1. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים של חברת מי כרמל בע"מ אשר הכריזה על המשיבה 2 - שמרלינג סינכרו הנדסת אנרגיה בע"מ כזוכה במכרז לאספקת גנרטורים למכון שאיבה רושמיה (מכרז 8/11). בהתאם מבקשת העותרת להורות לוועדה להכריז עליה כזוכה במכרז. טענתה העיקרית של העותרת הינה כי המשיבה 2 (להלן "שמרלינג") לא עמדה בתנאי הסף להשתתפות במכרז. כן טוענת העותרת שנפלו פגמים בדרך קבלת החלטתה של ועדת המכרזים (להלן "הוועדה"). רקע 2. חברת מי כרמל בע"מ (להלן "המשיבה") הינה תאגיד מים וביוב שהתאגד על פי חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 לשם ניהול משק המים והביוב בעיר חיפה. בחודש 3/11 פרסמה המשיבה מכרז פומבי מס' 8/11, בגדרו הזמינה הצעות לביצוע עבודות אספקה והתקנת 2 גנראטורים לאספקת חשמל בשעת חירום במכון לשאיבת מים רושמיה (להלן "המכרז") (עותק מחוברת המכרז סומן נספח 1 לעתירה). עבודות המכרז שהוזמנו כללו גם עבודות עפר, עבודות בניה, הגדלת חדר גנרטורים קיים, חיבור הגנראטורים ואספקתם. בחוברת המכרז נכללו הוראות לגבי העבודות השונות וצורפו המפרטים לכל אחת מהעבודות. 3. המציעים נדרשו להגיש הצעותיהם עד ליום 17/4/11. כן נקבעו הוראות בדבר המסמכים שיש לצרף להצעה, חלק מהדרישות לצרוף מסמכים, כפי שיפורט להלן נקבע כתנאי סף להשתתפות במכרז. 4. בין הקבלנים שהגישו הצעות היו גם העותרת וחברת שמרלינג. הצעות המציעים השונים (סה"כ 3 מציעים), הועברו לבדיקת היועץ לוועדת המכרזים מר אלי אברהם. לאחר בדיקת ההצעות נמצא כי הצעתה של שמרלינג היא הנמוכה ביותר (1,749,975 ₪) ועל כן המליץ היועץ לבחור בה כהצעה הזוכה (הצעתה של העותרת שהיתה שנייה עמדה על סך של 1,934,625 ₪). ביום 15/6/11 הובאו ההצעות לדיון בוועדת המכרזים. לאחר קבלת הסברי היועץ החליטה הוועדה לאמץ את המלצתו ולהכריז על שמרלינג כזוכה (נספח 7 לעתירה). 5. העותרת ביקשה לעיין במסמכי ההצעה הזוכה ובפרוטוקול הוועדה. בקשתה נענתה. לאחר עיון במסמכים העלתה העותרת השגותיה כנגד החלטת הוועדה (ראה מכתבי באי כוחה שצורפו כנספחים 9, 10 לעתירה). טענותיה של העותרת נדחו ועל כן הוגשה העתירה הנוכחית. העתירה וההליכים 6. העותרת הגישה את העתירה לבית משפט זה בשבתו כבית המשפט לעניינים מינהליים. בעתירה טענה כי נפלו פגמים בהצעתה של שמרלינג וכי הצעה זו לא עמדה בתנאי הסף להשתתפות במכרז. בד בבד עם הגשת העתירה הגישה העותרת גם בקשה לסעד זמני האוסר על המשיבה להתקשר עם שמרלינג בהסכם. צו זמני ניתן ביום 12/7/11 והתיק נקבע לדיון בבקשה. 7. בתגובה לבקשה לסעד זמני העלו המשיבה ושמרלינג טענה מקדמית בעניין סמכותו של בית משפט זה להזקק להליך. נטען כי לבית המשפט לעניינים מינהלים אין סמכות לדון בעתירות כנגד החלטות של תאגידים שהוקמו על פי חוק תאגידי מים וביוב, תוך הפניה לשורה של פסקי דין של בתי המשפט בערכאות הדיוניות שקבעו כך. לגופה של העתירה נטען כי לא נפלו פגמים בהצעתה של שמרלינג וכי שמרלינג מילאה את כל תנאי הסף. כן נטען כי לא נפלו פגמים בדרך התנהלותה של הוועדה. 8. בדיון שנערך בבקשה לסעד זמני הסכימו הצדדים לוותר על טענת הסמכות העניינית והסכימו כי תינתן הכרעה בעתירה לגופה. הסכמה זו התבססה על ההנחה שגם אם הדיון בעתירה יתברר במסגרת המרצת פתיחה, ובשים לב לפגרת בתי המשפט וסדרי הדיון בבית המשפט, הרי שהדיון ימשך בבית משפט זה בפני אותו מותב. לפיכך, אין בפסק דין זה משום הבעת דעה לעניין הסמכות העניינית לדון בעתירות כנגד תאגידי מים וביוב (ראה לעניין זה הדעות השונות בעת"מ (חי') 21625-08-10 מסעדת הקדרים - מוניר עטאללה בע"מ נ' עיריית חיפה (ניתן ביום 18/5/11) לעומת עת"מ (ת"א) 43860-08-10 י.א.ד.י.ב. הנדסה קבלנית בע"מ נ' מי ברק תאגיד המים והביוב של בני ברק בע"מ (ניתן ביום 14/12/10)). 9. עוד נציין כי בדיון התברר כי לאור טענות העותרת הוחלט לקיים דיון חוזר בוועדת המכרזים כדי להסיר ספק בשאלה האם החלטת הוועדה התייחסה להצעתה המקורית של שמרלינג, או להצעה נוספת ומאוחרת יותר שהציעה. דיון כזה נערך ביום 20/7/11 ובו אושרה החלטת ועדת המכרזים להכרזת שמרלינג כזוכה במכרז תוך הבהרה, כי ההחלטה מתייחסת להצעתה המקורית של שמרלינג. בשים לב לאמור, ניתנה לצדדים הזדמנות להשלמת טיעון, שנוצלה על ידם. העתירה 10. בעתירתה טוענת העותרת כי נפלו פגמים בהצעתה של שמרלינג וכן מעלה טענות כנגד התנהלותה של ועדת המכרזים. העותרת טוענת כי הפגמים בהצעתה של שמרלינג כמוהם כאי עמידה בתנאי הסף להשתתפות במכרז ועל כן דינה להיפסל. לעניין הצעתה של שמרלינג טוענת העותרת כי שמרלינג לא צרפה להצעתה חומר טכני כנדרש במסמכי המכרז; שמרלינג ערכה שינויים ותיקונים בנספח הביטוח; שמרלינג לא צרפה אישור רואה חשבון עדכני לפיו הינה משלמת לעובדיה לפחות שכר מינימום; שמרלינג לא צרפה להצעתה אישור תקף כי קבלן הבנין שאמור לבצע את עבודות הבנייה מטעמה רשום ברשם הקבלנים. עוד טוענת העותרת כי התברר לה שלאחר הגשת ההצעות הגישה שמרלינג הצעה נוספת לגבי גנרטור אחר ולמעשה הגישה 2 הצעות. למשיבים תשובות לכל אחת מהטענות ועל כן אתייחס לטענות אלו במפורט במסגרת הדיון בטענות העותרת. דיון 11. כפי שאפרט להלן, הגעתי לכלל מסקנה כי הדין עם העותרת וכי יש לפסול את הצעתה של שמרלינג בשל הפגמים שנפלו בהצעתה. עם זאת איני מוכן לקבל את כל טענותיה של העותרת. העותרת טענה בעתירתה כי הפגמים בהצעתה של שמרלינג, כמוהם כאי עמידה בתנאי הסף שנקבעו כתנאי להשתתפות במכרז. עיון בטענותיה ובפגמים עליהם הצביעה מגלה כי לא כל הפגמים נופלים לגדרם של תנאי הסף להשתתפות במכרז. לפיכך אפרט תחילה את הטענות הכלליות בדבר פסילת הצעה בשל אי עמידה בתנאי בתנאי הסף לההשתתפות ולאחר מכן בטענות בעניין פסילת הצעה בשל פגמים שנפלו בה. 12. מקובל לחשוב כי דיני המכרזים החלים על רשויות ציבוריות נועדו לשלוש תכליות: שמירה על טוהר המידות ומניעת התקשרויות בשל משוא פנים, ניגוד אינטרסים או עקב שחיתות; השגת תוצאה אופטימלית עבור הרשות הן לעניין טיב המוצר או השירות והן לעניין מחירם; הענקת זכות שווה לכל אזרח להתקשר עם הרשות המנהלית (עומר דקל מכרזים כרך א 92 (2006)). עיקרון השוויון נתפס לא אחת כעיקרון המרכזי בדיני המכרזים או כדברי שופט ברק, עיקרון השיוויון הוא "'נשמת אפו' של ההליך המכרזי" (עע"מ 1966/02 המועצה המקומית מג'אר נ' אבראהים, פ"ד נז(3) 505, 510, 511 (2003)). שמירה על עיקרון השיוויון נתפסה גם כמבטיחה את טהר המידות, מניעת שחיתות ומניעת ניגוד עניינים (עע"מ 5159/08 מיציוסי הסעות בע"מ נ' אור הסעות ג.ד. (ניתן ביום 04/03/2008). 13. אחד הכלים המוכרים בדיני המכרזים להשגת תכליותיהם הינה הצבת תנאי סף להתמודדות במכרז. כאשר קובע עורך המכרז תנאי סף להשתתפות יש בכך כדי להבטיח כי כל המשתתפים יצאו לדרכם מ"קו זינוק אחד" (עע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל אביב - יפו, פ"ד נו(5) 941, 946 (2002)). עם זאת להצבת תנאי סף יש גם חסרונות. קביעת תנאי סף להשתתפות במכרז מהווה חסם המגביל את מספר המשתתפים במכרז. יש בו משום פגיעה בתחרות ובעיקרון השוויון, שהרי הוא מונע ממי שאינו עומד בתנאי הסף מלהשתתף. הצבת חסמים להשתתפות עלולה גם לפגוע בהשגת התוצאה המיטבית להתקשרות. בהצבת תנאי סף להשתתפות יש גם פגיעה בשיקול הדעת של ועדת המכרזים (ע' דקל הנ"ל, עמ' 277). הצבת תנאי סף פוגעת גם בחופש העיסוק של המציעים הפוטנציאלים, שכן תנאי הסף מונעים לחלוטין השתתפות של מציעים פוטנציאלים (שם, עמ' 278). על אף הקשיים שמתעוררים מהצבת תנאי סף למכרז מכיר הדין באפשרות להציב תנאים מקדמיים להשתתפות (ראה תקנה 6(ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993; עע"מ 2879/08 מגאמא חברה להנדסה, טכנולוגיות ותוצרים בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הבינוי והשיכון (ניתן ביום 15/11/09)). לקביעת תנאי סף להשתתפות ישנן מספר תכליות המצדיקות את הפגיעה בעקרונות הכלליים של דיני המכרזים. הטעם הראשון נעוץ בחובת ההגינות המוטלת על הרשות הציבורית. כאשר עורך המכרז יודע בוודאות גבוהה כי הצעה שאינה עומדת בתנאי מסוים תפסל, מוטלת עליו החובה לומר זאת מראש למציעים השונים. מתן הודעה כי מדובר בתנאי כזה, שאי עמידה בו תמנע זכיה במכרז, תחסוך למציעים פוטנציאלים שאינם ממלאים את התנאי את העלויות הגבוהות של ההשתתפות במכרז. הדבר גם ייעל את ההליך ויחסוך מוועדת המכרזים לדון ולבדוק הצעות חסרות סיכוי. נימוק נוסף שהובא בפסיקה להכרה בתנאי סף הינו השמירה על טוהר המידות, שכן הצבת תנאי סף, כמו תנאי כשירות, תמנע השתתפות של מציעים שאינם מתאימים ותמנע אפשרות של מתן עדיפות מטעמים זרים למציעים שכאלו. לעיתים לתנאי הסף יש חשיבות גם לצורך שמירה על עקרון השיוויון, על מנת שכל המתחרים יעמדו בסטנדרט מינימלי אחד. כך בעע"ם 5949/07 אמישראגז - גז טבעי בע"מ נ' פז-גז (1993) בע"מ, פיסקה 8 (ניתן ביום 28/4/2008) נאמר: עיקרון שויון ההזדמנויות בדיני המכרזים הציבוריים בא לא אחת לידי ביטוי בהקפדה ניכרת על כך שכל המציעים במכרז יעמדו בכל תנאי הסף הקבועים להשתתפות במכרז, כך שלא ייווצר מצב בו אחד המציעים יידרש לעמוד בדרישות מחמירות פחות מאלה אותן נדרשו לקיים יתר המציעים הפוטנציאליים ובאופן זה ייהנה מיתרון על פניהם (ראו ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הביטחון, פ"ד נא(5) 643, 646 (1997) (להלן: עניין ידע מחשבים)). בשל הפגיעה בעקרון השוויון הכרוכה באי-פסילת הצעה במכרז שאינה עומדת בתנאי הסף נחשבת אי-עמידה בתנאי הסף לפגם מהותי שיש בו כדי להביא לפסילתה (ראו: בג"ץ 466/82 עוזר את רובננקו שותפות לביצוע עבודות בהנדסה אזרחית נ' עיריית רמת-גן, פ"ד לז(1) 696, 699-698 (1982); עע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נו(5) 941, 947-946 (2002)). ההקפדה על העמידה בתנאי הסף מצידם של כל המשתתפים במכרז נדרשת גם אם במקרים קונקרטיים עלולה הקפדה זו שלא לעלות בקנה אחד עם עקרון היעילות הכלכלית. 14. עם זאת לא כל תנאי שנקבע בין תנאי המכרז מהווה תנאי סף להשתתפות. לעורך המכרז שיקול דעת להחליט האם להציב תנאי כלשהו כתנאי סף להשתתפות, כהתחייבות חוזית או כאמת מידה לבחירת הזוכה. ככלל, ההכרעה בשאלת סיווג הדרישה, נתונה לשיקול דעתו של עורך המכרז ומטבע הדברים, מידת ההתערבות של בית המשפט בעניין זה תהא מועטה (דקל לעיל, בעמ' 279; עע"מ 1985/10 חברת נתיבי איילון בע"מ נ' די.אנד די. בטיחות בע"מ (ניתן ביום 18/7/2010)). 15. לסיווג תנאי כתנאי סף, כאמת מידה או כהתחייבות חוזית של הזוכה חשיבות רבה בעניין תוצאת אי העמידה. כידוע, בתי המשפט קבעו כי אי עמידה בתנאי סף מצדיקה בדרך כלל פסילת הצעתו של המתמודד. הטעם נעוץ לא רק בשמירה על עיקרון השיוויון בין המשתתפים אלא גם בשמירה על השיוויון בין המשתתפים למשתתפים פוטנציאלים אשר נמנעו מלהגיש הצעה בשל חוסר יכולת לעמוד בתנאי הסף. לפיכך גם נקבע כי רק לעיתים רחוקות יינתן למציע לתקן את הצעתו או לשנותה כדי להתאימה לתנאי הסף. "מכללי השויון והתחרות ההוגנת הנטועים ביסוד דיני המכרזים נגזר העיקרון שלפיו, דרך כלל, מנוע בעל מכרז מלשנות את תנאי המכרז לאחר צאתו לדרך כדי להתאימו להצעת משתתף, ומשתתף מנוע מלשנות את הצעתו כדי להתאימה לתנאי המכרז כל עוד לא הוחלט מיהו הזוכה" (עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1) 590, 599 (2003)). אי עמידה בתנאי סף תביא בדרך כלל לפסילת הצעתו של המשתתף אולם לא כל פגם בהצעה ייחשב כאי עמידה בתנאי הסף. יתירה מזו, בטרם הקביעה כי ההצעה פסולה בשל אי עמידה בתנאי סף יש לבחון האם התנאי החסר הינו אכן תנאי סף או שמא תנאי אחר שניתן להשלימו ולתקנו ביתר גמישות . 16.       עוד נזכיר, כי לא כל סטייה של הצעה מדרישות המכרז היא פגם אשר עשוי להביא לפסילת ההצעה. ההכרעה אם פגם שנפל בהצעה מצדיק את פסילתה אם לאו, מחייבת איזון בין שיקולים שונים ומגוונים (דקל לעיל, עמ' 532). פגם בהצעה אינו מביא לפסילה אוטומטית של ההצעה, אלא על ועדת המכרזים לשקול את מהותו ולקבוע אם יש בו כדי להביא לפסילת ההצעה (ראה, למשל, סעיף 20(ד) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993).   בפסיקה התקבלה במשך השנים ההבחנה בין פגם "מהותי" לפגם "טכני". פגם מהותי הוא פגם הפוגע בשוויון שבין המציעים ובתחרות ההוגנת במכרז, ועל כן יביא לפסילת ההצעה. פגם טכני הוא פגם אשר ניתן להכשירו, כאשר אין בו פגיעה בעקרון השוויון והתחרות ההוגנת.              ההבחנה בין סוגי הפגמים אינה פשוטה. בעע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר - מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ (ניתן ביום 27/2/06), אומר השופט רובינשטיין:  אשר להבחנה בין פגמים "מהותיים" ו"טכניים", זו אינה פשוטה כידוע ויש בה פתח לפלפולים לא מעטים שחכמי הישיבות השוקדים יום ולילה על תלמודם לא היו בוראים כמותם. חברתי מציינת בדין, כי השאלה האמיתית היא "האם הפגם שנפל הינו מסוג הפגמים המצדיקים ביטול ההצעה אם לאו", וככל שימעטו פגמים כן ימעטו שאלות. לעניין זה יש לזכור כי חברי ועדות המכרזים על פי רוב אינם משפטנים; ייעוץ משפטי צמוד הוא נחוץ, אך גם הוא עלול לעמוד חסר אונים בנסיבות של הצורך להחליט על אתר. כמובן יהיו מקרים שפגם יהא זניח בגדרי השכל הישר, או יימצא כדי כך בתוך המובן מאליו, שלא יהא מקום לפסול בגינו; אך מקרים אלה הם לדעתי החריג שבחריג, והכלל הוא כי פגם הוא פגם ותוצאותיו עמו. אם לא כן, במציאות הישראלית, שאין צריך להכביר עליה מלים, יש חשש לא מבוטל למדרון חלקלק, ופתח שהוא "כחודה של מחט" עלול להיפתח כפתח "שיהיו עגלות וקרוניות נכנסות בו" (שיר השירים רבה, ה'). ב. את הצורך לדקדק בתנאיהם של מכרזים אפשר ללמוד גם מדרישות היושר שבמשפט העברי (ראו עע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים, פ"ד נט(2) 145, 175-173). אין צורך להגיע למצב שבו מתלבטים בדק לעומת הדק מן הדק (ראו לדקויות ואפיונן רע"ט 7504/95 יאסין נ' רשם המפלגות, פ"ד נ(2) 45 (הנשיא ברק בעמ' 70, השופט - כתארו אז - חשין בעמ' 74). ג. כללו של דבר, מגיש הצעה המדקדק בתנאי מכרז ראוי שייצא נשכר, והמחמיר עם שאינו מדקדק בהם - תבוא עליו ברכה.            הביטויים פגם טכני ופגם מהותי עלולים להטעות, שכן גם טעות "טכנית" כגון טעות ברישום פרט, עלולה להצדיק פסילתה של הצעה. בעע"מ 1811/09 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' מועצה אזורית שדות נגב (ניתן ביום 6/1/10) מסבירה השופטת חיות: קו פרשת המים המבחין בין "פגם מהותי" שיביא לפסילת ההצעה ובין "פגם טכני" שניתן להבליג עליו הוא הפגיעה בעקרונות השוויון והתחרות ההוגנת. פגם מהותי בהצעה הוא פגם העשוי להעניק יתרון כלכלי או תחרותי לאחד המשתתפים במכרז או המשבש את כללי המכרז באופן שאינו מאפשר להשוות בין המציעים, ומקום שבו נפל פגם כזה תיפסל בדרך כלל ההצעה הפגומה גם אם היא ההצעה הכדאית ביותר מבחינה כלכלית (ראו: עניין אחים כאלדי, פיסקה י"א; עניין חברת י.ת.ב., 905). לעומת זאת, פגמים בעלי אופי טכני, שמקורם בטעות בתום-לב מצד המציע אשר אינם יורדים לשרשו של עניין ואינם פוגעים בכללי היסוד של דיני המכרזים, רשאית ועדת המכרזים להכשירם בהתאם לשיקול דעתה. (ראה גם עע"מ 5853/05 אחים כאלדי בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (ניתן ביום 16/1/07)).  17.       עוד אעיר, כי תנאי הכרחי להכשרת פגם "טכני" בהצעה הוא התנהגות תמת לב של המציע. פגם הנובע מניסיון הטעיה או תכסיסנות מצד המציע יביא לפסילת ההצעה, גם אם מדובר בתנאי "טכני" במהותו (עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב. בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד הפנים, פ"ד נח(1) 897, 906 (2003)). בע"א 700/89 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' מליבו ישראל בע"מ, פ"ד מז(1) 667, 679 (1993) אומר השופט חשין:  אכן, מי שמנסה להערים על בעל המכרז באורח בלתי נאות - בין על דרך הטעיה מחושבת ומכוונת בין על דרך "תכססנות" - ראוי הוא שהצעתו תיפסל על הסף; נגרשנו מן המסדרון אל מחוץ לבית המכרזים, לא כל שכן שלא נכניסנו אל הטרקלין. אין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת, ואם פלוני מבקש להטעות כבר בתחילת הדרך, מי לכפו של בעל המכרז יתקע, כי אותו פלוני לא ישקר ויכזב גם בהמשך הדרך? כחטא כן עונשו, והמציע הצעות כזב ימצא עצמו אל מחוץ למחנה. והנה, בעוד שמושג ההטעיה ברור לכול, לכאורה, קשה יותר לפרוס את תחום ה"תכססנות": לכל מקצוע "תכסיסים" משלו - בחלקם לגיטימיים בחלקם שאינם לגיטימיים - ואין לנו אלא להוסיף ולומר, כי "תכססנות" בהקשר דברינו כאן - "תכססנות" שבכוחה להביא לפסילת הצעה על הסף - חייבת להיות "תכססנות" הטבולה ברמייה, באי יושר, בהיעדר תום לב כנדרש ממציעים במכרז ("תכסיסים בלתי הוגנים", כלשון תקנה 20(א) לתקנות העיריות מכרזים).             כן יש לזכור, כי הצטברותם של פגמים טכניים עלולה להיחשב כ"פגם מהותי" המחייב את פסילת ההצעה או המכרז, שכן הצטברותם של פגמים עשויה ללמד כי אין לסמוך על המציע שיעמוד בהתחייבויותיו (בג"צ 825/78 חברת ש. גטר (צרכי צילום) בע"מ נ' שר הבריאות, פ"ד לג(2) 566 (1979)).  18.       לבסוף אעיר כי בתי המשפט חזרו והדגישו כי בדרך כלל בדיני מכרזים "יפה גישת בית שמאי", כדברי השופט רובינשטיין בעע"מ 5853/05 לעיל, בפסקה יד (ראה גם עע"מ 6063/05 זיד עיד - קבלן לעבודות בניין ופיתוח נ' מועצה מקומית כפר קרע (ניתן ביום 7/2/07)).           לאורן של הלכות אלו נבחן את הפגמים שנפלו בהצעת שמרלינג. אי צירוף חומר טכני 19. סעיף 60.1.2 לכתב הכמויות שצורף למכרז קובע: עם הצעתו, יגיש הקבלן את תאור הציוד שהוא מציע בהתאם לחלק 5 כולל חומר טכני נלווה. הקבלן יציין, ביחס לכל פריט המופיע בנספח זה, שלושה אתרים לפחות, בהם ציוד זהה, פועל בהצלחה, בתנאי תפעול דומים, במשך תקופה של 5 שנים לפחות. אחד מהאתרים לפחות יהיה בארץ. במידה והקבלן יציע מנוע דיזל המיוצר בארץ אחרת: במזרח, או בסין, עליו להביא אישור בכתב מיצרן המנוע המקורי שהוא נותן אחריות מלאה למנוע על כל מכלוליו כנדרש שמיוצר בארץ אחרת, כמפורט ובנוסף לציין מקום אחד בארץ בו פועל ציוד דומה במשך 7 שנים לפחות. כל מגיש הצעה חייב למלא את חלק 5 על כל סעיפיו. הצעה אשר לא ימולא בה חלק זה, על כל סעיפיו, לא תיחשב כהצעה העונה על תנאי החוזה ומזמין העבודה יהיה רשאי לפסול אותה ולא להביאה בחשבון. לטענת העותרת שמרלינג לא עמדה בהוראות סעיף זה ולא צרפה להצעתה חומר טכני נדרש, לא צרפה אישור הנדרש מיצרן המנוע בסין ולא ציינה מקום בארץ שבו פועל המנוע לפחות 7 שנים. המשיבים מבהירים כי שמרלינג הציעה במכרז גנראטור תוצרת חברת Cummins שהיא חברה אמריקאית מוכרת. מדובר במנוע תוצרת ארצות הברית המורכב בסין. לפיכך סברה שמרלינג כי המנוע אינו כלול בהוראות הסיפא ודי בכך שעמדה בהוראת הרישא לסעיף 60.1.2 לתנאי המכרז. 20. אין מחלוקת כי שמרלינג עמדה בדרישה למלא את חלק 5, הכולל מפרט טכני מלא של המנוע. לטענת המשיבים זוהי ליבה של הדרישה. החומר הטכני הנלווה אינו חלק מהותי מתנאי המכרז. עם זאת מאשרים המשיבים כי הואיל ומדובר במנוע המורכב בסין התבקשה הבהרה משמרלינג. שמרלינג צרפה הבהרה ומסמכים מתאימים (נספח 15 לתשובת שמרלינג). צרוף מסמכים אלו מלמד, לטענת העותרת, כי הצעתה של שמרלינג הייתה חסרה. השלמת מסמכים מהווה לטענתה פגיעה בעקרונות המכרז ובמיוחד בעקרון השוויון. 21. טענות העותרת בעניין זה דינן להדחות. ראשית, נזכיר כי התנאי האמור אינו תנאי סף להשתתפות ודומה כי כלילתו בפרק כתבי הכמויות והמפרטים מלמדת כי המשיבה לא ראתה בצירוף החומר הטכני כתנאי סף להשתתפות אלא רק כמרכיב בשיקול הדעת בבחירת הזוכה. שנית, ההוראה לא הייתה ברורה וניתן היה להבינה כעמדת שמרלינג. כזכור, שמרלינג מלאה את חלק 5 הכולל את מלוא המפרט הטכני הנדרש. עמדתה של שמרלינג לפיה עסקינן במנוע תוצרת ארה"ב שרק מורכב בסין לא הופרכה ובשים לב לכך לא נדרשה לעמוד בתנאי הסיפא לסעיף 60.1.2. 22. אין גם כל פגם בכך שהמשיבה בקשה הבהרה בעניין הרכבת המנוע וקבלה את הנתונים הנוספים. השלמת מסמכים ומתן הבהרות להצעה כשלעצמן אינן מביאות לפסילת ההצעה. גם אם היה ראוי לצרף את ההבהרות להצעה המקורית הרי שלא מדובר בפגם מהותי וההשלמה אינה פוגעת בעקרון השוויון. יצוין, המפרט הטכני כולו נמסר לוועדת המכרזים בהצעה גופה ולוועדה היו די נתונים לבחון את עמידת ההצעה בדרישות המפרט הטכני. ההבהרות שנמסרו לא העניקו לשמרלינג כל יתרון, שהרי לא היה בהבהרות כדי לשנות את ההצעה. כידוע, בתי המשפט הכירו באפשרות של המזמין לבקש הבהרות ההצעה במיוחד באפשרות להשלים ולהבהיר בעניינים טכניים (ר' דקל הנ"ל עמ' 619-620; עע"מ 3190/02 לעיל, בעמ' 606; עע"מ 4513/11 המחדש תעשיות קמן (2006) בע"מ נ' קולחי הגולן בע"מ (ניתן ביום 25/7/11)). על כן איני סבור כי ההבהרות שנדרשו להצעה והשלמת החומר הטכני, מהווים פגם המצדיק את פסילת הצעתה של שמרלינג. תיקונים בנספח הביטוח 23. שונה הדבר בכל הנוגע לטענה בעניין נספח הביטוח. בחוברת המכרז בפרק המוכתר כ"תנאי סף" נקבעו הוראות שונות ופורטו מסמכים שעל המציע לצרף להצעתו. בסעיף 4 נאמר: "נספח הביטוח כשהוא מאושר על ידי חברת הביטוח שהקבלן מבוטח בה ללא כל תיקונים" (ההדגשה הוספה- ר' ס')). המשיבים טוענים כי לא מדובר בתיקונים מהותיים. שמרלינג מבהירה כי נוסח נספח הביטוח שצורף לתנאי המכרז כלל טעויות סופר. כך, למשל, נרשם בסעיף 3 "אחריות בעלי מוסכים" בעוד שמדובר באספקת מוצר ולכן שמרלינג תקנה את האמור ורשמה "אחריות מוצר". עוד נטען כי התיקונים לא שינו את היקף הכיסוי הביטוחי. מכל מקום, כך טוענים המשיבים, התנתה המשיבה את אישור ההצעה בחתימה על נוסח נספח הביטוח המקורי ללא תיקונים, וכך נעשה. 24. עיון בנספח הביטוח שצירפה שמרלינג להצעתה מגלה כי הוא כולל מספר שינויים, שחלקם נובעים מאותה טעות סופר נטענת וחלקם אינם קשורים בה כלל ועיקר. כך, למשל, בפרק 1 שעניינו אישור על ביטוח "אש מורחב" נמחקו המילים בסיפא "ציוד מכני הנדסי, מנופים, או מכשירי הנדסה אחרים, יהיו מבוטחים כאמור לעיל או לחילופין בביטוח מ.מ.ה". המשיבים מבהירים כי מאחר והמכרז עוסק באספקת מוצרים ולא בביצוע עבודת תשתית הרי שחלק זה מיותר והוכלל בנספח הביטוח בטעות. מכאן שמחיקתו אינה משנה את היקף הכיסוי הביטוחי בפועל. טענה זו אינה מדויקת, שהרי על הזוכה במכרז לבצע גם עבודות של התקנת הגנראטורים. על פי המפרט כוללות עבודות אלו גם פירוק הגנראטור הקיים, הגדלת מבנה הבטון ובניית התוספות הנדרשות למבנה. המפרט כולל גם עבודות חפירה והכנת תשתית ועל כן ברי כי עבודות המכרז מחייבות גם שימוש בציוד הנדסי. הראיה לכך הינה כי המשיבה עמדה על חתימת הנוסח המקורי של נספח הביטוח. 25. בסעיף 3 לנספח שונו המילים "אחריות בעלי מוסכים" ונרשם "אחריות מוצר". מעניין לציין כי גם העותרת טרחה לתקן, באותו אופן בדיוק, את נספח הביטוח שצרפה להצעתה (נספח 16 לתשובת שמרלינג). תיקון זה ככל הנראה אינו שנוי במחלוקת, שכן מדובר בטעות סופר. בהצעת שמרלינג נמחקו בסעיף 3 לנספח גם המילים [...] "ו/או קבלני משנה מטעמו" וההסבר שניתן לכך הינו כי בפוליסת אחריות מוצר, להבדיל מפוליסת לביטוח אחריות בעלי מוסכים, אין כל צורך במתן כיסוי ביטוחי לקבלני משנה. טענה זו אינה מדויקת, שהרי הסעף כולו עוסק בכיסוי הביטוחי לכל צד ג' "[...] כתוצאה מפגם במוצר [...] שיוצר, הובא לישראל, הותקן, הורכב, טופל, שווק על ידי הקבלן ו/או כל קבלני משנה מטעמו [...]". משמע, הכיסוי הנדרש הינו גם למקרה שקבלן משנה ירכיב את המוצר או יטפל בו. זאת ועוד, על פי תנאי המכרז יש לבצע עבודות בנייה באמצעות קבלני משנה ולכאורה יש במחיקה צמצום בהיקף הכיסוי הביטוחי. 26. תיקונים נוספים נעשו בהמשך סעיף 3. כך, בסעיף הדן בסכום ההשתתפות העצמית נרשם כי זו תעמוד על 20,000 ₪, אולם נמחקו שאר המילים "לא יעלה על סך בשקלים שווה ערך ל-5,000$". מחיקה זו אינה מחיקה של התנאי אלא של דברי ההסבר למילוי הנספח. לכאורה, מחיקת דברי ההסבר למילוי אינה עילה לפסילת ההצעה ואינה מהווה פגם בהצעה. עם זאת במקרה הנוכחי, לאחר מחיקת הוראות המילוי, רשמה שמרלינג סכום העולה על הסכום המקסימאלי שנקבע בנספח הביטוח, שהרי הסך של 20,000 ₪ עולה על הסכום המקסימאלי, 5,000 $. תיקון נוסף שנעשה בהמשך אותו סעיף הינו דומה במהותו. בנספח הביטוח נרשם כי "התאריך הרטרואקטיבי בפוליסה הינו 1/10/07" ונמחקו המילים "ובכל מקרה לפני תחילת עבודתו של הקבלן עבור המזמין". רואים כי המילים שנמחקו הינן הוראות למילוי ולא חלק מהתחייבויות המציע ועל כן אין במחיקה לשנות את תוקף ההתחייבות. 27. בעמוד השני נמחקו מילים נוספות, כך למשל לעניין ביטולה של הפוליסה נמחקו המילים "למעט אם בוטלה או לא חודשה מאחר שהמבוטח לא שילם את הפרמיה המגיעה ממנו או הגיש תביעה מתוך כוונת מרמה". מחיקה זו, כך נטען, רק מרחיבה את החבות, שהרי יש בה מחיקה של סייג לכיסוי. טענה זו אין לקבל, שהרי גם בהרחבת הכיסוי הביטוחי יש משום שינוי שעלול להיחשב כפסול. כזכור, בעע"מ 8610/03 אמנון מסילות מעלות את מרכז שוש סלע נ' המועצה המקומית מג'אר, פ"ד נח(6)755 (2004), קבע בית המשפט כי המצאת ערבות בסכום העולה על הנדרש מצדיקה את פסילת ההצעה. בית המשפט ציין כי הצעת ערבות שכזו "פותחת פתח לפגיעה בשוויון בין המציעים במכרז" (עמ' 765). אמנם קביעה זו יש לקרוא על רקע נסיבות המקרה (ראה גם הסתייגותו של כב' השופט א' גרוניס באותו פסק דין), אך עם זאת יש לזכור כי גם מתן הטבה למזמין בדרך של ביטול סייג לחבות עשויה להיחשב פגם כזה שפוגע בעקרון השוויון, משום שיש בו פוטנציאל להשפיע על שיקול דעת הוועדה לבחור במציע ששינה את התנאי. 28. תיקון נוסף שנעשה בנספח הביטוח הינו במחיקת המילים "החריג בפוליסה המתייחס לחלק בו עבד המבוטח יתייחס לחלק הקטן ביותר שגרם לנזק שניתן לפירוק והפרדה מחלקים אחרים". סעיף זה שנמחק אינו ברור, אולם ככל הנראה הכוונה בהוראה הינה לצמצם חריג המופיע בפוליסה לביטוח "אחריות בעלי מוסכים". לא ברור לי האם חריג שכזה מופיע גם בפוליסות אחריות מוצר. מכל מקום ברור שמחיקת הסעיף נועדה לצמצם את חבות המבטח וצמצום שכזה עשוי, ככל שחריג כאמור מצוי גם בפוליסה לאחריות מוצר, לשנות את היקף התחייבותה של שמרלינג. 29. כאמור, המשיבה קבעה שחתימה על נספח הביטוח, ללא כל שינוי או תיקון, מהווה תנאי סף להשתתפות במכרז. אין ספק שחתימה על נוסח הנספח, כפי ששונה ותוקן על ידי שמרלינג, מהווה סטייה מהוראות המכרז. ככל שנפלו בהוראות הנספח טעויות כפי שנטען על ידי המשיבים, הרי שדרכה של שמרלינג הייתה פתוחה לבקש הבהרות בטרם הגשת ההצעה. כידוע, הלכה היא כי משתתף במכרז שלא העלה השגותיו על פגמים או טעויות במכרז מבעוד מועד ובטרם הגשת הצעתו, לא יישמע לאחר ההכרזה על הזוכה (ע"א 4683/97 ידע מחשבים ותוכנה בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד נא(5) 643, 646 (1997); בג"צ 126/82 טיולי הגליל בע"מ נ' ממשלת ישראל, פ"ד לו(4) 44, 47 (1982)). שמרלינג לא עשתה כן, לא ביקשה את שינוי ותיקון הטעות, ועשתה דין לעצמה כאשר תיקנה את נספח הביטוח. בכך יש משום פגם בהצעה (ראה גם עת"מ (חי') 5497-04-09 אחים אנטון חברה לעבודות עפר בנין ופיתוח בע"מ נ' עירית עכו (ניתן ביום 3/6/09)). כפי שראינו, חלק מהתיקונים הינם טכניים ונעדרי השפעה על עקרון השוויון, אולם לחלק מהשינויים שנעשו עשויה להיות השפעה. בעובדה שבסופו של יום נדרשה שמרלינג לחתום על הנוסח המקורי של נספח הביטוח אין כדי לרפא את הפגם בהצעה, שהרי טיבו של הפגם נבחן במועד הבאת ההצעה בפני ועדת המכרזים ולא במועד תיקונו. 30. זאת ועוד, דומה שעמידת המשיבה על החתימה על נספח הביטוח בנוסח המקורי מעידה כי יש חשיבות לשינוי הנוסח ויש בכך לחזק את ההנחה כי השינויים שנעשו היו בעלי חשיבות ופגמו בהצעה. אי צירוף אישור רואה חשבון 31. בפרק תנאי הסף במכרז נקבעו הוראות בדבר הגשת מסמכים המהווים תנאי להשתתפות המציע במכרז. בין היתר נדרש כל מציע לצרף אישור רואה חשבון "לפיו משלם המציע למועסקים על ידו לפחות שכר מינימום כחוק ומפריש הפרשות סוציאליות למועסקים על ידו על פי חוק" (סעיף 2). שמרלינג צירפה להצעתה אישור של רואה חשבון מיום 10/12/07 (נספח 5 לעתירה). באישור רואה החשבון נאמר מפורשות כי הינו מתייחס לביקורת שנערכה לשנת 2007. שמרלינג לא צירפה אישור למועד הגשת ההצעה במכרז. 32. שמרלינג מבהירה בתשובתה כי לא חלו כל שינויים בהתנהלותה ואף טרחה לצרף לתשובתה אישור רואה חשבון מיום 12/6/11 (נספח 13 לתשובה). מוסיפה שמרלינג וטוענת כי התנאי הרלבנטי להשתתפות במכרז הינו התשלום כנדרש לעובדים ולא צירופו של האישור ועל כן גם אם נפל פגם באישור אין בכך לפגוע בעקרון השוויון, שהרי בתנאי המהותי עמדה. 33. דומה שלא יכול להיות כל ספק כי צירוף אישור משנת 2007 להצעה המוגשת בשנת 2011 אינו עונה על תנאי המכרז. הדרישה במכרז הייתה לצירוף אישור על תשלומים למועסקים במועד הרלבנטי להצעה ולא על ביצוע תשלומים בזמן עבר. לשון הסעיף ברורה, שכן נאמר כי יש לצרף אישור לפיו משלם המציע את השכר; דהיינו משלם בזמן הווה ולא שולם בזמן עבר. 34. דומה גם כי לא יהיה מי שיחלוק על הטענה כי ביצוע התשלומים לעובדים כנדרש על פי הדין הינו התנאי החשוב והמהותי, שהרי אישור רואה החשבון לא נועד אלא להוות ראיה לביצוע התשלומים. עם זאת אי צירוף מסמך כנדרש מהווה פגם מהותי בהצעה, שהרי כל מציע נדרש להציג את הראיות לעמידתו בדרישה. הצעה החסרה מסמך שנדרש כחלק מתנאי הסף במכרז, הינה הצעה חסרה. כפי שציינתי לעיל, לעיתים ניתן להתיר למציע שהצעתו חסרה להשלים את החסר, אולם מציע כזה יידרש לתת הסבר מניח את הדעת מדוע לא הוגשה ההצעה במלואה ומדוע הוגשה הצעה חסרה. השלמת ההצעה תתאפשר רק כאשר לא יהיה בכך לפגוע בעקרון השוויון. 35. הגשת אישור רואה חשבון נועדה להבטיח עמידה בתנאי המהותי של תשלום שכר הוגן לעובדים. העדר אישור תקף משמעו כי בפני הוועדה, במועד ההכרעה, לא היו די נתונים לבחון את הצעת שמרלינג. רשאית הייתה המשיבה לקבוע את תשלום השכר לעובדים כהתחייבות חוזית של הזוכה ולא לכלול זאת כתנאי סף, אולם משבחרה לקבוע את התנאי כתנאי סף להשתתפות, לא ניתן לאפשר את השלמתו במועד מאוחר יותר. יתירה מזאת, מחילה על העדר אישור רואה חשבון פוגעת בעקרון השוויון, שהרי יתכן ומציעים פוטנציאלים, שלא היה בידם להשיג אישור תקף ליום הגשת ההצעה, נמנעו מלהגיש את הצעתם במכרז. וכזכור, עקרון השוויון פועל גם כלפי חוץ - כלפי מציעים פוטנציאלים, ולא רק בין המשתתפים. אי צירוף אישור רשם הקבלנים 36. טוענת העותרת כי שמרלינג לא צרפה להצעתה אישור תקף מרשם הקבלנים כי קבלן הבניין מטעמה רשום כדין ברשם הקבלנים. נטען כי האישור שצורף לא היה תקף. מתברר כי טענה זו אינה מדויקת, שכן שמרלינג הציגה אישור על תשלום אגרת הרישיון באמצעות האינטרנט. לפיכך ברי כי תנאי הסעיף מולא. סיכום ביניים 37. רואים אנו כי נמצאו בהצעת שמרלינג פגמים; נספח הביטוח שצורף שונה ותוקן ולא צורף אישור רואה חשבון תקף למועד ההצעה. כפי שצוין לעיל, לא כל פגם מצדיק את פסילת ההצעה. עם זאת, ריבוי פגמים קלים עשוי לשמש עילה לפסילה. יתכן שגם במקרה זה אם נבחן כל ליקוי בנספח הביטוח כעומד בפני עצמו, ואת החסר באישור רואה החשבון לבדו, ניתן היה למחול על הפגמים ולאפשר את תיקונם והשלמת ההצעה. עם זאת ריבוי הפגמים, ובמיוחד ריבוי התיקונים בנספח הביטוח יחדיו, מחייבים את המסקנה כי הצעתה של שמרלינג הייתה הצעה פגומה וכי על ועדת המכרזים היה לפסלה. אציין כי המשיבה הייתה מודעת לקיומם של הפגמים בהצעה. ב"כ המשיבה בתשובתו לבקשה למתן צו ביניים (בקשה מס' 1) מציין כי בכל ההצעות נמצאו פגמים, אולם הוועדה סברה כי יש לנקוט מדיניות מקלה וכי נקיטת עמדה כ"שיטת בית שמאי" הייתה מביאה לפסילת מרבית מכרזי המשיבה. טענה זו אין לקבל. כידוע, בתי המשפט חזרו פעמים רבות על כך כי בדיני המכרזים ראוי ללכת בשיטת "בית שמאי" ולהקפיד על מילוי כל התנאים, על מנת להבטיח את עיקרון השוויון ולמנוע חשש למשוא פנים. זאת ועוד, בחירה בגישה מקלה כנטען מחייבת שיקול דעת של הוועדה והחלטה מפורשת שתימסר למשתתפים. לא הוצגה החלטה מפורשת של הוועדה, לאחר שיקול דעת, לנקוט בדרך מקלה. יתירה מזו, ממסמכי המכרז עולה כי המשיבה בחרה בשיטה אחרת, שהרי המשיבה דאגה להדגיש כי לא תתיר תיקונים ואף ציינה זאת מפורשת בהוראות בעניין נספח הביטוח. אין זאת שההחלטה ללכת בדרך מקלה הינה חכמה שלאחר מעשה ולא החלטה שקולה של הוועדה בזמן בחירת הזוכה. התנהלות ועדת המכרזים 38. העותרת טוענת גם כי ועדת המכרזים ניהלה עם שמרלינג משא ומתן גם ביחס לגנראטור נוסף חלופי. בכך מוצאת העותרת פגם. מתברר כי במסגרת תשובותיה לשאלות ההבהרה שהופנו אליה, לאחר הגשת ההצעה, הציעה שמרלינג למשיבה גם חלופה נוספת של אספקת גנראטור מתורת חברת Perkins במקום זה שהופיע בהצעה המקורית. 39. אין חולק כי אילו הייתה ועדת המכרזים בוחרת בגנראטור החלופי שהוצע במסגרת התשובות לשאלות ההבהרה, היה בכך פגם היורד לשורשו של המכרז. אלא שמסתבר כי הצעה חלופית זו לא נדונה. כדי להסיר ספק הוחזר הדיון לוועדת המכרזים, שהחליטה בישיבתה מיום 20/7/11 לאשר את זכיית שמרלינג במכרז, על בסיס ההצעה המקורית בלבד וללא קשר להצעה החלופית. מכאן כי אפילו נפל פסול בעצם הגשת ההצעה החלופית, הרי שאין בכך כל רבותא, שכן הוועדה לא ייחסה כל חשיבות להצעה החלופית ודנה והחליטה על בסיס ההצעה המקורית. הסעד 40. כפי שראינו, בהצעתה של שמרלינג נפלו פגמים המצדיקים את פסילתה. העותרת מבקשת כי בית המשפט יורה על פסילת הצעת שמרלינג ויכריז על הצעתה כהצעה הזוכה. המשיבים מבהירים כי אפילו יימצא כי הצעת שמרלינג פסולה, לא יהיה בכך כדי להכשיר את הצעת העותרת, שכן גם בהצעת העותרת נפלו פגמים. 41. החלטה כי הצעה שזכתה הינה פסולה אינה מחייבת בהכרח מתן צו להכרזה על ההצעה השנייה בטיבה כזוכה, שהרי שיקול הדעת בהכרזת ההצעה הזוכה מסור לוועדת המכרזים. ועדת המכרזים צריכה לשקול האם יש להכריז על ההצעה השנייה בטיבה כזוכה בשים לב לכלל השיקולים הרלבנטיים. כך ייתכן וגם בהצעה השנייה נפלו פגמים; ייתכן כי המחיר המוצע גבוה מדי; יש לבחון את איכות ההצעה ושאר השיקולים הרלבנטיים להכרזה על הזוכה. הואיל ובית המשפט אינו מחליף את שיקול דעת ועדת המכרזים, הכלל הוא כי בית המשפט יחזיר את הדיון לוועדת המכרזים, אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות. במקרה זה ובהעדר נסיבות מיוחדות, ראוי להורות שהדיון יוחזר לוועדת המכרזים, אשר תוכל להחליט על העותרת כזוכה או להחליט כל החלטה אחרת שבסמכותה, לרבות ביטול המכרז ויציאה במכרז אחר (ראה דקל לעיל, כרך שני עמ' 307; עע"ם 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ (ניתן ביום 24/5/2010); בג"צ 202/90 י.ב.מ. ישראל בע"מ נ' משרד המשפטים, פ"ד מה(2) 265, 274 (1990); ע"א 4683/97 לעיל, בעמ' 648; עע"מ 3827/10 טל אופיר גינון ופיתוח בע"מ נ' עיריית נשר (ניתן ביום 17/03/2011)). סוף דבר 42. בשים לב לכל האמור, ולאחר שקבעתי כי הצעתה של שמרלינג הינה פסולה, הנני מורה על קבלת העתירה באופן שהחלטת ועדת המכרזים להכריז על שמרלינג כזוכה במכרז תבוטל. הדיון יוחזר לוועדת המכרזים להחליט האם להכריז על זוכה אחר או ליתן כל החלטה אחרת על פי סמכותה. כל אחד מהמשיבים 1- 2 ישלם לעותרת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך כולל של 5,000 ₪. הבטוחות שהפקידה העותרת כתנאי למתן הסעד הזמני יוחזרו לידיה באמצעות באי כוחה. ניתן היום, ד' תשרי תשע"ב, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים. 5467831מכרזתנאי סף במכרז