בית המשפט פסק כי מדובר ב"חוזה אחיד" על פי חוק החוזים האחידים ולאור החזקה המפורשת והברורה הקבועה בסעיף 4(9) לפיה, תנאי המתנה על הוראות דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט מהווה תנאי מקפח ומשלא נסתרה החזקה על ידי התובעת, אין מנוס מלקבוע, על פי סעיף 19 לחוק החוזים האחידים, שהתנאי בטל. להלן החלטה בנושא תניית שיפוט בחוזה אחיד: החלטה בפניי בקשת נתבע 1, (להלן: "המבקש") לדחיית התביעה בטענת חוסר סמכות מקומית ולחילופין העברת הדיון לבית המשפט בבאר שבע, בהיותו תושב מבועים שנמצא בנגב המערבי סמוך לנתיבות, החשבון נשוא תביעה זו נפתח בסניף התובע בנתיבות ולכתב התביעה לא צורפה כל הסכמה מטעמו לקבלת סמכות לבית המשפט בתל אביב ובאם צורף מסמך כלשהו , הרי הוא בלתי קריא לחלוטין. לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה. לכתב התביעה צורף כחלק מנספח א' המסמך ובו הובעה הסכמתו המפורשת של המבקש להענקת סמכות מקומית לבית המשפט בתל אביב, המבקש אינו מכחיש את חתימתו על המסמך דנן ואינו טוען שלא קיבלו בעת פתיחת החשבון על ידו, אלא כל טענתו שהמסמך אינו קריא. המבקש מיתמם ולו רצה יכול היה לפנות אליו ולבקש העתק קריא והימנעותו מלעשות כן , מעידה שהמבקש ידע על תוכן המסמך והעדיף לעצום עיניו מול הסכמתו המפורשת. לטענתו, אין כל הצדקה להעברת הדיון, אין מדובר בהליך ראשון בין הצדדים שכן בטרם נפתחה תובענה זו, פעל למימוש משכון על הרכב שבבעלות המבקשים במסגרת תיק הוצל"פ מספר 3-05-55348-01 .כל טענות המבקש מתייחסות לתקופה שקדמה לאישור מימוש המכר ומשכך מושתק הוא מלהעלות טענות אלו כעת. לגרסתו, משהוגשה הבקשה המלווה בתצהיר בשמו של המבקש 1 בלבד ואין כל בקשה מטעם המבקשת 2, אשר אינה כופרת בסמכותו המקומית של בית משפט זה, מתבקש בית המשפט ליתן פסק דין כנגד נתבעת 2. דיון: בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, זכאי התובע להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו, אם מתקיים אחד התנאים המנויים בתקנה 3(א). תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 3. תובענה שאינה במקרקעין - (א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; (2) מקום יצירת ההתחייבות; (3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; (4) מקום המסירה של הנכס; (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. מקום יצירת ההתחייבות כוללת: התחייבות חוזית-הסמכות המקומית מסורה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נחתם החוזה. התחייבות מכוח הדין-הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נערכה ההתחייבות. במקרים בהם לתובעת סניפים הקרובים למקום מגוריו / עסקו של הנתבע עליה להגיש תביעתה בבית המשפט הקרוב למקום מגוריו: תקנה 3 (א1), תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט. לכתב התביעה צורף נספח א' הוא טופס פתיחת חשבון ובו מצוין שם הנתבעים שמקום מגורם במושב "מבועים" . בעמוד 3 לנספח נאמר: לכבוד בנק המזרחי בע"מ סניף נתיבות. בסעיף 16 לטופס פתיחת החשבון נאמר: "אנו בוחרים בעיר תל אביב-יפו למקום השיפוט לכל צרכי... כל היתר אכן אינו קריא . לעניים זה יפים דברי כבוד השופט רחמים כהן: סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים בנוסחו הקודם קבע: "חזקה על התנאים הבאים שהם מקפחים: (9) תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר, או המעניק לספק זכות לבחור על דעתו בלבד את מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך. (הדגשה הוספה). השאלה, האם תנית שיפוט היא בגדר תניה מקפחת בחוזה אחיד, עלתה לדיון בפני בית המשפט העליון ברע"א 188/02 מפעל הפיס נ' אלי כהן ואח', פ"ד נז(4) 473 (2003), וכבו' השופט א' ריבלין קבע, כי תנית שיפוט המפנה את התובעים, זכייני מפעל הפיס בדרום, לתבוע את מפעל הפיס בתל אביב ולא בבאר שבע, תקפה ואינה מקפחת לפי חוק החוזים האחידים. בית המשפט קבע, בין היתר, "כי התניה שבהסכם שבין המבקש לבין המשיבים אינה בלתי סבירה" (שם, עמ' 480; להלן - הלכת מפעל הפיס). השאלה נדונה שוב בבית המשפט העליון בע"א 10740/02 רחמים נ' ליגד השקעות ובנין בע"מ, פ"ד נח(1) 587 (2003). היועץ המשפטי לממשלה הגיש את עמדתו לבית המשפט העליון לפיה, תנית שיפוט הקובעת סמכות בלעדית לבתי המשפט בתל אביב בחוזה לבניה ולמכר דירה שנכרת בירושלים בין הצדדים, היא תנאי מקפח לפי חוק החוזים האחידים. בית המשפט העליון לא שוכנע מטיעוני המערערים ומטענות היועץ המשפטי לממשלה, כי יש לחזור ולעיין בצדקת הלכת מפעל הפיס וקבע, שאין מדובר בתניה מקפחת. ביום 1/6/04, תוקן סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים (ס"ח 1941, מיום 9.6.04, עמ' 389) ונוסחו כיום הוא כדלהלן: "(9) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". כפי שניתן לראות, המחוקק השמיט את המשפט "תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר" והוסף המשפט "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט". בדברי ההסבר להצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 2) (תניה בדבר מקום שיפוט), התשס"ב-2002 (הצ"ח 3135, 19.6.02, עמ' 662), נאמרו הדברים הבאים: "חוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982 (להלן - החוק) מאפשר לבית הדין לחוזים אחידים או לבית המשפט לבטל תנאים מקפחים בחוזה אחיד. אחד מהתנאים המקפחים יכול להיות תניה בדבר מקום שיפוט העלולה להקשות מאוד על האזרח לנהל את ריבו עם תאגיד גדול, מרובה סניפים. המציאות מלמדת שתאגידים גדולים (כגון חברות ביטוח או בנקים) קובעים לעיתים תניות בדבר מקום שיפוט המכבידות, למעשה, על הנגישות לערכאות של הלקוח הן מבחינת מעמדו כתובע והן מבחינת מעמדו כנתבע בכח. זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות חשובה ואף כזכות יסוד (ר' למשל ע"א 733/95 ארפל אלומניום נ' קליל תעשיות בע"מ בפס"ד של הש' חשין). כתובע - תנית שיפוט מגבילה את זכותו לבחור מבין החלופות שהדין מקים לו את החלופה הנוחה לו ומצמצמת את אפשרויותיו. כנתבע - התניה שוללת ממנו את הזכות לבקש העברת הדיון, ומונעת ממנו את האפשרות להוכיח כי מקום השיפוט הוא פורמאלי בלבד או שמקום אחר מתאים מבחינת מאזן הנוחיות. כאשר מדובר בחוזה אחיד, אין מקום לבחון תנית שיפוט במשקפי חופש ההתקשרות החוזי שכן ההנחה היא שבחוזה אחיד אין, בדרך כלל, הסכמה ממשית של הלקוח בענין זה. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות), קובעות את הדין הרגיל בענין מקום השיפוט. צדדים השווים בכוחם יכולים גם להסכים אחרת (תקנה 5 לתקנות). ברם, כשמדובר בחוזה אחיד, סטיה מהדין מקימה חשד שמדובר בתנאי מקפח וכך מוצע לקבוע במפורש.... לפי סעיף 4(9) לחוק כנוסחו היום, חזקה שתנאי מקפח אם קובע "מקום שיפוט בלתי סביר". לפי ההצעה כל התניה על הדין הרגיל בדבר מקום שיפוט בחוזה אחיד - חזקה שהיא מקפחת ומי שיטען אחרת - עליו יהיה הנטל להוכיח ההיפך". תיקון החוק שינה את המצב המשפטי שהיה קיים קודם לכן ועליו התבססו פסקי הדין של בית המשפט העליון. בעבר, החזקה היתה קיימת מקום בו מְקום השיפוט היה בלתי סביר והיום, כל תנית שיפוט חזקה שהיא מקפחת. אין מחלוקת בעניינינו, שמדובר ב"חוזה אחיד" על פי חוק החוזים האחידים ולאור החזקה המפורשת והברורה הקבועה בסעיף 4(9) לפיה, תנאי המתנה על הוראות דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט מהווה תנאי מקפח ומשלא נסתרה החזקה על ידי התובעת, אין מנוס מלקבוע, על פי סעיף 19 לחוק החוזים האחידים, שהתנאי בטל.( ת"א 718411/06 פלאפון תקשורת בע"מ נ ששון אילן ) הנספח אשר צורף ע"י המשיב, אשר אינו קריא כלל, הינו חלק מ"חוזה אחיד" . משכך ובהתקיימות הנאמר בתקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, אני מקבלת את הבקשה ומורה על העברת הדיון לבית משפט השלום בבאר שבע.תניות בחוזהחוזהתניית שיפוטתנאי מקפחחוזה אחיד