עתירה להורות למשיבים 1-7 להפעיל סמכותם ולאכוף על המשיבים 8-10 את דיני התכנון והבניה ובהתאם לבטל או להתלות את היתר הבניה שמספרו 07-0423 שניתן למשיבים 8-10 ביום 15.7.07 להריסת כל המבנים הקיימים על המקרקעין שבבעלותם הסמוכים למקרקעי העותרים בגוש 7420 חלקות 41-43 . כן התבקש שלא ליתן למשיבים 8-10 כל היתר נוסף לביצוע עבודות בניה ו/או הריסה ו/או חפירה וזאת עד לביצוע כל התנאים המיוחדים הקבועים בהיתר הבנייה. עוד מבקשים העותרים ליתן להם זכות ערר על החלטה מס' 09-0010 ב'-4 של המשיבה 1 מיום 20.5.09 שדחתה את ההתנגדויות ונתנה תוקף לתוכנית תא/מק/3779. רקע עובדתי העותרים מתגוררים כדיירים מוגנים בבניין ברחוב כנרת 12 בשכונת נווה צדק בתל-אביב הידוע כגוש 7420 חלקה 40 (להלן:"בית העותרים"). במקרקעין הסמוכים לבית העותרים הידועים כגוש 7420 חלקות 41-43, שבבעלות המשיבים 8-10 היו מבני מגורים (להלן:"המקרקעין הסמוכים"). ביום 15.7.07 נתנה המשיבה 1- הועדה מקומית לתכנון ובניה מחוז תל אביב (להלן:"הועדה המקומית") לב"כ המשיבים 8-10 היתר בנייה שמספרו 07-0423 ביחס לחלקות 41 ו-42 על פיו מותר לבצע בחלקות אלה: "הריסת כל המבנים הקיימים; דיפון ע"י קלונסאות לאורך גבול החלקות" (להלן:"היתר הבניה"; נספח ד' לעתירה). בהיתר הבניה נקבעו תנאים מיוחדים כמפורט להלן: " 1. אי-גרימת נזקים בתשתיות (פרטיות וציבוריות) ונקיטת כל האמצעים לשמירת יציבות ובטיחות המבנים והנכסים הגובלים בעת פינוי הפסולת ועבודות הבניה. הפקדת העתק פוליסת ביטוח צד שלישי ע"י בעלי ההיתר בידי הועדה, לכיסוי נזק (אם ייגרם) כתוצאה של עבודות הבניה ושל פינוי הפסולת, והחזרת המצב לקדמותו, וזאת לפני תחילת עבודות הבניה..." (להלן:"התנאים המיוחדים"). ביום 8.4.08 בוצעו עבודות הריסה במקרקעין הסמוכים מטעם בעליהם, המשיבים 8-10, להריסת המבנים הקיימים עליהם, בהתאם להיתר הבניה שניתן להם. במהלך ביצוע עבודות ההריסה פגע טרקטור בקירות בית העותרים וגרם לטענתם לסדקים בקירות ואף לקריסת רצפת חדר בקומה השנייה המהווה תקרת חדר בקומה הראשונה בבית העותרים. כמו כן נגרם לטענתם נזק לגג הבית. ביום 15.4.08 הוציאה המחלקה לפיקוח על הבניה-מדור מבנים מסוכנים בעיריית תל אביב מכתב המופנה, בין היתר, לעותרים ולפיו בביקורת שנערכה במקום ביום 13.4.08 נמצא כי בית העותרים "מהווה סכנה למחזיקים בו ו/או לציבור ו/או לנכסים הסמוכים". לפיכך נדרשו העותרים, בתוך 90 יום מקבלת המכתב, לתקן ולחזק את תקרות וקירות הבניין על פי הנחיותיו של מהנדס פרטי מוסמך (נספח א' לעתירה). העותרים פעלו בהתאם להנחיות וביצעו עבודות חיזוק בדירתם. ביום 28.10.08 הוציא דר' בוריס פרייב- מהנדס קונסטרוקציות בניין ופיקוח שליווה את העבודות (להלן:"המהנדס"), חוות דעת הנדסית לפיה ביקר שלוש פעמים בבית העותרים במהלך העבודות שבוצעו בו וקבע כי "המבנה חוזק לפי הוראותי וכי אינו מהווה סכנה למחזיקים בו". ביום 23.12.08 בתום ביקור נוסף בנכס הוציא המהנדס חוו"ד הנדסית נוספת לפיה:"הנני לקבוע כי כל עבודה שתבוצע כגון פינוי, חפירה, יישור, קדיחה וכדומה במגרש הסמוך עלולה לגרום לבניין המדובר נזקים, הגדלת הסדקים ואף התמוטטות חלקים ממנו. בפגישה זו נפגשתי עם נציג עיריית ת"א, מר משה ממח' מבנים מסוכנים. הנ"ל בחן את העבודה וסיכמנו כי אנו נגיש תוכניות מסודרות לשיקום הבניין ולקבלת היתר בניה. עד לחיזוק הבניין בהתאם להוראות החוק ועיריית ת"א, כל עבודה בבניין הגובל מסוכנת למבנה". (חוו"ד המהנדס -נספחים ב' לעתירה). ביום 18.11.08 הוציא אינג' חיים גלצנר- מהנדס בניין ושמאי מקרקעין חוות דעת לעניין בית העותרים לפיה עבודות ההריסה במקרקעין הסמוכים "בוצעו בצורה אגרסיבית, לא מקצועית, תוך העדר זהירות, ובאמצעים מכניים אשר אינם מתאימים לביצוע הריסות בסמוך למבנה מאוכלס. העבודות בוצעו תוך העדר התייחסות לנושאים קונסטרוקטיביים ולנזקים אשר עלולה לגרום עבודה זו לנכסים גובלים". על פי חוות דעתו נגרמו נזקים חיצוניים בקירות שיצרו סדקים רבים. כמו כן נגרמו נזקים פנימיים רבים בדירה בשתי הקומות ונזק קשה לגג המבנה. "כל הנזקים המפורטים לעיל נגרמו עקב עבודות ההריסה האגרסיבית שהתבצעו במבנה הבנוי בקיר המשותף לנכס נשוא חוות הדעת". (חוו"ד השמאי-נספח ג' לעתירה). ביום 23.12.08 הגיעו בעלי מקצוע בליווי דחפור לשם המשך ביצוע פעולות ההריסה במקרקעין הסמוכים לבית העותרים. העותרים התנגדו להמשך פעולות ההריסה ואף פנו מספר פעמים למשטרה שהורתה ליזמים להפסיק את פעולות ההריסה. ביום 1.1.09 ערך אינג' נחום-מנהל מדור מבנים מסוכנים בעיריית ת"א ביקור נוסף בבית העותרים ובדו"ח הביקורת שהוציא קבע כי: " בוצעו חיזוקים חיצוניים ע"י קורות פלדה אופקיים ואנכיים (בכדי לחזק את המעטפת החיצונית של הבניין). בוצעו גם כן חיזוקים חלקיים בתוך הבניין. נוצקה תקרה חלקית חדשה מבטון בקומה הראשונה מעל הקרקע (תקרת קומת הקרקע). יתר התקרות טרם שוקמו וגם הקירות טרם שוקמו (סדקים רבים בקירות)" (נספח ט' לתגובת המשיבים 1-3). לאור הנזקים הקשים כאמור, פנו העותרים לנציג המשיבים 8-10 על מנת שאלה ישאו בעלויות תיקון הנזקים בבית העותרים במטרה להשיב את המצב לקדמותו טרם עבודות ההריסה, כמתחייב מהתנאים המיוחדים שנקבעו בהיתר הבניה שניתן להם. לטענת העותרים פניותיהם לבעלי המקרקעין הסמוכים לא הואילו ואלה לא סייעו בשיפוץ ביתם. עלויות השיפוץ הסתכמו עד כה בסך 60,000 ₪ כאשר לטענת העותרים עליהם לשאת ב כ-140,000 ₪ נוספים לשם השלמת מלוא העבודות הנדרשות. לפיכך, ביום 4.1.09 פנה ב"כ העותרים למשיבה 3 -מחלקת הפיקוח בעירייה בבקשה לבטל את היתר הבניה שניתן למשיבים 8-10 ולהפעיל את פוליסת הביטוח והערבויות שהפקידו בעלי ההיתר לכיסוי נזקים שנגרמו מהעבודות נשוא ההיתר. ביום 19.1.09 השיב אינג' דוד רבינוביץ מנהל מח' פיקוח על הבניה בעירייה לב"כ העותרים כי: "במענה לפנייתך הנ"ל, הריני להודיעך שבתאריך 18.1.09 נערך ביקור במקום ע"י מהנדסי המחלקה ובתאריך 18.1.09 הודבק במקום צו הפסקת עבודה בגין אי מילוי דרישות ההיתר (מתן פוליסת ביטוח על נזקים שנגרמו לבית המתלונן) (נספח י"ב לתשובת המשיבים 1-3). ביום 11.2.09 נמסרה לוועדה המקומית פוליסת ביטוח שמספרה 8016001580/08 בגין ביצוע עבודות הריסה בחלקות 41 ו-42 וכן פוליסת ביטוח שמספרה 09/013/053/1001156 בגין ביצוע עבודות בנייה כולל עבודות דיפון ובניית מרתף (נספחים יג' ו-יד' לתשובת המשיבים 1-3). לפיכך, בוטל צו הפסקת העבודה. ביום 24.11.09 נתנה הועדה המקומית לב"כ המשיבים 8-10 היתר בנייה נוסף שמספרו 09-0830 לחפירה והקמת קומת מרתף עד גבולות המגרש. בהערות להיתר נקבע, בין היתר, כי:"הריסת כל המבנים הקיימים על המגרש ודיפון ע"י כלונסאות עפ"י היתר קודם מס' 07-0423". בתנאים המיוחדים שנקבעו בהיתר נקבעו, בין היתר, התנאים הבאים: " 1. אי-גרימת נזקים בתשתיות (פרטיות וציבוריות) ונקיטת כל האמצעים לשמירת יציבות ובטיחות המבנים והנכסים הגובלים בעת פינוי הפסולת ועבודות הבניה. 3. הפקדת העתק פוליסת ביטוח צד שלישי ע"י בעלי ההיתר בידי הועדה, לכיסוי נזק (אם ייגרם) כתוצאה של עבודות הבנייה ושל פינוי הפסולת, והחזרת המצב לקדמותו, וזאת לפני תחילת עבודות הבנייה. ... 5. מילוי תנאי ההיתר הקודם 07-423" (להלן:"ההיתר הנוסף"; נספח כב' לתגובת המשיבים 1-3). טענות הצדדים טענות העותרים לטענת העותרים על המשיבים 1-3 לעצור כליל את העבודות המבוצעות במקרקעין הסמוכים ועל המשיבים 1-7 לאכוף את הוראות חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ואת התנאים המיוחדים שנקבעו בהיתר הבניה שניתן למשיבים 8-10, והכל על פי הסמכות הנתונה להם על פי חוק וזאת במטרה למנוע נזקים נוספים לביתם שניזוק קשות מהעבודות שביצעו המשיבים 8-10 במקרקעין הסמוכים. כמו כן, לטענתם יש לאפשר להם להגיש ערר על החלטת הוועדה המקומית שמספרה 09-0001ב' מיום 20.5.09 לאשר וליתן תוקף לתוכנית תא/מק/3779, וזאת לאור העובדה שהמשיבים 8-10 לא עמדו בתנאי ההיתר וגרמו לנזקים לבית העותרים. טענות משיבים 1-3- הועדה המקומית ועיריית תל-אביב בתגובתם לעתירה טוענים המשיבים 1-3 כי תוקף ההיתר שניתן למשיבים 8-10 הנו ל-3 שנים מיום 15.7.07 לפיכך יש ליתן לבעל ההיתר להשלים את עבודות ההריסה והדיפון נשוא ההיתר והאחריות היא על בעל ההיתר למלא את תנאיו לרבות תיקון הנזקים, כאשר לשם כך הפקיד בידי המשיבה 1 פוליסת ביטוח. לפיכך, אין מקום לעצור את העבודות כאשר הן מבוצעות על פי ההיתר שניתן. עוד טוענים המשיבים 1-3 כי מחובתם לוודא כי עבודות ההריסה/הבניה מבוצעות בהתאם להיתר וכי בית העותרים אינו מהווה מבנה מסוכן וכך פעלו. במהלך העבודות שבוצעו במקרקעין הסמוכים הוצאו כנגד בעלי ההיתר צווי הפסקת עבודה שיפוטיים מקום שביצעו עבודות שחרגו מההיתר שניתן להם ולפיכך לא ניתן לטעון כנגד המשיבים 1-3 שאינם מפעילים סמכותם על פי החוק ואינם מפקחים על הבניה/ההריסה בהתאם להיתר (נספחים יז'-יט'). עוד טוענים המשיבים 1-3 כי ביום 12.4.10 נערכה ביקורת במקרקעין הסמוכים לבית העותרים מטעם מחלקת הפיקוח על הבנייה בעירייה ונמצא כי העבודות שלשמן ניתן היתר הבניה בוצעו והושלמו על פי ההיתר ומכאן שהסעד המבוקש בהקשר זה הפך לסעד תיאורטי. זאת ועוד, בשל פניות חוזרות ונשנות של העותרים למחלקת הפיקוח על הבנייה בעירייה, נשלחו מהנדסים מטעם מדור מבנים מסוכנים בעירייה למספר ביקורים בבית העותרים ועקבו מקרוב אחר מצבו. לטענתם בית העותרים הנו בניין ישן כבן 80 שנה הבנוי מכורכר. מדובר בבניין מוזנח שלא שופץ במהלך השנים ולפיכך מצוי מלכתחילה במצב פיזי ירוד לרבות סדקים רבים בקירותיו ולפיכך הוכרז בית העותרים כ"מבנה מסוכן". הליקויים בבית העותרים, לטענת המשיבים 1-3 לא נגרמו כתוצאה מהעבודות שבוצעו במקרקעין הסמוכים על ידי המשיבים 8-10 כי אם מדובר בליקויים האופייניים למבנים שבגילו של בית העותרים כפי שקבע המהנדס משה נחום (נספח כג' לתשובת המשיבים 1-3). לפיכך דרשה העירייה מהעותרים לבצע חיזוקים בבניין ולצקת תקרת בטון חדשה וזאת על מנת להבטיח את יציבותו. לעניין הנזק הנטען לבית העותרים טוענים המשיבים 1-3 כי אין זה מתפקידם לקבוע מהו היקף הנזק שנגרם לבית העותרים ובאילו נסיבות, והאחריות לכך מוטלת על בעל ההיתר שלצורך לקיחת אחריות זו נדרש להפקיד פוליסת ביטוח אצל המשיבה 1 כתנאי להיתר. ככל שנגרם נזק לבית העותרים, פתוחה בפניהם האפשרות להגיש תביעת נזיקין כנגד המזיק. לעניין הסעד הנוסף שמבקשים העותרים בעתירה לפיו תינתן להם זכות ערר על החלטה מס' 09-0010 ב'-4 של המשיבה 1 מיום 20.5.09 טוענת הועדה המקומית כי עסקינן בהחלטה שקיבלה הועדה המקומית ליתן תוקף לתוכנית, החלטה שהתקבלה כדין ובסמכות. במקביל להיתר הבניה החלו המשיבים 8-10 לקדם את תוכנית תא/מק/3779 שהינה תוכנית לאיחוד חלקות 41 ו-42, תוכנית שבסמכות הועדה המקומית. בישיבת הועדה המקומית מיום 9.5.07 הוחלט על הפקדת התוכנית. העותרים לא הגישו התנגדות לתוכנית כדין. למרות האמור, בין ההתנגדויות נדונה גם טענת העותרת 2 בדבר הפגיעה שנגרמה לבניין בעת ביצוע עבודות על ידי יזמי התוכנית. לאחר שבעלי ההיתר הפקידו פוליסות ביטוח כנדרש ולאחר שהיזם הסכים לתקן את כל הנזקים שנגרמו לעותרת 2 ואף העביר מכתב התחייבות בעניין, החליטה הועדה המקומית בישיבתה מיום 20.5.09 לדחות את ההתנגדויות וליתן לתוכנית תוקף בתנאים המפורטים בהחלטה (נספח כח' לתשובת המשיבים 1-3). ביום 15.10.09 פורסמה התוכנית למתן תוקף (נספח ל' לתשובת המשיבים 1-3). לא ניתן להגיש ערר על תוכנית שאושרה ופורסמה ברשומות והינה בגדר חיקוק. טענות משיבים 4-7- (להלן:"משרד הפנים") טענת סף שמעלה משרד הפנים היא שהיה על העותרים לצרף לעתירה כמשיב את עו"ד יריב הראל-בא כוחם של המשיבים 8-10 ובעל היתר הבנייה שכנגדו מבוקש הסעד בעתירה. לגופו של עניין טוען משרד הפנים כי האחריות לאכיפת דיני התכנון והבניה במרחבי התכנון המקומיים מוטלת, בראש ובראשונה על הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה. למדינה, באמצעות היחידה הארצית לפיקוח על הבניה במשרד הפנים (להלן:"היחידה לפיקוח") סמכויות אכיפה מקבילות בתחומי מרחב התכנון המקומי אך השימוש בסמכויות אלה נעשה במשורה ובמקרים מיוחדים וחריגים ורק מקום בו מתקשה הועדה המקומית לפעול, דבר שלא קרה בענייננו. משפנה ב"כ העותרים למשרד הפנים ביום 14.6.09 בתלונה על העבודות המתבצעות במקרקעין הסמוכים, יצא מפקח מטעם היחידה לפיקוח לשטח ומצא כי המבנים נשוא ההיתר כבר נהרסו וכי חלק מהעבודות מתבצעות שלא בהתאם להיתר הבניה. משפנה משרד הפנים לוועדה המקומית לעניין החריגות מהיתר הבניה, ומשנמצא כי ננקטו פעולות אכיפה כנגד בעלי ההיתר לרבות צווי הפסקת עבודה שיפוטיים, לא מצא משרד הפנים מקום להתערב (נספחים א'-ה' לתשובת המשיבים 4-7 לעתירה). תלונות נוספות שהגישו העותרים נבדקו אף הן בשטח ונמצא כי אין מקום להתערבות משרד הפנים לאור פעילותה של הועדה המקומית בנדון (נספח ו' לתשובת המשיבים 4-7 לעתירה). טענות המשיבים 8-10-בעלי המקרקעין הסמוכים כטענות סף טוענים המשיבים 8-10 כי היה על העותרים לצרף גם את הבעלים של חלקה 43 בגוש 7420 העלולים להיפגע בהתאם לסעד המבוקש בעתירה ולא רק את המשיבים 8-10 שהינם בעלי חלקות 41-42. כמו כן מבקשים המשיבים 8-10 להדגיש כי בניגוד לטענת העותרים, רק חלקה 41 גובלת בחלקת העותרים והמבנה שהיה מצוי עליה לא היה מחובר בקיר משותף לבית העותרים כי אם עסקינן בקירות סמוכים נפרדים. יתר החלקות 42 ו-43 מהוות חלקות סמוכות שאינן גובלות בבית העותרים. בנוסף, טוענים המשיבים 8-10 לחוסר ניקיון כפיים של העותרים בכך שהסתירו עובדות מהותיות בעתירתם ולא ציינו בפני בית המשפט כי להליך זה קדמו הליכים רבים נוספים שנקטו העותרים כנגד בעלי המקרקעין הסמוכים לרבות בקשות דחופות לצווי מניעה זמניים שנדחו רובם ככולם (נספחים 2.1-2.9 ; 3.1-3.10 ו-5.1-5.3 לתשובת המשיבים 8-10 לעתירה). ביום 25.6.09 הגישו המשיבים 8-10 כתב תביעה כנגד העותרים לבית משפט השלום בת"א בגין נזקים שנגרמו להם בשל פעולות העותרים שעיכבו את העבודות שביקשו לבצע במקרקעין שבבעלותם על פי חוק ועל פי היתר הבניה שברשותם, בצירוף בקשה לצו מניעה זמני שימנע מהעותרים להיכנס למקרקעין שבבעלותם (א' 173397/09). בהליך שם הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין לרבות הסכמה למתן צו מניעה קבוע האוסר על העותרים כניסה למקרקעי המשיבים 8-10 (נספחים 4.1-4.2; 5.1-5.3). גם בעתירה זו ביקשו העותרים לקבל צו מניעה זמני אך ביום 4.3.10 דחה ביהמ"ש את הבקשה. בקשת רשות ערעור שהגישו העותרים על החלטה זו לביהמ"ש העליון נדחתה אף היא (נספח 6 לתשובת המשיבים 8-10). לטענת המשיבים 8-10 כל העבודות שהתבצעו ומבוצעות במקרקעין שבבעלותם הינן בהתאם להיתרי הבניה שניתנו להם, ועבודות אלה לא גרמו ואינן גורמות כל נזקים לבית העותרים. ולראיה, למרות שניתנה לעותרים יותר מהזדמנות אחת להגיש תביעה נזיקית ולתבוע את פוליסת הביטוח של המשיבים 8-10 כבעלי המקרקעין, פוליסה שהופקדה בידי הועדה המקומית בהתאם לתנאי ההיתר, הם בחרו שלא לעשות כן. בעת הזו העותרים מצויים בשלב מתקדם של בנייה שממילא אין בה כדי לגרום כל נזק לבית העותרים. דיון לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם, מצאתי כי דין העתירה להידחות. ככלל, בית המשפט לעניינים מנהליים בוחן את אופן הפעלת שיקול הדעת של הרשות והאם ההחלטה שנתקבלה על ידה נתקבלה בסמכות והאם היא מצויה בגדר מתחם הסבירות. הלכה פסוקה היא כי ביהמ"ש לא יתערב בשיקול דעתן של רשויות התכנון כאשר הן מפעילות סמכויותיהן תוך שימוש בשיקול דעת תכנוני, אלא אם נפלו בהחלטותיהן פגמים מתחום המשפט המנהלי כמו חוסר סמכות, חוסר סבירות, אפליה, הפעלת שיקולים זרים , חוסר תום לב וכדומה. "בית המשפט אינו מוסמך על-פי החוק , ואינו מתאים על-פי מהותו, לשמש מוסד מתכנן. לפיכך, על-פי הלכה מושרשת, לא ישים בית המשפט את שיקול הדעת שלו במקום שיקול של הרשות המוסמכת. הוא לא יתערב בשיקול הדעת של הרשות המוסמכת , אלא אם נפל בו פגם משפטי, לפי ההלכות המקובלות בבית המשפט, לרבות פגם של שיקולים זרים או חוסר סבירות" (בג"צ 465/93 טריידנט נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה, פ"ד מ"ח 2) 622, 634 (1994)). העותרים בעתירתם אינם תוקפים החלטה של רשות -העירייה, הוועדה המקומית ו/או משרד הפנים. העותרים מבקשים בעתירתם מבית המשפט ליתן צווי עשה ולהורות לרשויות התכנון להפעיל סמכותם על פי חוק ולאכוף את הוראות חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965 (להלן:"החוק"). העותרים מבססים טענותיהם על פסק הדין בעניין החברה להגנת הטבע (עת"מ 269/02 החברה להגנת הטבע נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שקמים ואח' (26.1.04)) שם נקבע, בהתאם לפסק הדין בעניין יעקובוביץ (בג"צ 8071/01 יעקובוביץ נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח', פ"ד נז (1) 121 (2002)), כי "בית משפט זה מוסמך לדון במחדלן של רשויות התכנון לעשות שימוש בסמכויותיהן על פי חוק התכנון והבניה באופן סביר" וכי "יש למוסדות התכנון שיקול-הדעת לקבוע סדרי עדיפויות באכיפת דיני התכנון והבנייה על-פי אמות מידה סבירות, אך הם אינם רשאים להימנע מאמצעי אכיפה באופן בוטה ומתמשך ללא נימוק סביר וענייני". מן הכלל אל הפרט- ביתם של העותרים מצוי בסמיכות למקרקעין של המשיבים 8-10 שביצעו ומבצעים עבודות הריסה של מבנים ישנים ובנייה חדשה, והכל בהתאם להיתרי בנייה שקיבלו כדין בהתאם לתוכנית תא/מק/3779 שהוגשה על ידם ואושרה כדין. בעתירתם ביקשו העותרים מבית המשפט להורות למשיבים 1-7 לאכוף את דיני התכנון והבניה ולהתלות את היתרי הבנייה שניתנו למשיבים 8-10 עד לקיום התנאים הקבועים בהם, לרבות תיקון הנזקים שלכאורה נגרמו לבית העותרים כתוצאה ישירה מעבודות ההריסה שביצעו המשיבים 8-10 במקרקעין שבבעלותם. לא מצאתי כי מי מהמשיבים 1-7 נמנע מביצוע חובותיו על פי דיני התכנון והבניה לרבות אכיפת הוראות החוק על המשיבים 8-10 וכי מי ממשיבים אלה נמנע מאמצעי אכיפה באופן בוטה ומתמשך המצדיק התערבות בית משפט זה. סעיף 27 (א) לחוק מטיל על הועדה המקומית לתכנון ובניה, שהיא רשות מנהלית סטטוטורית, אחריות כללית להבטיח את קיומן של הוראות החוק. סעיף 257 א. (א) לחוק מתיר לשר הפנים להסמיך מפקחים מטעמו שיפקחו על ביצוע החוק ותקנותיו, וזאת במקביל לסמכויות הפיקוח של הוועדה המקומית. המשיבים 1-3 פיקחו מקרוב אחר פעולות ההריסה והבניה המבוצעים במקרקעין הסמוכים לבית העותרים, בין היתר לאור תלונות העותרים שהוגשו אליהם. מקום שמצאו כי העבודות מבוצעות בסטייה מההיתר, פעלו על פי חוק והפסיקו את העבודות עד לתיקון הדרוש תיקון. כך למשל הוגשו כנגד בעלי ההיתר כתבי אישום בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב והוצאו צווים שיפוטיים להפסקת עבודות בנייה בסטייה מההיתר. כך למשל נמסר במקום צו הפסקת עבודה בגין אי מילוי דרישות תנאי ההיתר (הפקדת פוליסת ביטוח תקפה לכיסוי נזקים לצד ג'). משפנו העותרים אל המשיבים 4-7 וביקשו את התערבות יחידות הפיקוח במשרד הפנים, לא מצא משרד הפנים להתערב מקום שראה כי הוועדה המקומית פועלת לאכיפת החוק ומבצעת את המוטל עליה. לעניין היתרי בנייה- ככלל, היתר בניה הינו האישור החוקי הניתן לביצוע עבודות בהתאם להוראות פרק ה' לחוק, וזאת בהתאם לתוכניות החלות על המקרקעין ובהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר. על גופי התכנון המוסמכים להעניק היתרי בניה חלות חובות זהירות מושגית וקונקרטית, הן כלפי הציבור והן כלפי מבקש ההיתר. מוטל עליהם להפעיל סמכויותיהם ולהעניק היתרי בנייה רק מקום בו הם תואמים את החוק והתוכניות החלות על השטח (ע"א 4079/05 הועדה המקומית לתכנון ובניה שומרון נ' מעונה חברה לבניין [לא פורסם] (11.11.2010); ע"א 324/82 עיריית בני ברק נ' רוטברד, פ"ד מה (4) 102, 118 (1991); ע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה נתניה, פ"ד מו (5) 727, 746 (1992)). תקנה 16 (א) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970 מסמיכה את הוועדה המקומית ליתן היתרי בניה וקובעת כדלקמן: "16. (א) ועדה מקומית רשאית לתת היתר, לסרב לתתו, לתקנו, לשנותו, להתלותו או לבטלו לפי סעיף 216 לחוק וכן להתנות בו תנאים...". מן האמור עולה כי לוועדה המקומית מסורה סמכות רחבה שבשיקול דעת בבואה לבחון בקשות להיתרי בנייה ועליה לבחון כל מקרה לגופו ולעומקו וליתן היתר רק מקום שמצאה לנכון לעשות כן. לא ניתן לדרוש ו/או לצפות מהוועדה המקומית או לחילופין ממהנדס העיר וממחלקת הפיקוח על הבניה בעירייה שיימצאו בכל אתר בניה כל הזמן ויפקחו מקרוב אחר ביצוע עבודות בניה ו/או הריסה על פי ההיתר ותנאיו. אין בנמצא לא את התקציבים ולא את כוח האדם הנדרש לביצוע אכיפה צמודה ופרטנית שכזו. ממילא, בעל ההיתר הוא האחראי בפני הרשות על ביצוע הבנייה ו/או ההריסה על פי היתר ותנאיו ובנייה ללא היתר ו/או בחריגה מהיתר מהווה עבירה בגינה מוגשים כנגד בעל ההיתר כתבי אישום בבית משפט לעניינים מקומיים. לפיכך, לאחר שבחנתי את נסיבות העתירה שבפני, לא מצאתי כי העירייה ו/או הועדה המקומית התרשלו בתפקידם או פעלו בחוסר סבירות. זאת ועוד, על מנת להבטיח ביצוען של עבודות ההריסה על פי ההיתר בצורה שלא תגרום נזקים לצדדים שלישיים, נקטה הועדה המקומית משנה זהירות והתנתה את ההיתר בתנאים מיוחדים לפיהם התחייב בעל ההיתר ל: " 1. אי-גרימת נזקים בתשתיות (פרטיות וציבוריות) ונקיטת כל האמצעים לשמירת יציבות ובטיחות המבנים והנכסים הגובלים בעת פינוי הפסולת ועבודות הבניה. הפקדת העתק פוליסת ביטוח צד שלישי ע"י בעלי ההיתר בידי הועדה, לכיסוי נזק (אם ייגרם) כתוצאה של עבודות הבניה ושל פינוי הפסולת, והחזרת המצב לקדמותו, וזאת לפני תחילת עבודות הבניה..." . מדובר בתנאים צופי פני עתיד שנועדו להגן על כל מי שעלול להיפגע מהבניה ו/או ההריסה שיבוצעו על פי ההיתר, לרבות העותרים. חובת מילוי כל התנאים ככתבם וכלשונם מוטלת על בעל ההיתר. משהעלו העותרים טענות בפני העירייה בדבר נזקים שנגרמו לביתם בשל עבודות ההריסה במקרקעין הסמוכים, ומשנבדק בית העותרים ונמצא מסוכן למגורים, הוציאה המחלקה לפיקוח על הבניה-מדור מבנים מסוכנים בעיריית תל אביב דרישה לעותרים לתקן ולחזק את תקרות וקירות הבניין על פי הנחיותיו של מהנדס פרטי מוסמך על מנת למנוע סכנת קריסתו ופגיעה בעותרים. מתפקידה של העירייה להכריז על מבנים מסוכנים העלולים לגרום לפגיעה בנפש. אין זה מתפקידה של העירייה ואין ביכולתה לקבוע מהו מקור הנזקים ובאילו נסיבות נוצרו. ואולם, משטוענים העותרים כי מקור הנזקים הוא בעבודות ההריסה שביצעו המשיבים 8-10 במקרקעין הסמוכים בהתאם להיתר שברשותם, ומשבקשותיהם למתן צווי מניעה למשיבים 8-10 נדחו על ידי בית המשפט, כל שעליהם לעשות הוא לתבוע את נזקיהם בתביעה נזיקית אזרחית כנגד המשיבים 8-10, להוכיח את הקשר הסיבתי שבין עבודות ההריסה לנזקים שנגרמו לביתם ולבקש להפעיל את פוליסת הביטוח שהפקידו המשיבים 8-10 בידי הועדה המקומית שנועדה במיוחד למטרה זו על מנת להשיב את המצב לקדמותו עובר לעבודות ההריסה נשוא ההיתר. בית משפט זה אינו ערכאה אזרחית דיונית לבחינת תובענות נזיקיות מעין אלה. בעתירתם ביקשו העותרים מבית המשפט ליתן גם צווי מניעה. מתגובת העירייה עולה כי מדובר במעשה עשוי. לטענת העירייה ביום 12.4.10 נערכה ביקורת במקרקעין הסמוכים לבית העותרים מטעם מחלקת הפיקוח על הבנייה בעירייה ונמצא כי העבודות שלשמן ניתן היתר הבניה בוצעו והושלמו על פי ההיתר קרי עבודות ההריסה הסתיימו ועבודות הבנייה החלו ומכאן שהסעד המבוקש הפך לסעד תיאורטי. סעד נוסף אותו ביקשו העותרים מבית המשפט בעתירתם הוא ליתן להם זכות ערר על החלטה מס' 09-0010 ב'-4 של הוועדה המקומית מיום 20.5.09 שדחתה את ההתנגדויות ונתנה תוקף לתוכנית תא/מק/3779, תוכנית איחוד וחלוקה שיזמו המשיבים 8-10 שבסמכות הוועדה המקומית. בישיבתה האמורה דנה הועדה המקומית בהתנגדויות, לרבות טענת העותרת 2 שלא הגישה התנגדות כדין אך טענה לעניין הנזקים שנגרמו לעותרים ולעניין עבודות המתבצעות ללא היתר. לאחר שבעלי ההיתר הפקידו פוליסות ביטוח כנדרש בתנאי ההיתר, ולאחר שהיזם הסכים לתקן את כל הנזקים שנגרמו לעותרת 2 ואף העביר מכתב התחייבות בעניין, החליטה הועדה המקומית לדחות את ההתנגדויות לרבות טענות העותרת 2 ולתת תוקף לתוכנית בתנאים שנקבעו. לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת הוועדה המקומית המצדיק התערבות הגם שביום 15.10.09 פורסמה התוכנית למתן תוקף והינה בגדר חיקוק וממילא לא ניתן להגיש עליה ערר. לאור האמור העתירה נדחית. בשולי הדברים אציין כי למרות האמור לעיל ולמרות שקבעתי כי המשיבים 1-7 פעלו במסגרת סמכותם ומילאו חובתם על פי חוק באופן סביר שאינו מצדיק התערבות בית משפט זה, הרי שמצאתי להעיר לעניין התנאים המיוחדים שנקבעו בהיתר ובמיוחד לעניין תנאי 2 הקובע "הפקדת העתק פוליסת ביטוח צד שלישי ע"י בעלי ההיתר בידי הועדה, לכיסוי נזק (אם ייגרם) כתוצאה של עבודות הבניה ושל פינוי הפסולת, והחזרת המצב לקדמותו, וזאת לפני תחילת עבודות הבניה. היתר הבנייה להריסת המבנים הקיימים ניתן למשיבים 8-10 ביום 15.7.07. המשיבים 8-10 לא הפקידו פוליסת ביטוח צד שלישי כנדרש ולמרות האמור החלו בעבודות ההריסה על פי ההיתר. רק לאחר פניית ב"כ העותרים למחלקת הפיקוח בעירייה ביום 4.1.09 (כשנה וחצי לאחר הוצאת ההיתר) בבקשה לבטל את היתר הבניה שניתן למשיבים 8-10 ולהפעיל את פוליסת הביטוח והערבויות שהפקידו בעלי ההיתר לכיסוי נזקים שנגרמו מהעבודות נשוא ההיתר, ביקרו במקום ביום 18.1.09 מהנדסי העירייה והדביקו "צו הפסקת עבודה בגין אי מילוי דרישות ההיתר (מתן פוליסת ביטוח על נזקים שנגרמו לבית המתלונן)" שבעקבותיו הופקדו ביום 11.2.09 פוליסות ביטוח כאמור על ידי המשיבים 8-10. לא בכדי נתן המחוקק בידי הוועדה המקומית סמכות רחבה ומקפת להתנות תנאים בהיתר בניה. עסקינן בסמכות מתחייבת מעצם מהותם של היתרי הבנייה המתירים לבעליהם לבנות ו/או להרוס בסמיכות למבנים קיימים בשטח ובמטרה שלא לשנות ולפגוע במצב קיים. בענייננו הותנו תנאים שמטרתם להגן על צדדים שלישיים בפני נזקים שעלולים להיגרם להם כתוצאה מהריסת המבנים הבנויים על המקרקעין הסמוכים לביתם. מדובר בתנאים צופי פני עתיד במטרה לגרום לבעלי ההיתר לנקוט משנה זהירות בבואם להרוס את המבנים נשוא ההיתר. אבל מה הועילו חכמים בתקנתם? אם בפועל מדובר בתנאים ארטילאיים שאינם מעלים ואינם מורידים לעניין היתר הבניה וביצוע הבניה ו/או ההריסה על פיו. על התנאים בהיתר להיות קונקרטיים, חד משמעיים, אכיפים, מדויקים, מלווים בהנחיות ברורות ומעשיות לרבות לוח זמנים לביצועם ולרבות סנקציות בגין אי ביצוע. בנסיבות מקרה זה היה על הוועדה המקומית להקפיד כי בטרם החלו המשיבים 8-10 בעבודות הבניה/ההריסה בהתאם להיתר, הופקדה פוליסת הביטוח המהווה ערבות ותנאי מוקדם לעניין ביצוע העבודות על פי ההיתר לכיסוי הנזקים שיגרמו, אם ייגרמו. לפיכך בנסיבות העניין לא מצאתי ליתן צו להוצאות. ניתן היום, ז' תשרי תשע"ב, 05 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים. בניהחוק התכנון והבניהתכנון ובניה