רקע כללי 1. השאלה שהובאה לפתחנו הינה האם כדין החליטה הנתבעת לנייד את התובע מסניף בית הדואר בנתניה לסניף אחר, וזאת לאור המגבלות החוקיות החלות עליה בכל הנוגע להעסקת קרובי משפחה. התשתית העובדתית הצריכה להכרעה 2. הנתבעת, חברת דואר ישראל בע"מ, הינה חברה ממשלתית כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975. הנתבעת החלה פעילותה ביום 1.6.2006 והיא באה למעשה "בנעליה" של רשות הדואר, אשר הוקמה על פי חוק הדואר, התשמ"ו-1986, בשנת 1987. בשל סיווגה כחברה ממשלתית חלות על הנתבעת תקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר העסקת קרובי משפחה), התשס"ה-2005 (להלן: "התקנות"), הנחיות מבקר המדינה ורשות החברות הממשלתיות, הוראות התקשי"ר וכן כללי המשפט המנהלי. 3. התובע הוצב לעבודה בנתבעת בתפקיד דוור בבית הדואר בנתניה, החל משנת 1998 והועסק באמצעות חברת כוח אדם. ביום 1.9.00 נקלט התובע כעובד ארעי ברשות הדואר. עם תחילת עבודתו כעובד ארעי, התבקש התובע למלא "שאלון לעובד" במסגרתו נדרש לציין את שמותיהם של "קרובים המועסקים בנתבעת". התובע מילא וחתם על טופס זה עובר לתחילת העסקתו, תוך שהוא מציין שם "אין לי קרוב משפחה שמועסק ברשות". זאת על אף שבמועד זה הועסק גם גיסו בבית הדואר בנתניה (ראה - נספח ב' לתצהירו הראשון של מנהל אגף משאבי אנוש במרחב ת"א והמרכז, מר אבי סביל, להלן: מר סביל). 4. בעקבות הצהרתו כאמור, נקלט התובע לעבודה בנתבעת בתפקיד נהג-שליח בבית הדואר בנתניה. 5. במסגרת ביקורת שנערכה בנתבעת, על ידי מבקר המדינה ורשות החברות הממשלתיות בנוגע להעסקת קרובי משפחה, ולאור ליקויים שנמצאו בנושא זה על ידי רשויות אלה, התחייבה הנתבעת הן בפני רשות החברות הממשלתיות והן בפני מבקר המדינה לעדכן את מאגר קרובי המשפחה המועסקים על ידה ולוודא כי קרובי משפחה מועסקים על פי התקנות ובהתאם לדין (ראה סע' 17 ונספח ד' לתצהירו של מר סביל). במסגרת המכתב שכתבה הנתבעת למנהל רשות החברות הממשלתיות מיום 26.12.2007, כתבה הנתבעת בין היתר כי: "המקרים החדשים של קרובי משפחה שנתגלו במבצע המיפוי יובאו בפני הועדה לקרובי משפחה הקיימת בחברה. תהליך טיפול זה של הבאת קרובי משפחה ויישום החלטות הועדה יארך מספר חודשים." ראה נספח ד' לתצהיר מר סביל. 6. במסגרת יישום הליך המיפוי כאמור, התבקשו עובדי הנתבעת להצהיר על קרובי משפחה המועסקים בנתבעת וזאת, בהתאם לנוהל שהפיצה הנתבעת בעניין זה ביום 1.2.2007 (ראה - סע' 19 לתצהירו של מר סביל וכן נספח ו' הימנו). במסגרת מבצע המיפוי מילא גם התובע הצהרה בנוגע לקרובי משפחתו כאשר הפעם ציין כי בסניף הדואר בנתניה מועסק גם גיסו, מר X X בתפקיד דוור (להלן: "מר X") (ראה - נספח ז' לתצהירו הראשון של מר סביל). 7. אין חולק על כך כי מר X, גיסו של התובע, הועסק בנתבעת טרם לתחילת עבודתו של התובע אצלה. אין חולק אף על כך שבמועד זה, כבר היה מר X נשוי לאחותו של התובע. 8. בנסיבות אלה, הוגשה לועדה להעסקת קרובי משפחה הפועלת בנתבעת "בקשה להעסקת קרוב משפחה" שנערכה לבקשת התובע על ידי מנהל מרחב ת"א והמרכז מר דוב דעי. במסגרת הבקשה פורטו יחסי הקרבה שבין התובע למר X, מקום העסקתם (האגף, תת היחידה והיישוב שהיו זהים - סניף הדואר בנתניה), תיאור משרתם (התובע-שליח ומר X-דוור) ושם הממונה הישיר: מר שמעון מכלוף. כמו כן, צוין בבקשה כי אין יחסי כפיפות ישירים ועקיפים בין התובע לבין מר X אולם קיים חשש לניגוד עניינים בין תפקידו של התובע לבין קרובו (ראה - נספח ח' לתצהיר מר סביל). 9. לאור הבקשה וביום 8.3.09 נדון עניינו של התובע - כמו גם עניינם של עובדים נוספים במשיבה - בפני הועדה להעסקת קרובי משפחה (להלן: "הועדה"). בדיוני הוועדה השתתפו מר יוחנן יצחק - מנהל תחום עובדים משמעת - יו"ר הועדה, עו"ד ישראל איתן - היועמ"ש של הנתבעת, וכן חברת ועדה נוספת בשם גברת טל אמיר. כמו כן, נכח בדיון נציג של ארגון העובדים מר דניאל יעקב ששימש כמשקיף וכן רכזת הועדה גברת אתי דיין. לתובע לא ניתנה הזדמנות להשמיע את עמדתו בפני הועדה טרם קבלת החלטתה ועמדתו אף לא צוינה במסגרת הבקשה שהונחה בפניה כפי שנערכה על ידי מנהל מרחב ת"א והמרכז מר דעי 10. מפאת חשיבות הדברים להכרעה נביא את דברי הועדה המתייחסים לתובע ואת מסקנותיה כלשונן: "יוחנן יצחק: לוי X, מ.ז X מועסק מתאריך 1.9.2000 בתפקיד שליח בבית הדואר נתניה במרחב ת"א והמרכז. (דיווח על קרבה משפחתית במסגרת מבצע המיפוי). קרוב המשפחה: X X, מ.ז. X והוא -גיס- והוא מועסק בתפקיד דוור בבית הדואר נתניה במרחב ת"א והמרכז. לדעת מנהל מרחב ת"א והמרכז לא מתקיימים יחסי כפיפות אך קיים חשש לניגוד עניינים בין התפקיד אותו מבצע מר לוי X כשליח בבית הדואר נתניה, לבין תפקידו של גיסו מר X X המועסק בתפקיד דוור בבית הדואר נתניה, במרחב ת"א והמרכז, מובא לדיון בועדה. טל אמיר: מדובר בהעסקה באותה היחידה, לכן מחייב העברת אחד העובדים ליחידה אחרת. ישראל איתן: מבקש להעביר ליחידה אחרת את העובד שהיה מחויב לדווח על הקרבה ושלא דיווח. סיכום יוחנן יצחק: נוכח האמור לעיל, ההעסקה אינה מאושרת ויש להעביר את מר לוי X ליחידה אחרת." ראה - סע' 49 לנספח ט' לתצהירו של מר סביל. ההדגשות הוספו. 11. עולה אפוא מן הדברים כי הטעמים שהביאו את הועדה למסקנתה אודות הצורך בניוד התובע ליחידה אחרת היו נעוצים בעובדה שמדובר בהעסקה באותה היחידה וכן בעובדה שהתובע לא דיווח עם תחילת העסקתו על קרבת המשפחה למר X (ראה - סע' 49 לנספח ט' לתצהירו של מר סביל). 12. בעקבות החלטה זו (להלן: "החלטת הניוד") נשלח למנהל מרחב ת"א והמרכז מר דעי, מכתב הנושא תאריך 17.5.09 מאת יו"ר הועדה מר יוחנן יצחק אודות החלטת הועדה מיום 8.3.09 בו נכתב כך: "א. הועדה מצאה שלא מתקיימים יחסי כפיפות אך קיים חשש לניגוד עניינים בין התפקיד אותו מבצע מר לוי X [התובע] כשליח בבית הדואר נתניה לבין תפקידו של גיסו מר X X המועסק בתפקיד דוור בבית הדואר נתניה במרחב ת"א והמרכז. ב. נוכח האמור לעיל, ההעסקה אינה מאושרת ויש להעביר את מר לוי X ליחידה אחרת וזאת כדי למנוע את ניגוד העניינים בין תפקידם." העתק מן המכתב נשלח למנהל תקינה ושיבוץ מר יצחק נווה וכן לתיקו האישי של התובע אך לא לתובע עצמו." ראה - נספח יא' לתצהירו של מר סביל. 13. ביום 25.10.09 שלח מר סביל מכתב לתובע, המודיע לו על החלטת הניוד ובלשון המכתב לאמור: "הועדה להעסקת קרובי משפחה בישיבתה מיום 8.3.09 דנה בבקשה [להעסקת קרובי משפחה] ולהלן החלטתה: א. הועדה מצאה שלא מתקיימים יחסי כפיפות אך קיים חשש לניגוד עניינים בין התפקיד אותו הינך מבצע כשליח בבית הדואר נתניה לבין תפקידו של גיסך המועסק בתפקיד דוור בבית הדואר נתניה. ב. נוכח האמור לעיל, ההעסקה אינה מאושרת ויש להעבירך ליחידה אחרת וזאת כדי למנוע ניגוד עניינים בין תפקידיכם." 14.לטענת הנתבעת, העברת התובע לבית דואר אחר התעכבה בשל העדרותו מעבודתו החל מיום 14.7.09 ועד ליום 11.10.09 מפאת מחלה (ראה - נספח יג' לתצהיר מר סביל וכן סעיף 32 שם). 15. סמוך לאחר שנמסרה לתובע החלטת הניוד, ביום 27.10.09, פנה התובע באמצעות בא כוחו אל הנתבעת במכתב במסגרתו כתב כי הוא הופתע ממכתבה של הנתבעת ובעיקר מתוכנו, כי הוא דוחה את עמדת הועדה בדבר החשש לניגוד עניינים בין התפקיד אותו הוא מבצע לבין תפקידו של גיסו. הוסיף התובע והבהיר כי נכון למועד כתיבת מכתבו הוא אינו עובד עוד כשליח אלא עוסק במיון דואר במשמרת לילה וזאת עקב מצב בריאותו ואילו גיסו מועסק במשמרת בוקר כדוור. אי לכך, לשיטתו אין קשר בין התפקידים וודאי שאין חשש לניגוד עניינים. 16. במסגרת מכתבו האמור אף הלין התובע על אכיפה בררנית של הכללים החלים על העסקת קרובי משפחה, תוך שהוא מציין כי הועדה לא דנה ואף אינה מתכוונת לדון בעניינם של קרובי משפחה לגביהם יש יחסי כפיפות ישירים. זאת על אף שלא ציין דוגמאות ספציפיות התומכות בטענה. 17. לאור כל האמור, דרש ב"כ התובע לבטל את החלטת הועדה "ו/או לכנס ועדה מחודשת על מנת שתאפשר למרשי להמשיך בעבודתו ובתפקידו". לחלופין ביקש לכנס את הועדה ולהעלות בפניה את כל ענייני העסקת קרובי משפחה העובדים במחוז בפרט ובדואר ישראל בכלל. 18. בעקבות מכתב זה, יידע מנהל משאבי אנוש במרחב תל אביב והמרכז מר סביל את יו"ר הועדה ומנהל תחום ענייני עובדים ומשמעת, מר יוחנן יצחק בדבר פנייתו של בא-כוח התובע. זאת תוך שהוא מאשר את העובדה כי בשל מגבלות רפואיות הקשורות לפגיעה בגבו של התובע (שהוכרה כתאונת עבודה), נעדר התובע מעבודה מיום 14.9.09 עד ליום 16.10.09 וכן כי לאחר שובו החל לעבוד כפקיד מיון לילה ולא - כשליח. שינוי זה בתפקיד נעשה לדבריו, על בסיס אישור רפואי אשר אושר גם על ידי רופא חברת הדואר. במסגרת מכתבו האמור, התבקש מר יוחנן יצחק ליתן מענה לפנייתו של ב"כ התובע. 19. ביני לביני, ביום 2.11.09 הודיע התובע על כוונתו להתמודד בבחירות לועד העובדים (ראה - נספח ל' ולא' לתצהיר מר סביל). בנוסף לתובע ובמהלך חודש 10/09 הגישו את מועמדותם לועד העובדים כ- 9 עובדים נוספים ביניהם גם גיסו של התובע מר X המכהן כנציג ועד עובדי סניף הדואר בנתניה מזה כחמש שנים. בחודש נובמבר 2009 נבחר מר X לקדנציה נוספת כנציג עובדי בית הדואר בנתניה (ראה - סעיף 68-69 לתצהיר מר סביל ונספח לא' הימנו). 20. ביום 15.11.09 השיב יו"ר הועדה מר יצחק לפניית ב"כ התובע. זאת תוך שהוא מדגיש את העובדה כי התובע הצהיר עם תחילת עבודתו כי אין לו קרובי משפחה המועסקים בדואר וזאת, בניגוד למצב הדברים האמיתי. כמו כן ציין בתשובתו כי לו ידעה הנתבעת על קרבת המשפחה, לא הייתה מאשרת את קליטתו של התובע בבית הדואר בנתניה. כן ציין מר יצחק כי בעקבות מבצע המיפוי הובא עניינם של התובע וגיסו בפני הועדה אשר מצאה כי קיים חשש לניגוד עניינים בין השניים ומשכך החליטה על העברת התובע ליחידה אחרת. בסיפא למכתבו - ובהתייחס לטענת ב"כ התובע הוסיף - כי אין לנתבעת כל ידיעה על קרובי משפחה המועסקים בה ואשר יש ביניהם יחסי כפיפות ישירים. 21. לאחר הדברים הללו, ביום 10.1.10 הודע לתובע על ניודו למרכז החלוקה בבית הדואר באבן יהודה החל מיום 17.1.10. לתובע הודע כי העברה זו הינה זמנית בהתאם למגבלה הרפואית ובאישור רופא הנתבעת. דא עקא שהתובע לא הסכין עם החלטה זו עליה השיג בעיקר מטעמים רפואיים. זאת כעולה ממכתבו מיום 14.1.10 שם כתב, בין היתר, כך: "בתחילת עבודתי בדואר, בשנתיים הראשונות עבדתי במרכז חלוקה באזור התעשיה החדש בנתניה. לאור היכרותי הרבה עם סוג העבודה במרכז החלוקה והיכרותי את אזור אבן יהודה שעבדתי שם בעבר כנהג ומכיר את העבודה במרכז החלוקה באזור, זו עבודה פיזית, עם התכופפות והרמת שקים, עבודה שמצריכה מאמץ פיזי רב בכל הגוף, בין אם זה בהוצאת אוגדים של מכתבים מהשקים, ובין אם זה בהתכופפות להוציא את המכתבים מהשקים שברצפה ובין אם זה התכופפויות רבות לעבר תיבות הדואר הנמצאות בתחנות מרכז החלוקה. העבודה הנדרשת היא בעמידה לאורך כל שעות העבודה. לאור מצבי הבריאותי הרעוע וההגבלות הרבות שיש לי עקב בעיות גב חמורות, אני כעת עובד בדואר נתניה בתור ממיין בדואר לילה ואיני שופך את השקים לתוך העגלה אלא הסבל. אני עושה את המיון בישיבה שהתיבה התחתונה ביותר היא בגובה הידיים ואין כל מאמץ פיזי או התכופפות המקשות עלי לתפקד עקב מצבי הבריאותי. אני מקווה ומאמין שאת המסמכים הרפואיים של הרופא התעסוקתי שהעברתי אליכם פעמיים כולל המסמכים מרופא מקצועי ומאורטופד הועברו לדרגים הרלוונטיים. ראה - סע' 41 ונספח יח' לתצהיר מר סביל 22. במענה לפנייה זו השיב מר סביל לתובע במכתב הנושא תאריך 17.1.10 בו נכתב כי לאור המגבלות הרפואיות שפורטו על ידי התובע הוחלט כי הוא ימשיך לעבוד כפקיד מיון לילה בבית הדואר בר"ג או בת"א, בהתאם לצרכי העבודה וזאת החל מיום 24.1.10. הצעה זו גם כן לא הייתה מקובלת על התובע לטענתו בשל מצבו הרפואי ולאור זמן הנסיעה הנדרש מביתו לסניפים הללו. 23. ביום 2.2.10 פנה התובע במסגרת הליך המכונה "דלת פתוחה" למנכ"ל הנתבעת מר אבי הוכמן. הליך במסגרתו חזר על טענותיו כאמור לעיל. לאור פנייה זו, התבקש מר דעי לבחון את עניינו של התובע פעם נוספת ולקבל את התייחסות הגורמים הרלבנטיים לטענותיו של התובע. בעקבות פנייתו של התובע למנכ"ל הנתבעת, בחנה גם הועדה את עניינו של התובע פעם נוספת ביום 15.2.10, אולם לא מצאה מקום לשנות מהחלטתה הקודמת. 24. מהראיות עולה כי במסגרת הדיון הנוסף שערכה הועדה עמדו לנגד עיניה המלצות נציג אגף התפעול בועדה להעסקת קרובי משפחה, מר צבי דיאמנט, אשר כתב בין היתר כך: "להלן מספר נקודות לנושאים שיועלו בועדת קרובי משפחה הקרובה: 1. להלן עמדתי בנוגע לפניית העובד מר לוי X למנכ"ל - 1. אחד העקרונות שאנו משתדלים לפעול על פיהם הוא שלא יהיו שני קרובי משפחה באותה היחידה (למעט יחידות ניהוליות גדולות שבהן ישנה הפרדה ניהולית ברורה כגון שירותי המיון או מחלקות נפרדות של דוורים) 2. במקרה דנן, מדובר בשני קרובי משפחה באותה יחידה ניהולית- נתניה. 3 . לא רק ששניהם באותה היחידה ואותו המבנה אלא גם ששניהם עובדים באותו קו מוצר- דוורים. 4. מטבע הדברים, להערכתי גם האחריות הניהולית שלהם היא באותה הכפיפות. 5. בהחלטת הועדה הקודמת, המידע שהיה בפני הועדה (ככל הנראה כיוון שלא השתתפתי בועדה) היה שאחד עובד כשליח ואחד דוור. הועדה לטעמי בצדק, סברה שעלול להיווצר ניגוד עניינים כיוון שלעיתים יש השקה בין עבודות אלו. כעת לכשהאחד עבר להיות ממיין דוורים והאחר עובד כדוור, לדעתי החשש לניגוד עניינים מחריף. לא יצויר לדוגמא שאחד מהעובדים רוצה להקל על קרובו ובמסגרת מיון הלילה מכין את דברי הדואר בסדר הליכה לאזור המגורים. 6. אמנם לכאורה, אחד יועסק ביום ואחד בלילה ולכאורה לא יהיה קשר ביניהם, אולם למיטב הכרתי לא ניתן להעסיק עובד רק בלילות ויתכנו ימים שיועסקו בזמנים חופפים. 7. לסיכום, המלצתי לפעול למניעת חשש לניגוד עניינים. 8. אבקש להדגיש כי ישנם בתי דואר רבים באזור. 9. לעניין, את מי להעביר מבחינתי אין זה משנה מי יעבור. עם זאת אני מבין כי אחד העובדים לא דיווח על קרבת המשפחה וזה התגלה רק במיפוי ואינני סבור כי יש לתת פרס למי שלא דיווח. 10. כמובן, שאם ישנה בעיה רפואית חריגה וישנה המלצת רופא החברה, אמליץ הועדה (צ.ל. לועדה) לפעול לפי רופא הועדה." ראה - נספח כא לתצהירו של מר סביל. ההדגשות הוספו. 25. בעקבות מכתב זה ועל פי בקשת הועדה פנה מר סביל אל מר X גיסו של התובע בשאלה האם הוא מעוניין לעבור ליחידה אחרת. אלא שכצפוי מר X השיב לשאלה זו בשלילה "חד משמעית". זאת תוך שהוא מצרף את עמדת מנהלו הישיר מר הרצל גואטה המציין את נחיצות עבודתו בסניף נתניה. 26. ביום 1.10.10 פנה מר סביל אל יו"ר הועדה מר יצחק במכתב בו צוין כי ביני לביני וביום 26.10.09 זכה גיסו של התובע במכרז לתפקיד ראש צוות דוורים בדואר נתניה אולם כניסתו לתפקיד מותנית באישור ועדת קרובי משפחה. דא עקא, שמאחר והטיפול בהעברתו של התובע טרם הסתיים הרי שמר X אינו מקבל את ההטבות להן הוא זכאי בגין זכייתו במכרז (ראה - נספח כג' לתצהירו של מר סביל). 27. כפי האמור, בעקבות הדיון הנוסף שנערך בועדה ובהסתמך על המלצתו של מר דיאמנט ועל התנגדות מר X לעבור לבית דואר אחר - החליטה הוועדה כי אין מקום לשנות מהחלטתה הקודמת. על החלטה זו הודע לתובע במכתב על ידי מר סביל ביום 21.2.10. במסגרת מכתב זה הוצעה לתובע אפשרות תעסוקה נוספת, מעבר לארבע ההצעות אותן דחה בעבר, לעבוד בדואר רעננה בתפקיד של פקיד מכתבים רשומים. יוער כי התובע הכחיש קבלת מכתב זה אך בה בעת הוסיף כי אף לו היה מוצע לו התפקיד בבית הדואר ברעננה הרי שלא יכול היה לקבלו היות והוא כרוך בהרמת שקים כבדים ובהתכופפות מרובה וכן הוסיף כי הנסיעה ממקום מגוריו בנתניה לרעננה כרוכה בישיבה ממושכת עם לחץ על הגב התחתון (ראה - סע' 19 לתצהיר המשלים של התובע). 28. ביום 7.4.10 פנה התובע לשר התקשורת, מר משה כחלון על מנת שיתערב בעניינו. 29. ביום 12.4.10 הגיש התובע בקשה למתן סעד זמני לבית דין זה לשם מניעת העברתו מסניף הדואר בנתניה, וזאת לדבריו, תוך שינוי או הרעה בתנאי העסקתו. הבקשה הוגשה במעמד צד אחד כאשר עיקר טענתיו של התובע בבקשה זו היו כדלקמן: החלטת הניוד התקבלה בלא שניתנה לו זכות שימוע, בלא שנועצו בממונים עליו ומבלי ליידע את ועד העובדים הארצי. החלטת הניוד הייתה נגועה בשיקולים זרים, ונועדה להביא להסרת מועמדותו לועד העובדים. זאת כשם שהובטח לו במפורש על ידי יו"ר ועד העובדים של מרחב ת"א והמרכז. עוד טען התובע בבקשתו כי מקומות העבודה החליפיים שהוצעו לו אינם תואמים את מצבו הרפואי שכן מדובר במקומות עבודה הרחוקים יותר מ-30 ק"מ ממקום מגוריו ובעבודות פיזיות קשות הכרוכות בהרמת שקי דואר כבדים והתכופפות מרובה. 30. בעקבות הפנייה לשר התקשורת מיום 7.4.10, נערכה התכתבות נוספת בין יו"ר הועדה מר יוחנן יצחק לבין מר סביל, במסגרתה הסביר מר סביל כי התובע סרב לכל ההצעות שהוצעו לו לרבות ההצעה לעבוד בדואר ברעננה בתפקיד של פקיד מיון מכתבים רשומים, כי התובע עמד ביום 4.5.10 בפני וועדה רפואית אשר קבעה כי הוא אינו מסוגל לעבוד בתפקידו התקני - נהג/ שליח למשך שנה וכי במהלך תקופה זו הוא יכול לעבוד בעבודת פנים שאינה כרוכה בהרמת משקל מעל 10 ק"ג (ראה - נספח כז' וכט' לתצהיר מר סביל). 31. ביום 13.6.10 הגישה הנתבעת תגובה לבקשה לסעדים זמניים במסגרתה הכחישה מכל וכל את טענות התובע ביחס לשיקולים הזרים שנשקלו בעניינו ומאידך הדגישה את חובתה לפעול בהתאם לדין ולמנוע העסקת קרובי משפחה לגביהם קיים חשש לניגוד עניינים. כן טענה כי לתובע הוצעו מקומות עבודה חלופיים המביאים בחשבון את מגבלותיו אולם התובע סירב להצעות אלה. 32. בפתח הדיון שהתקיים בבקשה לסעד זמני ביום 14.6.10, הודיעה באת כוח הנתבעת כי נכון למועד הדיון עדיין פתוחות בפני התובע מספר הצעות לעבוד במרכז חלוקה בתל-מונד או באבן יהודה או לעבוד כפקיד מיון לילה בפ"ת, ר"ג או ת"א. כמו כן הבהירה הנתבעת כי התובע יוכל לבצע את העבודות הללו בישיבה. בעקבות הדברים הללו החליט בית הדין כך: "בשים לב לעובדה שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, בשים לב לכך שהוצעו לתובע הצעות לשוב לעבודה ולבצע את עבודתו בישיבה ובמרכזי חלוקה שאינם מרוחקים ממקום מגוריו (נתניה) ובשים לב לכך שניתן לקיים דיון בתיק העיקרי במועד קרוב יחסית (ביום 12.7.10) - הרי שסבורים אנו כי אין מקום לדון בנפרד בהליך הזמני ובתיק העיקרי. משכך הדיון בהליך הזמני והעיקרי - יאוחד ויתקיים ביום 12.7.10 בשעה 14:00, כאשר לכל צד תוקצה שעה אחת לצורך החקירה הנגדית של עדי הצד שכנגד... מאחר ומהדיון שהתקיים בביה"ד, לרבות חילופי הדברים שמחוץ לפרוטוקול, עולה כי בפי התובע יש טענה לפיה, גם אם יקבל ביה"ד את עמדת הנתבע בדבר קיומו של ניגוד עניינים - אזי שקיימת חוסר סבירות בהחלטה לנייד דווקא את התובע ולא את גיסו, וזאת בעיקר בשים לב למצבו הרפואי של התובע. לפיכך נראה כי יש לשמוע גם את עמדת גיסו של התובע - מר X X." 33. בכתב התביעה שהגיש התובע הוא חזר על טענותיו בבקשה תוך שהוא מבקש מבית הדין להושיט לו סעד קבוע ו"להצהיר על בטלות ו/או ביטול ו/או על השעיית תוקפה של ההחלטה שניתנה על ידי הועדה לקרובי משפחה בנתבעת, לצוות על הנתבעת להימנע מכל פעולה שיש בה כדי להביא לסיום עבודתו של התובע, או להעבירו מתפקידו ו/או ממקום עבודתו, להימנע מכל שינוי ו/או הרעה בתנאי עבודתו או בהגדרת תפקידו/ סמכויותיו של התובע". במסגרת הדיון שהתקיים בבית הדין נשמעה מטעם התביעה עדות התובע בלבד, ואילו מטעם הנתבעת העידו מר אבי סביל, מר צבי דיאמנט - מנהל תחום הנדסת ייצור בנתבעת ומי ששימש כממלא מקום סמנכ"ל התפעול בוועדה להעסקת קרובי משפחה. 34. בהתאם להחלטת בית הדין הגיש אף מר X את עמדתו בהליך במסגרתה התנגד נחרצות לניודו מסניף הדואר בנתניה תוך שהוא מבהיר כי גם הוא סובל משורה של בעיות רפואיות מגבילות. הכרעה 35. נקדים ונציין כי לאחר שבחנו את החומר המצוי בתיק הגענו למסקנה כי דין התביעה להדחות וזאת מהטעמים שיפורטו להלן, תוך התייחסות לטענות התובע. לשם הבהרת נימוקינו נסקור תחילה את המקורות הנורמטיביים עליהם תושתת ההכרעה כדלקמן: 36. סעיף 4 לתקנות מעגן את הכלל לפיו לא יועסקו בחברה ממשלתית קרובי משפחה ככל שקיים חשש לניגוד עניינים או יחסי כפיפות או קשרי עבודה: "4.(א) ככלל ועל אף האמור בתקנה 3 לא יועסק עובד בחברה, אם מתקיים אחד התנאים שלהלן: (1) ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות, ישירים או עקיפים, או לקשרי עבודה בינו לבין קרוב משפחה שלו העובד בחברה; (2) ההעסקה עלולה לעורר חשש לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר בחברה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית ועדת החריגים בחברה ממשלתית גדולה ליתן היתר מנומק להעסקת קרובי משפחה שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א), בהתחשב בשיקולים המפורטים בסעיף קטן (ג), ובלבד ששוכנעה כי העסקה כאמור לא תפגע בטוהר המידות ובתקינות פעילות החברה, ורשאית היא להתנות תנאים להעסקתם או להעסקת אחד מהעובדים, כך שיימנעו, לפי העניין, יחסי הכפיפות, קשאי העבודה וניגוד העניינים, בלי לרוקן מתוכן את משרותיהם של העובדים. (ג) בבוא ועדת החריגים להחליט בבקשה למתן היתר לפי סעיף קטן (ב), תשקול, בין השאר, את אלה: (1) דרגת קרבת המשפחה; (2) הליך קבלת העובד לעבודה; (3) מספר המועמדים אשר היו למשרה; (4) רמת המשרה של קרובי המשפחה; (5) מקום גאוגרפי של המשרות; (6) מספר קרובי המשפחה מדרגה ראשונה המועסקים באותה חברה; בכלל זה, "קרוב משפחה מדרגה ראשונה" - בן או בת זוג, לרבות ידוע בציבור, הורה, אח, אחות, בן, בת; (7) מספר קרובי המשפחה המועסקים באותה חברה; (8) תקופת ההעסקה המבוקשת בעבור העובד החדש; (9) חיוניות המשרה והצורך באיוש המשרה בדחיפות ועל ידי אדם מסוים; (10) מצב התעסוקה במקום שבו מתבקשת ההעסקה; (11) האפשרות למנוע את יחסי הכפיפות, קשרי העבודה וניגוד העניינים בין קרובי המשפחה, בלי לרוקן מתוכן את משרותיהם; (12) מימוש זכויותיהן של נשים להעדפה מתקנת וייצוג הולם. (ד) ועדת החריגים תדווח, מדי רבעון, לדירקטוריון החברה על כלל ההחלטות שהתקבלו על ידה ונימוקים להחלטות אלה." סעיף 7 לתקנות קובע סייג לתחולתן לאמור: "כללים אלה לא יחולו על קרובי משפחה שהיו מועסקים באותה חברה ערב תחילתם של הכללים, לרבות קרובי משפחה אשר ערב תחילתם של הכללים היה אחד מהם מועסק באותה החברה באמצעות גוף אחר, הפך לעובד החברה בהתאם לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996, או בהתאם להסכם הקיבוצי, ובלבד שלא נתקיימו ביניהם יחסי כפיפות או שקיים חשש לניגוד ענינים, כאמור בתקנה 4." כך גם בהוראה 13.321 לתקשי"ר נקבע כי: "לא יועסק עובד במשרה במשרד או ביחידת סמך, לפי העניין, אם: (א) ההעסקה עלולה להביא ליחסי כפיפות או לקשרי עבודה בינו לבין קרוב המשפחה שלו, באותו משרד או באותה יחידה מנהלית; (ב) ההעסקה עלולה להביא לניגוד עניינים בשל קרבת משפחה לעובד אחר, באותו משרד או באותה יחידת סמך.." ההדגשות הוספו הן התקנות והן הוראות התקשי"ר משוקעות בנוהל פנימי שערכה הנתבעת שכותרתו "כללים בנושא סייגים להעסקת קרובי משפחה" הקובע כך: "3. ... ג. בכלל מקרה ולמרות האמור בסעיף ב' לעיל, לא תתאפשר העסקת קרובי משפחה בחברה בתפקידים אשר קיימים ביניהם יחסי כפיפות ישירים או עקיפים או שקרבת המשפחה עלולה לעורר חשש לניגוד עניינים." עינינו הרואות אפוא כי מכוח התקנות והוראות התקשיר נדרשה הנתבעת למנוע מצב של ההעסקה העלול להביא ליחסי כפיפות, ישירים או עקיפים, או לקשרי עבודה בין קרובי משפחה; וכן למנוע העסקה של עובדי משפחה ככל שהעסקה זו מעוררת חשש לניגוד עניינים. 37. כפי האמור, הסכסוך שפנינו הורתו בביקורת על אופן יישומן של ההוראות הנורמטיביות דלעיל' כפי שמצאה ביטוייה בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2007 (להלן: "המבקר"). דו"ח במסגרתו נסקר היקף התופעה של העסקת קרובי משפחה בחברות ממשלתיות בכלל ובנתבעת בפרט והוצגו השלכותיה השליליות של העסקה זו. כך למשל, כתב המבקר ביחס להעסקת קרובי משפחה בחברות הממשלתיות לאמור: "שיעורי העסקה גבוהים של קרובים, כפי שהועלו בביקורת, יוצרים בעיה מהותית. שיעור גבוה של מינוי קרובי משפחה בגוף ציבורי אחד עלול, כאמור לעיל, להביא לידי יחסי כפיפות בין קרובים, תפקוד במצב של ניגודי עניינים ויצירת קבוצות גדולות של עובדים קרובי משפחה בעלי עמדות כוח, שיכולות לפגוע באפשרות לנהל בצורה תקינה ויעילה את הארגון. העדפת העסקה של קרובים עלולה לפגוע בשוויון ההזדמנויות ומתוך שכך בייצוג ההולם בעבודה לקבוצות אוכלוסייה שאינן מיוצגות, ולפגוע באמון הציבור ברשויות, ומהווה מעילה בחובת הנאמנות של הרשויות כלפי הציבור." אשר לנתבעת כותב המבקר זה כך: "הן התקשי"ר והן חוק החברות הממשלתיות קובעים מגבלות על העסקת קרובי משפחה, אולם אינם אוסרים זאת לחלוטין. העסקת קרובי משפחה רבים בארגון מעידה על תרבות ארגונית פסולה המתבטאת בקיומה של אפשרות מובנית להעסקת קרובים, ועשויה להצביע על אי-שמירה על עקרונות ציבוריים ראויים, כגון עקרון שוויון ההזדמנויות בהליכי קבלתם של עובדים. קליטה שיטתית של קרובי משפחה בארגון עלולה לגרום לכך שהמועמדים שיתקבלו לעבודה לא יהיו המועמדים המתאימים ביותר, ואף להביא להטיה של החלטות מינהליות לטובת קרובים. הביקורת העלתה שמצב כזה שורר בחברת הדואר. בדיקה בקובץ עובדי החברה שנוהל באגף למינהל ומשאבי אנוש העלתה כי בסוף פברואר 2006 היו ל-724 (14.6%) מקרב 4,966 העובדים קרובי משפחה המועסקים בחברה; ומהם ל-566 היה קרוב אחד המועסק בחברה; ל-121 - שני קרובים; ל-34 - שלושה קרובים ולשלושה - ארבעה קרובים. הבדיקה העלתה גם תופעה בולטת של העסקת קרובי משפחה מדרגה ראשונה בחברה: ל-206 עובדים היו אחים או אחיות המועסקים בחברה; ל-48 היו בנים או בנות בקרב עובדיה; וכן הועסקו בחברה 98 זוגות נשואים". הוסיף המבקר וכתב באותו הקשר וביחס לניגוד העניינים הנובע מהעסקת קרובים בנתבעת לאמור: "בחברת הדואר, כמו ברשות הדואר שקדמה לה, יש ועד עובדים לרבות מהיחידות. מבין חברי הוועדים נבחרים נציגים למועצת העובדים; ומבין חברי המועצה נבחרת הנציגות הארצית של העובדים. כן נבחרים שניים מחברי הוועדים לחברים בדירקטוריון. הוראות התקשי"ר ותקנות העסקת קרובים אינן עוסקות בוועדי עובדים. עם זאת, לנוכח ההשפעה שיש לנציגי העובדים על הארגון, העסקת קרובים של חברי ועד עובדים בארגון דומה להעסקה של קרובי מנהלים. בשני המקרים עולה חשש לניגוד עניינים ואפשרות של הטיית החלטות לטובת קרובי משפחה המועסקים בארגון. בדיקת העסקתם של קרובי משפחה של חברי מועצת העובדים שכיהנה בפברואר 2006 ומנתה 45 חברים, העלתה שהיו להם באותו מועד 19 (42%) קרובי משפחה המועסקים בחברה. לשישה מאותם חברי מועצה היו שני קרובים המועסקים בחברה; לאחד היו שלושה קרובים; ולאחד - ארבעה." בנוסף מתח המבקר ביקורת על ניהול לקוי של מאגר נתונים העוקב אחר העסקת קרובים בנתבעת בציינו כי על מנת להבטיח שלא ייווצרו יחסי כפיפות בין קרובי משפחה המועסקים בארגון ולא יועסקו קרובי משפחה באותה יחידה או בתפקידים שבהם קרבת המשפחה עלולה ליצור ניגוד עניינים, יש לנהל מאגר מידע שיכלול את נתוני כל העובדים שיש להם קרובי משפחה בארגון. לפי ממצאיו במערכת הממוחשבת של הנתבעת אין נתונים על כל קרובי המשפחה של עובדיה שנקלטו בימי רשות הדואר, אלא רק נתונים על קרובי משפחה שנקלטו משנת 1995 ואילך. הוסיף המבקר וכתב כי על פי התקשי"ר, אסור להעסיק קרובי משפחה באותה יחידה מינהלית מחשש לניגוד עניינים. זאת תוך שהוא מציין כי הוועדה שהוקמה על-ידי רשות הדואר בנושא איסור העסקת קרובי משפחה, התלבטה בבעיה מה ייחשב "יחידה מינהלית" לעניין העסקת קרובי משפחה וכי במועד סיום הביקורת עדיין לא נפתרה הבעיה. עם זאת, הוסיף כי לדעתו ראוי שהנתבעת תבדוק מיד אם אין בה עובדים שבשל קרבת המשפחה ביניהם פועלים בניגוד עניינים, ותנקוט את הצעדים הדרושים לביטול מצבים כאלה, בלי קשר לקבלת החלטה לעניין הגדרתה של "יחידה מנהלית"; עניין שראוי גם כן להחיש את הטיפול בו. עולה אפוא מדברי המבקר, כי הוא מבחין בין הצורך לקבוע מדיניות התואמת את הוראות התקשיר האוסרת על העסקת קרובי משפחה באותה יחידה. זאת בשל החזקה בדבר קיומו של חשש לניגוד עניינים על רקע קרבת משפחה בתוך יחידה ניהולית אחת לבין הצורך לבחון מקרים פרטניים בהם קיים בפועל ניגוד ענייניים, בן היתר, על רקע יחסים של כפיפות ניהולית. 38. נדמה כי על רקע ביקורת קשה זו וסקירת היקף התופעה והתרבות הארגונית הבעייתית המושרשת הנובעת ממנה אין לבוא בטרוניה כלפי הנתבעת אשר ביקשה לשרשה על בסיס קביעת מדיניות שביסודה חזקות עובדתיות באשר לחשש לניגוד עניינים. משמע - על יסוד התווית מדיניות המניחה מראש קיומה של חזקה בדבר "חשש לניגוד עניינים" בין קרובי משפחה המועסקים באותה יחידה. זאת, נוכח החיכוך הצמוד יותר בין העובדים באותה יחידה, ההתמודדות הצמודה על קידום והמשקל הסגולי הנכבד שניתן לייחס ליחסי הקרבה המשפחתית על התרבות הארגונית. התווית מדינות כאמור נבדלת היא מן הבחינה הפרטנית של ניגוד עניינים שכזה בהקשרים ספציפיים קרי - בנקודת זמן ספציפית וביחס לעובדים ולתפקידים ספציפיים. לא למותר לציין כי עמדת בית הדין המכירה בלגיטימיות של מדיניות זו שנועדה לשרש באופן יעיל ושוויוני את התופעה של העסקת קרובי משפחה וחולייה משליכה אף על היקפה של זכות הטיעון של העובד הנוגע בדבר. הווה אומר - ככל שבית הדין יסבור כי התווית מדיניות כללית כאמור הינה לגיטימית ואף נדרשת לנוכח התרבות הארגונית הקלוקלת ששררה בנתבעת כך יהא היקפה של זכות השימוע מצומצם יותר. ההחלטה לנייד את התובע - מן הכלל אל הפרט 39. לאור השתלשלות האירועים כפי שנסקרה לעיל ולמקרא החלטות הועדה ושיקוליה נראה כי הנתבעת התייחסה במידת מה של ערבוביה לשיקולי מדיניות שעניינים איסור העסקה של קרובי משפחה באותה יחידה ניהולית על בסיס החזקה בדבר החשש המוגבר לניגוד עניינים ביחידה מעין זו לבין שיקולים פרטניים הנוגעים לתובע ולמר X (מהות תפקידם בזמן נתון) העשויים ללמד על קיומו של ניגוד עניינים (להבדיל מן החשש לו). זאת, כשם שעולה מדברי מר דיאמנט במסגרת פנייתו לוועדה שם ציין כי במסגרת מיון הלילה יש ביכולתו של התובע להעניק יתרון לגיסו שהועסק כדוור משום יכולתו למיין את דברי הדואר בהתאם לסדר ההליכה של הדוור באופן שיקל את מלאכתו של הגיס בהשוואה לדוורים אחרים. כפי שנרמז לעיל, במקרה דנן ולאור הנסיבות אותן סקרתי די היה לטעמי בעצם ההעסקה באותה יחידה ניהולית כי ללמד על קיומו של חשש לניגוד עניינים המערב היבטים תדמיתיים וארגוניים כאחד. זאת גם אם חשש זה לא התממש ברגע נתון לאור עיסוקיהם של התובע ושל גיסו כפי שניסה לשכנע מר דיאמנט. משכך על אף שערים אנו לדברי התובע במסגרת תצהירו לפיהם קו החלוקה של כל דוור נקבע מידי בוקר באקראי וכן לטענה כי הוא ממיין דברי דואר עבור יישובים ואזורים שאינם חופפים את אזור החלוקה של גיסו הרי שלאור דברינו לעיל אין לייחס משמעות לדברים אלה לשם הערכת החשש לניגוד עניינים הנושא גם פני עתיד ומביא בחשבון גם שיקולים תדמיתיים וארגוניים. זאת מעבר לעובדה שדבריו הללו של התובע נסתרו באמצעות תצהירו המשלים של מר דיאמנט אשר העיד בפנינו כי לכל דוור המועסק בנתבעת מוקצה אזור חלוקה עליו הוא אחראי (ראה - סעיף 26 ו- 44 לתצהירו המשלים של מר דיאמנט). כמו כן העיד מר דיאמנט - וזאת בניגוד לדברי התובע - כי תפקידו של התובע היה לחלק את כל דברי הדואר המגיעים לבית הדואר. עדות זו ולא עדותו היחידה של התובע היא גם המתיישבת יותר עם שורת ההיגיון (ראה - סעיף 42 לתצהיר מר דיאמנט). 40. יתירה מזו ככל שבניגוד עניינים עסקינן (להבדיל מחשש בלבד לניגוד שכזה) הרי שמהראיות עולה כי גיסו של התובע היה חבר משך מספר שנים בועד העובדים המקומי זאת, באופן שהעמיד אותו בניגוד עניינים בין מחויבותו לפעול לטובת כלל העובדים ביחידה לבין מחויבותו המשפחתית כלפי התובע. מצב דברים שעלול לכשעצמו ליצור תסיסה והתמרמרות קשה בקרב עובדי הנתבעת. 41. ניתן אפוא לסכם סוגיה זו אודות החשש לניגוד עניינים ולומר כי אף אם הנתבעת לא השכילה להצביע על מצב של ניגוד עניינים בין ביצוע תפקידו של התובע כפי שהיה עובר לקבלת החלטת הניוד לבין מחויבותו כלפי גיסו או בין עבודתו של הגיס כפי שהייתה בפועל לבין מחויבותו לתובע - הרי שלאור מכלול הקשיים עליהם הצביע דוח המבקר, לאור הוראות התקשיר, לאור משקלם הסגולי הניכר של חולייה של קרבת המשפחה ביחידה ניהולית אחת - הרי שקביעת מדיניות כללית האוסרת על העסקת קרובי משפחה באותה יחידה (סניף הדואר) ממוקמת במרכזו של מתחם הסבירות. 42. לא נסתרה מעיננו טענתו הנוספת של התובע לפיה, החלטת הניוד פגומה היא אף מן הטעם שהיא לוקה בשיקולים זרים: לטענת התובע, הוא ניהל שיחות רבות "עם גורמים בכירים בהנהלת הנתבעת" במהלכן הובטח לו לדבריו כי היה ויסיר את מועמדותו לרשות הוועד, יפעלו הנ"ל להשארתו בתפקידו בתור ממיין לילה בבית הדואר בנתניה. הבטחה שהופרה לדבריו, ברגל גסה ודורסנית על-ידי הממונים הבכירים הנ"ל. אנו סבורים כי ככל שאכן הובטחו לתובע הבטחות מעין אלה ביחד ליישום החלטת הניוד על-ידי "גורמים בכירים" בנתבעת - טענה אשר לטעמנו לא הוכחה כלל ועיקר- הרי שלא היה בכך כדי להצביע על פגם בהחלטת הניוד עצמה. זאת להבדיל מן ההבטחה שהייתה ממילא חסרת כל תוקף. במילים אחרות, לאור דברינו לעיל באשר לסבירות ההחלטה ואף לנחיצותה של מדיניות יעילה ושוויונית לשם מיגור תרבות ארגונית בעייתית הרי שככל שההבטחה הנטענת ביחס ליישומה אכן ניתנה לתובע הרי שהפסול רובץ לפתחה של אותה "הבטחה" ולא לפתחה של החלטת הניוד. החלטה שלא הייתה כל זיקה בינה לבין מועמדותו של התובע לוועד העובדים. בקובענו קביעה עובדתית זו ביחס להיעדר הזיקה נסמכים אנו על מספר טעמים כדלקמן: ההחלטה על ניוד התובע התקבלה הרבה לפני שהתובע הגיש מועמדותו לוועד העובדים: בעוד שהחלטת הניוד התקבלה עוד ביום 8.3.09 והובאה לידיעת התובע בחודש 10/09 הרי שהתובע הגיש מועמדותו לוועד העובדים רק ביום 2.11.09; קרי - כ- 8 חודשים לאחר קבלת ההחלטה להעבירו מעבודתו מבית הדואר בנתניה (ראה - נספח ל' וכן וסע' 13-15 לתצהירו של מר סביל; כן ראה - סע' 8-11 לתצהירו של מר דיאמנט; כן ראה - סע' 23 לתצהירו הראשון של התובע). מעבר לכך יאמר - כי "הגורמים הבכירים" בהנהלת הנתבעת להם מייחס התובע את ההבטחה כאמור, היו נציגי וועד העובדים: מר שמעון מחלוף המשמש כיו"ר הוועד העובדים וכן מנהל בית הדואר בנתניה ומר חיים שמש המשמש בתפקיד יו"ר וועד העובדים במרחב מרכז וכן מנהל בית הדואר בירושלים. גורמים אלה לא היו חלק מן הוועדה שהחליטה על ניודו של התובע ולא נטען ולא הוכח כי הייתה להם סמכות להחליט על הניוד או ביטולו, בניגוד למדיניות נתבעת האוסרת על העסקת קרובי משפחה באותה יחידה. מעבר לכך יאמר - כי באף אחת מן ההתכתבויות שהתנהלו בין הצדדים בעקבות החלטת הניוד לרבות מכתב ב"כ התובע מיום 27.10.09, לא הלין התובע על כך שההחלטה להעבירו מתפקידו לבית הדואר בנתניה קשורה בדרך כלשהי למועמדותו לנציגות העובדים. 43. הטענה הנוספת שבפי התובע נוגעת לחוסר הסבירות שבהחלטת הנתבעת, אשר לדבריו לא שקלה את מצבו הבריאותי. גם עם טענה זו אין בידינו להסכים. שכן, מן הראיות עולה כי ההגבלה הרפואית בתקופה מושא המחלוקת, כפי שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית המוסמכת שדנה בעניינו מיום 4.5.10, נגעה לאי מסוגלותו של התובע לעבוד בתפקידו התקני כנהג שליח במשך שנה ומאידך במסוגלותו לעבוד בעבודת פנים שאינה כרוכה בהרמת משקל מעל 10 ק"ג (ת/1). זאת כאמור, למשך תקופה של שנה. לא שוכנענו כי הצעות העבודה שהוצעו לתובע, כמפורט לעיל, לא תאמו את מגבלותיו הרפואיות; מאידך, בניגוד לדברי התובע בתצהירו הראשון אשר טען כי הנתבעת הציעה לו מוקמות עבודה המרוחקים כ- 30 ק"מ מביתו הרי שהוכח כי לתובע הוצעו הצעות עבודה בסמיכות למקום מגוריו (בעיר נתניה) במסגרת בית הדואר באבן יהודה, המרוחק 7 ק"מ מביתו ובלא שיצטרך לשאת כלל דברי דואר על גבו. דא עקא התובע סירב להצעה זו (ראה - עמ' 8 לפרוטוקול 6.10.10 ש' 12-13). לתובע אף הוצע לעבוד בבית הדואר בתל-מונד, הסמוך אף הוא למקום מגוריו אלא שגם להצעה זו סירב התובע. כמו כן, סירב לעבוד ברמת-גן או פתח-תקוה בתפקיד של פקיד מיון לילה (נ/1). הנתבעת הטעימה כי התפקידים שהוצעו לתובע לא חייבו ביצוע פעולות האסורות עליו מטעמים רפואיים (העמסת משאות מעל ל- 10 ק"ג או עבודת חוץ כשליח) ואילו התובע מצידו, מעבר לטענות סתמיות, לא הוכיח ההיפך מכך. יתירה מכך, התובע אף לא ניסה כלל להשתבץ במקומות העבודה שהוצעו לו על מנת לבחון האם הוא יכול לבצע את העבודות המוצעות בכפוף למגבלות ולהתאמות שהנתבעת היתה נכונה לערוך בשים לב למצבו הבריאותי. למותר לציין, כי ההתנהלות הזו של התובע מעוררת תמיהה ואינה תואמת התנהלות של אדם החפץ לשמור על מקום עבודתו. 44. הוסיף התובע וטען כי החלטת הניוד מפלה אותו לרעה בהשוואה לגיסו שאינו סובל מבעיות בריאות. גם טענה זו אין בידינו לקבל. שכן, אין לומר שהשיקולים ששקלה הנתבעת ביחס לזהות העובד שינוייד ובכלל אלה העובדה שגיסו של התובע הינו עובד וותיק יותר בסניף הדואר בנתניה וכן העובדה שהתובע מסר דווח שאינו אמת ביחס לעבודת בני משפחה עובר לתחילת העסקתו בנתבעת, הינם שיקולים שלא מן העניין, המצויים מחוץ למתחם הסבירות. על אחת כמה וכמה שזוהי המסקנה התופסת בשים לב לכך שאף גיסו של התובע סובל (כך לטענתו בתגובה שהגיש לבית הדין) - מבעיות רפואיות לא מעטות ובשים לב לכך שהנתבעת הציעה לתובע מקומות עבודה חלופיים סמוך למקום מגוריו ובתנאים ההולמים את מצבו הרפואי. 45. זה המקום להבהיר כי אין בידינו לקבל את הגרסה העובדתית שבפי התובע, לפיה עובר לחתימתו על טופס הקבלה לנתבעת הוא לא היה מודע לכך שגיס נחשב לקרוב משפחה ומשכך ציין כי אין לו קרובי משפחה בנתבעת. לדעתנו אין זו אלא טענה מיתממת. כמו כן אין לקבל את הגרסה כי התובע מילא את הטופס כפי שמילא בהוראת הממונים עליו. זאת, בשים לב לכך שהיא לא נתמכה בעדותו של העד הרלבנטי. 46. אשר לטענות התובע ביחס לפגמים הפרוצדוראליים שנפלו בהליך קבלת החלטת הניוד בכל הנוגע להפרת זכות השימוע הרי שגם בטענות אלה אין להוביל לקבלת התביעה. שכן על אף שנכונים אנו להסכים עם התובע כי הנתבעת לא פעלה בהתאם למתחייב ממעביד תם לב על אחת כמה וכמה מגוף דו מהותי משלא מצאה לנכון לשמוע את טענות התובע טרם קבלת החלטת הניוד הרי שבפועל גם לאחר שמלוא טענותיו של התובע נשמעו לאחר מעשה - הן באמצעות מכתב ב"כ והן במסגרת הליך זה - לא שוכנענו כי יש בהן דבר העשוי להצדיק את שינוי ההחלטה. זאת נוכח כל הטעמים עליהם עמדנו לעיל. 47. לאו כל האמור התביעה נדחית. לאור נסיבותיו האישיות של התובע ולאור הפגמים בהליך קבלת החלטת הניוד כאמור - לא מצאנו מקום להשית על התובע הוצאות. 48. המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים בדואר. ניתן היום, יא' בחשון תשע"ב (8.11.11), בהעדר הצדדים. נטע רות, שופטת העסקת קרובי משפחהדואר ישראל / רשות הדוארדואר