1. מהות הבקשה הבקשה שבפניי הינה בקשה להורות למשיבים שלא להעסיק או לפנות ולהציע תעסוקה למי מעובדי המבקשות או מנהלי תיקי הלקוחות של המבקשות; צו מניעה זמני אשר יאסור עליהם לתת שירותים בתחום עיסוקן של המבקשות למי מלקוחות המבקשות באופן ישיר או עקיף ולאסור על המשיבים להגיע לכנסים ולאירועים אשר מפיקות המבקשות עבור לקוחותיהם. צווים אלה התבקשו במעמד צד אחד. כמו כן התבקש בית משפט ליתן צו מניעה רחב יותר לאחר דיון במעמד הצדדים, האוסר על המשיבים להתחרות במבקשות. זאת עד למתן פסק דין בהליך העיקרי או למשך תקופה של 24 חודשים אשר תחילתה מתום ההודעה המוקדמת שמסרו המשיבים 1 ו- 2 משה הוכמן ואריה שכטר (להלן: "הוכמן" ו- "שכטר" - בהתאמה). הבקשה הוגשה במסגרת כתב תביעה בו התבקשו צווי מניעה קבועים כמפורט לעיל ואף הוגשה תביעה כספית בסכום של 3.8 מיליון ₪. בבקשה נאמר כי המבקשת 2 הוכמן את שכטר - עידן חדש בתיירות בע"מ (להלן: "עידן חדש") היא חברה העוסקת בארגון והפקה של כנסים, נופשים ואירועים עבור לקוחות עיסקיים. המבקשת 1 המילניום השלישי - תיירות ונופש החזקות בע"מ (להלן: "מילניום") היא חברת האם של עידן חדש ומחזיקה במלוא מניותיה. המשיבים היו המייסדים של עידן חדש ובסוף שנת 2004 מכרו את עידן חדש למילניום. המשיבים הפכו לשותפים במילניום ומחזיקים בחלק ממניותיה. עוד נקבע כחלק מהסכם מכר המניות כי המשיבים 1 ו- 2 ינהלו את מילניום, עידן חדש וחברה נוספת. נטען בבקשה כי המשיבים החליטו לגנוב את פעילותה של עידן חדש ולצורך זאת הקימו לפני מספר שבועות את המשיבה 3 הוכמן ושכטר הפקות בע"מ (להלן: "החברה"). מסתבר כי המשיבים מנצלם את קשריהם עם עובדי עידן חדש, עם ספקי השירותים של עידן חדש ועם לקוחותיה כדי להפעיל עליהם לחץ במטרה שכולם יערקו לחברה שהקימו. ביום 21.11.11 הודיע מאיר טיבי (להלן: "טיבי") מנהל תיק לקוחות בעידן חדש על סיום הקשר החוזי עימה ועל כוונתו לעבוד בחברה. המשיבים 1 ו- 2 חתומים על הסכמים אשר אוסרים עליהם מפורשות להתחרות בעידן חדש 24 חודשים מהיום שיחזירו את מושכות הניהול אשר הופקדו בידיהם. בבקשה פורטו הצדדים, החתימה על הסכם מכר המניות מיום 11.11.04 (להלן: "הסכם מכר המניות"), תוארה העיסקה על פי גרסת המבקשות והתחייבות המשיבים לאי תחרות ושמירה על סודיות. המבקשות הסבירו כי המודל העיסקי העומד בבסיס פעילות עידן חדש, בנוי על התקשרות בהסכמים מול מנהלי תיקי לקוחות אשר משווקים באופן בלעדי מטעם עידן חדש כנסים, נופשים ואירועים עבור לקוחות עיסקיים של קבוצת אי.די.בי. יש לציין כי בשנת 2009 רכשה אי.די.בי תיירות 2009 בע"מ את אדנים אחזקות ותיירות בע"מ המחזיקה ב- 80% במניות מילניום, כאשר המשיבים 1 ו- 2 מחזיקים ב- 20% ממניותיה. נאמר בבקשה כי עידן חדש מספקת עבור מנהלי תיקי הלקוחות את הפלטפורמה הלוגיסטית לשירותים הנמכרים ואף מעמידה לרשות מנהלי תיקי הלקוחות צוות אופרציה המורכב מעובדים שכירים של עידן חדש. עזיבת מנהלי תיקי לקוחות גורמת במרבית המקרים לעזיבתם של לקוחות המקושרים עימם. נטען כי הוכמן ושכטר פועלים לשם העברת עובדים ומנהלי תיקי הלקוחות לחברה החדשה שהקימו. נאמר כי מעבר לדין הכללי נקבע בסכם מכר המניות כי הוכמן ושכטר לא יתחרו בעידן חדש במשך שנתיים מהיום בו הפסיקו לנהל את הפעילות. המבקשות הפנו בעניין זה לסעיפים 7-5 לנספח 5 של הסכם ההעסקה שהוא נספח להסכם מכר המניות. סעיפים אלה קבעו איסור תחרות בזמן ההעסקה, איסור שידול לקוחות ואיסור תחרות לתקופה של 24 חודשים מתום ההודעה המוקדמת, לאחר סיום עבודתם. בעת האחרונה התגלעו מחלוקות בין הוכמן ושכטר לבין יתר בעלי המניות במילניום והם הודיעו שהם מפסיקים לנהל את המיזם המשותף. בתקופת הביניים, לאחר ההודעה על הכוונה לעזוב ועוד בטרם עזבו באופן פורמאלי את עידן חדש, החלו לצוץ שמועות בדבר כוונת המשיבים להקים חברה חדשה וכן שמועות בעניין גישושים עם העובדים בעידן חדש כדי שיחברו אליהם לחברה החדשה. כאמור, עד למועד הגשת הבקשה הצליחו המשיבים לשכנע את טיבי, אשר הודיע שהוא עוזב את עידן חדש לטובת החברה החדשה. כך שוכנעה גם גב' וייס שהיתה אף היא מנהלת תיקי לקוחות. נטען כי עזיבתם תגרום לנזק של שמונה מיליון ₪ בגין עזיבת לקוחות שונים אשר נוהלו על ידם. כמו כן נאמר כי המשיבים מפעילים לחצים כבדים על שתי מנהלות בכירות ומנסים לשדל אותן לעזוב לחברה החדשה. נטען כי המשיבים מתקשרים לטלפונים הניידים של עובדים שכירים ומנהלי תיקי לקוחות ואף מנהלים איתם פגישות במטרה לשדל אותם לעבור אליהם. כך נעשו גם ניסיונות לשדל לקוחות של מילניום לעבוד עם החברה החדשה. נטען כי קיימות ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה; כי על פי הפסיקה יש לאכוף את תנית אי התחרות עליה חתומים המשיבים במסגרת הסכם מכר המניות; כי יש להגן על סודות מסחריים של המבקשות וכי קיימות עילות נוספות לפי דיני החברות ודיני הנזיקין. נטען כי אי מתן הצו יגרום למבקשות נזק בלתי הפיך שכן המשך עריקת מנהלי תיקי הלקוחות עלול להותיר את המבקשת 2 כקליפה ריקה. 2. תגובת המשיבים בתגובת המשיבים נטען כי המבקשות הסתירו את העובדה כי תנית אי התחרות קבועה בהסכם ההעסקה של המשיבים, אשר אין לראות בו כחלק מהסכם מכר המניות. בסעיף 9.3 להסכם מכר המניות קבועה אכן תנית אי תחרות אשר לא נזכרת בבקשה, אולם תקופת אי התחרות על פי סעיף זה הסתיימה במרץ 2007. מדובר למעשה בסכסוך המצוי בתחום דיני העבודה אשר הסמכות לדון בו מסורה לבית הדין לעבודה. המבקשות הסתירו את העובדה כי מתנהלים הליכים מקבילים שכן המשיבים הגישו כנגד מילניום תביעה בבית הדין לעבודה, אשר במסגרתה נידון הסכם ההעסקה של המשיבים אשר כולל בתוכו את תנית אי התחרות. מטעמים אלה, בין היתר, נטען כי יש לראות במבקשות כמי שבאו לבית משפט לבקש סעד זמני בחוסר ניקיון כפיים. עוד הועלתה טענת שיהוי שכן נטען שבחודש אוגוסט 2011, במסגרת פגישה שנערכה במשרדו של מר דנקנר, אמרו המשיבים שהם מתכוונים לפתוח חברה חדשה שתתחרה בעידן חדש. יתרה מזאת, כאשר הוגשה התביעה לבית הדין לעבודה בספטמבר 2011 כבר ידעו המבקשות שהמשיבים מתכוונים להתחרות בהן. באשר לתניות אי תחרות בהסכם העסקה - ההלכה היא שיש לצמצם באופן ניכר את התוקף הניתן לתניות אי תחרות בהסכמי העסקה ויש לייחס משקל מוגבל בלבד לתנית אי תחרות המצויה בהסכם העסקה. עוד נטען כי אין למבקשות כל סוד מסחרי ראוי להגנה. המבקשות אף לא הקנו למשיבים הכשרה מיוחדת והמשיבים הם שהעניקו למבקשות במשך תקופה של כ- 7 שנים מניסיונם הרב ומהכשרתם בתחום הפעילות של עידן חדש, אשר נצברו בטרם התקשרותם עם מילניום למכירת עידן חדש. האינטרס של המעסיק במסגרת הסכם ההעסקה מקבל ביטוי בסעיף 5.4 להסכם, בו קבעו הצדדים כי הוכמן ושכטר מתחייבים לעבוד במשך 4 שנים ולא להתפטר קודם לכן ואינטרס זה הוגשם במלואו. אין לכן מקום לאכוף את תנית אי התחרות המצויה בהסכם ההעסקה. המידע הנטען אשר מצוי בידי מנהלי תיקי הלקוחות לא רק שהוא בבעלות אותם מנהלי התיקים, אלא בכל מקרה המידע ביחס ללקוחות אינו עולה כדי סוד מסחרי. המידע לגבי הלקוחות מפורסם ברבים, למבקשות אין לקוחות בלעדיים ויכולת הארגון של האנשים, מנהלי התיקים, היא הסוד האמיתי. המידע אשר מצוי ברשות המשיבים הוא חלק מהכישרון והידע האישי שלהם. עוד נאמר כי גם בחינת הדין הכללי מחייבת את דחיית הבקשה. התניה הרלוונטית מצויה כאמור בהסכם מכר המניות המחייב את הצדדים. שם נקבעה תנית אי תחרות לתקופה של 24 חודשים ממועד מכירת המניות ומועד זה עבר כאמור עוד בשנת 2007. אין כל התחייבות חוזית אשר מחייבת את שכטר והוכמן שלא להתחרות בעסקי החברה אשר נמכרה שבע שנים קודם לכן, אלא למשך השנתיים הראשונות. עוד נטען כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבים אשר נאלצים להקים עסק חדש מאפס. המשיבים עוסקים בתחום הכנסים מעל 25 שנה ומתן הצו יפגע בחופש העיסוק ובחופש ההתקשרות שלהם. 3. ההליכים בין הצדדים ביום 24.11.11 התקיים דיון במעמד הצדדים. במסגרת דיון זה הסכימו המשיבים שלא לדבר, לפנות או להעסיק עד ליום 6.12.11 למי מעובדי החברה באותו מועד או למנהלי תיקי הלקוחות של החברה באותו מועד, למעט מאיר טיבי, שחר וייס, אלון ועקנין, אפרת שבתאי ונגה בן צבי - אלא אם כן תודיע על חזרתה לעבודה. עוד נקבע כי הדיון במעמד הצדדים יתקיים ביום 6.12.11. ביום זה התקיים דיון במהלכו נחקר מר איתן טיש מטעם המבקשות (להלן: "טיש") והמשיבים הוכמן ושכטר אשר תצהיריהם תמכו בכתבי הטענות. בסופו של הדיון, ניתן צו לסיכומים. כמו כן ניתן אישור למשיבים להשתתף בחתונה של אחר מעובדי המבקשות. אולם, הובהר כי לא ניתן לשדל אנשים לעזוב את המבקשות. ביום 12.12.11 הגישו המבקשות הודעה בה נאמר כי המשיבים ניצלו את החתונה ושלחו שליחים מטעמם - העובדים ומנהלי התיקים אשר עזבו את המבקשות בשידול המשיבים - כדי להעביר לעובדים ולמנהלי התיקים מסר על פיו עליהם "לערוק" עוד באותו יום שכן צפויה להתקבל החלטה על הקפאת המצב. נאמר כי החל מיום 10.12.11 הודיעו שניים נוספים שהם עוזבים את המבקשות ועוברים למשיבים, בעוד יתר העובדים דורשים התחייבות שהם יוכלו לעבור למשיבים גם לאחר החלטת בית משפט שכן אחרת יעזבו מייד. ההודעה נתמכה בתצהירו של טיש. בתגובה נאמר כי מדובר בטענה מופרכת של המבקשות, אשר בתמיכה לה הוגש תצהיר טיש אשר כלל לא היה בחתונה. כמו כן, מוסתרת העובדה כי אותן מנהלות תיקים עזבו את עידן חדש עוד קודם לקיומה של החתונה. בתצהירו של שכטר נאמר כי שכטר והוכמן לא שוחחו עם אנשי החברה על העזיבה וטענותיו של טיש שקריות. לאחר בירור שערך עם טיבי הסתבר לשכטר ששתי מנהלות תיקי הלקוחות עזבו את עידן חדש ביום 8.12.11, כאשר החתונה התקיימה רק בערב יום החמישי. אין כל מקום לטענה של טיש שרק ביום ראשון הודיעו המנהלות על עזיבתן. אחת ממנהלות התיקים כלל לא הופיעה לחתונה. בתשובה לתגובה טענו המבקשות כי טיש הצהיר לגבי מה ששמע מהעובדים וממנהלי תיקי הלקוחות וכי הצהיר שהמשיבים שלחו שליחים. עוד נאמר כי שכטר מאשר את הדברים בתצהירו, בכך שהוא מודה שטיבי הוא הגורם מטעם המשיבים שעומד בקשר עם עובדים ומנהלי תיקי לקוחות בעידן חדש. עזיבת שני מנהלי התיקים הנוספים, כמו העובדה שעובדים נוספים פנו ישירות לטיש ביום ראשון בבוקר תוך הבהרה שקיבלו מסרים מהמשיבים לערוק מהר, מדברת בעד עצמה. 4. דיון והחלטה א.       שיקולי בית משפט בבקשה למתן סעדים זמניים בספרו סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית) מסביר א. גורן כי מטרת הסעדים הזמניים השונים מיועדת בעיקר לשמירת מצב קיים אשר עלול להשתנות אם לא יינתן צו זמני. "הענקתו של סעד זמני נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה, שאם לא כן, עלול הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה". כמו כן, מיועד הסעד הזמני להבטיח קיומו של הליך ולא רק את ביצועו היעיל של פסק הדין. מבהיר גורן בספרו, בעמ' 484, כי לפעמים קשה לקבוע אם יש בסעד זמני משום שמירת המצב הקיים או שינויו, כלומר האם הסעד הזמני המבוקש הוא צו מניעה או צו עשה. כאשר שוקל בית משפט אם יש מקום לתת סעד זמני עליו להשתכנע, בין היתר, בדבר קיומה לכאורה של עילת תביעה; להביא בחשבון את מאזן הנזקים ולבחון האם הוגשה הבקשה בתום לב ואם מתן הסעד ראוי וצודק בנסיבות העניין. מובהר כי אין בזהות בין הסעד הזמני לבין הסעד המבוקש בתובענה כדי להצדיק אי מתן סעד זמני. התקנה הרלוונטית היא תקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי אשר קובעת כלהלן: "הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית משפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בהוראות המיוחדות בפרק זה, הנוגעים לסעד הזמני המבוקש". בין יתר ההוראות המצויות בתקנות קיימת הוראה בדבר שיקול מאזן הנוחות, כאמור בתקנה 362 (ב) (1) והוראה בדבר שיקולי יושר כאמור בתקנה 362 (ב) (2). ב. האם יש מקום למתן הסעדים המתבקשים - ההסכמים בין הצדדים לבקשה צורף כנספח 1 - הסכם מכירת מניות בין מילניום, עידן חדש, הוכמן ושכטר. בהסכם זה, אשר נחתם כאמור ביום 11.11.04, נאמר כי הוכמן ושכטר מחזיקים בחלקים שווים ב- 100% של עידן חדש ומילניום שהיא חברה ציבורית הנסחרת בבורסה. הצדדים מבקשים להתקשר ביניהם בעיסקה לפיה תרכוש מילניום את מלוא מניות עידן חדש מאת הוכמן ושכטר. המועד הקובע בהסכם זה נקבע שבעה ימי עסקים מהמועד בו יושלמו התנאים המתלים הקבועים בהסכם. להסכם צורפה רשימת עובדי עידן חדש והתנאים הסוציאליים הרלוונטים וזאת בנספח 2.9.1 להסכם. עוד צורפה רשימת הקבלנים העצמאיים המגישים שירותים לחברה, שהם למעשה מנהלי תיקי הלקוחות. רשימה זו צורפה בנספח 2.9.2 להסכם. כמו כן צורפה להסכמה רשימת ההסכמים המהותיים שעידן חדש קשורה אליהם בנספח 2.10.1. סעיף 6.5 קבע חובת סודיות בתקופת הביניים עד להשלמת העיסקה. סעיף 7.2.8 קבע כי התקבל אישור של עידן חדש על פיו העסקת הוכמן ושכטר הסתיימה נכון ליום 31.12.04. יימסר מכתב שחרור למילניום ויכנסו לתוקף הסכמי העסקה של הוכמן ושכטר במילניום אשר צורפו להסכם כנספח 7.2.8, לפיהם ישמש הוכמן כמנכ"ל מילניום ושכטר כמנכ"ל עידן חדש החל מיום 1.1.05. סעיף 9.2 קבע חובת סודיות עם השלמת ההסכם. סעיף 9.3 נושא את הכותרת "אי תחרות". בסעיף זה נקבע כי הוכמן ושכטר מתחייבים, למשך תקופה של 24 חודשים מהמועד הקבוע כאמור לעיל, כי לא יעסקו בעסק המתחרה בעסקי מילניום ועידן חדש. בנוסף נקבע בסעיף כי הוכמן ושכטר לא יפעלו במשך התקופה כאמור לעיל, על מנת לשדל או לעודד עובד כלשהו או נותן שירותים לחדול להיות מועסק על ידי עידן חדש או מילניום. לסעיף זה לא התייחסו המבקשות כלל במסגרת הבקשה. כפי שכבר ציינתי לעיל, נאמר בהסכם מכירת המניות כי הסכמי ההעסקה מהווים למעשה נספח להסכם מכירת המניות. (סעיף 7.2.8 אשר פורט לעיל). יתרה מזאת, בכל אחד מהסכמי ההעסקה נקבע בסעיף 5 כי הסכם ההעסקה יכנס לתוקף עם השלמת הסכם מכירת המניות, אשר כונה בהסכם ההעסקה "ההסכם העיקרי" כאשר הסכם העסקה מצורף לו כנספח 7.2.8. במסגרת הסכם ההעסקה נקבעה אופציה לרכישת מניות לכל אחד מהמשיבים אשר מחזיקים נכון להיום 20% ממניות מילניום. נספח ב' להסכם העסקה נושא את הכותרת "סודיות ואי תחרות". כל אחד מהמנהלים, המשיבים, מתחייב לשמור על סודיות לגבי מידע סודי שיגיע אליו בתקופת עבודתו. ההתחייבות לסודיות אינה מוגבלת בזמן והיא תחול הן בתקופת העבודה והן אחריה. מידע סודי הוגדר כעבודה, שיטה או תהליך שעידן חדש צברה או פיתחה במהלך עבודתה, לרבות פרטי התקשרות עם ספקים ולקוחות שיטות שיווק, מכירות ותמחור. המשיבים התחייבו לא להתחרות בחברה ולא לשדל התקשרות עם לקוח של עידן חדש. בסעיף 7 להסכם נקבע כי התחייבויות המשיבים כמנהלים לאי תחרות ואי השידול תעמודנה למשך תקופת העסקתם בחברה, וכן לאחר סיום עבודתם לתקופה של 24 לחודשים מתום תקופת ההודעה המוקדמת על הפסקת ההתקשרות. מכל האמור לעיל עולה כי הסכם מכירת המניות, במסגרתו נקבע גם כי המשיבים יועסקו כמנהלים וניתנה להם אופציה לרכוש מניות של עידן חדש, הוא ההסכם העיקרי והסכם העסקה הוא בגדר נספח לו. לכן, כאשר יידרש בית משפט לפרש את ההתקשרות שיש לראות בה למעשה כמקשה אחת - אין מקום לאותה הפרדה שנעשתה על ידי המשיבים ולטענה שיש לפצל את הדיון ולהעביר את הדיון בסעיפי אי התחרות הקבועים בהסכם ההעסקה לבית הדין לעבודה. הפרשנות הנדרשת של סעיפים אלה בהסכם ההעסקה מהווה סוגיה נלוות לבחינת ההתקשרות הכוללת של הצדדים בהסכם מכירת המניות. לגופו של עניין, עולה באופן חד משמעי כי קיימת סתירה בין סעיף 9.3 בהסכם מכירת המניות לבין סעיף 7 להסכם ההעסקה. - האם ניתן להענות לבקשה לצו מניעה זמני בעניין אי התחרות במסגרת החקירה הנגדית אישר הוכמן כי המשיבים היו מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם בעת עריכת ההסכמים מול המבקשות. הוכמן גם אישר כי הסכם ההעסקה לא היה נחתם בלי הסכם מכר המניות וכי הסכם מכר המניות מוגדר אכן כהסכם העיקרי. באשר לאמור בסעיף 7 להסכם ההעסקה, טען הוכמן כי התחייבותו היתה לא להתחרות בחברה כל עוד הוא מכהן בחברה וזאת במשך שנתיים מהמועד הקובע ואילו סעיף 7 בהסכם ההעסקה סותר התחייבות זו. לדבריו, כפי הנראה שמקורו של סעיף 7 הוא בטעות (עמ' 26 לפרוטוקול). עוד הבהיר הוכמן כי הוא התייחס לסעיף זה כאל אותו סעיף אשר קובע אי תחרות במשך שנתיים בהסכם מכירת המניות. לכן, כפי הנראה, לא שם לב לכך שיש סתירה מול ההסכם העיקרי. (עמ' 27 לפרוטוקול). במסגרת הסיכומים נטען על ידי המבקשות כי אין מקום לטענה זו של טעות, שכן מדובר בגרסה כבושה ותמוהה, אשר הועלתה בחקירה הנגדית כאשר המשיבים הבינו שלא ניתן להסוות את ההפרה. עוד נאמר, כי הטענה כאילו מקור התניה בטעות עומדת בניגוד להלכה על פיה אדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו - לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם. המבקשות אף טענו כי לאור העובדה שהמשיבים היו מיוצגים אין הם יכולים להישמע בטענה שחתמו על תנית אי תחרות מתוך טעות. עם זאת, מועלית גם על ידי המבקשות טענה אשר נשמעה לראשונה בתשובה לתגובה לבקשה, תשובה שלא נתמכה בתצהיר. בתשובה נאמר כי המשיבים לא מנסים להבהיר מדוע היה צורך בסעיף 9.3 להסכם מכר המניות, אם ממילא הוסכם על הפקדת ניהול החברות בידי המשיבים למשך 4 שנים, כאשר נקבע כי במשך אותן 4 שנים לא יתחרו בפעילות החברה. בתשובה אף נאמר, מבלי שהדבר נתמך בתצהיר, כי מניסיון התחקות אצל המבקשות עולה כי ככל הנראה מקורו של סעיף 9.3 להסכם מכר המניות, הוא בטיוטות מוקדמות אשר נערכו לפי שהוחלט באופן סופי כי המשיבים ינהלו בפועל את העסק כולו. לסעיף זה יש משמעות בפני עצמו רק במקרה שמסירת ניהול המבקשות בידי המשיבים לא תצא לפועל. על טענה זו חזרו המבקשות בסיכומים. הנחה זו בדבר מקורו של הסעיף מפי המבקשות, ללא כל תשתית ראייתית, דינה כדין הטענה בדבר טעות לגבי סעיף 7. יתרה מזאת, המשיבים עצמם היו צד למו"מ ולחתימה על ההסכמים. לעומת זאת, מטעם המבקשות העיד כאמור טיש אשר לדבריו מלווה את המבקשות מאז ספטמבר 2011. טיש הופנה לאמור בתשובת המבקשות ונשאל האם הוא יוכל לומר מה היתה כוונת הצדדים בעת שחתמו על החוזה בשנת 2004. משהופנה טיש לסעיף 9.3, בעמ' 6 לפרוטוקול, לא ידע האם הסעיף הוא בהסכם מכירת המניות או בהסכם ההעסקה. טיש אמר כי הוא יוכל להגיד על הכוונה הכללית של ההסכם. לאחר מכן חזר ונשאל העד מה המקור לידיעתו לגבי כוונת הצדדים בסעיף 9.3. תשובתו היתה "כאשר נכנסתי לחברה ישבתי עם המנהלים... ודברתי עם יוסי פישר שהיה בנוגע להסכם, ובעצם גם ליווה את ההסכם לאורך הזמן. שאלתי אותו למה עשו את ההסכם ולמה עשו את הסעיף הזה. הסעיף הזה מדבר על זה שהאנשים האלה שמכרו את החברה בסדר, לא יקימו חברה מתחרה ולא יעסקו בלקיחת האנשים שלה ולקיחת הנכסים העיקריים שזה היחסים בין אנשי המכירות ללקוחות. ש. וזה יוסי פישר אמר לך? ת גם. ש. אתה לא יודע על כוונת הצדדים כי לא היית ב- 2004 בכלל בחברה, נכון, היית במו"מ? ת. לא". (עמ' 8 לפרוטוקול). לאחר מכן הוסיף כי לעניין כוונת הצדדים כפי שהיתה בשנת 2004 בעת חתימת ההסכם, הוא מסיק ממה שהוא קורא, מהתרשמות שלו ומשיחות עם אנשים. יוסי פישר עצמו, שהוא כפי הנראה העד הרלוונטי מטעם המבקשות המסוגל להעיד על כוונת הצדדים בעת חתימת ההסכם, לא נתן תצהיר ואף לא העיד. בעניין זה מוקבלת עלי לחלוטין עמדתו של ב"כ המבקשות כי הסיבה להכללת תנית אי תחרות בהסכם מכר המניות, תתברר בהליך העיקרי. כך תתברר גם שאלת היחס שבין סעיף 9.3 וסעיף 7 ושאלת הסתירה ביניהם; כוונת הצדדים הנדרשת על מנת לפרש את המערכת ההסכמית; הטיעונים השונים של הצדדים באשר לתחולת תנית אי תחרות בהסכם למכירתו של עסק ותחולתה של תניה מעין זו על פי הסכם ההעסקה. ניתן ללמוד לענין זה מרע"א 5240/92 חלמיש נ' אשרז. באותו מקרה עתרו המשיבות למתן צו מניעה זמני אשר יאסור על המבקשת להפר זכות נטענת, בדרך של שימוש בתוכנות או בשינוי תוכן של תוכנות. על פי הסכם שנכרת בין הצדדים מכרה אשרז למבקשת זכות שימוש במערכות תוכנה. תוכניות המקור הופקדו בידי עו"ד כנאמן של הצדדים וניתנו הוראות מסירה באשר למסירת התוכניות המקוריות למבקשת. בית משפט קמא החליט לאסור על המבקשת את המשך השימוש בתוכנות בעוד שתביעת המשיבות תלויה ועומדת. כב' השופט מצא קבע כי בשאלה המהותית הניצבת ביסוד המחלוקת אין על בית משפט לעסוק באותו שלב. לדברי כב' השופט מצא, בית משפט קמא נתן לשאלה המהותית תשובה חד משמעית. לכן החליט לאסור על המבקשת את המשך השימוש בתוכנות בעוד שתובענת המשיבות תלויה ועומדת ובטרם התבררה צדקתה "לדידי, השאלה מורכבת יותר, ופתרונה אינו חד ממדי, להכרעתה יש פנים לכאן ולכאן, ולטעמי עשויה זו להיות כרוכה גם בבדיקת אומד דעתם של הצדדים המתקשרים. ההכרעה תידרש - וכך מוטב שייעשה - במסגרת הכרעת התובענה בשלמותה." ראה לעניין זה גם א. גורן לעיל עמ' 486. המחלוקת בין הצדדים בעניין פרשנות ההסכמים, הסתירה בין סעיפי אי התחרות וקיומו של סעיף 9.3 במסגרת ההסכם העיקרי על פיו הסתיימה תקופת אי התחרות עוד במרץ 2007 - מביאים למסקנה כי אין מקום לתת בשלב זה צו מניעה אשר יאסור על עצם התחרות בין המשיבים לבין המבקשות ופנייה ללקוחותיה. מסקנה זו נתמכת גם בכך שאינני רואה מקום לטענת המבקשות בבקשה על פיה קיימים סודות מסחריים למבקשות. בחקירה הנגדית נשאל טיש האם לשיטתו שיטת העבודה של עידן חדש היא חלק מהסוד המסחרי והשיב לכך בחיוב. לעד הוצג מש/2 שהוא תדפיס מאתר האינטרנט של עידן חדש מיום הדיון. הדף נושא את הכותרת "שיטת העבודה שלנו" כאשר בהמשך מתוארת במפורט שיטת העבודה. נאמר כי מופנות שתי שאלות ללקוח, נעשה מיקוד בהשגת מטרות, העבודה מתחילה בבריף שממלא הלקוח יחד עם מנהל הלקוח, הבריף מפוצח על ידי מחלקת הקריאייטיב בשילוב מנהל הפרוייקט וכמובן מנהל הלקוח. לאחר שהלקוח מאשר את הקונספט הקריאטיבי מתחילים לעבוד על רעיונות, לבנות תקציב מדוייק ולבחון את התוכן האפקטיבי. במקביל מתחילה מחלקת הרישום ליצור אומדן מדוייק של כמות המשתתפים באירוע, הסטודיו מייצר תוצרים גרפיים ומחלקת התפעול והלוגיסטיקה מחברת את הגורמים השותפים באירוע, סביב שפה מוסכמת אחת. תשובתו של טיש היתה שאיננו זוכר את האתר בעל פה. מהאמור באתר עולה כי המבקשות מפרסמות למעשה את שיטת העבודה שלהן. כמו כן לא הוכח כי למנהלי התיקים,שהם בכל מקרה קבלנים עצמאיים, יש מידע סודי עצמאי. טענה זו נזנחה במסגרת הסיכומים של המבקשות. אין גם כל בסיס לטענה בדבר רשימת לקוחות בלעדית. עצם הרשימה איננה סודית שכן עידן חדש מפרסמת באתר האינטרנט את רשימת הלקוחות, תוך הצגת תמונות מהאירועים שהיא מפיקה עבורם, כפי שעולה מנספח ה' לתצהירו של הוכמן. אין גם כל ראייה להסכם בלעדיות כלשהו עם מי מהלקוחות. - האם יש מקום למתן הצו הזמני המתבקש באשר לטענות "השידול לעריקה" למרות קביעותיי לעיל בעניין הצו שהתבקש בעניין העדר התחרות באופן כללי, הרי שאין ספק כי המבקשות הצביעו כבר בשלב הנוכחי על כך שהתובענה מעלה שאלה רצינית המצריכה דיון ואיננה בגדר תביעת סרק. ראה רע"א 359/10 אלו עוז בע"מ נ' כליל תעשיות בע"מ (סעיף 10 לפסק הדין). די בכך כדי להקנות למבקשות עילה לכאורה. יש לכן לבחון את הסעד הנוסף שהתבקש במסגרת הבקשה, למתן צו האוסר על המשיבים להעסיק או לפנות ולהציע תעסוקה למי מעובדי המבקשות או מנהלי תיקי הלקוחות. יש לציין כי המבקשות הבהירו בסיכומים כי אין בגדרי הבקשה סעד המכוון לעובדי החברה או למנהלי תיקי הלקוחות. סעד זה נכלל לטענת המבקשות בעניין אי התחרות, אולם נראה כי יש להתייחס אליו בנפרד. כפי שעולה מחומר הראיות אין מחלוקת עובדתית כי מאז שהוקמה החברה עברו מאיר טיבי וגב' שחר וייס, שהם מנהלי תיקי לקוחות וכן עובדת שכירה בשם אפרת שבתאי לעבוד עם המשיבים. בשלב זה של הדיון, הן מטעמים של מאזן הנוחות והן משיקולי יושר וצדק יש להותיר את המצב כפי שהוא נכון להיום על כנו ככל האפשר, עד לבירור התביעה העיקרית. נראה כי האיזון הנכון בהקשר זה מצדיק מתן צו אשר יאסור על המשיבים לפנות בדרך כלשהי, במישרין או בעקיפין, למי מעובדי החברה ולמנהלי תיקי הלקוחות. כמו כן, ניתן צו האוסר על המשיבים להעסיק מי מעובדי החברה אשר אינם מועסקים על ידם עד היום. אינני רואה מקום לאסור על המשיבים להעסיק מי מנהלי התיקים אשר ייפנה אליהם, תוך הדגשה חוזרת כי נאסר על המשיבים לפנות מיוזמתם למי ממנהלי התיקים במישרין או בעקיפין. זאת לאור העובדה כי מדובר בקבלנים עצמאיים ויש להבחין ביניהם לבין עובדי המבקשות. טיש אומנם העיד כי אותם קבלנים עובדים במשך 10 שנים עם המבקשות. אולם, אין הם חתומים על הסכם בלעדיות או שהם מחוייבים לעבוד במשך תקופה מסויימת עבור המבקשות. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות בגין בקשה זו ונשוא ההוצאות ידון בכללותו במסגרת התיק העיקרי. יש צורך לקבוע את התיק להוכחות בהקדם האפשרי. לשם כך ייקבע קדם משפט ביום 15.1.12 בשעה 09:00. ניתנה היום, י"ח כסלו תשע"ב, 14 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים. צוויםצו מניעהחופש העיסוקהגבלת חופש העיסוקסעיף הגבלת תחרות / מניעת תחרות