תיקון בקשה למתן פסק דין הצהרתי

להלן החלטה בנושא תיקון בקשה למתן פסק דין הצהרתי: החלטה 1. עסקינן בבקשה לתיקון הבקשה למתן פסק דין הצהרתי אשר הוגשה בתאריך 31/05/05 (להלן: "הבקשה"). 2. ביום 05/08/02 הגישו המבקשים כנגד המשיבים בקשה למתן פסק דין הצהרתי. בקשה זו תוקנה ביום 10/09/03 באישור בית המשפט, ולפיה נתבקש בית משפט זה לקבוע כי: א. המשיב מס' 4 זכאי להירשם כחוכר לדורות של הנכס הנמצא ברח' הערבה 2 נצרת עילית והידוע כגוש 16654 חלקה 76 (להלן: "הנכס") וכל הבנוי עליו. ב. כל מכירה ו/או העברה של הזכויות בנכס ע"י המשיבה מס' 1 שלא למשיב מס' 4 בטלה ומבוטלת ו/או כפופה לזכויותיהם של המבקש 2 (להלן: "הבנק") ושל המשיב 4 בנכס. ג. כל פעולה מאיזה מין וסוג שהיא, כולל משכון, שעבוד, מכירה או המחאת זכות שנעשתה ע"י המשיבים ו/או מי מטעמם בקשר לנכס, לאחר שהמשיבה 1 התחייבה בהסכם להעברת זכויותיה בנכס למשיב 4, הינה בטלה ומבוטלת ו/או כפופה אף היא לזכויות הבנק והמשיב 4 בנכס. 3. בבקשתם הנוכחית טענו המבקשים כי מטרת הבקשה הינה הבהרת הסעד המבוקש ותו לא. המבקשים לא צירפו כל תצהיר מאחר ולטענתם הבקשה אינה נתמכת בעובדות אלא המדובר בטיעון משפטי בלבד. 4. בתגובתם, התנגדו המשיבים 2, 3 ו- 7 (להלן: "המשיבים") לבקשה מהנימוקים הבאים: א. אם המבקשים טוענים שהסיבה לתיקון היא רק חידוד הסעדים שמצויים כבר בעתירה המקורית, אין כל מקום לתקנם, משמע אם סוברים המבקשים כי הסעד שברצונם לתקנו כבר קיים, אין כל מקום להטריח את בית המפשט בבקשת סרק שאין בה להוסיף דבר. ב. בתביעה המתוקנת אשר צרפו המבקשים לבקשה עולה כי הם הוסיפו סעדים חדשים, וזאת בניגוד לנטען בבקשה. לטענתם אין שום דמיון בין מה שנטען בבקשה לבין מה שמצוי בכתב התביעה המתוקן. ג. הסעד המקורי הראשון שנתבקש ע"י המבקשים כלל דרישה לראות במשיב מס' 4 כבעל הזכויות בנכס נשוא התביעה. בבקשה הנוכחית, הוסיפו המבקשים סעד חדש והוא לראות בבנק כבעל זכויות בנכס בנפרד מהמשיב 4. ד. המבקשים תיקנו בעבר את תביעתם מלפני כשנתיים, אין הסבר לכך שלא חשבו אז על השינוי, לכן אין לתת להם לתקן את תביעתם פעם נוספת. 5. להלן בתמצית השתלשלות העובדות הדרושות להכרעה בבקשה זו: א. המשיב מס' 4 (להלן" "הלווה") פנה לבנק לקבלת הלוואה לרכישת הנכס. ב. לאחר קבלת המסמכים הדרושים, העמיד הבנק הלוואה ע"ס 575,000 ש"ח (להלן: "ההלוואה") לטובת הלווה, עפ"י הסכם הלוואה ומשכון שנחתם ביניהם. ג. עפ"י הסכם ההלוואה, משכן הלווה את כל זכויותיו בנכס לטובת הבנק להבטחת ההלוואה, והמשכון נרשם כדין אצל רשם המשכונות. ד. הבנק העביר את כספי ההלוואה ללווה. ה. הלווה לא עמד בהסכם ההלוואה מסיבות שונות, ועל כן הבנק נאלץ להעמיד את מלוא יתרת ההלוואה לפרעון מיידי ולהגיש בקשה למימוש המשכון בלשכת ההוצל"פ בחדרה במסגרת תיק הוצל"פ מס' 6-01-15806-12 (להלן: "תיק ההוצל"פ"). 6. במסגרת תיק ההוצל"פ, מונה המבקש מס' 1 ככונס נכסים על זכויות הלווה בנכס. 7. ביום 28/06/00 רכשו המשיבים 2, 3 את הנכס מאת המשיבה מס' 1 וחתמו על הסכם מכר ולאחר מכן בוצעו ונרשמו הערות אזהרה לטובתם, וכן לטובת המשיב מס' 7 ואף נרשם משכון על הנכס אצל רשם המשכונות. 8. ביום 15/04/02 נרשם הנכס בלשכת רישום המקרקעין בשם המשיבים 2, 3. 9. בתשובתם לתביעה הראשונה של המבקשים, מיום 01/10/02, טענו המשיבים כי בין המשיבה 1 לבין המשיב 4 אכן נערך הסכם מכר לגבי הנכס נשוא הבקשה, אך הסכם זה בוטל בהסכמת שני הצדדים עקב הפרתו ע"י המשיב 4. המשיבה 1 טענה שמכרה את הזכויות בנכס למשיבים 2, 3 והדירה אף נרשמה על שמם בלשכת רישום המקרקעין. 10. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבים, נחה דעתי כי ראוי בנסיבות העניין לקבל את הבקשה ואלה נימוקיי: א. על פי תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקנות"), רשאי בית המשפט להתיר תיקון כתבי הטיעון, קרי: תיקון כתבי הטענות מסור לשיקול דעתו של בית המשפט. הלכה פסוקה של בית המשפט העליון קובעת: "כאשר מבקשים לתקן כתב טענות, ניצבות שתי שאלות נפרדות זו מזו לשיקול דעתו של בית המשפט: הראשונה - האם מעמיד הנוסח המתוקן את הפלוגתא האמיתית לדיון; השנייה - האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. אם התשובה לשאלה הראשונה היא בחיוב, כי אז הגישה במסגרת השאלה השנייה היא מאוד ליברלית, כדי שהטפל לא יכשיל את העיקר". (ראה ר"ע 330/85 מנחם אלבו ואח' נ. רבינטקס תעשיות בע"מ ואח', פ"ד לט (2) 556). עוד נפסק: "על מבקש תיקון כתבי טענות להראות כי טעה טעות כנה, וכי כעת התברר לו שהפלוגתא האמיתית מקורה בפרטים שבתיקון המבוקש. בנוסף, עליו לצרף תצהיר שבו יסביר מדוע קרתה ההשמטה ומדוע התיקון המבוקש יעמיד לדיון הפלוגתא האמיתית". (ראה ספרו של זוסמן "סדר הדין האזרחי" - מהדורה שביעית, עמ' 338 - 343, 341). ב. בענייננו, בתביעה המתוקנת הראשונה ביקשו המבקשים מבית המשפט לתת סעד הצהרתי אשר יקבע כי כל מכירה ו/או העברה של הזכויות בנכס ע"י המשיבה מס' 1 שלא למשיב מס' 4 תהיה בטלה או מבוטלת ו/או תהיה כפופה לזכויותיהם של הבנק והמשיב מס' 4 בנכס. בתביעה המתוקנת החדשה אשר צורפה לבקשה הנוכחית, דרשו המבקשים אותו סעד אך הוסיפו סעד של רישום משכנתא בדרגה ראשונה לטובת הבנק. משמע, הסעד הנדרש בשתי התביעות הנ"ל הוא אותו סעד, שמטרתו אחת ויחידה, והנה הבטחת זכותו של הבנק להיפרע, ולהיות הנושה הראשון אשר מקבל את זכויותיו בנכס. נראה לי כי הסעד אשר הוסף בתביעה המתוקנת החדשה נועד אך ורק להבהיר את מה שכבר היה מובן מהתביעה המתוקנת הראשונה. למעלה מן המותר, המשיבים טענו בתגובתם לבקשה כי אין להיעתר לבקשה כיוון שמדובר באותו סעד וכי מדובר בבקשת סרק, אם כך פני הדברים אינני רואה כל סיבה למנוע מהמבקשים לתקן את כתב תביעתם, נהפוך הוא, הנני חושב כי תיקון כמבוקש יביא לידי ייעול הדיון כך שאם בית המשפט יחליט לקבל את העתירה הוא ידע בדיוק ובבירור איזה סעד מבוקש לתת. בעקבות התיקון הנדרש, לא ייגרם כל נזק למשיבים, לכן אינני רואה כל טעם למנוע בעדם מלממש את זכותם לתיקון. העובדה כי המבקשים הגישו בעבר בקשה לתיקון הבקשה, אין בה כשלעצמה כדי למנוע בעדם מלהגיש בקשה חדשה. 11. אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני מורה על קבלת הבקשה ומתיר למבקשים לתקן את כתב תביעתם בהתאם לנוסח אשר צרפו לבקשתם. הוצאות הליך זה יישקלו בתום הדיון בהליך העיקרי. פסק דין הצהרתי