ביום 16/12/02 נחתם בין התובע לבין החברה הסכם שכותרתו: "הסכם להקצאת אופציה". להסכם זה ייקרא להלן "הסכם דצמבר 2002". נביא כאן כמה מהוראות הסכם דצמבר 2002: "2. החברה תקצה למר סגל אופציה לרכוש מניות רגילות ממניותיה, תמורת ערכן הנקוב 0.01 ₪ למניה, בכמות כדלקמן: אופציה לרכישת 660 מניות רגילות במועד החתימה על הסכם זה; אופציה לרכישת 200 מניות רגילות בגין כל חודש עבודה במהלך 24 חודשי העבודה המתחילים בתאריך 15.12.2002; אופציה לרכישת 1,000 מניות רגילות בתנאי ובתוך שנה ממועד החתימה על הסכם זה, הכנסות החברה ממכירות שסופקו למזמין יעלו על סכום של K300$; (להלן: 'האופציה'). ... 3. האופציה ניתנת למימוש (באופן חלקי או בשלמות) עד לתאריך 1.1.201, או עד 6 חודשים מיום הפסקת עבודתו של המנהל בחברה, המאוחר מביניהם. ... 5. המנהל יוכל לממש את האופציה שברשותו החל ממועד הנזלה ולא לפני התאריכים המפורטים בסעיף 2 לעיל. הנזלה לצורך הסכם זה משמעותה: הנפקה ציבורית, רכישה או מיזוג של החברה או מכירת מעל 50% ממניות החברה על ידי בעלי המניות. ... 6. אם בין מועד חתימת הסכם זה לבין מועד המימוש של האופציות החברה תחלק לבעלי המניות הרגילות בה מניות הטבה או זכויות לרכישת מניות ללא תמורה או בתמורה לערך נומינלי, או אם החברה תפצל את המניות הרגילות למספר גדול יותר של מניות בערך נקוב למניה קטן יותר או תאחד את המניות הרגילות למספר קטן יותר של מניות בערך נקוב יותר גבוה, או בקרות מקרה דומה של ראורגניזציה החל על המניות הרגילות (להלן: 'אירוע') יותאם מספר המניות אותן זכאי המנהל לרכוש עפ"י האופציה כך שמספר זה יהיה זהה ושייך לאותו סוג מניות שהיו מצויות בידיו אילו מימש את האופציה לפני קרות האירוע. להלן פסק דין בסוגיית הסכם להקצאת אופציה: תמצית ההליכים 1. בכתב התביעה עתר התובע לחייב את הנתבעים להקצות לתובע מניות בשיעור 7.5% מסך הון המניות המונפק של נתבעת מס' 1 (שתיקרא להלן: "סטדיקופטר" או "החברה"), ובסעדים נלווים או חלופיים לסעד זה (שעניינם בתשלום המס בשל הקצאת המניות, בהוראות לנאמן בענין מימוש האופציות לרכישת המניות ובשמירת החלק היחסי של זכויות התובע בחברה, לבל ידוללו). 2. הנתבעים, בכתב הגנתם, הכחישו את זכאותו של התובע לקבלת דבר מה. בנוסף, הם טענו שיש לסלק כנגדם את התביעה על הסף. 3. הליכי דיון מוקדם בתובענה התקיימו בפני מי שהיתה רשמת בית דין זה, הרשמת סלווא שאמי. הליכים אלה, התייחסו לענייני גילוי מסמכים בלבד. לא גובשו מוסכמות ופלוגתאות שהיו עשויות למקד יותר את הדיון, ואכן - הדיון בתובענה עצמה - לא היה ממוקד. 4. לאחר שבהתאם להחלטת הרשמת שאמי הוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם שני הצדדים, הועברה התובענה אלינו לשמיעת ההוכחות. סמוך לפני ישיבת ההוכחות התגלעה מחלוקת דיונית נוספת בין הצדדים, בשאלה אם להתיר לתובע להגיש מסמכים נוספים. מחלוקת זו לא יושבה עד לישיבת ההוכחות, והכרענו בה בפתח ישיבת ההוכחות. 5. לאחר ישיבת ההוכחות, בהתאם לבקשת ב"כ הצדדים, הוגשו סיכומים בכתב. גם לאחר הגשת הסיכומים, התעוררו מחלוקות דיוניות נוספות, בשאלת האפשרות להגשת תגובת התובע על סיכומי הנתבעים, אם היא הוגשה מספר ימים לאחר המועד המקורי להגשתה. גם מחלוקת זו הוכרעה בהחלטה, באשר ב"כ הצדדים לא הצליחו ליישב ענין זה ביניהן. 6. ככלל, אנו סבורים שאילו הצדדים היו מקדישים לפתרון הסכסוך המהותי ביניהם את אותם המשאבים שהוקדשו על ידיהם לשם יצירת מחלוקות במישור הדיוני - היה סיכוי גדול שהתובענה היתה מסתיימת בדרך מוסכמת. אולם, לצערנו, לא הושגה הסכמה כלשהי, כך שעלינו להכריע בתובענה לגופה. 7. מאז שהוחלט להתיר את הגשת תגובת ב"כ התובע על סיכומי הנתבעים, ועד למתן פסק דין זה, חלפו כבר מספר חודשים, ועל כך - שלוחה לצדדים התנצלותו של אב בית הדין. אלה העובדות 8. סטדיקופטר הוקמה בשנת 1999, במטרה לפתח ולייצר מסוק ללא טייס. 9. התובע הוא מהנדס מכונות, והוא מתמחה בענייני אירודינמיקה ובבקרת היגוי. 10. בשנת 2002, התקשרה סטדיקופטר עם התובע, במטרה שהתובע ייעץ לה, כמומחה חיצוני לחברה. לאחר זמן מה שבו התובע אכן נתן ייעוץ לחברה, סוכם בין הצדדים על כך שהתובע יחל לעבוד בחברה וישמש מנהלה הכללי, החל מיום 15/12/02. התובע אכן החל בתפקיד זה, כמוסכם. 11. ביום 16/12/02 נחתם בין התובע לבין החברה הסכם שכותרתו: "הסכם להקצאת אופציה". להסכם זה ייקרא להלן "הסכם דצמבר 2002". נביא כאן כמה מהוראות הסכם דצמבר 2002: "2. החברה תקצה למר סגל אופציה לרכוש מניות רגילות ממניותיה, תמורת ערכן הנקוב 0.01 ₪ למניה, בכמות כדלקמן: אופציה לרכישת 660 מניות רגילות במועד החתימה על הסכם זה; אופציה לרכישת 200 מניות רגילות בגין כל חודש עבודה במהלך 24 חודשי העבודה המתחילים בתאריך 15.12.2002; אופציה לרכישת 1,000 מניות רגילות בתנאי ובתוך שנה ממועד החתימה על הסכם זה, הכנסות החברה ממכירות שסופקו למזמין יעלו על סכום של K300$; (להלן: 'האופציה'). ... 3. האופציה ניתנת למימוש (באופן חלקי או בשלמות) עד לתאריך 1.1.201, או עד 6 חודשים מיום הפסקת עבודתו של המנהל בחברה, המאוחר מביניהם. ... 5. המנהל יוכל לממש את האופציה שברשותו החל ממועד הנזלה ולא לפני התאריכים המפורטים בסעיף 2 לעיל. הנזלה לצורך הסכם זה משמעותה: הנפקה ציבורית, רכישה או מיזוג של החברה או מכירת מעל 50% ממניות החברה על ידי בעלי המניות. ... 6. אם בין מועד חתימת הסכם זה לבין מועד המימוש של האופציות החברה תחלק לבעלי המניות הרגילות בה מניות הטבה או זכויות לרכישת מניות ללא תמורה או בתמורה לערך נומינלי, או אם החברה תפצל את המניות הרגילות למספר גדול יותר של מניות בערך נקוב למניה קטן יותר או תאחד את המניות הרגילות למספר קטן יותר של מניות בערך נקוב יותר גבוה, או בקרות מקרה דומה של ראורגניזציה החל על המניות הרגילות (להלן: 'אירוע') יותאם מספר המניות אותן זכאי המנהל לרכוש עפ"י האופציה כך שמספר זה יהיה זהה ושייך לאותו סוג מניות שהיו מצויות בידיו אילו מימש את האופציה לפני קרות האירוע. ..". 12. ביום 27/10/03 או סמוך לאחר מכן, חתמה סטדיקופטר על תוכנית להענקת אופציות, שלפי האמור בה מטרתה היתה למשוך לחברה סגל נושאי משרות בעל איכות מיטבית. עם זאת, מתוכן האמור בה, נראה שהיא באה להתמודד עם הוראות חדשות בענייני מיסוי אופציות, נוכח תיקון הוראות סעיף 102 בפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], והוראות כללי מס הכנסה (הקלות מס בהקצאת מניות לעובדים), התשס"ג-2003. כותרת התוכנית היתה: "2003 STOCK OPTION PLAN" והיא תיקרא להלן: "תוכנית האופציות". נצטט כאן מסעיף 11(b) לתוכנית האופציות: "Termination fo Relationship with a Grantee. … Except as provided in Subsection (c) through (g) below, an Award may not be exercised unless the Grantee is a Service Provider of the Company … on the Award Exercised Date. If a Grantee ceases to be a Service Provider, other than in cases as specified in Subsection (c) through (g) below, the Grantee may exercise any vested Award in the date of service termination within a period of ninety (90) days following the Grantee's service termination … " תתי הסעיף (c) עד (g), עוסקים בנסיבות שונות של סיום ההתקשרות שאינן רלוונטיות לענייננו (כגון פיטורים, פרישה לגמלאות וכיוצ"ב). 13. ביום 31/12/03 (או במועד סמוך לכך, אך מכל מקום - לאחר מועד הוצאת תוכנית האופציות), נחתם בין החברה לבין התובע הסכם להענקת אופציות לרכישת מניות. הסכם זה ייקרא להלן: "הסכם ההענקה". במובא להסכם ההענקה נכתב כי החברה מעוניינת להעניק לתובע והתובע מעוניין לקבל מהחברה אופציות לרכישת מניות בהתאם לתוכנית האופציות. בסעיף 2 להסכם ההענקה נאמר הוא מיישם את תוכנית האופציות, כי תוכנית האופציות מצורפת כנספח להסכם ההענקה וכי התובע מצהיר שהוא קרא בדקדקנות את תוכנית האופציות ומסכים לתנאיה. 14. בסעיף 3 להסכם ההענקה נאמר כי התובע יקבל אופציה לרכישת 39,950 מניות רגילות (מסוג B, ללא זכות הצבעה), תמורת ערכן הנקוב בסך 0.01 ₪. 15. חלקו הראשון של סעיף 6 להסכם ההענקה (סעיפי המשנה a ו-b) עוסק במועדי ההבשלה של האופציות. על פי האמור בו, אופציה לרכישת 13,316 מניות תבשיל 30 ימים אחרי יום החתימה על הסכם ההענקה (על פי הגדרת המונח "Effective Date" בתוכנית האופציות), והאופציה לרכישת יתרת 26,634 מניות, תבשיל באופן שמדי סוף חודש, החל מיום 31/12/03 ועד יום 31/12/05, תבשיל אופציה לרכישת 4.17% ממניות אלה (לדעתנו, מאחר שהכוונה היתה לחלוקת כמות המניות הזו ל-24 שיעורים, סוף החודש האחרון היה אמור להיות 30/11/05 או שסוף החודש הראשון היה אמור להיות 31/1/04, שכן המועדים שננקבו בהסכם כוללים 25 סופי חודשים ולא רק 24, אך אין לכך השלכה על גורל התובענה). תנאי להבשלת האופציה במועדים שננקבו בסעיף 6 להסכם ההענקה היה שהתובע יישאר עדיין עובד של החברה (או של חברה בת או חברה אם שלה). (אך בענין זה, ראו את האמור בסעיף 17 להלן, בענין פיטורי התובע). 16. החלק הבא של סעיף 6 להסכם ההענקה (סעיפי המשנה c ו-d), עוסק במנגנון "אנטי דילול" של המניות שהאופציה לרכישתן הוקנתה לתובע. סעיף משנה c מגדיר מה נחשב כשינוי שליטה בחברה. סעיף משנה d קובע כך: "The total amount of the gurantee award shares (39,950) is 7.5% of the actual total company shares, based on next investment round of $ 180 K based on company evaluation of $ 800 K before the investment. In any other case of investment, the guarantee awards will be recalaulated in order to maintain 7.5% guarantee shares after the completion of the investment round of total $ 180 K.". 17. סעיפי משנה e ו-f של סעיף 6 להסכם ההענקה, קבעו את זכותו של התובע להמשך קבלת מנות האופציות החודשיות, במקרה של פיטורים מעבודתו, שאינם פיטורים בנסיבות השוללות פיצויי פיטורים, למקרה שהתובע היה מפוטר במהלך שנת 2004 או במהלך שנת 2005. 18. בסעיף משנה g של סעיף 6 להסכם ההענקה, נאמר כך: "Exercising date is the later of December 2010 or 6 months after termination of employhee relationship between the guarantee (Tuvia Segal) and the company.." 19. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת מידת תרומתו של התובע לחברה. לדעתנו, אין צורך להכריע בשאלה זו, שכן טענתו של התובע היא לזכאות על פי הסכם שנכרת (או למו"מ בחוסר תום לב לקראת כריתתו של אותו הסכם, לענין זה עוד נתייחס להלן). על כן, חשוב לנו לבדוק דווקא את מערכת ההסכמים בין הצדדים ולא את המניעים לכך. מכל מקום, בלא שאנו מתייחסים לשאלת מידת תרומת התובע לחברה, אנו יכולים לקבוע כי מצבה של סטדיקופטר במהלך שנת 2005 היה כזה שהצריך כניסה של משקיעים נוספים לחברה. לפיכך, נחתם ביום 20/7/05 הסכם בין החברה וחלק מבעלי מניותיה (שהיו גם חברי מועצת המנהלים) מצד אחד, לבין חברת "מגן עבודות הנדסה בנאיות בע"מ" מצד שני. אותה חברה "מגן"), התחייבה בהסכם האמור להשקיע בסטדיקופטר. ההסכם מיום 20/7/05, ייקרא להלן: "הסכם ההשקעה". נביא כאן חלק מהוראותיו. "... והואיל והחברה מצהירה כי הכספים הדרושים בהתאם להערכת מנכ"לה לצור ך השלמת פיתוח המוצר ... וכן הבאת המוצר למצב בו הוא מתאים לייצור סדרתי ולמכירה ללקוח סופי, מוערך בסך כ-220,000 $. ... 3.2 ההון הרשום של החברה הינו 35,000 ₪ מחולק ל-3,500,000 מניות רגילות בנות 0.01 ₪ כ"א. 3.3 על פי דו"ח מרשם החברות ההון המונפק של החברה הינו: 117,805 מניות רגילות בנות 0.01 ₪ כ"א. ... 3.4 החברה ובעלי המניות מצהירים כי החברה התחייבה לבצע הקצאות מניות ולרשמן ברשם החברות, באופן שלאחר ההקצאות הנ"ל, יהיה מצב האחזקות במניות החברה הרשום ברשם החברות, מצ"ב בטבלה ... 3.5 החברה ובעלי המניות מצהירים כי מעבר לאמור לעיל החברה לא התחייבה ואינה נדרשת להקצות מניות לכל אדם או גוף והיא לא נתנה לאין לשום אדם או גוף זכות לרכוש מניות בחברה, זאת פרט להתחייבות לעובדי החברה לרכישת 70,000 מניות של החברה ללא זכות הצבעה, במפורט בהסכמי הקצאת האופציות שהעתקיהם מצ"ב ... 3.6 החברה ובעלי המניות מתחייבים לפעול ולבצע את הקצאות המניות ולרישומן ... ולצורך כך מתחייב המשקיע להפקיד ... את הסך של 30,000 ₪ הדרוש לתשלום מס הבולים ... התשלום הנ"ל יהווה תשלום ע"ח השקעת המשקיע על פי הסכם זה ... ... 3.7.2 סכום חובותיה הקיימים והידועים של החברה ... נכון ליום חתימת הסכם זה, עומד על סך של 588,277 ₪ ... ... 3.7.6. החברה מצהירה כי להערכתה הכספים הדרושים להשלמת פיתוח המוצר ... יהיו בסך של 220,000 $ ... 3.13 בעלי המניות מתחייבים לכסות ולשלם את מלוא חובות החברה מעבר לסך של 500,000 ₪. מוסכם כי התשלום הנ"ל ייחשב כהשקעה נוספת של בעלי המניות בחברה כנגד הקצאת מניות בחברה, ובלבד שלא יהיה בהקצאת מניות זו כדי לגרוע מהקצאת המניות למשקיע על פ הסכם זה, ובחלקו של המשקיע בחברה, המהווה 33% מהון המניות בחברה כאמור בסעיף 5 להלן. ... ... 5. ידוע למשקיע והוא מסכים כי בגין השקעתו בחברה, בסך של 300,000 $, לאחר כיסוי חובות החברה ... יוקצו למשקיע מניות רגילות שיהוו 33% מהון המניות המונפק של החברה לאחר ההקצאה וזאת כולל האופציות אשר החברה התחייבה להקצות לעובדים, קרי, שגם לאחר מימוש האופציות לעובדים יעמוד חלקו של המשקיע בחברה על 33% מהון החברה. ... 6. ידוע למשקיע כי על פי תקנון החברה, אם יהיה צורך בעתיד בגיוס השקעה נוספת בחברה, הרי שבעלי המניות הזכאים שלא יצטרפו להשקעה, תדולל אחזקתם במניות החברה. ... ... 7. החברה מתחייבת בזאת להמציא למשקיע ... כתב התחייבות של מנכ"ל החברה, טוביה סגל ושל ... המהווים 'אנשי מפתח' בחברה, לפיהם הם מתחייבים להמשיך ולעבוד בחברה משך תקופה של 12 חודש לפחות ... בכל הנוגע למנכ"ל החברה מוסכי כי התחייבות מנכ"ל החברה תינתן לתקופה החל מ-1.8.05 ועד ה-1.8.06 כנגד התחייבות החברה כי שכרו בתקופה זו יעמוד על סכום ברוטו של 26,000 ₪. בתוספת קופת גמל או ביטוח מנהלים ומנגנון 'אנטי דילול' עפי"ו לא ידולל חלקו עד לסכום של 460,000 $, כולל סיבוב ההשקעה הנוכחי. ... 11.1 מוסכם כי כל שינוי בהסכם זה ו/או תוספת להסכם זה ייערכו בכתב בלבד ובחתימת הצדדים ולא יהיה כל תוקף לשינוי באופן אחר. ...". מתחת לחתימות הצדדים להסכם (כולל חתימתה של סטדיקופטר שהיתה בחותמת החברה ובחתימתו של התובע), נכתבה התחייבותו של התובע עצמו, בלשון זו: "אני הח"מ טוביה סגל, ... מתחייב בזאת [נראה שאין חולק כי חסרה כאן המילה: "להמשיך"] בתפקידי כמנכ"ל החברה, למשך תקופה של 12 חודש ועד ליום 31.7.06 וזאת בהתאם להסכם העסקה הקיים ביני לבין החברה כיום. השכר שישולם לי על ידי החברה בגין עבודתי יעמוד על סך של 26,000 ₪ ממשכורת אוגוסט 2005. בתוספת ביטוח מנהלים או קרן תגמולים ... בנוסף תפעיל החברה מנגנון אנטי דילול על מנת לשמור שכמות האופציות העומדת לרשותי תהיה שווה ל-7.5% מכלל הון המניות והאופציות של החברה לאחר סיום סיבוב ההשקעה הקרוב עד לסכום של 460,000 $.". 20. כאמור לעיל, הסכם ההשקעה נחתם עם חברת "מגן" כאילו היא "המשקיע". חברה זו, היתה מצויה בשליטה או בשליטה חלקית של נתבע מס' 2, שייקרא להלן: "איציק". למרות זאת, אין חולק כי המו"מ לקראת הסכם ההשקעה וכנראה גם ההשקעה עצמה, נעשה עם חברה אחרת שגם היא בשליטתו או בשליטתו החלקית של איציק, חברת "ש.מ.ע.י.מ. שמיים אחזקות בע"מ". ביחד עם שתי חברות אלה, שימשה חברה נוספת, שכנראה גם היא נתונה לשליטתו - המלאה או החלקית של איציק - ששמה: "אמ. אי. מדיאס אינווסטמנטס בע"מ". לכל אחת משלוש החברות האלה (שלא עלה בידינו להבין מתי שימשה אחת ומתי אחרת, ומדוע), נקרא להלן בשם: "שמעים", שכן כך גם התייחסו אליהן הצדדים. 21. בעקבות הסכם ההשקעה - אכן הושקעו בסטדיקופטר הכספים ש"המשקיע" התחייב להשקיע בהסכם ההשקעה. בנוסף, שמעים רכשה מניות של בעלי מניות אחרים בסטדיקופטר, ובסופו של דבר הגיעה לכך שהיא מחזיקה במלוא מניותיה של סטדיקופטר. 22. בדרך שמהסכם ההשקעה ועד להשגת מלוא מניותיה של סטדיקופטר, היו מספר סיבובי השקעה שבכל אחד מהם גדל חלקה של שמעים בשליטה בסטדיקופטר, כמפורט להלן: א. עם יישום הסכם ההשקעה, החזיקה שמעים ב-33% ממניות סטדיקופטר (כשמביאים בחשבון את האופציה שהיתה לתובע לרכוש 7.5% מהמניות. בלא הבאה של אופציה זו בחשבון - הגיע חלקה של שמעים ל-36.61%). ב. בהמשך רכשה שמעים את מניותיהם של שניים מבעלי המניות בסטדיקופטר וחלקה בשליטה בסטדיקופטר עלה ל-56.33%. ג. בעקבות הסכם השקעה נוסף, מיום 14/2/06, השקיעה שמעים סך של כ-330,000 דולר בסטדיקופטר, וחלקה של שמעים עלה לשיעור של 73.64% מהמניות המוקצות של סטדיקופטר. ד. ביום 29/8/06, נחתם הסכם השקעה נוסף, שלפיו השקיעה שמעים 500,000 דולר נוספים בחברה,ובשל כך עלה חלקה בהחזקת מניות סטדיקופטר לשיעור של 93.92% מכלל המניות המוקצות של סטדיקופטר. ה. ביוני 2007 השקיעה שמעים סך נוסף של 300,000 דולר בסטדיקופטר והגיעה לשיעור שליטה של 99.83% בחברה. ו. באוקטובר 2007, הושקע סך נוסף של 300,000 דולר על ידי שמעים, וחלקה בשליטה על סטדיקופטר עלה לשיעור של 99.92%. ז. בדצמבר 2007, השיגה שמעים שליטה מלאה בסטדיקופטר, לאחר השקעה נוספת של 387,209 ₪. נעיר כי שלושת סבבי ההשקעה האחרונים היו לאחר התקופה הרלוונטית לתובענה זו, והבאנו את הפרטים בקשר אליהם, רק לצורך השלמת התמונה. 23. כמצוטט לעיל, סוכם - למעשה - ששכרו של התובע יהיה בסך 26,000 ₪ לחודש, וכנגד זאת הוא התחייב להמשיך לעבוד כמנכ"ל סטדיקופטר עד יולי 2006. עם התקרב המועד שבו עמד לפוג תוקף התחייבותו של התובע להמשיך לעבוד בחברה, נוהל מו"מ בינו לבין איציק על תנאי המשך עבודתו של התובע. איציק היה מעוניין בכך שהתובע ימשיך לעבוד בסטדיקופטר, נוכח הידע המקצועי של התובע. בשל כך, נוהל בין הצדדים מו"מ בדבר תנאי המשך עבודתו של התובע כמנכ"ל החברה. אין חולק שבמו"מ היה מעורב גם משרד עורכי הדין המייצג את סטדיקופטר בתובענה זו, ובעיקר - עו"ד ניצן הירש-פלק, אשר ניסח טיוטות שונות של חוזה עבודה בין הצדדים. הנתבעים גורסים, שאיציק כמעט שלא היה מעורב במו"מ. לפי גרסתם זו, התובע, כמנכ"ל החברה, הוא שפנה למשרד עורכי הדין, פירט את דרישותיו בענין תנאי עבודתו, ובהתאם לכך, נוסחו טיוטות חוזה העבודה, כפי שנוסחו. התובע טוען שלא כך היה המצב, אלא שהיו שיחות בהשתתפות פעילה של איציק, שיחות שסוכמו בהן תנאי העבודה, וכי טיוטות החוזה שנוסחו על ידי עורכי הדין במשרד ב"כ החברה, שיקפו את האופן שבו ציינה החברה את אשר סוכם. לדעתנו, אין לקבל את גרסת הנתבעים על כך שכביכול איציק לא היה (או כמעט שלא היה) מעורב במו"מ, וכי התנאים שנוסחו בטיוטות החוזים היו, למעשה, רק על פי דרישתו של התובע. גרסתו של איציק בענין זה, כפי שעלתה בעדותו בפנינו, אינה סבירה בעינינו. כך, בין השאר, העיד איציק: "אני חושב שהוא [הכוונה לעו"ד ניצן הירש-פלק] פנה אליו [אל התובע] בעקבות פניה של התובע לפגישה, לפני סיום הסכם ההעסקה. ואז הוא הזמין אותו לפגישה. ... הטיוטה שנשלחה אלי ממר סגל - לא היתה על דעתי. ... אני לא רואה שום פסול במה שעשתה הפירמה של עוה"ד, הם לא קובעים את התנאים המסחריים, הם יכולים להעלות על הכתב את התנאים לבקשת התובע ... את [ב"כ התובע, שחקרה בחקירה נגדית] אומרת לי שבשום מקום אין פניה בקשר למשמעות של הקצאת המניות. אני שוב אומר שזה לא נעשה על דעתי. זה לחלוטין לא מלמד שזה נעשה על דעתי. אני לא ניהלתי שיחה מקדימה על זה. ניהלתי שיחה בנדון והובהר לי שהובהר לתובע שמי שמוסמך לנהל את התנאים המסחריים של התובע זה אורגנים של החברה. שוחחנו על הנדון והובהר לי ששוחחו גם עם התובע. ...". לדעתנו, עצם גרסתו של איציק על כך שבמהלך החלפת הטיוטות הוא ניהל שיחה עם משרד עוה"ד של החברה שבמהלכה, כביכול, דאג לקבל הבהרה על כך שהובהר, כביכול, לתובע שמי שמוסמך לקבוע את התנאים זה רק האורגנים של החברה ולא משרד עוה"ד, אינה מתיישבת היטב עם הגרסה העיקרית שלפיה איציק כמעט שלא היה מעורב במו"מ, והחלפת הטיוטות נעשתה רק כדי להביא לניסוח נכון יותר של דרישות התובע. מעבר לכך, עיון בטיוטה שצורפה למכתבו של עו"ד יונתן רייניץ מיום 1/8/06, מלמד שבטיוטה זו היו הערות אשר מופנות אל "החברה", כדי לדעת כיצד לשנות את ניסוח הטיוטות. אין זה סביר בעינינו שהערות אלה היו אמורות להיות רק לעיונו של התובע, כמנכ"ל, כאשר מדובר על זכויות שלו. מההערות ניתן להבין שמדובר בנסיון לניסוח דברים שעליהם דובר בין הצדדים בעל פה, לפני כן. חלק מההערות היו מופנות אל התובע, והן החלו במילת הפניה "טוביה". בניגוד להערות שהופנו אל החברה שהחלו במילת הפניה: "החברה"). על כן, כאמור, אנו דוחים את גרסת הנתבעים בענין אופן ניהול המו"מ. עם זאת, אין להבין מכך שנכון לקבל את גרסת התובע על כך שהכל כבר סוכם בעל פה וכי נותר רק לעגן זאת בכתב. ברור לנו כי היו שיחות בין התובע לבין איציק, כי היו דיבורים על תנאי החוזה, גם בקשר לאופציות שיוקנו לתובע. אין בכך כדי להביא למסקנה שהיתה הסכמה בין הצדדים על עצם הקניית האופציות ועל תנאי האופציות. הן מהעובדה שכך היה נהוג בעבר והן מהטיוטות שהוחלפו בין הצדדים - ברור לנו שהכוונה היתה שההסכם יהיה דווקא בכתב. כפי שניתן להיווכח גם מהעובדות שנפרט עוד להלן, גם הפסקת עבודתו של התובע, באה דווקא משום כך שהוא לא זכה לקבל בכתב את מה שהוא ביקש לקבל. לפיכך, אף שלא קיבלנו את גרסת הנתבעים על אופן ניהול המו"מ בין הצדדים, אין אנו מקבלים גם את גרסת התובע, על כך שכביכול המו"מ בינו לבין איציק הניב הסכמה סופית שכל שנותר היה לעגן אותה בכתב. לדעתנו, המו"מ לא הסתיים בהסכמה אלא נמשך, בדרך של הכנה חוזרת ונשנית של טיוטות חוזה, עד להפסקת עבודתו של התובע, כפי שיפורט להלן. 24. אל מכתבו של עו"ד רייניץ מיום 1/8/06, שאותו כבר הזכרנו לעיל, צורפה טיוטה של הסכם עבודה בין הצדדים. לטיוטה זו ייקרא להלן: "טיוטת אוגוסט". בין ההוראות שנכתבו בטיוטת אוגוסט, היתה כלולה תניה שלפיה השכר החודשי יהיה בסך 32,000 ₪. בענין הקצאת מניות לתובע, היה כתוב בטיוטת אוגוסט, כך: "7.1 המנהל יהיה זכאי להקצאת ___ מניות קגילות של החברה בשיעור המשקף 7.5% מההון המונפק של החברה נכון ליום ___. ההקצאה הנ"ל תתבצע לפי סעיף 102 לפקודת סעיף 102 לפקודת מס ההכנסה במסלול הוני עם נאמן. 7.2 החברה, באמצעות הקצאת מניות רגילות נוספות כאמור לעיל, תדאג לכך כי שיעור האחזקה של המנהל בחברה (קרי 7.5% מההון המונפק) ישמר. 7.3 על אף האמור בסעיף 7.2 לעיל, מוסכם כי, במקרה של השקעה בחברה מצד גורם שלישי, שאינו בעל מניות בחברה בחברה במועד כניסתו של חוזה זה לתוקף, ובסכום כולל העולה על 500,000$, תחדל החברה מלהקצות למנהל מניות נוספות ע"פ סעיף 7.2, ומאותו מועד ואילך תדוללנה אחזקות המנהל כמו יתר בעלי המניות בחברה." 25. טיוטת אוגוסט - לא נחתמה על ידי מי מהצדדים. למרות זאת, שכרו החודשי של התובע עלה, החל מאוגוסט 2006, לסך של 32,000 ₪. התובע מבקש ללמוד מעובדה זו, כי גם שאר תנאי טיוטת אוגוסט (לרבות הסעיף בדבר הקצאת מניות) היו מוסכמים, למעט מספר עניינים שבהם נדרשו השלמות. כפי שכבר צויין על ידינו לעיל, אין אנו מאמצים גרסה זו. אכן, איציק הסכים להעלות את שכרו של התובע, ושכרו הועלה, אך אין להסיק מכך שהיתה הסכמה כללית על התניות שנכתבו בטיוטת אוגוסט. אדרבא; מהתנהגות הצדדים עולה כי כוונתם היתה שחוזה העבודה של התובע, יהיה דווקא בכתב. היה ברור להם שכל עוד אין הסכם כתוב וחתום - אין תוקף להסכמה. העובדה שבפועל עלה שכרו של התובע, והעלאת השכר כבר נכתבה בטיוטת אוגוסט, אינה מלמדת שגם שאר התנאים שנכתבו בטיוטת אוגוסט - היו מוסכמים. 26. התובע המשיך את המו"מ בענין החוזה שלו, עם נציגי משרד עוה"ד של החברה. ביום 6/12/06 נשלח אל התובע מכתב שאליו צורפה טיוטה חדשה של חוזה. להלן ייקרא לאותה טיוטה: טיוטת דצמבר". בענין הקצאת מניות לתובע, היה כתוב בטיוטת דצמבר, כך: "8.1 המנהל יהיה זכאי להקצאת ___ מניות קגילות של החברה בשיעור המשקף 7.5% מההון המונפק של החברה נכון ליום ___. ההקצאה הנ"ל תתבצע לפי סעיף 102 לפקודת סעיף 102 לפקודת מס ההכנסה במסלול הוני עם נאמן. 8.2 החברה, באמצעות הקצאת מניות רגילות נוספות כאמור לעיל, תדאג לכך כי שיעור האחזקה של המנהל בחברה (קרי 7.5% מההון המונפק) ישמר (להלן - 'מנגנון אנטי דילול'). 8.3 על אף האמור בסעיף 7.2 לעיל, מוסכם כי, במקרה של השקעה בחברה מצד גורם שלישי, שאינו בעל מניות בחברה או בשליטת בעל מניות בחברה במועד כניסתו של חוזה זה לתוקף, ובסכום כולל העולה על 500,000$, יפסק מנגנון אנטי דילול, כך ששיעור האחזקות של המנהל בחברה ידולל כמו יתר בעלי המניות בחברה." כפי שניתן לראות, יש שינויי ניסוח מסויימים בין סעיף זה בטיוטת דצמבר לבין הסעיף המקביל שהיה בטיוטת אוגוסט, אך אין שוני מהותי בין השניים. 27. טיוטת דצמבר הועברה גם לאיציק, אך איציק לא הסכים לאמור בה בעניינים שונים, לרבות בענין הקצאת המניות. לפיכך, כפי הנראה, היה דין ודברים בין איציק לבין עורכי הדין שעסקו בנושא במשרד ב"כ הנתבעים, ולאחר מכן, הופקה טיוטה חדשה, אשר צורפה למכתבו של איציק אל התובע, מיום 25/1/07. לטיוטה זו ייקרא להלן: "טיוטת ינואר". במקום סעיף 8 לטיוטת דצמבר, שעסק בהקצאת מניות לתובע, כמצוטט לעיל, עסק סעיף 8 לטיוטת ינואר בהקצת אופציות. תוכנו של סעיף 8 לטיוטת ינואר היה שונה לחלוטין מתוכן סעיף 8 לטיוטת דצמבר. כך נאמר בסעיף 8 לטיוטת ינואר: "8.1 המנהל יהיה זכאי להקצאת אופציות לרכישת ___ מניות רגילות של החברה בשיעור המשקף 7.5% מההון המונפק של החברה נכון ליום חתימת הסכם זה. ההקצאה הנ"ל תתבצע לפי סעיף 102 לפקודת סעיף 102 לפקודת מס ההכנסה במסלול הוני עם נאמן. המנהל יהיה זכאי לממש את האופציות רק בחלוף שנתיים מיום חתימת הסכם זה ובתנאי שבכל התקופה עבד ברציפות בחברה במשרה מלאה. מחיר המימוש למניה יהיה ערכה הנקוב. בנוסף לתנאים המפורטים לעיל מובהר כי, המנהל יהיה רשאי לממש את האופציות ולרכוש מניות של החברה ובתנאי שמתקיימים יחסי עובד-מעביד בין המנהל לבין החברה באותה עת. 8.2 החברה, באמצעות הקצאת אופציות לרכישת מניות רגילות נוספות כאמור לעיל, תדאג לכך כי שיעור האחזקה של המנהל בחברה (קרי 7.5% מההון המונפק) ישמר (להלן - 'מנגנון אנטי דילול'). 8.3 על אף האמור בסעיף 8.2 לעיל, מוסכם כי במקרה של השקעה בחברה מצד גורם שלישי, שאינו בעל מניות בחברה או בשליטת בעל מניות בחברה במועד כניסתו של חוזה זה לתוקף, ובסכום כולל העולה על 500,000$, או הקצאת מניות לגורם כאמור יפסק מנגנון אנטי דילול, כך ששיעור האחזקות של המנהל בחברה (בין אם הוא מחזיק אופציות לרכישת מניות של החברה ובין אם הוא מחזיק מניות של החברה באותה עת) ידולל כמו יתר בעלי המניות בחברה (קרי - סעיף 8.2 יפקע). 8.4 המנהל יחתום על מסמך הממנה, באופן בלתי חוזר, את בעלי השליטה בחברה כמוסמכים להצביע בשמו ובמקומו בכל אסיפה או החלטה של בעלי המניות של החברה בנוסח המצורף כנספח __. 8.5 במשך 3 (שלוש) שנים מיום מימוש אופציות על ידי המנהל, יהיה המנהל רשאי למכור את המניות המתקבלות ממימוש האופציות אך ורק לבעלי השליטה בחברה ולא לשום גורם אחר. המחיר יקבע בהסכמה בין הצדדים. בהעדר הסכמה יקבע המחיר ע"י אדם או גוף שימונה בהמלצת נשיא לשכת רואי החשבון בישראל בהתאם למכפיל הרווח המקובל בתעשיות דומות. 8.6 בכל מקרה של מכירת ניירות ערך של החברה ע"י המנהל לאחר חלוף 3 השנים הנזכרות בסעיף 8.5 לעיל, תינתן לבעלי המניות בחברה זכות סירוב ראשונה לרכוש את ניירות הערך מהמנהל. 8.7 המנהל לא יהיה רשאי לשעבד או להמחות את ניירות הערך של החברה או להעניק זכות כלשהי לצד ג' בקשר אליהן, ללא אישור החברה.". 28. התובע לא הסכים לאמור בטיוטת ינואר בקשר להקצאת האופציות. לטענת התובע (כגון בסעיף 66 לתצהירו), הוא שוחח על כך עם איציק, שהבטיח להסדיר זאת כך שיהיה הסכם שישקף את מה שהתובע טוען שהוסכם לגביו (כנראה - באופן הדומה לאמור בטיוטת דצמבר). איציק מכחיש טענה זו. בענין זה, אין אנו מקבלים את גרסתו של התובע. אף אם התנהגותו של איציק עד יום 25/1/07 (מועד משלוח טיוטת ינואר), היתה כזו שאיפשרה לתובע להבין כאילו איציק מסכים עם נוסח התניות בענין הקצאת מניות כפי שנכתבו בטיוטת אוגוסט ובטיוטת דצמבר (ואין אנו קובעים שבהכרח כך היה), הרי שמהעובדה שהוא שלח לתובע את טיוטת ינואר, הכוללת הוראות שונות בתכלית, ברור שלפחות מיום 25/1/07, איציק לא הסכים להצטייר כמי שמסכים לנוסח שהיה כלול בטיוטות אוגוסט ודצמבר. כפי שעוד נראה להלן, גם ביום 4/2/07 (מועד משלוח טיוטה נוספת) איציק לא הסכים לכך. על כן, אין כל סבירות בטענה שדווקא למשך מספר ימים (בסוף ינואר ובתחילת פברואר 2007), שינה איציק את טעמו לזמן קצר ונתן לתובע להבין כי הוא אכן מסכים לדרישות התובע בענין הקצאת המניות ותנאיה. הסבירות שכך איציק נהג, פחותה בעינינו במידה רבה מהסבירות שגרסת התובע בענין זה - נכונה. 29. כאמור לעיל, ביום 4/2/07, נשלחה לתובע טיוטת חוזה נוספת. היא נשלחה במצורף למכתב מאת משרד ב"כ הנתבעים, אשר נשלח גם אל איציק. לטיוטה זו ייקרא להלן: "טיוטת פברואר". תנאי סעיפי המשנה 8.1, 8.2, 8.3, 8.4 ו-8.7 של טיוטת ינואר נותרו בלא שינוי גם בטיוטת פברואר. במקום סעיפי המשנה 8.5 ו-8.6 לטיוטת ינואר, באו בטיוטת פברואר הוראות כמצוטט להלן: "8.5 מיום מימוש אופציות על ידי המנהל, שכאמור בסעיף 8.1 לעיל יתאפשר רק לאחר השלמת שנתיים של עבודה רציפה בחברה מיום הסכם זה, תינתן לבעלי המניות בחברה זכות סירוב ראשונה לרכוש את ניירות הערך מהמנהל לפני הצעתן למכירה לכל גורם אחר. 8.6 בכל מקרה של מכירת ניירות ערך של החברה ע"י המנהל, במידה ובעלי המניות האחרים בחברה לא מימשו את זכות הסירוב הראשונה הנזכרת בסעיף 8.5 לעיל ובכפוף לה, תינתן לבעלי המניות בחברה זכות למכירת ניירות הערך ע"י המנהל (TAG ALONG) באותם תנאים בהם הוא מוכר, כך שהמנהל ימכור שליש מהכמות הכוללת של ניירות הערך הנמכרים במסגרת העיסקה, בעל שליטה אחד ימכור שליש מהכמות הכוללת של ניירות הערך הנמכרים במסגרת העיסקה ובעל השליטה השני ימכור שליש מהעמות הכוללת של ניירות הערך הנמכרים במסגרת העיסקה.". 30. בשל העדר השינוי הממשי בין הוראות טיוטת פברואר לבין הוראות טיוטת ינואר בענין הקצאת זכויות בחברה לתובע - לא הסכים התובע גם לטיוטת פברואר. הפעם, לא רק שהתובע לא הסכים, אלא שהוא גם ניסה לשים קץ למו"מ. התובע כתב לאיציק מכתב התפטרות. במכתבו לאיציק מיום 4/2/07, כתב התובע כך: "איציק שלום, קבלתי את טיוטת החוזה ממנה עולה שהפערים נותרו בעינם גם אם בוצע שינוי קוסמטי כזה או אחר. לאור האמור, הנני להודיע בזאת על התפטרותי מחברת סטדיקופטר. עבודתי תסתיים בתאריך 4.3.2007. טוביה". 31. איציק לא היה מעוניין בעזיבתו של התובע. לפיכך, הוא ניסה להמשיך את המו"מ בענין תנאי העסקתו של התובע בחברה. במסגרת זו, שלח - ביום 6/2/07 - עו"ד ניצן הירש-פלק מכתב לתובע שאליו צורפה הצעה להסדר מוסכם בענין שינוי תנאי עבודת התובע בסטדיקופטר. בהצעה האמורה דובר על שכר חודשי בסך 32,000 ₪, אך הוא יועלה (עד סך של 45,000 ₪ לחודש) בהתאם לפדיון החברה ממכירות מסחריות ובנוסף לכך יקבל התובע 3.5% מהרווחים ממכירות מסחריות, כמקדמה על חשבון דיווידנד עתידי, בתנאים מסויימים. בענין האופציות נכתב בסעיף 5 להצעה האמורה, כך: "האופציות שהוענקו למנהל על פי ההסכם מיום 31 בדצמבר 2003 תשארנה בתוקף, בהתאם להוראות תכנית האופציות של החברה משנת 2003 ובכפוף לתנאים הבאים: 5.1 המנהל יהיה זכאי לממש את האופציות רק בחלוף שנתיים מיום חתימת הסכם זה ובתנאי שבכל התקופה עבד ברציפות בחברה במשרה מלא. אם תפטר החברה את העובד, שלא עקב נסיבות בהן נשללת ממנו הזכות לפיצויי פיטורים ולא בגין הפרת ההסכם בינו לבין החברה, יהיה המנהל זכאי לממש את האופציות גם אם טרם חלפו שנתיים. בנוסף, במידה ולפני תום התקופה בת השנתיים השלימה החברה הנפקה ציבורית בבורסה או הועברה השליטה בחברה בעקבות מיזוג או רכישה של החברה יהיה זכאי המנהל לממש את האופציות אם המשיך לכהן בתפקידו עד לאותו מועד (ויתחייב להמשיך לעבוד בחברה עד תום התקופה בת השנתיים). 5.2 החברה, באמצעות הקצאת אופציות נוספות לרכישת מניות בחברה (בכפוף לתכנית האופציות הנ"ל), תדאג לכך כי כל עוד לא מדוללים יתר בעלי המניות בחברה שיעור האחזקות של המנהל בחברה (בין אם הוא מחזיק אופציות לרכישת מניות של החברה ובין אם הוא מחזיק מניות של החברה) ישאר 7.5% מההון המונפק של החברה. מובהר כי כל השקעה בחברה מצד גורם שלישי, שאינו בעל מניות בחברה או בשליטת בעל מניות בחברה במועד חתימת מסמך, או הקצאת ניירות ערך לגורם כאמור תחשב ארוע המדלל את יתר בעלי המניות בחברה. 5.3 מכירת המניות שתתקבלנה כתוצאה ממימוש האופציות כאמור לעיל תהיה כפופה לזכויות ולתנאים הבאים: (א) זכות סירוב ראשונה של יתר בעלי המניות בחברה (שיהיו זכאים לממשה תוך 60 ימים מקבלת הודעה מפורטת בכתב); (ב) במידה ובעלי המניות האחרים בחברה לא מימשו את זכות הסירוב הראשונה, תינתן לבעלי המניות בחברה זכות להצטרף למכירת המניות ע"י המנהל (TAG ALONG) באותם תנאים בהם הוא מוכר; (ג) המנהל לא יהיה רשאי לשעבד, להמחות או להעניק זכויות בניירות הערך של החברה לצד ג' ללא אישור החברה. 5.4 המנהל מסכים לכך שאם רוב בעלי המניות בחברה מוכרים את מניותיהם לצד ג', זכותם לחייב את המנהל למכור את מניותיו בתנאים זהים לתנאים בהם הם מוכרים את מניותיהם (BRING ALONG).". התובע לא הסכים גם לאמור בהצעה זו. הוא לא חתם עליה. בכך, כפי הנראה, תם המו"מ בין הצדדים, ומכתב ההתפטרות של התובע נותר בעינו. לפיכך, הסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים ביום 4/3/07. 32. ביום 18/9/07 פנה עו"ד אסף כהן, בשמו של התובע, במכתב אל סטדיקופטר, ובו דרש - בין השאר - שהחברה תערוך חישוב של כמות האופציות המגיעה לתובע לפי הסכם ההשקעה, וכן שייערך חישוב מעודכן ויוקצו לתובע מניות בשיעור 7.5% מהון המניות של החברה (לא הוסבר במכתב מדוע יש צורך הן באופציות והן בהקצאת מניות, ומדוע הדרישה היא למניות בשיעור 7.5% מהון החברה בכלל ולא רק מההון המונפק). בתגובה, נשלח ביום 11/10/07 מכתב ממשרד ב"כ הנתבעים אל עו"ד אסף כהן, ובו נדחו דרישותיו של התובע. חליפת מכתבים נוספת בין עורכי הדין היתה במכתבו של עו"ד כהן מיום 29/10/07, בתשובת ב"כ הנתבעים מיום 4/11/07, בתגובת עו"ד כהן מיום 11/11/07, שעליה באה תשובה נוספת של ב"כ הנתבעים מיום 12/11/07. אין אנו רואים צורך לפרט את תוכן המכתבים האמורים. 33. ביום 30/1/08, פנה התובע במכתב (שבטעות תוארך כאילו הוא מיום 30/12/08), אל רו"ח עופר כדורי ממשרד רוה"ח עזרא כדורי ושות', ששימש כנאמן סטדיקופטר לצרכי הפקדת מניות, בהתאם לסעיף 102 לפקודת מס הכנסה. במכתבו מיום 30/1/08, כתב התובע כך: " הנדון: מימוש אופציות בחברת סטדיקופטר בע"מ על פי הסכם האופציות ביני לבין חברת סטדיקופטר בע"מ מתאריך 30.12.2003 וסעיף 6 g להסכם (תקופת המימוש), הנני פונה אליך בהתאם לסעיף 4 לכתב הנאמנות אשר נחתם בינך לבין חברת סטדיקופטר בע"מ בתאריך 30.11.2003 ומורה בזאת על רצוני לממש את האופציות העומדות לרשותי בחברה במסגרת הסכם ספציפי זה. טרם ביצוע המימוש, אנא ידע אותי באשר לסכום המס אשר עלי לשלם ואת שווי החברה עליו מבוסס החישוב. ...". בתגובה, שלח משרד רוה"ח עזרא כדורי ושות' מכתב לתובע, ביום 3/2/08. במכתב זה הופנתה תשומת לב התובע לכך שבהתאם לתוכנית האופציות עליו לפנות קודם בהודעה לחברה על רצונו במימוש האופציות וכן לשלם לחברה את מחיר המימוש. במכתב הודגש כי אין באמור בו משום התייחסות לעצם זכאותו של התובע לאופציות כלשהן. בעקבות מכתבו של רו"ח כדורי, שלח התובע, ביום 5/2/08, מכתב אל החברה שבו נאמר כך: " הנדון: הודעה על מימוש אופציות בחברת סטדיקופטר בע"מ בהתאם להנחיותיו של נאמן חברת סטדיקופטר רו"ח עפר כדורי ... הנני להודיעך בזאת על רצוני לממש האופציות העומדות לרשותי על פי הסכם אופציות שנחתם ביני לבין החברה בתאריך 31.12.2003 ובמיוחד סעיף 6 להסכם (כמות האופציות, מחיר ותקופת המימוש). הנני מצרף בזאת המחאה ... ע"ס 399.50 ₪ המייצגים 39,950 אופציות בערך מימוש 0.01 ₪ למניה. אנא הודע לנאמן על ביצוע תשלןם מחיר המימוש ועשה את הנדרש על מנת להעביר המניות לרשותי על פ ההסכם. ...". סטדיקופטר השיבה במכתב שלה מיום 28/2/08, שבו טענה כי כבר פגה הזכות למימוש האופציות. למכתב זה, צרפה החברה גם את הצ'ק שהתובע צירף למכתבו הקודם. 34. עד כאן, פירטנו את העובדות שאותן קבענו. מכאן ואילך נפנה לדון בשאלות המשפטיות המתעוררות נוכח הסעדים שהתובע עותר להם. האם בין הצדדים נכרת חוזה להקצאת מניות באופן דומה להוראות סעיף 8 לטיוטת דצמבר ? 35. טענתו המרכזית של התובע, היא כי בינו לבין סטדיקופטר נכרת חוזה עבודה שבו כלולה התחייבות סטדיקופטר להקצאת מניות, התחייבות שבמהותה דומה לאמור בסעיף 7 לטיוטת אוגוסט ולאמור בסעיף 8 לטיוטת דצמבר. על פי טענה זו, הסכם העבודה כולו נכרת כבר בעל פה, למעט מספר עניינים שהצריכו עוד ליבון מסויים, כעולה ממכתבו של עו"ד רייניץ מיום 1/8/06. לטענה זו שני פנים; עובדתי ומשפטי (מבחינה עובדתית - יש לבדוק אם אכן הושגה הסכמה בין הצדדים. מבחינה משפטית - יש לבדוק אם מה שהוסכם בין הצדדים די בו כדי להביא לכריתתו של חוזה). 36. לפן העובדתי של טענה זו כבר התייחסנו לעיל. לדעתנו, לא זו בלבד שלא הוכח כי באוגוסט 2006 או סמוך לפני כן או בחודשים שלאחר מכן הושגה בין הצדדים הסכמה בדבר תנאי הקצאת מניות לתובע, אלא אף הוכח כי לא הושגה הסכמה כזו. על פי העובדות שקבענו לעיל, לא היה תנאי מתנאי הקצאת המניות שהיה מוסכם על הצדדים. ייתכן, אמנם, שבמשך חלק מתקופת המו"צ טעה התובע לחשוב שאיציק מסכים לתנאים כגון אלה שהתובע היה מעוניין בהם. אולם, התנהגות הצדדים מלמדת שכוונתם היתה שההסכמה תבוטא דווקא בהסכם כתוב וחתום. לדעתנו, היה ברור לצדדים שכל עוד אין הסכם כתוב וחתום, אזי שום תנאי שעליו דובר ושנדון בין הצדדים - עדיין אינו מוסכם, ואין בעצם העלאת שכרו של התובע כבר באוגוסט 2006, כדי לשלול זאת. נעיר כי גם מכתב ההתפטרות של התובע, מיום 4/2/07, עשוי ללמד שהתובע עצמו לא ראה את התנאים האמורים בסעיף 7 לטיוטת אוגוסט או בסעיף 8 לטיוטת דצמבר כתנאים מוסכמים. אילו הוא היה רואה את התנאים כמוסכמים, סביר להניח שהוא היה בוחר באחת משתי הדרכים הבאות; להמשיך לעבוד כמנכ"ל ולדרוש את קיומם של התנאים המוסכמים, או לראות את התכחשות הנתבעים לאותו הסכם כאילו היא הפרה של ההסכם ולטעון במכתב ההתפטרות כי הנתבעים הפרו את ההסכם. במקום זאת, כמצוטט כבר לעיל, כתב התובע במכתב ההתפטרות כי הוא נוכח לדעת ש"הפערים נותרו בעינם". כלומר, גם עמדתו של התובע כפי שהיתה באותה עת, לא היתה לטעון שאיציק הפר את ההסכמה בין הצדדים (בעצם התכחשותו לאותה הסכמה), אלא עמדתו של התובע היתה כי יש בין הצדדים "פערים". אכן - זה מה שהיה. היו פערים, מאחר שלא הושגה הסכמה. 37. על האמור לעיל נוסיף כי אף אם היינו סבורים (ואין אנו סבורים כך) שבין התובע לבין איציק הושגה - בשלב כלשהו בין אוגוסט לבין דצמבר 2006 או אף בטרם אוגוסט 2006, הסכמה על הקצאת מניות, הרי שהיינו מתקשים לקבוע מבחינה עובדתית מה היה התוכן המדוייק של ההסכמה. קושי זה נובע הן מכך שהתובע לא טען לתנאים מדוייקים כלשהם (מלבד טענה כללית בדבר הקצאת מניות בשיעור 7.5% מההון המונפק של החברה עם מנגנון אנטי-דילול, אך לא ברור מה טוען התובע על ההסכמה בעל פה בענין תנאי ההקצאה, וסייגי מנגנון האנטי-דילול), והן מעצם העובדה שהיו הבדלים גם בין טיוטת אוגוסט לבין טיוטת דצמבר. אם כל תנאי ההקצאה כבר היו מוסכמים בעל פה, לא ברור ממה נבעו ההבדלים בין טיוטת אוגוסט לבין טיוטת דצמבר (הבדלים שאמנם אינם ניכרים, אך בכל זאת הם עשויים ללמד על כך שהטיוטות האמורות אינן משקפות "הסכמה" אלא משקפות מו"מ שטרם הגיע לכלל הסכמה). בהעדר אפשרות לקביעת התוכן המדוייק של ההסכמה הנטענת, אף אם היינו סבורים שהושגה הסכמה כלשהי, לא היינו יכולים לקבוע שאותה הסכמה ענתה על תנאי ה"מסויימות" שהוא תנאי ראשוני ביצירתו של חוזה, לפי סעיף 2 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, כך שגם במקרה שהיינו קובעים כי הושגה הסכמה כלשהי, לא היינו יכולים לקבוע כי מבחינה משפטית אותה הסכמה יצרה "חוזה". 38. מעבר לנדרש נוסיף כי לאור העובדה שאיציק היה מעוניין בהמשך העסקתו של התובע כמנכ"ל החברה, הרי שאין זה אלא סביר שהוא היה מעוניין להתנות את הקניית זכויותיו של התובע בחברה, בהמשך העסקתו של התובע כמנכ"ל למשך תקופה נוספת (כמוצע בטיוטת ינואר, כמוצע בטיוטת פברואר וכאמור בהצעה מיום 6/2/07). תנאי זה, היה לחלוטין בלתי מוסכם על התובע (התובע סבר כי הוא כבר רכש את הזכאות לחלק בחברה בהסכם ההענקה). מחלוקת זו בין הצדדים, מחזקת - לדעתנו - את הקביעה שלפיה לא הושגה הסכמה ביניהם. 39. התוצאה היא, איפוא, שאנו דוחים את טענתו המרכזית של התובע. אנו קובעים כי לאחר הסכם ההשקעה (מיולי 2005), לא נכרת הסכם חדש בין התובע לבין החברה בבנוגע להקצאת מניות או אף להענקת אופציות. היה מו"מ בקשר לכך, הוחלפו טיוטות, אך הסכמה - לא הושגה. בהעדר הסכמה חדשה - מה היו התנאים שהוי תקפים בין הצדדים ? 40. משדחינו את טענת התובע בדבר כריתת הסכם חדש, עלינו לבחון מה היתה המערכת ההסכמית שהיתה בין הצדדים בעת סיום יחסי העבודה ביניהם. לדעתנו, ההסכמה שהיתה בתוקף, היתה זו שהושגה בהסכם ההענקה, מיום 31/12/03, אשר כמצוטט לעיל, היתה כפופה לתוכנית האופציות, וכאמור לעיל, בהסכם ההשקעה מיום 31/7/05, שוכלל בה מנגנון האנטי-דילול. על פי מערכת הסכמים זו, היתה לתובע האופציה לרכוש מניות בשיעור של 7.5% מההון המונפק של החברה, במועדי ההבשלה האמורים בהסכם ההענקה, ואשר מועד המימוש שלהם יהיה עד יום 31/12/10 או 6 חודשים מיום תום יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, לפי המאוחר. מאחר שיחסי העבודה הסתיימו ביום 4/3/07, הרי שמועד המימוש האפשרי של האופציות היה עד יום 3/9/07. 41. אין חולק שהתובע לא ניסה לממש את האופציות במועד כלשהו עד יום 3/9/07. אף אם נראה את מכתבו הראשון של עו"ד אסף כהן כנסיון למימוש האופציות (ולמעשה, אין סיבה לראות אותו כך), הרי שמכתב זה היה מיום 18/9/07. לפיכך, אין אנו סבורים שיש להידרש למחלוקת (היכולה להיות מעניינת לכשעצמה) בשאלת השלכת הסכם ההשקעה (עם התחייבותו של התובע בשולי הסכם זה) על שאלת מנגנון האנטי-דילול של התובע. כלומר - אין אנו צריכים לבדוק אם אכן לאחר סבב ההשקעה שסוכם בהסכם ההשקעה הושקע סכום נוסף העולה על 460,000 דולר, אשר הביא לפקיעת ההסכמה בענין מנגנון האנטי-דילול. 42. מכל מקום, ניתן לקבוע שעל פי הסכם ההענקה, הזכות למימוש האופציה כבר הבשילה בעת סיום יחסי העבודה בין הצדדים, והתובע היה זכאי לממש את האופציה במשך 6 חודשים מאז תום יחסי העבודה, אך הוא לא עשה זאת. סיכום ביניים 43. לסיכום קביעותינו עד כה, נבהיר כי קבענו כך: א. לתובע היתה אופציה לרכישת 7.5% מההון המונפק של החברה, כולל מנגנון מסוייג של אנטי-דילול (תלוי בהיקף ההשקעה החיצוני לאחר ההשקעה שלפי הסכם ההשקעה מיולי 2005. אופציה זו סוכמה בהסכם ההענקה מיום 31/12/03, והיא עמדה לזכותו של התובע, החל ממועד ההבשלה (המדורג) לפי הסכם ההענקה. על כן, ביום 1/1/06 הזכות כבר הבשילה באופן מלא. ב. לא הושגה הסכמה חדשה בדבר הקצאת מניות או אופציות לאחר ההסכמה האחרונה שהיתה בהסכם ההשקעה. ג. בעת סיום עבודתו של התובע, ביום 4/3/07, הוא היה רשאי לממש את האופציה שהוקנתה לו בהסכם ההענקה, ואשר כבר הבשילה לפני כן. זכות זו היתה תקפה למשך ששה חודשים מאז הפסקת יחסי העבודה בין הצדדים, כלומר - עד יום 3/9/07. ד. התובע לא מימש את האופציה שהיתה מוקנית לו עד לאחר שחלפה התקופה שבה זכותו למימוש האופציה עדיין היתה תקפה. 44. לכאורה, על פי קביעותינו אלה, היה עלינו לדחות את התביעה כבר כעת, אלא שעלינו להידרש לטענה נוספת של התובע, והיא - הטענה בדבר חוסר תום לב מצד הנתבעים במו"מ לקראת כריתתו של חוזה ההעסקה החדש (אשר לא נכרת). כך נעשה להלן. טענת התובע בדבר חוסר תום לב במו"מ מצד הנתבעים 45. ראוי לציין כי יש קושי מסויים בטענת התובע בדבר חוסר תום לב מצד הנתבעים בעת המו"מ לקראת כריתת הסכם ההעסקה החדש. קושי זה נובע משתי בחינות שאותן נציין להלן: ראשית - אם אנו מבינים היטב את טענת התובע בענין זה, הרי שטענת התובע היא שחוסר תום הלב התבטא בכך שאיציק גרם לתובע להאמין שהוא מסכים להקצאת מניות באופן דומה לזה נוסח בסעיף 8 לטיוטת דצמבר, בעוד שלמעשה איציק לא הסכים לכך. אם זו אכן טענת התובע בדבר חוסר תום הלב, הרי שהיא אינה יכולה להתיישב עם טענתו המרכזית שלפיה - כזכור - איציק אכן הסכים לאותה הקצאת מניות ולכן נוצר הסכם. אם טענת התובע על כך שנוצר הסכם חדש אכן היתה ראויה להתקבל, הרי שלא היה כאן מצג שווא כלשהו מצד איציק, ונראה שטענה זו משמיטה את הבסיס מתחת לטענה בענין חוסר תום לב במו"מ. שנית - הסעד שאותו היה נכון לבקש בהתבסס על טענה של חוסר תום לב במו"מ, היה אמור להיות סעד של פיצויים על הנזק שנגרם עקב אותו חוסר תום לב. אולם, התובע אינו עותר לסעד כזה, אלא הוא עותר - למעשה - לאכיפה של ההסכם שהוא טוען שנכרת (ואשר קבענו שלא נכרת), בתום המו"מ שלגביו הוא טוען כי נערך בחוסר תום לב מצד הנתבעים. נעיר כי אנו מודעים לכך שבסעיף 238 לסיכומיה, טענה ב"כ התובע שיש מקרים חריגים שבהם חוסר תום לב במו"מ עשוי להצדיק אף סעד של אכיפה. ענין זה מקהה מעט את הקושי המדובר, אך עדיין - היה ניתן לצפות שהסעד המבוקש יהיה של פיצוי אשר מביא לתוצאה זהה לתוצאת האכיפה, ולפחות - שיתבקש סעד חלופי של פיצוי בעד נזק, אך אין בקשה כזו. על כן, כאמור, אנו רואים קשיים בעצם הדיון בטענת התובע בענין חוסר תום לב במו"מ. למרות זאת, נבחן את הטענה בדבר חוסר תום לב - לגופה. 46. לדעתנו, לא הוכח שהיה חוסר תום לב מצדו של איציק בניהול המו"מ. אמנם, כפי שצויין כבר לעיל, אין אנו שוללים לחלוטין את האפשרות שהתובע הבין שאיציק אכן מסכים להקצאת מניות באופן שהתובע רצה, אך עצם העובדה שייתכן שהתובע הבין כך, אינה מספיקה כדי ללמד על כך שאיציק היה חסר תום לב במו"מ. ככל שכוונת התובע בענין חוסר תום הלב מבוססת על דברים שנאמרו בעל פה על ידי איציק, הרי שכבר קבענו לעיל כי אין אנו מקבלים את הטענה שהושגה בין התובע לבין איציק הסכמה כלשהי בענין הקצאת מניות או אף אופציות. ככל שכוונת התובע בענין חוסר תום הלב מבוססת על הכללת סעיף 7 בטיוטת אוגוסט וסעיף 8 בטיוטת דצמבר, הרי שכבר קבענו לעיל, כי גם התובע היה מודע לכך שעד אשר לא ייחתם הסכם כתוב - אין מדובר בהסכמה. התובע היה, על כן, אמור לדעת, שגם אם תניה מסויימת מופיעה בטיוטה שהועברה אליו על ידי משרד ב"כ הנתבעת - אין בכך כדי ללמד שאכן מדובר בענין מוסכם. על כן, אין אנו יכולים לראות את הנתבעים כמי שנהגו בחוסר תום לב בעת המו"מ. לסיכום 47. לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את תביעת התובע, במלואה. 48. נוכח תוצאה זו, אנו סבורים שאין צורך להידרש לשאלה אם היה מקום להגיש את התביעה גם כנגד איציק באופן אישי. משאנו דוחים את התביעה לגופה, אין משמעות רבה לשאלה אם היה נכון לדחות את התביעה כנגד איציק על הסף. עם זאת, להנחת דעתה של ב"כ הנתבעים נעיר (בלא קביעה מפורשת) כי לדעתנו נוכח מהות הטענות, ייתכן שטוב שגם איציק עצמו היה צד לתביעה. 49. אנו מחייבים את התובע לשלם לנתבעים (ביחד) שכ"ט עו"ד בסך 11,600 ₪ (כולל מע"מ). סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/1/12, אם לא ישולם לפני כן. בסכום האמור הבאנו בחשבון גם את העובדה שחלק מהגרסה העובדתית של הנתבעים - לא התקבל על ידינו. 50. כל אחד מהצדדים זכאי לערער על פסק דין זה, בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30 ימים מיום שפסק הדין יומצא לו. חוזההסכם אופציהאופציות