורך תקופת העסקתו מילא העובד את תפקידו ללא דופי, במסירות, מקצועיות, אדיבות ונאמנות, ואף קיבל לא מעט משובים חיוביים ממנהליו, עמיתיו ומלקוחות החברה. כידוע לכם, בחודשים האחרונים שימש מר אגאיוף פעיל מרכזי בהתארגנות עובדי סטימצקי לצורך הקמת ועד עובדים, כל זאת בחסות הסתדרות העובדים הלאומית. בימים אלה אף מתנהל הליך משפטי נרחב בנושא ההתארגנות, אשר העובד הנו מצהיר מטעם ההסתדרות העובדים הלאומית בהליך זה. בשבועות האחרונים אנו ערים להתנהלות לכאורה מתנכלת ומתן יחס שלילי כלפי העובד באופן אינטנסיבי, זאת תוך אמתלות שונות לתפקודו הלקוי, לכאורה לטענתכם. אנו תמהים כיצד עובד 'מצטיין', הפך בן לילה לעובד ה'גרוע' בחברה, וזאת כאמור רק לאחר (ההדגשה במקור - א.ג.כ.) שהחל להיות פעיל בהתארגנות עובדי סטימצקי. על כן, ככל שמתנהל הליך משפטי בנדון, נבקשכם לחדול מכל פגיעה ו/או התנכלות לעובד." בין הצדדים התנהלו התכתבויות נוספות. ביום 27.11.11 התקיימה שיחת הבירור. ביום 11.12.11 הועבר מר X למחלקת ליקוט הספרים. ביום 11.12.11 נלקח על ידי סטימצקי מכשיר הטלפון הנייד של מר X. ביום 12.12.11 התבטא מר X בצורה לא הולמת ובפומבי כנגד מר יוסי הררי, מנהל המחסן בסטימצקי. ביום 14.12.11 התנצל מר X בפני הררי. ביום 18.12.11 נשלח סיכום שיחת הבירור למר X: "בהמשך לשיחת הבירור שנערכה לך ביום 27.11.2011 על ידי הח"מ יחד עם מר יוסי הררי, ובהמשך להנחיות שנשלחו אליך במרוכז על ידי יוסי הררי בהודעתו מיום 30.11.2011, נבקש לסכם את תוצאות הבירור: במהלך שיחת הבירור התייחסת לעניינים שונים הנוגעים לתפקודך בחברה שעלו במהלך החודשים האחרונים. לאחר ששקלנו את הסבריך, אנו סבורים שהתייחסותך במהלך השיחה לא נתנה מענה מספק לטענות שפורטו בסעיפים 4 א-ד לזימון לבירור. בכלל זאת נבקש להבהיר שהתייחסותך לסוגיית איחוריך החוזרים לעבודה, התעלמת באופן מעורר שאלה מהנחייה ברורה שניתנה לך לפני כ- 8 חודשים, על ידי מנכ"לית החברה, לפיה עליך להקדים את שעת הגעתך לעבודה, בשל צורכי העבודה, כך שתגיע לעבודה בשעה 7:30, כמו שאר עובדי המחסן. לעניין הסבריך בנוגע להימנעותך מהתייצבות לעבוד בשני מועדים (סעיף 4 ה' לזימון לבירור) החלטנו לתת לך ליהנות מהספק ולא לזקוף לחובתך את העניין. נשוב ונדגיש שעבודתך כעובד מחסן מצויה בעדיפות ראשונה, וכל פגיעה בה לצרכים אחרים (כגון תגבור בחנויות) אינה מקובלת, ללא אישור מיוחד מראש. בשל כל המפורט לעיל, החברה מעירה לך בזאת בדבר הצורך לשפר תפקודך בנושאים שפורטו בזימון לבירור (למעט ביחס לעניין הנזכר בסעיף 4 לעיל) ומתריעה בפניך שבמידה ותפקודך בחברה לא ישתפר בעניינים אלה, לא תיוותר לנו ברירה אלא לשקול את המשך העסקתך בחברה. למען הסר ספק אציין שאין באמור לעיל לגרוע מן ההנחיות שרוכזו בהודעה ששלח אליך מר יוסי הררי כבר ביום 30.11.2011." ביום 9.1.12 התראיין מר X ברשת ב'. בין היתר אמר X את הדברים הבאים: "אז בואי אני אספר לך, אנחנו ניסינו להתארגן כבר לפני חצי שנה החלטנו שאנחנו רוצים להתארגן. בסטימצקי יש כ- 1,000 עובדים וחשבנו לנו על כל מיני בעיות שצצו במהלך השנים האחרונות ובייחוד בתקופה האחרונה, חשבנו על העניין הזה של להקים ועד עובדים והחלטנו להקים עם ההסתדרות הלאומית ועד עובדים. ... אבל לפחות 4 סמנכ"לים, כל סמנכ"ל עולה המון כסף לסטימצקי, חוץ מזה שבמגרש החנייה שליד המשרדים אנחנו רואים שיש המון המון המון מכוניות יש כבר יותר מ- 40 מכוניות, כל המכוניות האלו עולות המון כסף, לפי דעתי לכאורה לאו דווקא לצרכי עבודה, דלק שנשפך כמים. ... אני בגלל שהתפקיד שלי הוא תפקיד שהוא בקשר עם כל החנויות וכל עובדי סטימצקי בכל רחבי הארץ ואני אולי אחד העובדים שמכיר כמעט הכי הרבה עובדים בכל הרשת, אז דבר ראשון חסמו לנו את האינטרנט, חסמו, נכנסו לנו למיילים, מחקו לנו גם חלק מהמיילים, זה מחקו לנו לכאורה כי אני לא רוצה כאן להיכנס לכל מיני דברים אבל אה... למשל ההסתדרות הוציאה מיילים לחנויות בדבר ההתארגנות כדי לאגד את העובדים וההנהלה פשוט חסמה את המיילים למיילים חיצוניים. ... אני אתן לך עוד דוגמא למשל אני בגלל התפקיד שלי עם החנויות ועם ההוצאות השונות, אז יש לי טלפון סלולארי ובא אליי יום אחרי שקיבלתי מייל מפרגן מאחת החנויות שעשיתי לה עיסקה מאוד גדולה המנהל אזור של אותה מנהלת שלח מייל לכל ההנהלה ויום למחרת בא אליי המנהל שלי ואמר לי: 'אריאל תחזיר את הטלפון אנחנו עכשיו לקראת ספירות מלאי ואני רוצה שתהיה עכשיו מרוכז בספירות מלאי' ... " לפני למעלה מחודש נותקה עמדת המחשב של מר X. חפציו האישיים נשארו בעמדת המחשב. ביום 12.1.12 נתבקש מר X לפנות את חפציו האישיים מעמדתו הקודמת. מר X סירב. מר אורן יהודה, סגן מנהל המחסן בסטימצקי, פינה את כוננית המגירות בה נמצאו חפציו האישיים של מר X. המגירות בהן היו מצויים חפציו האישיים של מר X לא נפתחו. טענות הצדדים לטענת המבקשת, סטימצקי מתנכלת פיזית ואישית למר X בשל פעילותו בהתארגנות העובדים בסטימצקי. סטימצקי הבהירה לX, עוד בתחילת ההתארגנות, כי טוב יעשה אם "ירד מסיפור ההתארגנות". עד לתחילת ההתארגנות נחשב מר X כעובד מוערך וטוב ומאז ההתארגנות מקשה סטימצקי על חייו של מר X בעבודה. סטימצקי פגעה בתנאי עבודתו של X ושינתה את הגדרת תפקידו בשל היותו של X חלק מהתארגנות העובדים בסטימצקי. לטענת המשיבה, מר X הפר את חובותיו הבסיסיות כעובד וגורם לכאוס במקום העבודה ולכן אין ליתן הגנה למר X במסגרת ההתארגנות. עדויות: שמענו את עדותו של מר אריאל X. מטעם סטימצקי שמענו את עדויותיהם של: הגב' איריס בראל, מנכ"לית סטימצקי. הגב' שרון כץ, סמנכ"ל משאבי אנוש בסטימצקי. מר יוסי הררי, מנהל המחסן בסטימצקי. מר איציק שלו, מנהל המחסן בסטימצקי בתקופה שקדמה ליוסי הררי. מר רונן כהן, סמנכ"ל מכירות בסטימצקי. הכרעה: לאחר ששמענו את העדויות בתיק, עיינו במסמכים שצורפו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. כל הכרעותינו להלן הינן לכאורה בלבד ולצורכי ההכרעה בסעד הזמני בלבד. הסוגיות העומדות להכרעתנו: האם חלה הידרדרות בתפקודו של X בעבודה. האם התנהגותו של X כלפי סטימצקי ועובדיה הינה בתחום המקובל. האם סטימצקי ניידה כדין את X. האם נטילת המחשב והטלפון הנייד מX מהווה פגיעה בזכויותיו. האם טיפלה סטימצקי כראוי בהתנכלויות כלפי X. האם שיחת הבירור מהווה התנכלות כלפי X בשל ההתארגנות בסטימצקי. המסגרת הנורמטיבית: חופש התארגנות הינה זכות יסוד חוקתית ומורחבת. לעובדים במקום עבודה מוקנית הזכות להתאגד. התארגנות עובדים ראשונית הינה השלב ההתחלתי והמהותי של ההתארגנות. בסעיפים 33 ח' עד 33 י' לחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז - 1957 נאסר על מעביד לפטר או להרע את תנאי העבודה של עובדיו הן בשל פעילותם לצורך הקמה של ארגון עובדים, קרי ההתארגנות הראשונית, והן לאחר מכן במסגרת פעילותו בארגון העובדים. במערכת יחסי העבודה שבין העובדים למעבידים מחד, מבקשים העובדים להתאגד ומנגד, לעתים מנסה המעביד להערים קשיים על ההתאגדות (ראה לעניין זה בהרחבה במאמרו של הנשיא [כתוארו אז] כב' השופט אדלר התארגנות עובדים בישראל: מגמות, היבטים משפטיים ומדיניות שהופיע בספר שהוצא לכבודה של כב' סגנית הנשיא [כתוארה אז] אלישבע ברק-אוסוסקין). בפסק דין שניתן על ידי בית הדין הארצי (עס"ק 24/10 הוט טלקום נ' הסתדרות העובדים הלאומית, ניתן ביום 16.3.10 - פורסם במאגרים האלקטרוניים) נקבע על ידי הנשיא דאז, כב' השופט סטיב אדלר, כי יש ליתן לעובד הגנה מפני פגיעה בתנאי העסקתו בשל פעילותו בועד עובדים או בארגון עובדים אולם "אין להעניק לעובד "חסינות" מפני פיטורים מטעמים ענייניים ככל שהמעסיק יוכיח כי אלה אינם קשורים לפעילותו בארגון או בועד עובדים." (עמ' 16 לפסק הדין). עוד קבע הנשיא דאז: "בנסיבות של טענה לפיטורים על רקע התארגנות, נטל השכנוע המוטל על כתפי המעביד, הוא נטל שכנוע מוגבר..." (שם). האם הצליחה סטימצקי לשכנע את בית הדין כי אמנם חלה התדרדרות בעבודתו של מר X או שמא עסקינן בהתנכלות של סטימצקי על רקע ההתארגנות הראשונית של עובדי סטימצקי, שמר X הוא אחד מראשיה? האם חלה הידרדרות בתפקודו של X בעבודה ? עוד קודם להתארגנות, בתקופה שמר חיים יבין שימש כמנהל המחסן, ביקש זה האחרון ממנכ"ל סטימצקי לסיים את עבודתו של X (עדותו של X, עמ' 3 לפרוטוקול שורות 8-6). מהעדויות התחוור כי חלה הידרדרות בתפקודו של מר X בחודשים האחרונים. התברר כי בחודש 9/11 פנה מר X אל מר איציק שלו וביקש את עזרתו מאחר שהוא איננו מספיק לטפל בכל הפניות המגיעות מהחנויות באמצעות הדואר האלקטרוני (סעיף 2 לתצהיר מר שלו) וכן נתקבלו תלונות על חוסר הטיפול של מר X בפניות של חנויות (סעיף 3 לתצהיר מר שלו ועדותו בעמ' 14 לפרוטוקול שורות 13-10 וכן עדות מר הררי בעמ' 12 לפרוטוקול שורות 19-16). על מנת לעזור למר X בעבודתו, הועבר חלק מהטיפול בפניות לגב' חלי שרעבי. זאת ועוד, בחודש 5/11, טרם ההתארגנות, הורתה הגב' בראל למר X להתייצב לעבוד בבוקר בשעה 7:30, כפי שהתייצבו שאר עובדי המחסן, אולם מר X בחר שלא להתייצב בשעה 7:30 והוא היה מתייצב בשעה 9:00. בעדותו בפנינו העיד: "ש. אתה מסכים שגב' בראל היתה יכולה להגיד לך עכשיו אני מבקשת ממך להגיע בשעה 07.30 ? ת. היא היתה יכולה להגיד לי ואני הייתי עונה לה שאני לא יכול בגלל סיבה כזו או אחרת. ... ש. אתה אומר לבית המשפט גם עכשיו אם היא תוציא לך מכתב ותבקש ממך להגיע בשעה 07.30 אתה תאמר לה אני לא יכול ? ת. אני אפסיק לעבוד בסטימצקי כנראה בגלל הענין הזה." (עדותו של X בעמ' 4 לפרוטוקול שורות 29-31 וכן עמ' 5 לפרוטוקול שורות 6-4) בשיחת הבירור שנערכה לX, ניתנה לו הזדמנות מלאה להשיב על הטענות כנגדו ולא ניתן על ידו הסבר מדוע הוא מפר את הוראתה של מנכ"לית סטימצקי בדבר הגעה לעבודה בשעה 7:30 בבוקר. טענתו של X לכאורה איננו זוכר את ההנחיה שנתנה לו מנכ"לית סטימצקי ולפיה עליו להגיע לעבודה בשעה 7:30 הינה תמוהה. X זכר גם זכר את שיחתו עם המנכ"לית לפני כ-4 שנים שבה התירה לו המנכ"לית להגיע לעבודה בשעה 9:00 בבוקר. יתר על כן, X הודה כי הוא אינו עומד במשימות שהוטלו עליו. בעמ' 5 לתצהירו העיד X: "אציין כי בחודשים האחרונים יש כלפיי דרישה חדשה והיא לסייע בעבודת הליקוט. אינני יכול להיענות לדרישה זו כאשר כמות המשימות המונחת על שולחני היא רבה וטרם הגיעה לסיומה" (ההדגשה לא במקור -א.ג.כ.). לא זו בלבד אלא שבעדותו בפנינו העיד X כי הוא נוטל הפסקות בזמנים שונים מאלה שנקבעו לשאר העובדים: "ש. למה יש משמעות לשעה שבה אתה לוקח הפסקת צהרים כשמשלוח הספרים יוצא יום למחרת ? ת. כי יש לפעמים משלוחים שיוצאים בדחיפות ואם לא נוציא עכשיו את הספרים, נאבד מכירה." (עדותו של X בעמ' 5 לפרוטוקול שורות 31-28) X ניסה להסביר התנהגות זו: "אין המדובר בהתנהלות כוללת וגורפת אלא בפעמים בודדות בהן נאלצתי לצאת להפסקת האוכל שלי בשעה 13:45, במקום בין השעות 13:30-13:00, זאת בשל העובדה כי בין השעות המוגדרות להפסקה כאמור נאלצתי לטפל בהוצאת סחורה לחנויות ומתוך רצון שלא לעכבה" (סעיף 39 לתצהיר X). אולם הסברי סטימצקי מקובלים עלינו ולפיהם המשלוחים מסטימצקי לחנויות יוצאים בבוקר ולא בצהריים כך שתשובתו של X אין בה ממש. לא ברור כיצד מחליט מר X על דעת עצמו על סדרי העדיפויות בסטימצקי ולא על פי הוראות הממונים עליו. נראה כי X נטל לעצמו את הדרור לעשות כראות עיניו בסטימצקי. האם התנהגותו של X כלפי סטימצקי ועובדיה הינה בתחום המקובל? אף בטרם ההתארגנות היו לX בעיות ביחסי אנוש עם עובדי סטימצקי (סעיפים 14, 15 לתצהיר שרון כץ). מר X נמנע מלאכול יחד עם שאר עובדי המחסן ואכל במשרדי ההנהלה. מר X אישר בחקירתו עובדות אלה (עדותו של X, עמ' 4 לפרוטוקול שורות 17-3). כמו כן אישר מר X בחקירתו הנגדית כי התלונן בפני סמנכ"ל משאבי האנוש של סטימצקי על התנהגותו של עובד אחר (עמ' 2 לפר' שורות 19-20) ובפעם אחרת העידה שרון כץ כי X נדחף על ידי אחד העובדים: "ת. היה יותר מפעם אחת שהוא ביקש לפגוש אותי. היה מקרה שהוא הגיע נסער מאוד ונכנס אלי בחדר ולא היה מתואם והתלונן על זה שאחד העובדים דחף אותו. ניסיתי להרגיע אותו ודיברנו." (עדותה של כץ, עמ' 8 לפרוטוקול שורות 3-1) הגב' איריס בראל העידה על יחסי אנוש בעייתיים בין X לעובדי סטימצקי: "ת. לפני שהתחיל כל נושא התארגנות העובדים, אריאל פנה אלי מספר פעמים ואפילו ביקש אם אני יכולה לסדר לו חדר סגור עם מנעול כי העובדים נוהגים לזרוק לו כל מיני חפצים והוא לא יכול לעבוד בצורה כזו ואנשים לא מדברים אליו בצורה יפה , זה היה מספר פעמים שדיבר איתי." (עדותה של בראל, עמ' 9 לפרוטוקול שורות 17-14) לאחר שנלקח הטלפון הנייד מX החל X לקלל ולהשמיץ את מר יוסי הררי, מנהל המחסן, בפני מספר עובדי סטימצקי. X לא הכחיש זאת ואף הוציא מכתב התנצלות ובו הודה כי אומנם אמר את הדברים שיוחסו לו והביע את התנצלותו על כך. מעניין זה ניתן ללמוד על התנהגותו הכללית והלכאורית של X, אשר מרשה לעצמו וככל הנראה בשל היותו מראשי ההתארגנות לנהוג אחרת מאשר נהג בתקופה שטרם ההתארגנות. מתמלול הראיון שנערך עם מר X ברשת ב' ברדיו עולה כי אומנם ראיון זה נעשה במסגרת ההתארגנות הראשונית בסטימצקי אולם X חרג במסגרת הראיון מנושא זה. X טען, בין השאר, כי סטימצקי הינה חברה בזבזנית עם 4 סמנכ"לים ותקציב פרסום של 6 מליון ₪ - מה לעובדות אלה ולהתארגנות בסטימצקי ? לX הפתרונים. זאת ועוד, במהלך הראיון הזמין מר X את לקוחות סטימצקי לנקוט צעדים כנגד סטימצקי: "אני רק מבקש, תנו לעובדים מעטפות שבהן אתם מסתייגים מכל ההתנהלות שלהם כלפינו." נראה שX ניסה לרתום את קהל הצרכנים למאבק עובדי סטימצקי. מסכימים אנו עם המשיבים כי להתבטאויות אלה אין קשר להתארגנות של העובדים. האם סטימצקי ניידה כדין את X? על פי ההלכה הפסוקה על המעביד לערוך שימוע לעובד בכל עת בו הוא מבקש לשנות את תנאי העסקתו של העובד ואשר עלול לפגוע בעובד בדרך כלשהי (ראה לעניין זה עע (ארצי) 348/03 יהודה סולימני - מרכז קהילתי על שם אדית פולק - ניתן ביום 25/4/11, שם עמ' 13- 14). במקרה דנן, העברתו של מר X ממחלקת שירות חנויות למחלקת ליקוט בתוך המחסן איננה פגיעה בתנאי עבודתו: "ת. אם אנחנו מסתכלים על נותני השירות במחסן לאף אחד אין מהם חדר, לכולם יש שולחן שזה א' ב' עמדה. עמדה זה שולחן ועל השולחן יש מחשב. אם נגעתי במאפיינים הדומים בין שני התפקידים ההבדל שבתור מלקט זה יורד לך למסופון ובתור נותן שירות לחנויות אתה מקבל את ההזמנה במייל. ... ההזמנות מהחנויות מתקבלות במייל ולא דרך מערכת הליקוט. בסופו של דבר שניהם מלקטים במחסן וכל ההבדל איך הבקשה מתבקשת." (עדותו של הררי בעמ' 11 לפרוטוקול שורות 22-19 וכן עמ' 12 שורות 2-1) שוכנענו כי אין הבדל מהותי באגפים השונים בתוך המחסן. זאת ועוד, התברר כי X לא הצליח לתת שירות תקין לחנויות ועל כן בדין ניידה סטימצקי את X למחלקת הליקוט, שכאמור אינה מהווה שינוי מהותי בתנאי העסקתו. לטענת הע"ל לא ניתן הסבר על ידי סטימצקי מדוע הועברה הגב' שרית בילו לשמש בתפקידו של X בשירות הלקוחות ואילו X הועבר לתפקיד מלקט. הע"ל טוענת כי סטימצקי לא נתנה כל הסבר לכך. אין בידינו לקבל טענה זו של הע"ל. X הועבר למחלקת הליקוט בשל תלונות של מנהלות החנויות: ש. לתצהירך סעיף 21 - מי התלונן ? ת. התלוננה אחת ממנהלות החנויות. חנות 38 G כפר סבא. ש. בתצהיר של איציק הוא כותב שאריאל פנה שיש לו עומס ? ת. שני דברים נפרדים. אני קבלתי תלונות מחנויות על פניות שלא נענו, ומצד שני קיבל איציק שלו פנייה מהמבקש על כך שהוא לא עומד בעומס. ... ש. מי קיבל את ההחלטה ששרית בילו תחליף את המבקש שהיתה בהחזרות ? ת. לא התקבלה החלטה כזו שהיא תחליף אותו. היא צורפה כתגבור בגלל העומס ובעקבות תלונות החנויות שהגיעו אלי על כך שפניות לא מטופלות. (עדותו של הררי בעמ' 12 לפרוטוקול שורות 19-15 וכן שורות 29-27) אשר על כן מסקנתנו היא, איפוא, כי הגב' בילו החליפה את X מאחר שX לא עמד בעומס הפניות מהחנויות ובשל אי טיפולו של X במיילים ותלונות שהגיעו מהחנויות (עמ' 13 לפרוטוקול שורות 31-29). האם נטילת המחשב והטלפון הנייד מX מהווה פגיעה בזכויותיו? במעבר ממחלקת שירות החנויות למחלקת הליקוט נלקח ממר X המחשב אשר שימש אותו לצורך מתן שירות לחנויות אך אינו דרוש עוד לצורך עבודת הליקוט. לא מצאנו כי טענתו של X הינה שהמחשב דרוש לו לצורך התארגנות אלא כל שטען X בסעיף 45 לתצהירו כי מטרת ניתוק המחשב האישי שלו הייתה למנוע ממנו גישה להזמנת ספרים דרך המייל. אומנם מהראיות שהובאו בפנינו עלה כי במחלקת הליקוט אין כל צורך במחשב מאחר שההזמנות מתקבלות דרך המסופון, להבדיל ממחלקת שירות לחנויות שההזמנות מתקבלות דרך המייל (עדותו של מר יוסי הררי, עמ' 11 לפרוטוקול שורות 31-28 וכן עמ' 12 שורות 5-1). אשר על כן מסקנתנו היא שהסיבה היחידה שהמחשב נלקח ממנו הינה שתפקיד הליקוט אינו דורש עמדת מחשב. מהעדויות עלה כי ביום 12.1.12 ביקש סגן מנהל המחסן מX לפנות את חפציו האישים לאזורי האחסון של עובדי הליקוט. מר X סירב לפנותם לכן פונו חפציו שהיו במגירות למקום אחר. המגירות לא נפתחו. התנהלות זו של X הינה חלק מהתנהלותו בחודשים האחרונים. קרי, סטימצקי פונה אליו בבקשות ובדרישות הנוגעות לעבודה וX מתעלם או במקרה הגרוע - מסרב. לא מצאנו כל נימוק מדוע נלקח הטלפון הנייד של מר X במהלך חודש 12/11 ולא הובאה כל ראיה על ידי סטימצקי שתפקיד הליקוט אינו דורש טלפון נייד. אשר על כן הננו מורים על השבתו למר X. האם טיפלה סטימצקי כראוי בהתנכלויות כלפי X? לטענת X הוא היה נתון להתנכלויות כלפיו בסטימצקי. אולם לאחר שX התלונן כי נשפך חומר דביק על הכסא בו ישב החליפה סטימצקי מיידית את כסאו. מר X אישר עובדות אלה (עדותו של X, עמ' 3 לפרוטוקול שורות 19-17 וכן עמ' 3 שורות 26-25). יצוין כי אין זה רלוונטי אם X בעצמו הוא זה שהחליף את הכסא (סעיף 40 לתצהיר יוסי הררי). לאחר שX התלונן שכבלי המחשב נותקו, חוברו הכבלים, אם כי לא ברור האם X חיברם בעצמו או מי מטעם סטימצקי עשה זאת. אשר על כן מסקנתנו היא כי אם התנכלו עובדים אחרים למר X הרי שסטימצקי טיפלה בהתנכלויות אלה כראוי, כפי שהבטיחה לX (עדותו של X בעמ' 3 לפרוטוקול שורות 32-31). לא הוכח על ידי המבקש כי ההתנכלויות בוצעו על ידי גורם מטעם סטימצקי. האם שיחת הבירור מהווה התנכלות כלפי X בשל ההתארגנות בסטימצקי? בשיחת הבירור עם X בה נכחו נציגי סטימצקי והממונה עליו הועלו טענות כלפי X, אשר פורטו במכתב הזימון אשר נשלח אליו. כפי שהוכח על ידי המשיבה, אומנם חלה הידרדרות בתפקודו של X במחלקה בה עבד שהתבטאה בין השאר באי עמידה במשימות שהוטלו עליו. בשיחת הבירור הובאו בפני X טענות בדבר ביצוע עבירות משמעת שכללו יציאה להפסקות על דעת עצמו שלא בזמנים שנקבעו לעובדי המחסן ואיחורים קבועים לעבודה תוך התעלמות מהנחיה שניתנה לו על ידי מנכ"לית סטימצקי. בטרם זומן X לבירור נשלח אליו מסמך זימון לשיחת בירור ובו פורטו העובדות שהיוו את הסיבה לזימונו לשיחת בירור. סטימצקי איפשרה לX להתייחס לטענות שהועלו כנגדו בזימון אף טרם שיחת הבירור עצמה ובשיחת הבירור עצמה ניתנה לX הזדמנות לענות על כל הטענות כנגדו. לטעמנו, סטימצקי נהגה כדין נוכח התנהגותו ומעשיו של X, כפי שפורטו לעיל. בסעיף 6 לסיכום שיחת הבירור הבהירה סטימצקי לX כי עליו לשפר תפקודו בנושאים שפורטו בזימון והתריעה בפניו שאם תפקודו בחברה לא ישתפר, תשקול את המשך העסקתו. בכך נהגה סטימצקי באופן מידתי נוכח התנהגותו ותפקודו של X בחודשים האחרונים. סוף דבר: מהראיות שהובאו בפנינו על ידי סטימצקי עולה כי פעולותיה של סטימצקי כלפי מר X נעשו לכאורה מתוך מניעים ענייניים ולא בשל חברותו של מר X בהתארגנות העובדים בסטימצקי. מר X סבר, ככל הנראה, כי גם אם יהיו ליקויים בתפקודו ויעבור עבירות משמעת פעילותו במסגרת ההתארגנות תקנה לו הגנה, ולא היא. הבקשה נדחית. משעסקינן בסכסוך קיבוצי - אין מקום לפסיקת הוצאות. ניתנה היום, ‏‏ג' אדר תשע"ב ‏26 פברואר 2012 , בהעדר הצדדים. הגב' חנה קפלניקוב נציגת עובדים ד"ר אריאלה גילצר-כץ שופטת מר יעקב פרסולנציג מעבידים התנכלות