השתייכות עובד שפוטר לארגון עובדים

פתח דבר 1. המבקשת הגישה בקשה למתן סעדים זמניים וקבועים לביטול פיטוריהם של 10 עובדי המשיבה בטענה כי מדובר בפיטורים שמטרתם פגיעה בזכות ההתארגנות. 2. המשיבה טוענת כי מדובר בפיטורים מחמת צמצומים בשל מצבה הכלכלי. 3. פסק דין זה עוסק בסעדים הקבועים שבבקשה. 4. ביום 4/9/11 התקיים דיון בסעדים הזמניים שבבקשה ולאחר שמיעת טענות הצדדים הורה המותב לעכב את כניסת הפיטורים לתוקף עד למתן פסק דין בהליך העיקרי. כמו כן בית הדין המליץ לצדדים עד לדיון בתיק העיקרי לנהל משא ומתן ביניהם על מנת למצוא פתרון מוסכם. (החלטה מיום 4/9/11) 5. המבקשת מבקשת מבית הדין ליתן הסעדים הקבועים כלהלן: א. צו קבוע למניעת פיטוריהם של העובדים. ב. צו הצהרתי קבוע לפיו פיטורי העובדים מהווים שימוש לרעה בזכותה של המשיבה לפיטורי צמצום מכוח ההסכם הקיבוצי בענף המתכת החל על הצדדים. ג. צו הצהרתי קבוע לפיו כוונת המשיבה לפטר את העובדים באמתלה של צמצומים נעשתה בזיקה לסכסוך העבודה שהוכרז על ידי המבקשת ביום 3/8/11 ומהווה לפיכך פגיעה בזכות ההתארגנות של העובדים. ד. צו עשה כספי המחייב את המשיבה בפיצוי על הפגיעה בזכות התארגנות בשיעור של 700,000 ₪ לפי החישוב הבא: 200,000 ₪ פיצוי למבקשת (בטענה כי זו הפעם השנייה בחודשים האחרונים בה פוגעת המשיבה בהתארגנות ולפיכך מדובר בהחמרת נסיבות הפגיעה) ו- 50,000 ₪ לכל אחד מהעובדים המיועדים לפיטורים בהתאם להוראת סעיף 33 לחוק ההסכמים הקבוצים תשי"ז-1957. הרקע העובדתי 6. המשיבה היא בעלים של מפעל לשיפוץ להבי טורבינה של מנועי מטוסים, טורבינות ומנועים תעשייתיים. בין לקוחות המפעל נמנים התעשייה האווירית, חברות תעופה וחברת החשמל (להלן: "המשיבה" או "החברה" או "המפעל"). 7. המשיב 2 הינו מנכ"ל החברה ונציגם של בעלי המניות. מדובר בנושא משרה בחברה (סעיף 5 לתגובת המשיבה). 8. המפעל מעסיק כ - 80 עובדים כולל חברי הנהלה ועובדי מזכירות. 9. מדובר במפעל בו עובדים במשמרות 24 שעות 6 ימים בשבוע. 10. המבקשת הינה ארגון העובדים היציג במשיבה. בינואר 2011 הוקם ועד עובדים זמני. מאז אפריל 2011 קיימת נציגות עובדים מוכרת במפעל. 11. על הצדדים חל ההסכם הקיבוצי הכללי לתעשיית המתכת, החשמל והאלקטרוניקה (להלן: "ההסכם הקיבוצי"). 12. בינואר 2011 הגישה המבקשת לבית דין זה בקשת צד בסכסוך קיבוצי לבטל פיטורי 5 עובדים במפעל וביניהם שני חברי ועד, כאשר המשיבה טענה כי מדובר בפיטורים מחמת צמצומים בשל ירידה בהיקף המכירות. בתגובה טענה המבקשת באותו הליך כי מדובר בפיטורים שנעשו על מנת לפגוע בזכות ההתארגנות של עובדי המשיבה, באופן חד צדדי וללא שימוע. כן נטען שם , ככל שניתן להסיק מהבקשה ומפרוטוקול הדיון , כי המשיבה לא התנהלה על פי הוראות ההסכם הקיבוצי בכל הנוגע לפיטורי צמצום. (ס"ק 47281-01-11 בפני כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם). 13. ביום 30/1/11 בוטלו הפיטורים ולאחר שהצדדים הגיעו להסדר בדבר שמות המפוטרים נמחק בסופו של יום ההליך. 14. לאחר מכן החלה התכתבות בין מזכיר האיגוד המקצועי באשקלון מר חיים פרטוש לבין מנהל משאבי אנוש במשיבה חיים פינס, בין היתר, בדבר הקמת ועד עובדים ומעמדה הייצוגי של המבקשת במשיבה. (נספחים מב/4 עד מב/6 לבקשה) 15. ביום 28/3/11 פנה חיים פרטוש במכתב לחיים פינס בתלונה בדבר תנאי עבודתם של עובדי המשיבה לרבות טענה בדבר הפרת ההסכם הקיבוצי (נספח מב/7 לבקשה). חיים פינס דחה את הטענה במכתב מיום 30/3/11 (נספח מב/8 לבקשה). 16. בתחילת חודש אפריל 2011 הכירה המשיבה בחברי הוועד הזמני כחברי נציגות העובדים במפעל, לאחר שקיבלה את כל הטפסים הדרושים להכרה במבקשת כארגון יציג במשיבה ובנציגות שנבחרה על ידה על פי הוראות חוק ההסכמים הקיבוציים. (נספח 21 לתגובה). 17. לאחר המועד הנ"ל נפגשו הצדדים לדון בנושאים הקשורים בתנאי עבודתם של עובדי המשיבה. ביום 6/4/11 התקיימה פגישה בה נכחו מטעם המבקשת חיים פרטוש חברי הועד ונציגי ההנהלה (נספח 22 לתגובת המשיבה) 18. ביום 10/4/11 הגיבה המשיבה על דרישות המבקשת (נספח 23 לתגובת המשיבה). 19. ביוני 2011 התקיימה פגישה בין נציגי המבקשת כולל חברי הועד עם מנכ"ל המשיבה, המשיב 2 על מנת לדון בנושאים שבמחלוקת בדבר תנאי עבודתם של עובדי המשיבה ושלא באו על פתרונם קודם לכן. בעקבות פגישה זו השיב המנכ"ל במכתב מפורט למבקשת מיום 30/6/11. במכתב הנ"ל פירט המנכ"ל, בין היתר, כי לא ניתן להיעתר לדרישה להעלאת שכר שכן החברה מתמודדת עם ירידה במכירות של לקוחות בארץ ובחו"ל בשיעור של 16% לרבות משבר כלכלי בענף. (נספחי 24 לתגובת המשיבה). המבקשת, באמצעות מכתבו של חיים פרטוש מיום 7/7/11 ראתה בכך דחיית כל דרישותיה (נספח 25 לתגובה). 20. ביום 3/8/11 הוכרז סכסוך עבודה במפעל בשל אי כיבוד ההסכם הקיבוצי במפעל בנושאים הקשורים בתנאי עבודתם של העובדים (נספח 27 לתגובה). 21. ביום 11/8/11 פנתה המשיבה למבקשת והודיעה לה על כוונתה להביא לפיטורי 10 עובדים עקב צמצומים בשל היקף בירידת המכירות לרבות באשר לצפי המכירות בעתיד תוך פירוט שמות העובדים המועמדים לפיטורים, תפקידיהם והודעה על כוונה לסיים גם הצבתם של 5 עובדי חברת כח אדם. המבקשת התבקשה להודיע למשיבה תוך 48 שעות אם יש לה השגות לגבי השמות ו/או הצעה חילופית מנומקת, כל זאת על פי הוראות ההסכם הקיבוצי. (נספח 36 לתגובה). 22. ביום 18/8/11 נשלח מכתב מב"כ המבקשת למשיבה בו נטען כי הצעד בו נקטה המשיבה יש בו פגיעה בזכות ההתארגנות נוכח העובדה כי ההודעה על הפיטורים ניתנה בתקופת הצינון לאחר הכרזת סכסוך העבודה. נטען כי קודם להכרזת הסכסוך לא הועלה על ידי המשיבה הצורך בפיטורי צמצום למרות שהתקיימו מגעים משותפים בין הצדדים (נספח 40 לתגובה) 23. באוגוסט 2011 הוגשה הבקשה הנוכחית. 24. להשלמת התמונה יצוין כי לאחר שהמותב נתן החלטתו בבקשה הזמנית התקיים דיון בין הצדדים אשר במסגרתו הוסכם על סיום העסקתם של שני עובדים, האחד מתוך הרשימה המקורית שהעבירה המשיבה להסתדרות ביום 11/8/2011 ועובדת נוספת ששמה הועלה על ידי ההסתדרות(סעיף 47 לסיכומי המשיבה). 25. ביום 2/10/11 התקיים דיון בבקשה למתן הסעדים העיקריים. מטעם המבקשת העידו ונחקרו חיים פרטוש, דורון ציון (חבר ועד), אסף שמילה (חבר ועד). מטעם המשיבה העידו ונחקרו חיים פינס, מנהל משאבי אנוש במשיבה ואהרון יהודה, מנהל הכספים של המשיבה. במסגרת הדיון בסעדים הזמניים העיד ונחקר משה גולדשטיין, המשיב 2. הצדדים הגישו סיכום טענותיהם בכתב. תמצית טענות המבקשת 26. המבקשת טוענת כי המשיבה עושה שימוש לרעה, ולא בפעם הראשונה בזכותה לפטר פיטורי צמצום מכח ההסכם הקיבוצי. 27. לטענת המבקשת הטענה בדבר הצורך בפיטורי צמצום נועדה לשמש "כסות" לפגיעה בזכות ההתארגנות של עובדי המשיבה ולו מהטעם כי דרישה זו באה לעולם רק לאחר שהוכרז סכסוך עבודה במשיבה. בנסיבות אלה טוענת המבקשת כי אין לקיים הליך של פיטורי צמצום על פי הוראות ההסכם הקיבוצי אגב פגיעה בזכות ההתארגנות, וכי הדרישה לפיטורי צמצום פסולה ובטלה. (עמ' 13 לפרוטוקול מיום 2/10/11). 28. המבקשת מדגישה כי סמיכות הזמנים בין הכרזת סכסוך העבודה והדרישה לפיטורי צמצום תומכת לטענתה במסקנתה כי מדובר בצעד שהתקבל והוחלט עליו רק בעקבות הכרזת הסכסוך הקיבוצי מתוך כוונה לפגוע בזכות ההתארגנות. 29. עוד נטען כי מדובר בפיטורי 10 עובדים אשר שניים מהם הם חברי הועד (מתוך 3 חברים) 30. המבקשת מפנה להתנהגות המשיבה בעבר עת פיטרה 5 עובדים לאחר הקמת הועד הזמני בינואר 2011, צעד שאילץ את המבקשת לפנות בבקשה לבית הדין לבטל הפיטורים ובקשתה התקבלה במסגרת הדיון שצוטט לעיל. כן הוסיפה כי בנובמבר 2010 הושעה עובד לאחר שהתעניין בדבר הקמת ועד ולבסוף נטען כי לאחר הכרזת סכסוך העבודה הנוכחי, נציג המשיבה איים על העובדים שלא לנקוט בהליך של שביתה פן תביא לסגירת המפעל. 31. כן נטען כי המשיבה לא עמדה בנטל המוגבר המוטל עליה על פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, להוכיח כי שקולים עניינים עומדים בבסיס הדרישה לפיטורי צמצום וכי מצבה הכלכלי חייב נקיטת הליך זה במועד בו נעשה. תמצית טענות המשיבה 32. אין קשר בין התארגנות העובדים בחברה ו/או הכרזת ההסתדרות על סכסוך עבודה לבין פיטורי העובדים. המשיבה טוענת שמהלך פיטורי הצמצום לא נועד לפגוע בזכות ההתארגנות אלא מדובר בצעד נדרש בעקבות מצבה הכלכלי הקשה ההולך ומחמיר של המשיבה. נטען כי היקף פעילותה של החברה נמצא בירידה מתמדת. המכירות בפועל הולכות ופוחתות וצפי המכירות עד סוף השנה מצביע על המשך מגמה זו. המשיבה מפנה לנספחים שצירפה לתגובתה לרבות לתגובה המשלימה התומכים במסקנתה כי יש צורך בפיטורי צמצום. (סעיפים 36 עד 40 לתגובה לבקשה וסעיף 1 לתגובה המשלימה) 33. המשיבה נקטה צעדי התייעלות וצמצום בכח אדם עוד משנת 2010. המשיבה מפרטת כי טרם הדרישה לפיטורי צמצום, צמצמה בשעות הנוספות מתחילת השנה; הגבירה העבודה במשמרת ראשונה וצמצמה העבודה במשמרת שנייה ושלישית; לא קלטה עובדים חדשים במקום חמישה עובדים קבועים שסיימו עבודתם וצמצמה עבודה בימי שישי. 34. סבב הפיטורים הנוכחי נועד להקטין את מצבת העובדים ל-66 עובדים. והחברה שוקלת את המשך תהליך הצמצום באשר ל-10 עובדים נוספים בשים לב להמשך ירידה בהיקף העבודה. 35. הקביעה בדבר עצם הצורך בצמצום והיקפו נתונה להחלטת החברה ולה בלבד על פי הוראות ההסכם הקיבוצי (סעיף 24(ג)(2) להסכם הקיבוצי). המשיבה מלינה על כך כי המבקשת לא פעלה למיצוי חילוקי דעות בין הצדדים באמצעות המנגנון הקבוע בהסכם הקיבוצי, אלא פנתה ישירות לבית הדין. עוד נטען כי גם אם מדובר במחלוקת בדבר עצם הצורך בפיטורי צמצום, על המבקשת היה למצות מחלוקת זו באמצעות מנגנון יישוב המחלוקות הקבוע בסעיפים 39-40 להסכם הקיבוצי, היינו מיצוי בפני ועדה פריטטית בשלב הראשון ובפני ועדת בוררים בשלב השני, לפני פניה לבית הדין. 36. המשיבה בקשה במסגרת ההליך הנוכחי לפעול על פי הוראות ההסכם הקיבוצי ולקיים הליך הידברות עם המבקשת בדבר זהות המועמדים לפיטורים,לרבות דיון בוועדה פריטטית אולם המבקשת סירבה וזאת בניגוד לעמדתה בהליך הקודם בו דרשה קיום הליך ההידברות על פי הוראות ההסכם הקיבוצי. (עמ' 13 לפרוטוקול). 37. אין די בעובדה כי ברשימת המפוטרים כלולים שמות של חברי ועד על מנת לקבוע שמדובר בפיטורים אסורים. על פי הפסיקה יש צורך כי תהיה זיקה בין החברות בועד העובדים לבין הפיטורים באופן בו הפיטורים יבואו בשל החברות בועד העובדים. 38. אין קשר בין שמות המועמדים לפיטורים לבין חברות בוועד העובדים. במקרה הנוכחי פרטה המשיבה את הנימוקים לבחירת שמות העובדים כמעומדים לפיטורים. מדובר בשיקולים עניינים. המבקשת לא התייחסה כלל לנימוקים אלה ואף סירבה לבחון אותם בטענה כי מדובר מלכתחילה בפיטורים פסולים מחמת פגיעה בזכות ההתארגנות. 39. אין מדובר בפיטורים במטרה לפגוע בזכות ההתארגנות שכן ההתארגנות בחברה היא מעשה עשוי. המבקשת הינה ארגון יציג במשיבה, קיים ועד עובדים קבוע כאמור במכתבו של חיים פינס מ - 4/4/11 (נספח 21 לתגובת המשיבה). ובכל המפגשים בין נציגי הנהלת המשיבה המבקשת לאחר מכן השתתפו נציגי הועד. 40. לא הוכח כי מי מחברי ההנהלה איים על עובדי המשיבה בעקבות הכרזת הסכסוך הקיבוצי. 41. יש לסלק על הסף את התביעה נגד המשיב 2 מחמת חוסר עילה. האם מדובר בפגיעה בזכות ההתארגנות 42. בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מפי כב' הנשיא (בדימוס) ס. אדלר נקבע כי: "נטל ההוכחה כי הפיטורים נעשו מטעמים עניינים ולא בשל השתייכותו של המפוטר לארגון העובדים או פעילותו בארגון זה, רובץ על כתפי המעסיק. די בחשד שנימוקי הפיטורים אינם עניינים על מנת להעביר את נטל ההוכחה אל המעסיק להראות, כי הליך הפיטורים נעשה כדין ומשיקולים ענייניים. עליו הנטל לשכנע שההחלטות שהתקבלו הן ענייניות וחפות מכל נימוק הנעוץ בחברותו של העובד המפוטר בארגון העובדים או בפעילותו בארגון זה" (אגוד עובדי הדפוס, התקשורת והאומנים - ידיעות אחרונות בע"מ" (פסק דין מיום 13/1/08) (סעיף 13 לחוות דעת הנשיא)). 43. על פי הוראות ההסכם הקיבוצי, צמצום בעבודה במפעל מהווה סבה מספקת לפיטורים. הקביעה בדבר עצם הצורך בצמצומים והיקפם נתונה להנהלת החברה ולה בלבד. (סעיף 24(ג) (1) ו-(2)להסכם הקיבוצי). ככל שההסתדרות מבקשת להשיג על שמות העובדים המועמדים לפיטורי צמצום, נקבע בהסכם הקיבוצי מנגנון יישוב חילוקי דעות. (סעיף 24 (ד)ו-(ה) להסכם הקיבוצי). 44. במקרה הנוכחי, המבקשת אינה חולקת למעשה על הפרורגטיבה הניהולית של המשיבה , אך טוענת כי אין מדובר בפיטורי צמצום אותנטיים אלא בדרישה המשמשת "כסות" לפגיעה בזכות ההתארגנות ולכן מסרבת לפעול במתווה שפורט בהסכם הקיבוצי בכל הנוגע לפיטורי צמצום. 45. הטענה העיקרית של המבקשת לתמיכה בגרסתה, כי הדרישה לפיטורי צמצום באה לעולם רק לאחר הכרזת סכסוך העבודה במפעל. בתגובה טוענת המשיבה כי מדובר בדרישה שנבעה ממצבה הכלכלי ההולך ומחמיר בשל ירידה בהיקף המכירות וביטול עסקאות עתידיות וכי השיקולים שהובילו לדרישה הינם עניינים הן באשר לעצם ההחלטה והן באשר לזהות המועמדים לפיטורים. 46. נקדים ונאמר כי לאחר שבחנו את טענות הצדדים בדעה כי במכלול נסיבות המקרה הנוכחי לא ניתן לקבוע כי הדרישה לפיטורי צמצום מטרתה היתה לפגוע בזכות ההתארגנות של עובדי המשיבה. למסקנה זו מספר סיבות. 47. אין חולק כי במועד בו הפנתה המשיבה את דרישתה למבקשת לנקוט בפיטורי צמצום ולאשר את שמות המועמדים לפיטורים, המבקשת הוכרה כארגון יציג במשיבה והוקם ועד עובדים קבוע. מדובר בהחלטה מאפריל 2011, וכפי שעולה מטיעוני המשיבה שצוטטו לעיל כל המפגשים לאחר תאריך זה הינו ב-6/4/11, 21/6/11 וב- 26/9/11 היו מפגשים אשר הועד השתתף בהם וייצג את המבקשת. גם בהתכתבות שנשלחה על ידי המשיבה למבקשת צוין כי העתק נשלח לחברי הועד. 48. אין מדובר במפעל בו הוכח כי קיים ניסיון להתארגן, היינו כי מדובר "בהתארגנות פורצת". מסבה זו אנו בדעה כי אין לקבוע שעל המשיבה חל נטל הוכחה מוגבר לסתור גרסת המבקשת ולהוכיח נימוקים עניינים להחלטתה, אלא נטל שכנוע בלבד. ב"כ המבקשת טען לפנינו כי יש "עננה" של שיקולים זרים בפיטורים וכי את הצמצומים יכלו להשיג בדרך אחרת ולא בדרך של פיטורי צמצום של 15% מכח העבודה בחברה.(עמ' 13 לפרוטוקול). לטעמנו , גם אם ניתן לומר כי למבקשת טענות שיש לבררן במסגרת ההליך הנוכחי באשר לסבה לפיטורי הצמצום, לאור הפסיקה שצוטטה לעיל אין לקבוע כי קיים נטל מוגבר על המעביד, שכן העובדות בפסק דין הוט שצוטטו מפי המבקשת אינן דומות למקרה שלפנינו ולו מהטעם כי אין מדובר בפיטורים על רקע התארגנות, היינו "התארגנות פורצת". לפיכך , על המשיבה חל במקרה הנוכחי נטל השכנוע שההחלטות שקיבלה הינן משיקולים עניינים. 49. באשר לטענת האיום מצד מנהל הייצור במפעל יוסי בן דוד (המשמש כיום מנהל מכירות) כי לאחר ההכרזה על סכסוך העבודה שאל את מי מהעובדים "אם מצאו כבר עבודה" שכן המפעל עומד להסגר נוכח סכסוך העבודה שהוכרז, אין בה די כדי להסיק כי המשיבה ביקשה לסכל את זכות ההתארגנות. יצויין כי חבר הוועד אסף שמילה העיד על כך מפי השמועה (עמ' 8 לפרוטוקול). אין די בהעלאת הטענה כדי לקבוע אמיתותה . המבקשת מפנה לפסיקת בית הדין בפרשת פאלאס, אולם שם, על מנת לתמוך בטענה בדבר התנכלויות ואיומים נשמעו עדים רבים מטעם ההסתדרות להוכיח הטענה. הראיות והעובדות במקרה הנוכחי אינם זהים. 50. העובדה שרשימת המועמדים לפיטורים כללה שני חברי ועד אין בה די כדי לקבוע כי מועמדים אלה פוטרו בשל חברותם בוועד. אין די בהעלאת הטענה שכן נפסק בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה במספר פסקי דין כי לעובד החבר בוועד עובדים אין חסינות מפני פיטורים ובוודאי אין ליתן העדפה לחבר ועד עובדים על פני חבריו לעבודה רק מ משום שהוא חבר ועד (דב"ע [ארצי] מז/4/25 ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - מדינת ישראל פד"ה יט' 152, 155). 51. יצוין כי המשיבה פרטה בתגובתה את הסיבות שהובילו לבחירת המועמדים לפיטורים (נספח 35 לתגובת המשיבה) ואין חולק כי המבקשת לא בדקה הנתונים הנ"ל, לא חלקה על הנתונים הנ"ל וסירבה לנהל משא ומתן על פי הוראות ההסכם הקיבוצי בדבר זהות המועמדים והיקף הפיטורים בטענה של פגיעה בזכות ההתארגנות. יחד עם זאת מחקירתו של אסף שמילה עולה בין היתר כי קיבל מכתבי אזהרה על הפרות משמעת ולא נסתרה הטענה בדבר חוסר חיוניותו בתפקידו בנוכחי. באשר לדורון ציון יצויין כי בחודש יולי האחרון טען כי הועבר ללא התראה לעבודה אחרת ולא יכול היה לבצעה בטענה של בעיות בריאות ולכן בצע עבודה אחרת לפי שקול דעתו. העד טען כי לא נאמר לו שההעברה בתפקיד היא בשל ירידה בהיקף המכירות. 52. המשיבה טענה בתגובתה ובסיכום טענותיה כי חבר הועד אסף שמילה היה מועמד לפיטורים גם בחודש ינואר 2011 אולם החברה המשיכה להעסיקו לאחר שהמבקשת ביקשה לפטר עובד אחר תחתיו. 53. במקרה הנוכחי לאור העדויות שנשמעו בפנינו ולאור העובדה כי הנימוקים שפורטו על ידי המשיבה לפיטורי שני חברי הועד כלל לא נשקלו ולא נסתרו על ידי המבקשת, טרם הגשת הבקשה, אין מקום לקבוע באופן קטגורי כי השניים היו ברשימת המועמדים רק בגלל שהם חברי ועד. יכול שקיימים שיקולים אחרים שלא להסכים לפיטוריהם אך אין זה שיקול רלוונטי כרגע כאשר המחלוקת היא על פגיעה בזכות ההתארגנות. 54. גם טענת המבקשת כי יש לתת משקל לעובדה שבנובמבר 2010 הושעה עובד בשם בוריס מעבודתו לאחר שהתעניין בדבר הקמת הועד, אינה רלוונטית למקרה שלפנינו ולו בשל מעבר הזמן והעובדה כי מאז הוכרה המבקשת כארגון יציג במשיבה לרבות הקמתו של ועד קבוע. 55. נשאלת השאלה האם ההחלטה על פיטורי הצמצום בסמיכות הזמנים להכרזת סכסוך העבודה ב - 3/8/11 יש לראותה משום פגיעה בזכות ההתארגנות. 56. חיים פרטוש בישיבה מיום 4/9/11 העיד על הקשר בין הכרזת הסכסוך לבין הדרישה לפיטורי צמצום "אני טוען שהפיטורים לא כדין כי בעקבות הכרזת סכסוך עבודה שהוכרז ב- 3/8 יצאו מכתבי פיטורים ואני ישבתי כמה ימים עם גולדשטיין לפני הסכסוך ולא דובר על פיטורים" (עמ' 7 לפרוטוקול). המשיבה טוענת מנגד כי במכתב מיום 11/8/11 צוין מפורשות על ידי חיים פינס כי יש ירידה במכירות וכי מחודש ספטמבר צפויה ירידה נוספת ובגין כך ולאור הוראות ההסכם הקיבוצי החליטה על פיטורי צמצום. בתגובה העיד חיים פרטוש כי המילה "פיטורים" לא הופיעה בהתכתבות הקודמת בין הצדדים ואף לא בפגישות שנוהלו עם מר גולדשטיין והועלתה רק לאחר הכרזת סכסוך העבודה (עמ' 8 לפרוטוקול). 57. טענת המשיבה כי היתה ירידה בהזמנות וביטול פרויקטים שהינו תהליך מתמשך שהחל עוד בטרם הכרזת סכסוך העבודה ולאחריו, הוכחה על ידה. כמו כן הוכחה העובדה כי עובדה זו היתה ידועה לנציגי המבקשת עד קודם להכרזת סכסוך העבודה במסגרת הידברות שנוהלה בין הצדדים. 58. המשיבה גם הוכיחה כי מצב כלכלי הוביל אותה להחלטה, שהינה למעשה בפררוגטיבה הניהולית שלה לאור אחריותה לניהול יעיל של המפעל. המשיבה פרטה את הסיבות שהובילו לצורך בפיטורי צמצום: א. כלל המכירות של החברה ירדו בשבעה החודשים הראשונים של שנת 2011 בשיעור של 16% (סעיף 36 וסעיף 38.1 לתגובה). מדובר בטענה של היקף ירידה במכירות בין שני הרבעונים האחרונים של שנת 2010 לעומת שבעה החודשים הראשונים של שנת 2011. ב. מדובר בנתונים המתייחסים לכלל המכירות של החברה. ג. מדובר בנתונים שגובו באישור של רואי חשבון חיצוניים. ד. בחודש אוגוסט 2011 חלה ירידה נוספת בהיקף המכירות, אשר הסתכמו בסך של 542,000 דולר, ירידה של 43% לעומת הקף המכירות בסוף שנת 2010 ולעומת צפי המכירות בהיקף חודשי של 650,000 דולר כאשר מגמה זו נמשכת ובחודש ספטמבר 2011 הסתכמו המכירות בסך של 539,000 דולר בלבד (סעיף 1 לתגובה המשלימה). 59. בתגובות המשלימה פרטה המשיבה את הפרויקטים הספציפיים כלהלן: א. סיום פרויקט הסבת להבי מניפה לחברת יונייטד אירליינס. הירידה במכירות לעומת שנת 2010 בהקשר זה נאמדת בסכום של כ-1.1 מיליון דולר. ב. חברת טורבין ג'ט הישראלית אינה שולחת עוד חלקי מנוע J79 לציפוי, עקב סיום הזמנות העבודה ממנה. הירידה במכירות בהקשר זה לעומת שנת 2010 נאמדת בסכום של כ- 260,000 ₪. ג. חיל האוויר קיצץ בתקציב ההוצאות המקומי שלו ומפנה עבודות שיפוץ לארצות הברית, תוך שימוש בכספי הסיוע הביטחוני. כמו כן שינה חיל האוויר קונפיגורציית שיפוץ לחלק מהפריטים אותם נהגה החברה לשפץ, באופן שאינו מאפשר שיפוצם על ידי החברה. בחלק מהמקרים אף עבר חיל האוויר לרכש חלקים חדשים, בעקבות מיצוי הכמות המרבית של סבבי השיפוץ של החלקים. הירידה שהחברה חווה בהקשר זו נוגעת למנועי F-110, מנועי J52, מנועי T56 ומנוע JT3. בסך הכל נאמדת הירידה במכירות בהקשר זה, לעומת שנת 2010, בסכום של כ - 500,000 דולר. ד. הזמנה מחיל האוויר היווני לשיפוץ חלקי מנוע F-110 בסך של כ-300,000 דולר לא התממשה, בשל המצב הכלכלי ביוון. ה. חברת אלאיטליה הפסיקה לשלוח מנועי JT8 לשיפוץ בתעשייה האווירית. כתוצאה מכך, התעשייה האווירית יצאה מפרויקט שיפוץ מנועי JT8. הירידה בהקשר זה, לעומת שנת 2010, נאמדת על בסך של כ-500,000 ₪. 60. המשיבה צרפה לתגובה הנ"ל מסמכים והתחייבויות התומכים לדעתה בגרסתה. לתגובה המשלימה צורף נספח 5 שהינו העתק מתכתובת בדואר אלקטרוני מיום 6/9/11 ממנה ניתן להסיק כי החברה מודיעה על כך כי תהיה ירידה גדולה במכירות העתידיות לשנת 2012 בשיפוץ מנועי JT8 עבור חברת התעופה אלאיטליה והתעשייה האווירית. 61. יצוין כי העובדות בדבר ירידת במכירות לא נסתרה על ידי עדות כלשהיא מטעם המבקשת. גם חיים פרטוש הודה בהגינותו כי לאור הנתונים שהוצגו בפניו קיימת ירידה במכירות, אך טען כי אין הפסדים. (עמ' 16 לפרוטוקול) 62. גם מר גולדשטיין בעדותו ציין כי הסבה לקיצוץ במצבת העובדים היתה בשל ירידה בהיקף המכירות בתחילת השנה , כי ביוני 2011 המצב היה מאוזן וכי הסבה להחלטה לקצץ במצבת כוח אדם ונקיטת צעדי התייעלות היתה תחזית של ירידה ברווחים עד לסוף השנה . (עמ' 10 לפרוטוקול) לפיכך טען כי החלטתו לצמצם ניתנה במנותק מהכרזת הסכסוך. 63. כאמור, המשיבה הדגישה בתגובתה כי אין קשר בין מועד הכרזת סכסוך העבודה ב3/8/11 לבין הדרישה לפיטורי צמצום והפנתה לאמור בתגובתה לבקשה בו פרטה במפורש כי בנוסף לכל הפרויקטים שבוטלו והיקף המכירות החודשי שירד: "בתאריך 4/8/11 היינו לאחר ההכרזה על סכסוך העבודה הודיעה התעשייה האווירית (לקוח של החברה) על סגירת קו שיבוץ של מנועי JT8 למטוסים. משמעות סירת קו השיפוץ למנועי JT8 היא אובדן הכנסות לחברה בסך של 472,000 דולר". וכן כי: "ביום 5 באוגוסט 2011 (היינו לאחר ההכרזה על סכסוך העבודה) התקיימה בחברה פגישה עם נציגי חברת התעופה אלאיטליה, אשר הודיעו לחברה על סגירת קו השיפוץ למנועי JT8". (סעיפים 38.2 -38.3 לתגובה) 64. המשיבה טוענת כי צעד זה של ההודעה של התעשייה האווירית על הפסקת ההתקשרות נמסרה לה טלפונית ועובדה זו לרבות הודעתה של אלאיטליה פגעו עוד יותר במצבה הכלכלי של החברה וחייבו את הנהלת החברה להגיב מיידית ולבצע הליכי ייעול וצמצום אשר ימנעו את קריסתה. 65. המבקשת טוענת, כי מר גולדשטיין בעדותו טען כי קיבל את הודעות הביטולים עוד לפני מתן ההודעה על סכסוך העבודה וכי לא הובאה כל ראיה בכתב על ביטול העסקאות או הפרויקטים. כן מפנה המבקשת לעדותו של מר גולדשטיין בה טען כי עד לקביעת מספר המפוטרים מיום קבלת ההודעות על הביטולים עברו שבוע וחצי שבועיים ומלין ב"כ המבקשת בסיכום טענותיו "אם כן, מדוע כוונת הפיטורים לא הופיעה למשל במכתבו של חיים פינס מיום11/8/11 ובתכתובת שקדמה לה, אלא לאחר הכרזת סכסוך העבודה" (סעיף 27 לסיכום הטענות). ובהמשך מוסיף ב"כ המבקשת וטוען כי מר גולדשטיין לא נשאל בחקירתו על המועד בו ניתנו הודעות הביטול אלא טען זאת מיוזמתו בטענה כי זו השאלה שהוצגה בפניו היינו האם החליט על הפיטורים לפני או לאחר סכסוך העבודה. ב"כ המבקשת טוען כי שאלה כזו לא נשאלה (עמ' 10 שורות 14-25) המבקשת מסיקה מהתנהלות זו כי מר גולדשטיין חש חובה להשיב על השאלה בכל זאת בבחינת מי שכובעו בוער על ראשו. 66. מר גולדשטיין העיד בפנינו כך: "......במועד לפני הכרזת סכסוך העבודה היתה פגישה עם אלאיטליה במפעל והתקשר סמנכ"ל הלוגיסטיקה של התעשייה האווירית והודיע לנו שמנכ"ל בדק מטוסים מר אליהו חתם ערך פגישה עם סגל א' שלו והודיע להם שההחלטה היא לסגור את קו השיפוצים של מנוע jt8 . ההחלטה היתה לסגור מיד הודיעו לי בשיחת טלפון. ומר שמילה יודע כמה חלקים יש במפעל מהתעשייה האווירית. ..........זה היה לפני סכסוך העבודה. מופיע בכתב ההגנה שלנו..........התעשיה האווירית דיברה עם מר כץ..... התאריך לקח בערך שבוע וחצי שבועיים ובכל מקרה עוד לפני זה פוטרו מספר אנשי כוח אדם......". ובהמשך נשאל מה היו הסיבות להודעה על הפיטורים ב-11/8/11 והשיב: "שתי סיבות. הסבה השניה היא ירידת כמות העבודה וסיום ההסבה של חלקים עבור יונייטד איירלינס........." (עמ' 10 לפרוטוקול). 67. מעיון בפרוטוקול הדיון עולה כי בניגוד לאמור בתגובת המשיבה כי התעשייה האווירית הודיעה על סגירת קו השיפוץ ב - 4/8/11 (סעיף 38.2 לתגובה) ונציגי חברת התעופה אלאיטליה הודיעו על סגירת קו השיפוץ ב-5/8/11 (סעיף 38.3 לתגובה) העיד מר גולדשטיין בישיבה מיום 4/9/11 כי ההודעה על ההחלטה לסגור מיד את קו השיפוצים של מנוע JT8 ניתנה לו לפני ההכרזה על סכסוך העבודה (עמ' 10 לפרוטוקול). 68. לא הובאה בפנינו כל ראיה בכתב על הביטולים שצוטטו לעיל במועד בו נטענו בכתב התגובה ולאור עדותו של מר גולדשטיין ונספחי התגובה המשלימה, ניתן להסיק כי הביטולים התקבלו במהלך חודש אוגוסט 2011 אך לא לפני הכרזת הסכסוך, לפיכך בנסיבות אלה לא שוכנענו כי "הקש ששבר את גב הגמל" ושהוביל לדרישה לפיטורי 10 עובדים היתה דווקא ההודעה של חברת אלאיטליה בדבר הפסקת משלוח מנועים לשיפוץ בתעשייה האווירית והודעת התעשייה האווירית מיום 4/8/11 על סגירת קו השיפוץ הנ"ל, שלטענת המשיבה בתגובתה גרמו להחלטתה להגיב מיד ולבצע הליכי ייעול וצמצום אשר ימנעו את קריסתה (סעיף 92 לתגובת המשיבה). 69. בנסיבות אלה אנו בדעה כי לא ניתן לשלול את המסקנה כי הדרישה לפיטורי צמצום במועד בו הובאה לידיעת המבקשת היתה מעין "הפגנת כוח" של המשיבה כמעבידה בתגובה להכרזת סכסוך העבודה, שכן המשיבה הלינה כי ההסתדרות לא הגיבה באופן עניני למכתבו המפורט של מנכ"ל המשיבה שהתייחס לכל 16 הנקודות שהועלו בדיונים שבין הצדדים טרם הכרזת הסכסוך ודחתה את טענותיו ללא ביסוס כלשהו, עובדה אשר הובילה בסופו של יום להכרזת הסכסוך(נספח מב/9 לבקשה). יחד עם זאת הוכח מפי המשיבה כי בסופו של יום דרישתה לקיצוץ כוח אדם היתה משיקולים עניינים המוענקים לה במסגרת הפררוגטיבה הניהולית שלה. זו בחירתה הלגיטימית. במכלול נסיבות המקרה שלפנינו ומכל הנימוקים שפורטו לעיל לא ניתן לקבל את עמדת ההסתדרות כי הדרישה לפיטורי צמצום היתה על מנת לפגוע בזכות ההתארגנות של עובדי המשיבה. 70. אין להסיק מטענות המבקשת כי הדרישה לפיטורי צמצום כל כולה נעוצה ברצון לפגוע בזכות ההתארגנות. מסקנה זו אינה מקובלת עלינו למרות סמיכות הזמנים. 71. יודגש כי המבקשת בסיכום טענותיה טוענת כי ביום 3/8/11 לאחר שפקע סבלנותם של העובדים מסרבנותה של המשיבה במשא ומתן לקראת הסכם קיבוצי מיוחד הוכרז במפעל סכסוך עבודה כדין (סעיף 12 לסיכומים). למותר לציין כי מתוך עיון בנימוקים שהובילו להכרזה על סכסוך העבודה ושצורפו כנספח מב/12 לבקשה, לא ניתן להסיק כי הסיבה להכרזת הסכסוך היתה סרבנות המשיבה הקשורה לניהול משא ומתן לכריתת הסכם קיבוצי מיוחד. מהות הסכסוך היתה דרישות של המבקשת שעניינם שיפור בתנאי השכר ותנאי העבודה שצוינו מפורשות בנספח אליו מפנה המבקשת בסיכום טענותיה. 72. חיים פרטוש העיד בפנינו כי עד השנה ועד להקמת הועד כל ההתנהלות שלו היתה מול חיים פינס ומאז הקמת הועד ההתנהלות היא מול מר גולדשטיין והוסיף: "אני יכול לומר שהלוואי והייתי יכול לגמור הכל מול מר פינס אבל הוא אמר לי שהוא צריך את האישור של מר גולדשטיין. עד שלא היה ועד לא היה צריך את האישור של מר גולדשטיין. זה היה מעכב אותנו לפעמים" (6 לפרוטוקול) אכן בשים לב למעמדו של מר גולדשטיין, שלא נסתר על ידי המבקשת אין להלין על כך כי אישור למתן או שינוי בתנאי עבודה, דורש אישורו כמנכ"ל וכנציג בעלי המניות ולא הוכחה טענת חיים פרטוש כי יש קשר בין הקמת הועד לבין הצורך באישור המנכ"ל. 73. לפיכך דין הבקשה לסעדים קבועים באשר למניעת פיטורי העובדים ולסעדים ההצהרתיים שפורטו בסעיף 5 לפסק דין זה - להדחות. הצדדים ינהלו ההליך לפיטורי הצמצום על פי ההוראות הקבועות בסעיף 24 להסכם הקיבוצי. הפיצוי הכספי 74. לאור תוצאות פסק הדין יש לדחות התביעה לפיצוי כספי. המשיב מס' 2 75. בשים לב למעמדו של המשיב 2 ולטיעוני המשיבה בתגובתה שלא נסתרו, דין הבקשה שהוגשה גם נגדו - להדחות. 76. מאחר ובהליך קיבוצי מדובר - אין צו להוצאות. 77. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים באמצעות הפקסימיליה. ניתן היום, ט' חשון תשע"ב, 6 בנובמבר 2011, בהעדר הצדדים. נ.צ. משה גולדפרב נ.צ. דב אבדור יהודית הופמן, שופטתסגנית נשיאה ארגון עובדיםפיטורים