מבוא: עניינה של החלטה זו, בקשה שהגיש מר גרמן ישייב מיום 18.8.2011 (להלן: "הבקשה", להלן: "המבקש", בהתאמה), להכיר בעילת תביעה הכלולה בתובענה שהוגשה על ידו לבית הדין בחודש נובמבר 2009 ועניינה, אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה - כתביעה ייצוגית בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות"). הצדדים: 1. המבקש, מר גרמן ישייב, עבד בשירותה של המשיבה, ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ, החל מחודש מאי 2008 ועד לחודש ספטמבר 2009 (ראה: סעיף 17 לכתב התביעה; סעיף 8 לכתב ההגנה). 2. המשיבה, ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ, הינה חברה בע"מ העוסקת במתן שירותי שמירה ואבטחה. 3. ביום 29.11.09 הגיש המבקש תביעה לבית הדין (תביעה המתבררת במסגרת תיק ע"ב (ב"ש) 3391/09), במסגרתה ביקש לחייב את הנתבעת בפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, פיצויים בגין פיטורים שלא כדין; וזכויות סוציאליות - פדיון דמי חופשה שנתית, דמי חגים, קצובת הבראה, פיצויים בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה ופיצויים בגין הפסד זיכוי המס על ההפרשות לקרן הפנסיה (להלן: "התביעה"). הבקשה: 4. כמצוין במבוא להחלטה זו, עניינה של ההחלטה, בקשת המבקש מיום 18.8.2011 להכיר בעילת התביעה המתייחסת לאי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, כתביעה ייצוגית בהתאם לחוק תביעות ייצוגיות. 5. בבקשה התבקש בית הדין להגדיר את קבוצת המעוניינים בשמם תנוהל התובענה כתובעה ייצוגית כ-קבוצת: "כל עובדי המשיבה בתקופה הקובעת או חלק ממנה, אשר עברו את תקופת הניסיון, קרי - שעבדו בנתבעת מעל שישה חודשים, לרבות עובדים שעזבו את הנתבעת או פוטרו מכל סיבה שהיא, לאחר מועד תחילת התקופה הקובעת, אשר עבדו בשבע השנים או בחלק משבע השנים שקדמו ליום הגשת הבקשה לאישור התביעה כתובענה ייצוגית - 17/08/11 - אשר לא הופרשו עבורם כספים לקופת גמל, מכוח צו ההרחבה בענף השמירה, למעט עובדים שעניינם תלוי ועומד בפני בתי הדין לעבודה השונים או שהוכרע על ידם ובלבד עובדים שלא חתמו על טופס קבלה/ויתור" סעיף 3 לבקשה. 6. במסגרת הבקשה התבקש בית הדין להורות: "... כי עילת התובענה הייצוגית תתייחס לתביעה בגין אי הפרשות לקרן הפנסיה, בסך 6% מהשכר - מכוח צו ההרחבה בענף השמירה והאבטחה" סעיף 7 לבקשה. 7. בהתאם התבקש בית הדין לפסוק פיצוי כספי בהיקף של 6% משכרם הכולל של חברי הקבוצה אליהם מתייחסת הבקשה. 8. במקביל התבקש בית הדין לאשר כי המבקש יהיה התובע המייצג וכי באי-כוחו יהיו באי-כוח הקבוצה (ראה: סעיפים 5 ו-6 לבקשה). 9. ביום 7.11.2011 הגישה המשיבה את תשובתה לבקשה; בתשובה ביקשה המבקשת לדחות את הבקשה. 10. מטעמים של יעילות, אין אנו רואים מקום להתעכב בשלב זה על טענות הצדדים במסגרת הבקשה ובתשובה; אשר על כן, את הדיון בבקשה נפתח בהצגת המשטר ההסכמי הקיבוצי בענף השמירה והרקע העובדתי אשר לטעמנו נחוץ לליבון טענות הצדדים בהליך זה; והם כדלקמן. המשטר ההסכמי הקיבוצי בענף השמירה: 11. יחסי העבודה בענף השמירה הוסדרו בהסכם קיבוצי ענפי מיולי 72'. הוראות ההסכם הקיבוצי הנ"ל, הורחבו בצו הרחבה אשר פורסם בדצמבר 73' והוחלו על כלל ציבור העובדים בענף השמירה והאבטחה בישראל (ראה: ילקוט הפרסומים 1976 ה' בטבת תשל"ד 30.12.73). 12. בין יתר הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה מיולי 72' אשר הורחבו בצו ההרחבה הנ"ל, הורחבה ההוראה בהסכם הקיבוצי המתייחסת להבטחת זכויותיהם הסוציאליות של העובדים לפנסיה ולתגמולים (ראה: סעיף יב' לתוספת לצו ההרחבה בענף השמירה; ועניינו הבטחת התנאים הסוציאליים של העובדים לדמי מחלה, קופת תגמולים, קרן פנסיה, פיצויים ופגיעה בעבודה). 13. בנובמבר 2008 נערך ונחתם הסכם קיבוצי כללי חדש בענף השמירה. על ההסכם חתומים - הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל, מצד המעבידים; וההסתדרות העובדים הכללית החדשה, מצד העובדים. 14. סעיף 35.4 להסכם הקיבוצי בענף השמירה בנובמבר 2008 קבע כי: "כניסתו לתוקף של הסכם זה, יהיה במועד הוצאת צו ההרחבה על הוראותיו". 15. בחודש יולי 2009 הוציא שר התעשייה המסחר והתעסוקה צו הרחבה על הוראות ההסכם הקיבוצי בענף השמירה מנובמבר 2008. בצו ההרחבה נקבע עוד, כי: "צו ההרחבה שפורסם ביום 25.9.73 להסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה מיום 12.7.72... - בטל." 16. יוצא מכאן כי החל מחודש יולי 2009 חלים על העובדים בענף השמירה הוראות ההסכם הקיבוצי מנובמבר 2008; ולחילופין הוראות צו ההרחבה מיולי 2009 במסגרתן הורחבו הוראות ההסכם הקיבוצי מנובמבר 2008 והוחלו על כלל העובדים במשק המועסקים בענף השמירה בישראל. 17. ביום 27.6.2011 נחתם הסכם קיבוצי כללי בענף השמירה והאבטחה בין הארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה בישראל, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה ועניינו: "מנגנון מוסכם לאכיפת זכויות עובדים בענף השמירה והאבטחה" (להלן: "ההסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות"). על המשמעויות שיש להסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות, למבוקש בבקשה, נעמוד בהרחבה בהמשך הדברים. 18. עד כאן העובדות הנוגעות למשטר העבודה הקיבוצי בענף השמירה; וכאן המקום להצגת העובדות אשר ישמשו בסיס לדיון בבקשה. העובדות: 19. את הרצאת העובדות שיהוו בסיס לדיון בבקשה, נפתח בהתייחסות למציאות התעסוקתית בענף השמירה, כפי שבאה לביטוי בפסיקתו של בית הדין הארצי, לאחריה נפנה להבאת העובדות להן השלכה ישירה להכרעה בבקשה. 20. בפסק הדין ע"ע 629/07, יגאל וירון נ' תבל אבטחה, ניקיון ושירותים בע"מ (להלן: "פסק דין תבל"), התייחס בית הדין הארצי לתמונת העסקה בענף השמירה והיא כדלקמן: "...התמונה הכוללת העולה מבחינת התנהלותם של מעסיקים בענף השמירה, היא תמונה עגומה. בענף זה קיימת תופעה של הפרה שיטתית וגסה של זכויות העובדים. הסיבות לכך הן רבות, אך הבולטת שבהן היא העדר אכיפה מספקת של חוקי המגן וחוסר המודעות של העובדים לזכויותיהם. מדוח בנושא "זכויות עובדים בענף השמירה והאבטחה" שהוצא בכנסת עולה, כי חולשתם של השומרים מנוצלת במודע ובמכוון פעמים רבות על ידי מעסיקים ובעלי חברות, ובמקרים רבים הפרת החוק השיטתית הופכת ל"משתלמת". זאת שגם אם חלק מהעובדים בוחרים לפנות לערכאות המשפטיות מתוך תקווה לזכות במגיע להם, ההליכים המשפטיים הארוכים והעדר המשאבים והמימון להגנה משפטית, מרפים את ידיהם של רבים וההפסד הסופי עבור המעסיק המפר, הופך לזניח ביחס לתועלת הישירה שהוא מפיק מרמיסת זכויות עובדיו." פסקה 32 לפסק הדין של כב' השופטת וירט-ליבנה. 21. על רקע דבריו של בית הדין הארצי בפסק דין תבל, ניגש להצגת העובדות; ואותן אנו מבקשים להפריד לשתי קבוצות: האחת - העובדות שיש להן השלכה על המשטר הקיבוצי ותחולתו של ההסכם הקיבוצי בענף השמירה וההסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות על הצדדים להליך זה; השניה - העובדות המתייחסות לתנאים על בסיסם נבחנת בקשה להכיר בתובענה שהגיש המבקש כתביעה ייצוגית. ונפנה לראשון ראשון. 22. חוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957 (להלן: "חוק ההסכמים הקיבוציים"), קובע כי הסכם קיבוצי כללי חל על מעביד שהיה חבר בארגון המעבידים בעת חתימת ההסכם בענף או על מעביד שנעשה לחבר בו, תוך תקופת תוקפו של ההסכם (ראה: סעיף 16(2) לחוק הסכמים קיבוציים). 23. סעיף 17 לחוק הסכמים קיבוציים מוסיף וקובע, כי: "לעניין סעיף 16 יהא אישור של ארגון עובדים או מעבידים בכתב כי פלוני הוא חבר בו, או שהיה חבר בו בזמן פלוני, הוכחה מספקת לחברותו (הגדשות שלי-ט.מ.)." 24. בענייננו צרפה המשיבה "אישור חברות בארגון הארצי של חברות השמירה והאבטחה בישראל" כנספח 1 לתשובה ולפיו: "חברת ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ" הינה חברה מן המניין בארגון הארצי, משנת 2008". עוד צרפה המשיבה חשבוניות המעידות על תשלום דמי חבר לארגון הארצי של מפעלי השמירה והאבטחה לשנים 2009-2011. 25. אישור ארגון המעבידים והחשבוניות תואמים את עדותו של מנכ"ל הנתבעת, מר בן שבת, אשר נשאל על חברותה של הנתבעת בארגון המעבידים והשיב: "ש. ממתי אתם חברים לטענתך? ת. 2008 או 2009." עמ' 33 לפרוטוקול מיום 29.12.2011 שורות 20-21. 26. על רקע האמור לעיל, אין בידינו לאמץ את השגותיו של ב"כ המבקש המתייחסות לחברותה של המשיבה בארגון המעבידים אשר הוא צד להסכם הקיבוצי בענף השמירה מנובמבר 2008 ולהסכם אכיפת הזכויות. 27. יוצא מכאן כי לצרכי החלטה בבקשה זו, יש לקבל את טענת המשיבה האומרת כי היא חברה בארגון המעבידים אשר הוא צד להסכם הקיבוצי מנובמבר 2008 ולהסכם אכיפת זכויות; וזאת עוד משנת 2008. 28. כאמור בפתח הדברים, הועסק המבקש בשירותה של המשיבה מחודש מאי 2008 ועד כולל חודש ספטמבר 2009. בדיון שהתקיים בתביעת המבקש בחודש מאי 2011, הודיעו הצדדים כי אין ביניהם מחלוקת על העובדה לפיה לא הופרשו לזכות המבקש כספים לקרן פנסיה. 29. בתשובה שהגישה המשיבה, טענה האחרונה "כי הינה מנהלת קרן פנסיה לכלל עובדיה וזאת בהתאם לדין ואף הדבר נבדק על ידי משרד התמ"ת לצורך הנפקת רישיון בהתאם לנוהלי משרד התמ"ת החדשים" (סעיף 62 לתשובה). דא עקא, ואין בתשובה כל אסמכתא שיש בה כדי לאשר את הדברים - אסמכתא המכילה נתונים על הפרשות שהעבירה המשיבה לטובת עובדיה לקרן פנסיה בשנים אליהם מתייחסת הבקשה. נעיר כאן עוד, כי טענה זו איננה עומדת בקנה אחד עם המציאות העולה מתביעותיהם של עובדים נוספים המתבררות בבית דין זה, אשר הועסקו בתקופה מקבילה להעסקתו של המבקש ואשר גם ביחס אליהם נמצא לכאורה כי לא הופרשו עבורם כספים לקרן פנסיה (ראה: תיק 38065-02-10, פאבל גילדוב נ' ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ; תיק 38088-02-10, דוידוב ארתור נ' ח.א.ש מערכות ושירותים בע"מ). 30. המסקנה העולה מהאמור לעיל (העובדה כי בעניינו של המבקש אין מחלוקת כי לא בוצעו הפרשות לקרן פנסיה והעדר אסמכתא על הפרשות לקרן פנסיה לטובת כלל עובדי המשיבה), היא - כי אין מדובר בהפרה חד פעמית של הוראות צו ההרחבה אשר חייבו הפרשה לקרן פנסיה, קודם לכניסתו של ההסכם הקיבוצי בענף השמירה מנובמבר 2008 לתוקף, אלא להבדיל, בתופעה רחבה שהייתה קיימת אצל המשיבה, נכון לתקופת העסקתו של המבקש בשירותה. 31. עם זאת, אין בפני בית הדין כל מידע על דרך התנהלותה של המשיבה ובכלל זה על אי עמידה בחובת ההפרשה לקרן פנסיה בתקופה שלאחר סיום העסקתו של המבקש. בהקשר זה רק נציין, כי מחקירתו של המבקש בדיון שהתקיים ביום 29.11.2011 עולה כי האחרון לא ערך כל בירור בניסיון ללמוד על דרך התנהלותה של המשיבה לאחר סיום העסקתו בשירותה. לעניין זה נשאל המבקש והשיב: "ש. שאלתי אותך במועד שבו הגשת את התביעה, עם כמה אנשים אתה דיברת. אתה מספר שדיברת עם יגאל ואתה אומר שאתה כבר חצי שנה לא בקשר איתו. במועד הגשת התביעה הייצוגית, עם כמה אנשים שוחחת איתם ושאלת אותם? ת. זה לא קשור לתביעה הייצוגית ששוחחתי איתם, זה קשור לקרן פנסיה שלא קיבלו. אלה שהגישו תביעה נגדכם. ש. עם יגאל לא דיברת חצי שנה. כשאתה באת לעורך הדין ודיברת איתו ואמרת שאתה רוצה להגיש תביעה ייצוגית, במועד הזה הרמת טלפון, התקשרת? ת. לא התקשרתי אליהם במועד הזה. ש. זאת אומרת כשאתה מספר לבית הדין שאתה רוצה לייצג קבוצה מסוימת של עובדים, אתה אומר שהמידע שלך מבוסס על המועד שבו אתה הפסקת לעבוד, שאז דיברת עם האנשים. אני צודק או לא? ת. צודק. ש. אתה זוכר מתי הפסקת לעבוד? ת. 18.9.09." עמ' 22 לפרוטוקול מיום 29.12.2011 שורות 20-31. כך גם אין מחלוקת כי לא נעשתה כל פניה למשיבה, קודם להגשת הבקשה, במטרה לברר סוגיות הנחוצות לצורך בירור התובענה הייצוגית, בפרט לגבי אירועים אשר התרחשו לאחר סיום עבודתו. 32. יוצא מכאן כי כל הנטען בבקשה לעניין הפרת חובת ביצוע הפרשות לקרן פנסיה לטובת עובדי המשיבה, ביחס לתקופה שלאחר סיום העסקתו של המבקש, נטען בעלמא ללא בדיקה של ממש. 33. בחקירתו מיום 29.12.2011 אישר המבקש עוד, כי לא פנה לארגון העובדים בכל עניין הנוגע לסוגיות המתעוררות במסגרת הבקשה שהוגשה להכיר בתובענה התובענה ייצוגית (ראה: עדות המבקש עמ' 24 לפרוטוקול מיום 29.12.2011, שורות 18-26). 34. על רקע עובדות אלה, נפנה לבחינת הבקשה להכיר בעילת התביעה שעניינה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה כתובענה ייצוגית. התובענה הייצוגית: 35. תובענה ייצוגית מוגדרת בחוק תובענות ייצוגיות כ-"תובענה המנוהלת בשם קבוצת בני אדם שלא יפו את כוחו של התובע המייצג לכך ואשר מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה". חוק תובענות ייצוגיות סעיף 2 הגדרת המונח "תובענה ייצוגית". 36. בפסק דין תבל עמד בית הדין הארצי על מאפייניה של התובענה הייצוגית "ככלי דיוני משפטי רב עוצמה בעל משמעות כלכלית וחברתית גדולה"; אשר אחת ממטרותיו, הבטחה ואכיפה של זכויות משפטיות. לתובענה הייצוגית ככלי דיוני חשיבות מיוחדת במצבים בהם בשל עלויות התביעה ושיעור הנזק חסר הפרט הנפגע תמריץ למצות את זכויותיו בדרך של הגשת תביעה; כך שרק ריכוז תביעות היחידים לתביעה אחת הופך את תביעת היחידים לכלכלית ומגשימה את האינטרס הציבורי באכיפת הוראות החוק ובפיצוי הנפגע. 37. תובענה ייצוגית ככלי דיוני מוסדרת בדין בישראל בחוק תובענות ייצוגיות. סעיף 3(א) לחוק קובע כי:- "לא תוגש תובענה ייצוגית, אלא בתביעה כמפורט בתוספת השניה". ברשימת הנושאים והעילות בהן ניתן להגיש תובענה ייצוגית, כאמור בתוספת השניה, נכללות בין היתר, תביעות ועילות מתחום משפט העבודה. עם זאת, מסייג החוק הגשת תובענה ייצוגית בתחום משפט העבודה, כך שאין לאשר כתובענה ייצוגית תובענה "של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו והמעביד של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי" סעיף 10(3) לתוספת השניה. 38. הסייג הקבוע בסעיף 10 (3) לתוספת השניה ולפיה תובענה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, איננה כשירה להתברר כתובענה ייצוגית, זכה לפירוש מצמצם בפסיקתו של בית הדין הארצי. לעניין זה נפסק, כי הסייג איננו חל באותם מצבים בהם הסדיר המעביד את חברותו בארגון העובדים, לאחר הגשת התביעה/הבקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית (ראה: ע"ע 454/09, ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ נ' סיגל בן שלמה); ובמצבים בהם במקום עבודה מאורגן, התנער ארגון העובדים מחובתו לממש את זכויות העובדים (ראה: ע"ע 1210/02, אמיל ביברינג נ' אלעל נתיבי אוויר ישראל בע"מ). 39. באותן סוגיות בהן התיר החוק הגשת תובענה ייצוגית, רשאי להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית "אדם שיש לו עילת בתביעה או בעניין, כאמור בסעיף 3(א) המעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל החברים הנמנים עם קבוצת בני האדם - בשם אותה קבוצה" סעיף 4(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות. 40. אישור בקשה כתובענה ייצוגית כפופה לשיקול דעת בית המשפט ובענייננו בית הדין; ובתנאי שהתקיימו התנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק והם כדלקמן: "(1). התובענה מעוררת שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ויש אפשרות סבירה שהם יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה. (2). תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. (3). קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת... (4). קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה יוצג וינוהל בתום לב." סעיף 8 א' סעיפים קטנים 1-4 לחוק תובענות ייצוגיות. 41. במאמר מוסגר נציין, כי אין בדעתנו להתעכב על שיקוליו של בית הדין שעה שהוא בוחן את התקיימות התנאים המנויים בסעיף 8(א) לחוק (הכוללים בין היתר את שאלת זהות הקבוצה ושאלת התאמתו של הסעד המבוקש לבירור בדרך של הגשת תובענה ייצוגית), משאין הם רלוונטיים לדיון לצרכי החלטה זו. 42. מהמקובץ עולה כי דיון בבקשה לאישור תובענה ייצוגית יש לערוך בשני שלבים: השלב הראשון, על בית הדין לבחון אם התקיימו דרישות החוק בהם תוכר תובענה כתובענה ייצוגית. לעניין זה יש לבחון אם מדובר בתובענה הכלולה בתוספת השניה לחוק, אם מגיש הבקשה עומד בתנאי סעיף 4 לחוק, ואם התקיימו התנאים לאישור התובענה הייצוגית המנויים בסעיף 8(א) לחוק. השלב השני, וככל שיימצא כי התקיימו הדרישות לחוק בהם תוכר התובענה כתובענה ייצוגית, לבית הדין שיקול הדעת אם להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית. 43. אין בדעתנו להאריך בדיון על קיום מלוא דרישות החוק בהם תוכר תובענה כתובענה ייצוגית ובשיקול הדעת שיש להפעיל באם להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית, משאלה נבחנו בנסיבות דומות בפסיקתו של בית הדין הארצי ועל כך להלן. לפיכך יתמקד הדיון בבקשה בשתי סוגיות: האחת, נפקותו של הסייג ולפיו לא תאושר הגשת תובענה ייצוגית בעניין של "עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו"; והשניה, קיומו של ההסכם לאכיפת זכויות בענף השמירה, עליו נעמוד להלן. דרישות החוק להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית: 44. נקצר ונאמר כי בשורה של פסקי דין אשר ניתנו בערכאות השונות בבתי הדין לעבודה, אושרו בקשות להכיר בתובענה אשר הוגשה בנסיבות דומות לענייננו - בקשה של תובע אשר עבד כשומר נגד מעסיקתו חב' השמירה, בעילת תביעה שעניינה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה מכוח הוראות צו ההרחבה מדצמבר 73' - כתובענה ייצוגית (ראה: פסק דין תבל, בש"א (ת"א) 10440/06, סיגל בן שלמה נ' ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ; תע"א (י-ם) 1235/09, רונן דניאלי נ' שיאון שמירה, אבטחה, שירותים וניקיון בע"מ). 45. בפסקי דין אלו, בהם התקבלה בקשה להכיר בתובענה אשר עילתה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה על ידי מעביד בענף השמירה, מכוח חובה הקיימת בצו הרחבה - כתובענה ייצוגית, נפסק כי תביעה כאמור מעוררת שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה - קבוצת העובדים והעובדים לשעבר של המעביד בענף השמירה אליה מתייחסת הבקשה, בכפוף לתקופת ההתיישנות. עוד נפסק במצבים אלה, כי בירור עילת התביעה ביחס לקבוצה אליה מתייחסת הבקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית, היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת וכי קיים יסוד סביר להניח כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייצוג וינוהל בתום לב. 46. לפיכך וככל שהדבר נוגע להכרה בעילת התביעה שעניינה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה מכוח הוראות צו ההרחבה מדצמבר 73' -התנאים שנקבעו בחוק, שהם תנאי להכרה בתובענה המבוססת על עילה זו, כתובענה ייצוגית, מולאו. 47. עם זאת וכעולה מפרק העובדות, הצטרפה הנתבעת לארגון המעבידים אשר הוא צד להסכם הקיבוצי בענף השמירה מנובמבר 2008, עוד בשנת 2008. כאמור בפרק העובדות, החל מחודש יולי 2009 חייבת המשיבה בהפרשות לקרן פנסיה לזכות עובדי השמירה המועסקים על ידה, מכוח הוראות ההסכם הקיבוצי מחודש נובמבר 2008 (הסכם אשר נכנס לתוקף עם הוצאת צו הרחבה על הוראות ההסכם). 48. מפרק העובדות עולה עוד, כי המשיבה הצטרפה לארגון המעסיקים אשר הוא צד להסכם הקיבוצי בענף השמירה, בסמוך לחתימת ההסכם הקיבוצי ועוד קודם להגשת תביעת המבקש (אשר הוגשה כאמור בחודש נובמבר 2009) והרבה קודם להגשת הבקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית. מכאן שלא ניתן לקבל גישה האומרת כי הצטרפותה של המשיבה לארגון המעסיקים באה במטרה לחסום את דרכו של המבקש להכיר בתובענה אשר עניינה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, כתובענה ייצוגית. 49. ההסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות מיוני האחרון, שעליו נעמוד להלן, מעיד כי ארגון העובדים שם לו למטרה לאכוף את זכויות העובדים בענף השמירה. לפיכך אין מקום לטענה האומרת כי דרכו של המבקש להגשת תובענה ייצוגית איננה חסומה, על אף קיומו של הסכם קיבוצי, לאור הימנעותו של ארגון העובדים לפעול למימוש זכויות העובדים שנקבעו בהסכם הקיבוצי. 50. כאמור, בעדותו בפנינו הודה המבקש, כי כלל לא פנה לעזרת ארגון העובדים בניסיון לממש את זכויותיו וזכויות העובדים במקום העבודה. אשר על כן, אין האחרון יכול לטעון כי ארגון העובדים התנער מחובותיו כלפי העובדים המועסקים במקום עבודה עליו חל הסכם קיבוצי. 51. יוצא מכאן כי ביחס לתקופה שמחודש יולי 2009 עילת התביעה אשר עניינה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה - איננה כשירה להתברר כתובענה ייצוגית. זאת משנמצא כי עילת התביעה שעניינה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה לתקופה שמיולי 2009, מבוססת על הוראות הסכם קיבוצי הקובע את תנאי העסקתם של עובדי השמירה המועסקים בשירות המשיבה (ומכאן שחלות הוראות הסייג הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השניה האומר כי תביעה המבוססת על הוראות הסכם קיבוצי, איננה כשירה להתברר על דרך תובענה ייצוגית) ומשנמצא עוד כי הכניסה למשטר של הסכם קיבוצי במשיבה, לא בא במטרה למנוע שימוש בכלי הדיוני של התובענה ייצוגית, ומשלא הונח בסיס לטענה לפיה התנער ארגון העובדים מאחריותו לפעול למימוש זכויות ציבור העובדים עליו חלים הוראות ההסכם הקיבוצי. 52. לסיכומו של פרק זה, התקיימו בענייננו התנאים שנקבעו בחוק תובענות ייצוגיות להכרה בתביעה אשר עניינה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, ביחס לתקופה שעד יולי 2009, כתובענה ייצוגית. אשר לתקופה שלאחר חודש יולי 2009, עילת התביעה שעניינה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה ביחס לעובדי המשיבה אשר הועסקו בשירותה החל מאותו מועד ואילך, מבוססת על הוראות ההסכם הקיבוצי מחודש נובמבר 2008 והיא איננה כשירה להתברר בדרך של תובענה ייצוגית. שאלת שיקול הדעת: 53. מילוי דרישות חוק תובענות ייצוגיות להכרה בתובענה כתובענה ייצוגית, הן תנאי הכרחי לקבלת בקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית, אך אין הם תנאי מספיק. כך גם בהתקיימות התנאים בחוק תובענות ייצוגיות לקבלת בקשה להכיר בתביעה כתובענה ייצוגית, עומד לבית הדין שיקול הדעת אם להיעתר לבקשה אם לאו. 54. במסגרת שיקול הדעת להכיר בבקשה שבפנינו ולהכיר בתביעת המבקש אשר עניינה הפרת חובת ההפרשה לפנסיה לזכות עובדי המשיבה, יש לטעמנו לתת משקל מהותי להסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות מיוני האחרון. 55. בקצירת האומר, ההסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות הקים גוף פריטטי (להלן: "וועדת האכיפה", כשמה בהסכם) המורכב מנציג ארגון המעסיקים, נציג ארגון העובדים וגורם מקצועי חיצוני, אשר מסמכותו לערוך דוח ביקורת למעביד עליו חל ההסכם הקיבוצי ולהורות לאותו מעביד לתיקון הליקויים שנמצאו "אף אם מדובר בתקופה החורגת מתקופת ההתיישנות" סעיף 6.6 להסכם הקיבוצי. ההסכם לאכיפת זכויות מחייב מעביד אשר עליו חל ההסכם הקיבוצי האמור, לשתף פעולה עם וועדת האכיפה, לרבות בדרך של המצאת מסמכים הנדרשים על ידי הוועדה לצורך ביצוע העבודה. מעביד עליו חל ההסכם אשר נמצאו ליקויים בדרך התנהלותו נדרש להמציא בתוך שלושים יום "תצהיר חתום בידי מורשה חתימה מטעם המעביד ועל ידי רואה חשבון חיצוני למעסיק, המפרט תיקון מלא של הליקויים, כולל ביצוע תשלום רטרואקטיבי לכל עובדי המעסיק, לרבות עובדים לשעבר שזכויותיהם הופרו בשל ליקויים כאמור" סעיף 6.4 להסכם הקיבוצי. 56. סעיף 7 להסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות מסמיך את הצדדים להסכם הקיבוצי להפנות לוועדת האכיפה פניה של עובד בדבר טענה לפגיעה בזכויותיו על פי דיני עבודה, צווי ההרחבה והסכמים קיבוציים, לבחינת טענותיו. 57. יוצא אפוא, כי הצדדים ליחסי העבודה הקיבוציים קבעו מנגנון אכיפה בעל סמכויות בירור והכרעה בטענות על הפרת זכויות עובדים של מעביד שהוא צד להסכם ועובדים לשעבר של מעביד כאמור, אשר איננה מוגבלת בתקופת ההתיישנות. הסכם אשר לצד קביעת מנגנון בירור והכרעה בטענות להפרת זכויות עובדים כאמור, יצר מנגנון מעקב לתיקון הליקויים שנמצאו. 58. מכאן שיישומו של ההסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות בעניינם של עובדים ועובדים לשעבר של המשיבה כאן, יש בו כדי להביא לתוצאה המטיבה עם קבוצת העובדים אשר בשמם ביקש המבקש להכיר בתביעה אשר עניינה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, כתובענה ייצוגית - על פני בירור טענותיהם בדרך של הגשת תובענה ייצוגית. זאת משאין ההסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות מגביל טענות של חבר בקבוצה לתקופת התיישנות; ואין הוא מונע את בירור זכויותיהם של אותם עובדים אשר הועסקו בשירות המשיבה לאחר יולי 2009 ואשר תביעותיהם לפיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה, אינם כשירים להתברר בהליך של תובענה ייצוגית. 59. נוסיף עוד. לא ניתן להמעיט מחשיבותו של משפט העבודה הקיבוצי, ככלי מרכזי להענקת זכויות לציבור העובדים ולשמירה על אותן זכויות. במאמר מוסגר נזכיר, כי אותה הזכות ממש אשר המבקש שבפנינו מבקש את אכיפתה - הבטחת זכויות פנסיוניות של עובד בענף השמירה - היא זכות יציר משפט העבודה הקיבוצי. זכות שנקבעה לראשונה בהסכם הקיבוצי בענף השמירה משנת 72' וחזרה וקיבלה אישור בהסכם הקיבוצי האחרון בענף השמירה ,מחודש נובמבר 2008. מדיניות שיפוטית המבקשת להגן ולשמור על מרכזיותו של משפט העבודה הקיבוצי, חייבת לתת תוקף להסכמות של הצדדים למשפט העבודה הקיבוצי (ארגון העובדים מחד וארגון המעסיקים מאידך), שקיבלו עיגון בהסכם קיבוצי. על רקע זה, קבלת הבקשה להכיר בתביעה שהגיש המבקש כתובענה ייצוגית בסמוך לחתימת ההסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות, כפי שמבוקש בענייננו, יש בה כדי להכשיל ולחתור תחת המאמץ המשותף של ארגון העובדים וארגון המעבידים להבטחת זכויותיהם של העובדים בענף. בכך אישור הבקשה עלול לפגוע ביחסי העבודה הקיבוציים כאמצעי ליצירת זכויות לעובדים ואכיפתם. 60. לאור האמור לעיל, הבקשה להכיר בתובענה שעילתה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה כתובענה ייצוגית המתייחסת לקבוצת עובדי המשיבה אשר הועסקו במהלך שבע השנים שעובר להגשת הבקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית - נדחית. בטרם סיום: 61. בשולי החלטה זו נציין, כי לאחר הגשת הבקשה והתגובה, הגישה המשיבה בקשה למחיקת הבקשה על הסף בהעדר היתר לפיצול סעדים, ובקשה לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה. לאור התוצאה אליה הגענו, אין אנו נזקקים לדיון בבקשות אלה. 62. בסיכומים שהגיש המבקש, טען המבקש לפגיעה בזכויותיו, משהתקיים הדיון מבלי שאופשר למבקש לזמן ולחקור עדים מטעם ארגון העובדים, ארגון המעבידים ומשרד התמ"ת. בטענות אלה לא מצאנו ממש, מקום שבשל המשמעויות הכלכליות והאחרות שיש לעצם הגשת הבקשה להכיר בתובענה כתובענה ייצוגית על המעביד, חובתו של מגיש בקשה כאמור, היא לקיים את החקירות הדרושות לבירור הבקשה עם הגופים הרלוונטיים; ובכלל זה ארגון העובדים והמעבידים, קודם להגשת הבקשה על ידו (ראה: ע"ע 12842-07-10, עו"ד אסף אייל נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ). בפרט היה על המבקש להיערך לטענה לפיה חברה המשיבה בארגון העובדים, מקום שהציגה המשיבה אישור על חברותה בארגון המעבידים בתשובה שהגישה לבקשה, עוד בנובמבר האחרון ולפנות בבקשות מתאימות לבית הדין, עוד קודם לקיום הדיון. סוף דבר: 63. לאור האמור לעיל, הבקשה להכיר בתובענה אשר עילתה אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה בידי המשיבה מכוח הוראות צו ההרחבה אשר פורסם בדצמבר 73', נדחית. 64. לפני חתימה מבקשים אנו לנצל החלטה זו על מנת להעמיד עובדים ועובדים לשעבר של המשיבה על הזכות העומדת להם מכוח ההסכם הקיבוצי לאכיפת זכויות, לפנות באמצעות ארגון העובדים ולהעלות את טענותיהם על פגיעה בזכויותיהם ובפרט לעניין אי ביצוע הפרשות לקרן פנסיה לבירור, כמפורט בהסכם הקיבוצי הנ"ל. 64. משנדחתה הבקשה ישלם המבקש הוצאות המשיבה בסך של 7,500 ₪. 65. ההחלטה ניתנה במותב חסר, משהוזמן נציג ציבור ולא התייצב, בהתאם להחלטה שניתנה בפתח הדיון. פנסיהתביעה ייצוגיתקרן פנסיה