תאריך המצאת פסק דין בכתב ערעור

על פי תקנה 413(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אם ניתן פסק דין שלא בפני המערער, על כתב הערעור להכיל את התאריך שבו הומצא לו פסק הדין שבערעור.

להלן פסק דין בנושא תאריך המצאת פסק דין בכתב ערעור:

פסק דין
כללי

1.     ביום 28.9.05 הגיש המערער לבית משפט זה הודעת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנצרת (כב' השופט י.בן חמו) שניתן ביום 26.5.02 בת.א. 1177/96, שלא בפני המערער.

2.     ביום 29.9.05 ניתנה החלטתי לפיה על פי תקנה 413(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), אם ניתן פסק דין שלא בפני המערער, על כתב הערעור להכיל את התאריך שבו הומצא לו פסק הדין שבערעור, דבר שלא נעשה במקרה דנן, לפיכך על המערער להודיע לבית המשפט תוך 7 ימים מקבלת ההחלטה מהו התאריך בו הומצא לו פסק הדין. בהחלטתי זו נפלה טעות סופר עת נכתב בס' 1 להחלטה "פסק הדין שבערעור ניתן ביום 26.5.05, שלא בפני המערער", וצריך להיות 26.5.02.

3.     ביום 30.10.05 הוגשה הודעתו של המערער וכן בקשה להארכת מועד להגשת הודעת ערעור.
4.     המערער טוען שפסק הדין נשוא הערעור ניתן ביום 26.2.02 בהעדר הצדדים והומצא לב"כ רק ביום 22.6.05, איחור של שלוש שנים כאשר המערער לא היה מיוצג באותה העת שכן הניח שהתביעה נדחתה. עם קבלת פסק הדין העביר ב"כ המערער את פסק הדין לידי המערער כדי שזה יכלכל צעדיו. פסק הדין התקבל אצל המערער כעבור שבוע והמערער החליט לחדש את שירותי ב"כ גם לצורך הליכי הערעור בתיק דנא. המערער טוען שיש למנות את מניין הימים להגשת הודעת הערעור רק יום ממחרת קבלת פסק הדין ע"י המבקש, קרי, 1.7.05. לטענת המערער, משהוגשה הודעת הערעור ביום 28.9.05 הרי שזו הוגשה במסגרת 45 הימים הקבועים בתקנות.

לחלופין, ולמען הזהירות מבקש המערער להאריך המועד להגשת הודעת הערעור וזאת עד למועד הגשתו.

5.     המשיב מס' 1 השיב לבקשה והוא טוען שדין הבקשה להידחות.

המשיב טוען שכל עוד לא תמו ההליכים בת.א. 1177/96 ומאחר ולא קיבל ב"כ המערער שחרור מייצוג, לא מצידו של המערער ולא מבית המשפט, הרי שב"כ המערער עדיין נחשב למיצגו של המערער. המשיב טוען שהיה על המערער לעקוב אחר גורל בקשתו לביטול פסק בורר.

המשיב טוען שלמעשה צריך היה להגיש בקשת רשות ערעור, שהמועד להגשתה הינו 30 ימים ממתן פסק הדין.

המשיב טוען שאין באמור בבקשתו של המערער משום טעמים מיוחדים להארכת מועד כאמור בתקנה 528 לתקנות. לטענת המשיב, בתי המשפט לא אפשרו הארכת מועד גם עת היה מדובר באיחור של יום אחד, אלא אם התקיימו טעמים מיוחדים, שלא התקיימו כאן.

דיון

6.     בין הצדדים התנהלה תביעה כספית בבית משפט השלום בנצרת, בגדר ת.א. 1177/96. ביום 30.5.96 מינה בית המשפט (כב' הנשיא כתילי) את המהנדס סוהיל סאבא (להלן: "הבורר") כבורר בין הצדדים ביום 4.8.99 ניתן פסק דינו של הבורר שחייב את המערער. ביום 21.9.99 הגיש המערער בגדר בש"א 3877/99 בקשה לבטל את פסק הבורר, להעביר את הבורר מתפקידו ולמנות בורר אחר על פניו. ביום 26.5.02 ניתן פסק דינו של כב' השופט יוסף בן חמו שדחה את בקשת המערער ואישר את פסק הבורר.

7.     מעיון בתיק בית משפט קמא עולה שאכן חלה תקלה בהמצאת פסק הדין למערער, והוא הומצא לב"כ המערער ביום 22.6.05. עוד עולה מעיון בתיק בית משפט קמא שב"כ המערער ייצג את המערער בבקשה לביטול פסק הבורר הנ"ל (בש"א 3877/99); ומכאן שמסירת פסק הדין לב"כ המערער נעשתה כדין, ואין לזקוף לזכות המערער תקופה בת 7 ימים-הזמן שחלף מהמצאת פסק הדין למערער עצמו. אין אפוא ממש בטענות המערער בענין זה.

8.     אולם מסתבר שהדיון בסוגיה הנ"ל מתייתר, נוכח טענת המשיב שמן הראוי היה בענייננו להגיש בקשת רשות ערעור, ולא הודעת ערעור.

9.     ס' 23 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע כדלקמן:

"(א) בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות; אושר הפסק-דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט".

סעיף 28 לחוק הבוררות קובע:

"הוגשה בקשת ביטול והיא נדחתה, יאשר בית המשפט את פסק הבוררות אף אם לא הוגשה בקשה לאישורו;..."

ס' 38 לחוק הבוררות קובע כדלקמן:

"החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות לפי סעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז-1957; החלטה של רשם לפי חוק זה ניתנת לערעור לפי סעיף 8(ב) ו-(ד) לפקודת הרשמים, 1936".

אצל א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה שביעית) 496, נאמר:

"לפי סעיף 38 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, יש להצטייד ברשות ערעור, בין שמדובר ב'פסק-דין' ובין שמדובר ב'החלטה אחרת'.

10.     דהיינו, שכאשר אושר פסק הבורר ע"י בית המשפט, כפי שנעשה במקרה דנן, כמוהו כפסק דין של בית משפט לכל דבר למעט ערעור, ולצורך ערעור על פסק דין המאשר פסק בורר יש ליטול רשות לערעור.

11.     בענייננו, המערער הגיש הודעת ערעור ולא בקשת רשות לערער כנדרש, לפיכך נדחה הערעור.

12.     המערער ישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו תחליף המצאה ?

  2. המצאה לבן משפחה

  3. המצאה לעורך דין

  4. המצאת אזהרה לחייב

  5. המצאת דוחות בדואר

  6. העדר המצאה פורמלית

  7. אי המצאת הזמנה לדין

  8. מסירה כדין לרמאללה

  9. המצאה בדואר אלקטרוני

  10. המצאה כדין לחברה זרה

  11. כלל הידיעה כלל ההמצאה

  12. מסירת תביעה לבן משפחה

  13. היתר המצאה במעמד צד אחד

  14. המצאת כתבי בית דין לשותף

  15. המצאה למורשה בהנהלת עסקים

  16. ביטול היתר המצאה מחוץ לתחום

  17. המצאת כתבי בי דין לצד שכנגד

  18. תקנה 495 - המצאה בדואר רשום

  19. המצאת כתבי בי דין לעורך דין

  20. תאריך המצאת פסק דין בכתב ערעור

  21. הכחשת קבלת תביעה עם אישור מסירה

  22. המצאת כתב התביעה לנתבע זר בישראל

  23. בקשה לביטול היתר המצאה מחוץ לתחום

  24. אישור מסירה - חוק סדר הדין הפלילי

  25. העדפת כלל הידיעה על פני עקרון ההמצאה

  26. מסירה כדין / המצאה כדין של המרצת פתיחה

  27. הכלל בהליכי הוצאה לפועל הוא המצאה בפועל

  28. בקשה לביטול צו המצאה מחוץ לתחום השיפוט

  29. מסירה ביד לידי המעסיק אינו נחשב כמסירה כדין

  30. פיצויים מוסכמים הפרה יסודית אי המצאת אישור

  31. המצאת כתב תביעה לאביו של הנתבע שהתגורר בחו"ל

  32. תקנות סדרי-דין (המצאת מסמכים לשטחים המוחזקים), תש''ל-1969

  33. על מי מהצדדים מוטל הנטל להזמין את השליח שביצע את המסירה לחקירה ?

  34. ביטול פסק דין מטעמי צדק בשל כך שלא זומן לדיון בהתנגדות למסירה כדין

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון