טענת מניעות והשתק

טענת מניעות והשתק הנתבע 1, בנק הפועלים (להלן: "הבנק"), עותר לסילוק התביעה על הסף מפאת שורה של טעמים - מניעות והשתק, התיישנות, שיהוי, העדר יריבות, ויתור התובע על חלק מטענותיו, חוסר ניקיון כפיים, סעד אקדמי, תביעה קנטרנית וטורדנית ושימוש לרעה בהליכי משפט. בתביעה עותר עו"ד ניסן כספי (להלן: "התובע" או "עו"ד כספי"), להצהיר על בטלותו או פקיעתו של שטר המשכנתא שניתן לבנק על ידי הנתבעת 2, חברת מאירן בע"מ (להלן: "חברת מאירן") ביום 23/2/99 ונרשם ברשם המקרקעין ביום 3/3/99, וכן עותר להצהיר כי בכל מקרה, המשכנתא אינה מבטיחה את חובה של חברת מאירן לבנק, בכל הקשור לסניף רחביה בירושלים, אלא היא מבטיחה רק את החוב בחשבון אחר, זה שבסניף ביאליק. התובע טוען כי הוא בעל מניות בחברת מאירן, ובנוסף, הוא הנושה שלה בהליכי הוצל"פ על סך 1,107,965 ₪ , וכן אוחז בהמחאות שלה לפקודתו על סך של 300,000 ₪, שכולן חוללו. עו"ד כספי טוען, כי סך נשייתו, על פי שטרות בלבד, מסתכם, לכל הפחות, בסך 1,407,965 ₪ . בנוסף, על פי הנטען, רשומה לזכותו של עו"ד כספי הערת אזהרה על קומה מסוימת בנכס נשוא המשכנתא (קומה 7), לפיה קומה זו אינה יכולה להימכר ללא הסכמתו, וזאת להבטחת ההתחייבויות כלפיו. עו"ד כספי מציין, כי חברת מאירן הוקמה בשנת 1996, ובחודש אוגוסט שנת 1997 הועברו אליו 10% מהמניות על ידי מר אריאל אוטולנגי. לטענתו, יתר בעלי המניות בחברת מאירן הם חברת פוקסמור ומשפחת חצור, אשר נציגיה בארץ הם מר רונן חצור ומר יוסי מגל, ו- 10% נוספים מהמניות מצויים בבעלותו של מר רונן יצחקי. עו"ד כספי מציין, כי הבנק טוען לנשייתו בחברת מאירן, מכח שני חובות בשני סניפיו: החוב העיקרי הוא לסניף ביאליק, משם נטלה חברת מאירן את האשראי למימון בניית בניין המשרדים שבבעלותה. הבנק טוען, כי בסניף ביאליק, יתרת החוב היא 34,025,135 ₪, וערבים לו מר רונן חצור ומר יוסי מגל, ולהבטחתו שעבד מר יחזקאל חצור, אביו של מר רונן חצור, מקרקעין מסוימים ברעננה. החוב השני הנטען על ידי הבנק הוא כלפי סניף של הבנק ברחביה בירושלים, ונובע ממיזוגו של בנק אמריקאי לבנק הפועלים בחודש יוני שנת 1999. לטענת הבנק, אביו של התובע ערב לחוב זה, ושעבד כספים להבטחתו, עד לגובה השעבוד. על פי הנטען, נכון ליום 18/1/11 הסתכם החוב בסך 2,662,929 ₪, ולאחר חילוט כספי אביו של התובע בסך 1,701,000 ₪, הסתכם החוב בסך 961,929 ₪ . עו"ד כספי טוען, כי בהיותו נושה של חברת מאירן, ולאור בטלותה או פקיעתה של המשכנתא נשוא ההליך, הרי שהוא נושה, יחד עם הבנק, במעמד זהה, ואין לבנק עדיפות בנשייה לגבי הנכס מכוח המשכנתא. באשר לקומה 7 בבניין, טוען עו"ד כספי, כי מעמדו כנושה עדיף על פני מעמדו של הבנק, ומכאן האינטרס הכלכלי של עו"ד כספי בהצהרה המבוקשת בהליך. מעבר לכך, טוען עו"ד כספי, כי בכל מקרה, המשכנתא אינה מבטיחה את החוב של חברת מאירן לבנק בסניף רחביה, ולכן סכום הנשייה של הבנק בחברה מכח המשכנתא הוא נמוך מזה הנטען על ידי הבנק, בגובה יתרת החוב לסניף רחביה, לאחר חילוט כספי אביו של התובע. בשלב מסוים, הגיש הבנק בקשה למימוש המשכנתא על הנכס, ועו"ד כספי התנגד לבקשת המימוש. בהחלטתו מיום 13/4/11 קבע ראש ההוצל"פ כי הדיון בטענותיו של עו"ד כספי אינו בסמכותו, ועליו לפנות בעניין זה לבית המשפט המוסמך. כאמור, בתביעה הנוכחית עותר עו"ד כספי להצהיר על בטלותו או פקיעתו של שטר המשכנתא שניתן לבנק על ידי חברת מאירן ביום 23/2/99 ונרשם ברשם המקרקעין ביום 3/3/99, וכן עותר להצהיר כי בכל מקרה, המשכנתא אינה מבטיחה את חובה של חברת מאירן לבנק, בכל הקשור לסניף רחביה, אלא היא מבטיחה רק את החוב בחשבון בסניף ביאליק ברמת גן. התביעה הוגשה ביום 6/6/11, והבקשה לסילוק על הסף הוגשה ביום 26/6/11. במסגרת תשובת הבנק לתשות התובע, שהוגשה ביום 23/8/11, צוין כי ביום 30/6/11, אישר ראש ההוצל"פ, במסגרת הליך מימוש המשכנתא, את מכר זכויותיה של חברת מאירן בנכס נשוא התביעה, תמורת סכום של 12.4 מיליון ₪, והתמורה שולמה במלואה לידי כונסת הנכסים. החלטתו האמורה של כב' הרשם דניאל הורוביץ צורפה כנספח לתשובה, ובה נקבע: "1. לאור נימוקי הבקשה אני מאשר המכר ל-חילון חברה ישראלית למכונות ומכשירי נגרות בע"מ תמורת הסך של 12,400,000 ₪ בתוספת מע"מ. 2. כונס הנכסים יגיש דו"ח כספי ויפרט האם קיימות זכויות לצד ג', ואם כן מה מעמדו לעניין חלוקת התמורה ויעתור מראש לקבלת הוראות בקשר לחלוקת התמורה. 3. צו פורמלי להעברת הזכויות יחתם לאחר קבלת מלוא התמורה והגשת הדו"ח". הבנק טוען, כי למעשה, עם אישור המכר מומש שטר המשכנתא, ובשל כך, מוקנית לרוכשת הגנת "תקנת השוק" בהליכי מימוש על ידי רשות, בהתאם להוראות סעיף 34א לחוק המכר, כך שמהות התובענה קשורה לטענות כספיות ולא קנייניות, ותביעתו של עו"ד כספי למתן סעד הצהרתי בדבר ביטול המשכנתא היא למעשה, תביעה למתן סעד אקדמי. סוגיה זו הועלתה במהלך הדיון שנערך לפניי ביום 11/12/11, ובמהלכו טען בא כוחו של עו"ד כספי, בין היתר, כי התביעה אינה אקדמית, למרות מימושו של שטר המשכנתא, מאחר שהיא נובעת, בין היתר, מכוח היותו של עו"ד כספי נושה של חברת מאירן, וקיימת משמעות לסדר הקדימות בקבלת הכספים. בנוסף, טען בא כוחו של עו"ד כספי, כי ככל שהתביעה תתקבל, מן הראוי שהבנק יחויב להשיב לעו"ד כספי את הסכומים שחברת מאירן חבה לו, שכן מעמדו של הבנק אינו עדיף על מעמדו של עו"ד כספי כנושה. בהחלטתי מהדיון האמור, ביקשתי מהצדדים להודיע האם הושגו הסכמות כוללות כלשהן, המתייחסות גם לתביעה זו, או הסכמה נקודתית הקשורה לתביעה הנוכחית. בהודעתם מיום 1/1/12 הודיעו הצדדים, כי לא הושגו הסכמות כלשהן. נראה, כי מימוש המשכנתא אכן עשוי להשליך על מהות הסעד הראוי, באופן עקרוני, להתבקש, אך עם זאת, אין המדובר במהלך המשנה את פני הדברים באופן משמעותי, מבחינת עצם קיומה של התביעה, אלא הוא עשוי להשליך על אופן ניהולה ומתכונתה הראויה. כידוע, הסעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד דרסטי, ולכן מן הראוי לנקוט בו במקרים חריגים ביותר, ורק כאשר ברור כי גם אם יוכחו טענותיו של התובע, הוא אינו זכאי לקבלת הסעד המבוקש (ראו, לאחרונה: ת"א (מחוזי מרכז) 704-04-09 , 719-04-09 עו"ד גלזר נ' הלברשטיין (24/1/10); ת"א (מחוזי תל אביב-יפו) 30695-03-10 אינטל ישראל (74) בע"מ נ' ש. אנפה בע"מ (9/10/11); ה"פ (מחוזי מרכז) 887-06-11 שרשי נדל"ן יזום (2009) בע"מ נ' לנקרי (21/11/11); ת"א (מחוזי חיפה) 7846-06-10 הופמן נ' אוירכמן (12/12/11)). לעתים, נוטה הפסיקה להותיר את בירורן של טענות הסף להליך העיקרי, גם כאשר מדובר בבירור קצר יחסית של סוגיות כהתיישנות או תוקפו של כתב ויתור (רע"א 8862/08 צין טורס חדשה נ' אהרוני (2008); רע"א 7372/09 סיבריה איירליינס נ' עיזבון המנוח גריגורייביך (2010)). בהקשר של סילוק תביעה על הסף מפאת התיישנות, קבע כב' השופט יצחק עמית ברע"א 901/07 מדינת ישראל-הועדה לאנרגיה אטומית נ' גיא-ליפל (19/9/10): "איני מקבל טענת המשיבים כי יש לדחות את הדיון בטענת ההתיישנות ולשלבו בדיון בתיק גופו. מקום בו ההכרעה בטענת הסף של ההתיישנות עשויה להביא לסיום ההתדיינות בתביעה, ובכך לחסוך מהצדדים ומבית המשפט משאבים ניכרים, שומא על בית המשפט לדון בשאלת ההתיישנות כטענה מקדמית... כאמור, מקום בו מתבקשת דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, נקודת המוצא היא שהעובדות הנטענות בכתב התביעה הן נכונות. כאשר הבירור העובדתי-ראייתי בתביעה גופה עשוי להשליך על אופן ההכרעה בסוגיית ההתיישנות, שאלת ההתיישנות לא תידון כטענת סף (השוו רע"א 7372/09 Siberia Airlines נ' עיזבון המנוח אלכסנדר גריגורייביך ז"ל, 23.2.2010). סילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות מצריך זהירות מרובה תוך מתן משקל לזכות החוקתית של הגישה לערכאות (ע"א 2728/06 פלונית נ' מרכז רפואי סורוקה, 24.3.2008) (להלן: עניין פלונית)). מנגד, על בית המשפט לשקול את התכלית ואת הטעמים שבבסיס מוסד ההתיישנות (ע"א 9413/03 אלנקווה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ירושלים, 22.6.2008) (להלן: עניין אלנקווה); ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ירושלים, פ"ד נז(5) 433 פסקה 11 (2003) (להלן: פרשת תלמוד תורה))". (פסקאות 26 - 28 לפסק הדין). (ראו גם: רע"א (מחוזי חיפה) 1663-06-11 אריה חברה לבטוח בע"מ נ' כל ביט בע"מ (21/12/11)). כלומר, במקרים בהם הבירור העובדתי בהליך העיקרי עשוי להשליך על בירורה העובדתי של סוגיית ההתיישנות, מן הראוי להותיר את הדיון בסוגיית ההתיישנות להליך העיקרי, וכאשר אין הדבר כך, ניתן לברר את טענת ההתיישנות כטענת סף בשלב המקדמי של ההליך. למעשה, עקרון זה עשוי להיות רלוונטי לגבי כל טענת סף, שבגינה מוגשת בקשה לסילוק על הסף. בפסק הדין בבע"מ 8329/10 פלוני נ' פלונית (16/12/10), קבע כב' השופט יורם דנציגר: "... סילוק על הסף של תביעה מהווה צעד דרסטי בו ינקוט בית המשפט במשורה [ראו למשל: רע"א 8862/08 צין טורס חדשה נ' אהרוני (לא פורסם, 1.12.2008)]. במקרה זה נשענות טענות המבקש על מסמכים אשר לא צורפו לכתב התביעה. העובדה כי יש צורך להישען על מסמכים כאמור מלמדת כי אין לסלק על הסף את התביעה מחמת העדר עילה: 'הכלל הוא, שהעדר עילה צריך להתגלות על פני כתב התביעה עצמו מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל-פי העובדות, המהוות את עילת התביעה, יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תמחק באיבה' [ראו: ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721, 724 (1983), וכן השוו: רע"א 1383/07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נ' שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פסקה 19 לפסק הדין; משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי-הלכה למעשה, כרך א' 645-646 (מהדורה 15, 2007)]". (פסקה 5 לפסק הדין). בהתאם לעקרונות אלה, יש לבחון את טענות הסף המקדמיות בענייננו. התיישנות הבנק טוען בבקשתו, כי עו"ד כספי היה מודע לקיומה של המשכנתא, שנרשמה על הנכס לטובת הבנק, בראשית שנת 1999, לכל המאוחר, והכיר בתוקפה. מודעתו והסכמתו של עו"ד כספי לקיומה ותוקפה של המשכנתא נובעות מהמסמכים שצורפו לתביעה וכן מההסכם שנערך בינו לבין חברת מאירן, אשר מכוחו נרשמה לטובתו הערת אזהרה הכפופה למשכנתא. לפיכך, טוען הבנק, כי עילת התביעה הנטענת התגבשה כבר במהלך שנת 1999, ולכן היא התיישנה, לכל המאוחר, בשנת 2006. הבנק מציין, כי המקרקעין שועבדו לטובתו, לשם הבטחת חובותיה של חברת מאירן, עוד במהלך שנת 1997, באמצעות שטר משכנתא קודם, אשר נחתם על ידי חברת רדד ייצור ושיווק בע"מ, אשר מכרה לחברת מאירן את המקרקעין. בתגובתו, טוען עו"ד כספי, כי רישום המשכנתא יצר זכות במקרקעין (הגם שחסרת תוקף, לטענתו), ומכאן שמדובר בתביעה במקרקעין, ועל פי סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, תקופת ההתיישנות במקרקעין מוסדרים חולפת רק לאחר 25 שנים. בנוסף, טוען עו"ד כספי, כי לא נטען כלל להתיישנות הסעד השני בתביעה, למתן הצהרה לפיה המשכנתא אינה מבטיחה את חובה של חברת מאירן בסניף רחביה בירושלים. בתשובתו לתגובה, טוען הבנק, כי מאחר שההצהרה המבוקשת בדבר בטלות שטר המשכנתא היא כעת אקדמית בלבד, שכן הנכס מומש והמשכנתא נאכפה, הרי שהתביעה היא כעת בעלת משמעות כספית בלבד, ואין לה משמעות קניינית, וממילא ההכרעה בהליך אינה צפויה להשפיע על זכויות קנייניות. לפיכך, לטענת הבנק, אין המדובר ב"תובענה במקרקעין", לעניין התיישנות. איני שותף לטענת הבנק. בענייננו, התביעה נסבה כרגע, כל עוד לא שונתה, על פקיעתו או בטלותו של שטר משכנתא. מאחר שמשכנתא רשומה היא זכות קניינית (ע"א 9380/09 נספיר בע"מ נ' עו"ד אמנון לורך- כונס הנכסים הזמני (10/10/11)), ונראה שאין מחלוקת שמדובר במקרקעין מוסדרים, הרי שהמסקנה היא, שטרם חלפה תקופת ההתיישנות של 25 שנים (ראו והשוו: ת"א (מחוזי חיפה) 388-08 קרן קיימת לישראל נ' עיזבון המנוח ח'טיב ז"ל (1/1/12)). שיהוי הבנק טוען בבקשתו, כי אין מחלוקת, שעו"ד כספי היה מודע לקיומו של החוב ולקיומה של המשכנתא, כבר בשנת 1999, ובמשך תקופה של למעלה מעשור, המשיך הבנק והעמיד לחברת מאירן אשראים, ושינה את מצבו לרעה, כאשר הוא נסמך על שעבוד המקרקעין כבטוחה שהועמדה לו על ידי החברה, בעוד שעו"ד כספי נמנע מלהעלות את טענותיו במשך תקופה של למעלה מעשור מהמועד שבו נודע לו על שעבוד הנכס. הבנק טוען, כי הימנעותו של עו"ד כספי מלעתור לקבלת הסעד במשך תקופה כה ארוכה היא בגדר שיהוי חריג השולל ממנו את האפשרות לעתור לקבלת סעד מן היושר. כידוע, בית המשפט ישלול סעד מבעל דין רק במקרים חריגים, הקשורים בנסיבותיו המיוחדות של המקרה, הטעונות הוכחה. על פי הפסיקה, במסגרת שיקול דעתו, על בית המשפט לבחון האם יש בשיהוי משום ביטוי לויתור על זכות או אם הורע מצבו של הנתבע עקב השיהוי. נטל השכנוע להראות קיומן של נסיבות המצדיקות את קבלת טענת השיהוי, הוא על הטוען לשיהוי (ת"א (מחוזי חיפה) 388-08 קרן קיימת לישראל נ' עיזבון המנוח ח'טיב (1/1/12)). בתגובתו לבקשה, מתכחש עו"ד כספי לטענה שלפיה הוא השהה או ויתר על זכויות החתימה שלו בחברת מאירן, ומפנה להוראות בהסכמים שונים, המעידות, לשיטתו, על כך שלא זנח את טענותיו. בנוסף, טוען עו"ד כספי, כי הוא עצמו עשוי לטעון, כי הבנק השתהה בנקיטת הליכים למימוש המשכנתא, ובכך גדל חובה של חברת מאירן כלפי הבנק בסכומים משמעותיים. לטענת עו"ד כספי, היה באפשרות הבנק להפסיק את מתן האשראי לחברת מאירן, לדרוש את הסדרת תקפות המשכנתא וכן לנקוט בפעולות נוספות המתבקשות, אך הבנק לא עשה דבר. המענה שניתן על ידי עו"ד כספי לטענת השיהוי, ובייחוד הטענה בדבר קיומם של הסכמים המעידים על כך שהוא כלל לא השתהה ולא ויתר על זכויותיו כלפי הבנק, ראויים אכן לבירור ודיון ענייני, שמקומו אינו במסגרת הבקשה הנוכחית. לפיכך, ובהתחשב בכך שסילוק תביעה על הסף מפאת שיהוי הוא מהלך שיינקט רק במקרים חריגים, הבנק לא הוכיח את קיומן של נסיבות המצדיקות את קבלת טענת השיהוי ואין הצדקה לסילוק התביעה על הסף מפאת שיהוי. העדר יריבות והעדר מעמד לעו"ד כספי כתובע הבנק טוען בבקשתו, כי הבעלות במקרקעין המשועבדים רשומה במלואה על שם חברת מאירן, ושטר המשכנתא נחתם ביום 23/2/99 על ידי חברת מאירן באמצעות מנהליה, מר רונן חצור ומר יוסף מגל, ואילו עו"ד כספי הוא צד ג' למשכנתא, ובעל אינטרס אישי זר, שאינו בעל זכות קניינית במקרקעין, אשר כל מטרתו היא לנסות ולפגום במשכנתא שניתנה על ידי חברת מאירן על מנת לנסות ולשפר את מעמדו כנושה בחברה. הבנק טוען, כי עו"ד כספי אינו מתיימר לטעון כי חברת מאירן או מי מטעמה התכחשו לתוקפו של שטר המשכנתא או לתוקפו של השעבוד, לפני הגשת התביעה הנוכחית, ואכן, חברת מאירן לא התנגדה לבקשה למימוש המשכנתא ולא התנגדה לבקשת הבנק למינוי כונס נכסים על זכויותיה במקרקעין. הבנק מבהיר, כי אין המדובר בתובענה נגזרת, שכן עו"ד כספי לא קיבל את אישורו של בית המשפט המוסמך לשם הגשתה. בתגובתו, מבהיר עו"ד כספי, כי הוא טען באופן מפורש שתביעתו היא כנושה של חברת מאירן וכבעל מניות בחברת מאירן. בנוסף, מפנה עו"ד כספי לכך שכב' ראש ההוצל"פ הורה לבנק להמציא את בקשת הכינוס לחייבים ולבעלי הזכויות בנכס, והורה להם להגיב לבקשת הכינוס. עו"ד כספי מצטט מהחלטתו מיום 6/6/11 של כב' ראש ההוצל"פ, שלפיה: "לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הנני רואה לנכון להסב את תשומת ליבה של כונסת הנכסים כי עליה לנהוג במשנה זהירות בכל הנוגע לעדכונם השוטף של בעלי החברה החייבת בכל הנוגע להליכי המכר. כל בקשה או דו"ח, לחייבת, ובמקרה זה- לאור הטענות שהועלו בדבר יריבות בין בעלי המניות- היה על כונסת הנכסים להמציא הבקשות והדו"חות לשני בעלי המניות הניצים. יחד עם זאת, מאחר ונראה כי ממילא מודעים בעלי המניות לנעשה ולא נמנעה מהם האפשרות להפנות מציעים מטעמם לרכישת הנכס, הם אינם חולקים על השמאות והם אף השתתפו בישיבת ההתמחרות שנערכה, לא מצאתי לנכון לבטל את ההתמחרות. מאידך, ובכדי למנוע טענות בענין זה, אני מוצא לנכון לתן ארכה של 15 יום לבעל המניות עו"ד כספי להציע רוכש מטעמו, לרכישת הנכס...". בנוסף, טוען עו"ד כספי כי טענת הבנק שלפיה אין לו כל מעמד סותרת את טענתו האחרת שלפיה, כביכול, עו"ד כספי נהנה מהאשראי שניתן לחברת מאירן באופן עקיף, בהיותו בעל מניות בה. עו"ד כספי מפנה למסמך מסוים, שצורף כנספח 2 לבקשת הסילוק על הסף, שבו מביע מר רונן חצור את הסכמתו למתן צו לאכיפת שטר המשכנתא, ובסיומו נכתב: "מובהר כי מדובר בהחלטה מהותית בחברה ונוכח חילוקי דעות בין בעלי המניות בחברה, לא עלה בידי לקבל את הסכמתם של יתר בעלי המניות ויש לפנות אליהם ישירות". לטענת עו"ד כספי, מסמך זה מעיד על הכרחיות הסכמתו וחתימתו על המשכנתא, השוללת את עמדת הבנק בדבר העדר מעמדו בהליך הנוכחי. עו"ד כספי מוסיף, כי מעמדת הבנק משתמע, כביכול, כי רק מי שהוא צד למשכנתא רשאי לטעון לבטלותה, אך טענה זו אינה נכונה, שכן משמעותה היא שצדדי ג' שנפגעו מהתקשרות חוזית או קניינית לא יוכלו לתבוע את נזקיהם כתוצאה מההתקשרות. בתשובתו לתגובה, חוזר הבנק וטוען כי זכות התביעה העקרונית מוקנית לחברת מאירן בלבד, שכן המשכנתא נרשמה על זכויותיה במקרקעין, בעוד שעו"ד כספי נעדר זכויות כלשהן במקרקעין ולכן אין לו כל מעמד לקבלת סעד בנוגע לזכויותיה של חברת מאירן, וככל שהוא סבור כי נפל פגם בהתקשרות בהסכם המשכנתא עם הבנק וברישום המשכנתא בפנקסי המקרקעין, היה עליו להגיש תביעה נגזרת בשם החברה. התובע לא הגיש למעשה תביעה "ישירה" כנגד חברת מאירן, אשר מבוססת במוצהר על סעיף 191 לחוק החברות, תשנ"ט - 1999, שכן אם היה עושה כן, הייתה מוקנית הסמכות העניינית לדון בתביעה כזו מסורה בידי המחלקה הכלכלית. הסיטואציה שהתובע מנסה "לצייר" בתביעתו נוגעת בבסיסה למעין תחרות בין שני נושים של החברה, והוא יוצא כנגד העדיפות המוקנית לבנק מכוח המשכנתא. כך, גם אם מועלות כנגד החברה טענות שונות מצדו, כבעל מניות, עדיין מדובר ב"תקיפה עקיפה", או בעניין אגבי, שניתן לדון בו במסגרת התביעה הנוכחית. מניעות והשתק בהקשר מעט דומה לטענת השיהוי, טוען הבנק, כי במהלך כל התקופה הרלוונטית, עו"ד כספי היה מודע לקיומה של המשכנתא והכיר בתוקפה, ועל כך מעידים סעיפים בהסכמים שונים. כך לדוגמא, סעיף 4.6.5 להסכם מיום 26/2/99, שנחתם בין חברת מאירן לבין עו"ד כספי, מבהיר כי הנכס נשוא התביעה משועבד לבנק הפועלים, וכיום כל עסקה בנכס כפופה לאישור הבנק ולהמחאת הכספים. בנוסף, במסגרת ההסכם מיום 1/11/01 נאמר כי לחברת מאירן הלוואות נוספות במסגרת הסכמי הליווי של הבנק, המסתכמים בסך של 17,581,365 ₪ , ומובטחים בשיעבוד על הנכס. הבנק טוען, כי עו"ד כספי העלים מבית המשפט עובדות רלוונטיות ומהותיות המייתרות מהיסוד את טענותיו, ובכלל זאת, נמנע מלצרף לכתב התביעה הסכם נוסף שנערך בינו לבין חברת מאירן ביום 16/3/99, סמוך לאחר רישומה של המשכנתא נשוא התובענה, מכוחו נרשמה הערת אזהרה לטובת עו"ד כספי בדבר התחייבות חברת מאירן להימנע מביצוע עסקה בכפוף למשכנתא, שניתנה באמצעות מר רונן חצור ומר יוסף מגל, שהם מורשי החתימה החתומים על שטר המשכנתא נשוא התובענה. לטענת הבנק, רישום המשכנתא קיבל ביטוי פומבי במסגרת מרשם מיום 15/3/99, המתנהל אצל רשם החברות, וחזקה על עו"ד כספי, בהיותו בעל מניות בחברת מאירן, כי היה מודע לקיומו של השעבוד שנרשם אצל רשם החברות. מעבר לכך, טוען הבנק, כי לאחר נקיטת הליכי מימוש המשכנתא עתר עו"ד כספי בפני כונסת הנכסים ובפני רשם ההוצל"פ בבקשה לאפשר לו להשתתף בהליכי ההתמחרות ולרכוש את זכויות חברת מאירן בנכס תוך מימוש המשכנתא. הבנק טוען, כי גם מטעם זה מנוע עו"ד כספי מלהעלות את טענותיו במסגרת ההליך. בתגובתו, טוען עו"ד כספי, כי טענות הבנק בדבר מניעות וויתור מצדו הן טענות מסוג "הודאה והדחה", שכן הבנק אינו מכחיש את זכויות החתימה של עו"ד כספי בחברת מאירן, בטרם נחתם שטר המשכנתא, אלא הוא טוען, כי עו"ד כספי ויתר או הציג מצגים השוללים, כביכול, את זכות החתימה שהייתה לו, ובכך שוללים את טענתו בדבר חוסר תוקפה של המשכנתא. לטענת עו"ד כספי, לא הוכחו יסודות טענת ההשתק, שכן הבנק לא הראה כי הסתמך על מצגיו של עו"ד כספי וכי שינה את מצבו לרעה בעקבות הסתמכות זו. עו"ד כספי טוען, כי להסתמכותו הנטענת של הבנק אין כל רלוונטיות, שעה שהמשכנתא נחתמה שלא כדין. לעצם העניין, מתייחס עו"ד כספי להוראותיהם השונות של ההסכמים המאוזכרים בבקשה, ומסביר כיצד למעשה, הוא לא ויתר במסגרתן על זכויות החתימה שלו, ובנוסף, הוא הכפיף את קיום התחייבויותיו לקיום התחייבויותיה של חברת מאירן, ולמעשה, הערת האזהרה הייתה בגדר בטחון נוסף למקרה שחברת מאירן תשוב ותפר את התחייבויותיה. עו"ד כספי מצטט את הוראות ההסכמים הרלוונטיות, ומדגים כיצד, לטענתו, הציטוטים שהובאו בבקשת הבנק אינם שלמים ואינם מדויקים. בתשובתו לתגובה, מבהיר הבנק, כי עו"ד כספי הסכים, במסגרת הסכמים מסוימים, לכך שחברת מאירן תוסיף לפעול ולהתנהל באופן שגרתי במשך תקופה של שנים רבות אל מול כל צד שלישי, ולרבות הבנק, מבלי שיידרשו לכך אישורו או חתימתו. לטענת הבנק, במהלך תקופה זו, התקשרה חברת מאירן בהתקשרויות רבות אל מול צדדי ג' כגון קבלנים, ספקים, רוכשי יחידות בנכס ושוכרים ובכלל זאת התקשרויות ליצירת המשכנתא. לדעתי, העדר הסכמה ראשונית בין הצדדים לגבי הוראות ההסכמים ומשמעותן (ואף מחלוקת לגבי נוסחן המדויק) מדגיש את הצורך בבירורן במסגרת ההליך העיקרי, ובחינת השלכותיהן על התחייבויותיו וזכויותיו של עו"ד כספי. בנוסף, נדרשת בחינתם של המצגים הנטענים שהוצגו על ידי עו"ד כספי כלפי גורמים שונים, וזאת על רקע הוראותיהן הרלוונטיות של ההסכמים השונים, אשר תידונה בהמשך ההליך. בירור זה, מעצם טיבו, ראוי להיערך במסגרת שלב ההוכחות, ואין מקומו בדיון בבקשה המקדמית הנוכחית. לפיכך, אין גם אפשרות לשלול, כבר בשלב מקדמי זה, את נכונות טענותיו של עו"ד כספי, וממילא אין אפשרות לקבוע מסקנה כלשהי בדבר מניעות או השתק מצידו. בהתאם לכך, גם לא ניתן ולא ראוי להביע כעת מסקנה כלשהי לגבי טענת הבנק לפיה עו"ד כספי זנח את כל טענותיו לגבי זכויות החתימה בחברת מאירן, במסגרת הסכם מסוים שנערך ביום 1/11/01. כאמור, קיים צורך בבירור עובדתי וענייני של עמדת עו"ד כספי, כפי שהובעה במסגרת התביעה. בנוסף, לא התרשמתי כי טענותיו של עו"ד כספי הן מופרכות או שהועלו בחוסר תום לב. לאור זאת, ובניגוד לעמדת הבנק, איני סבור כי התביעה היא טרדנית וקנטרנית או שהוגשה תוך חוסר ניקיון כפיים או שימוש לרעה בהליכי משפט. לאור האמור, נדחית הבקשה לסילוק על הסף. הוצאותיה, בסך 10,000 ₪, לפי תוצאת פסק הדין. עם זאת, לאור מימוש שטר המשכנתא, וההשלכה שעשויה להיות לכך על מהות ההליך והסעדים הנתבעים, יוכל התובע לשקול, האם אין מקום לבקש את תיקונה של התביעה. השתק / דיני מניעות