צו מניעה איסור לייבא או לשווק

להלן החלטה בנושא צו מניעה איסור לייבא או לשווק: החלטה 1. ביום 3.4.06 עתרה המבקשת למתן סעדים זמניים במעמד צד אחד, לרבות, צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לייבא או לשווק את "הדסקיות המפרות" ולמנות את ב"כ המבקשת ככונס נכסים לצורך תפיסת אותן דסקיות. יצויין, כי המבקשת עוסקת בייצור מוצרי השחזה חיתוך וליטוש והמשיבה עוסקת בייבוא ומכירה של חומרי ליטוש וכלי עבודה. בהתדיינות קודמת ביניהן בבית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו (ת.א. 2173/03 בש"א 19244/03) הגיעו הצדדים ביום 2.12.03 להסכם פשרה שקיבל תוקף של החלטה (נספח ב' לבקשה), לפיו, "החל ביום 1.3.04 לא ייבאו המשיבים (כולל המשיבה בהליך דנן-ש.א.) ולא ישווקו בישראל דסקיות מסין שלא הוטבעו עליהן המילים "MADE IN CHINA" בצורה ברורה ויושמט מן הדסקיות הכיתוב "MODEL GERMANY". בסעיף 3 לאותו הסדר הוסכם, כי "ההסדר לא יחול על מוצרים שכבר שווקו על ידי המשיבים". אותו הסדר אף קיבל תוקף של פסק דין בהליך העיקרי (נספחים ג'1 ו-ג'2 לבקשה). בבסיס בקשתה דנן כמו בבסיס תביעתה העיקרית עומדת טענתה של המבקשת, כי המשיבה מפרה את הסכם הפשרה הנ"ל, היינו, מוכרת דסקיות כשעל גביהן הכיתובים האסורים (להלן: "הדסקיות המפרות"). 2. בתצהירו התומך בבקשה, מצהיר מר ניר רושקין, המשמש כמנהל תחום הפלקס במבקשת, כי "המבקשת ו/או ספקים אחרים רכשו את מוצריה הנ"ל של המשיבה כשהכיתוב MODEL GERMANY וכיתובים נוספים בגרמנית מופיעים עליה, תוך ציון ארץ הייצור סין בכיתוב קטן ובאופן שקשה להבחין בו..." (סעיף 20 לתצהיר). המצהיר מתייחס ל-7 רכישות במהלך החודשים פברואר ומרץ 2006 מ- 7 בתי עסק שונים (קבלות על הרכישות צורפו וסומנו ד'1 עד ד'7 לבקשה וצילומי הדסקיות המפרות צורפו וסומנו ה'1 עד ה'7 לבקשה). 3. ביום 4.4.06 ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד והדיון במעמד שני הצדדים נקבע ליום 27.4.06. 4. ביום 24.4.06 הוגש "דין וחשבון על כניסה, חיפוש ותפיסה" מטעם כונס הנכסים (עו"ד גיל נדל), ממנו עולה, כי כונס הנכסים תפס 2 מחשבים, 11 דיסקים, מסמכים משולחנות המשרד, שקית מסמכים ו-28 קלסרים. באותו דו"ח צויין, כי "בנוסף על הנכסים שנתפסו, ישנה כמות משמעותית של סחורה במחסן המשיבה, של עשרות אלפי דסקיות, אשר רובה ככולה מסומנת בכיתוב "MODEL GERMANY". 5. ביום 25.4.06 הוגשה "תמצית תגובת המשיבה לצו הזמני"; טענתה העיקרית של המשיבה הינה, כי "המשיבה קיימה ומקיימת את חלקה בהסכם הפשרה וכל טענות המבקשת על שיווק מפר אינן אלא טענות שטות ודבר שקר" (סעיף 5 לתגובה). יובהר, כי המשיבה מרחיבה את היריעה "בתמצית" תגובתה מעל ומעבר וטוענת טענות מטענות שונות, שאיני רואה צורך לדון בהן לצורך ההכרעה בבקשה דנן. כאמור, עיקר טענתה של המשיבה הינה, כי "מאז הסכם הפשרה הפסיקה המשיבה לייבא לארץ דסקיות חיתוך, המסומנות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם הסכם הפשרה, ואת אלה שלא עלה בידה לשווק לפני התאריך הקובע (1.3.04), היא מחזיקה במחסניה" (סעיף 24 לתגובה). עוד טוענת המשיבה בתגובתה, כי "הדסקיות אשר צילומיהן צורפו לבקשה, אם הן אכן נקנו מבתי העסק הנטענים בתאריכים שהם נקנו, מקורם אינו בעיסקה שיש עימה הפרה של הסכם הפשרה... בהסכם הפשרה הוסכם במפורש, שההסדר לא יחול על מוצרים שכבר שווקו" (סעיף 26(א) לתגובה). 6. ביום 27.4.06 התקיים דיון במעמד שני הצדדים. ב"כ הצדדים חזרו כל אחד על עמדת מרשתו כפי שבאה לידי ביטוי בבקשה ובתגובה כאמור לעיל. 7. לאחר שנסתיים הדיון, הגיעה לשולחני באותו יום בקשתה של המבקשת "להגשת תגובה לתגובת המשיבה", ביחס לשאלה אם ניתן במסגרת הסעד הזמני לבצע איסוף של דסקיות מפרות מבתי העסק שרכשו את אותן דסקיות מן המשיבה. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה וזו האחרונה התנגדה לבקשה. ביום 1.5.06 הוגשה "תשובת המבקשת לתגובת המשיבה בעניין קבלת רשות להשיב". יצויין מיד, שאין בידי להעתר לבקשת המבקשת להגשת תגובה. המבקשת לא הצביעה על מקור זכותה להגיש תגובה כפי בקשתה. תקנה 367(ד) מתירה למשיב להגיש תמצית מתגובתו לבקשה, אך אינה מתירה למבקש להשיב לתגובת המשיב. תקנה 367(ד) הינה הוראה ספציפית יחסית לתקנה 241(ג'1) המתירה למבקש "להשיב לתגובת המשיב", שהינה בבחינת הוראה כללית. מתן אפשרות למבקש להגיש תגובה כאמור עלול להאריך את הדיון ואולי אף לסבכו, כאשר הדיון בסעד הזמני אמור להיות קצר ותמציתי. לא זו אף זו, המבקשת היתה רשאית להעלות את טיעוניה המשפטיים במהלך הדיון או להעלות את בקשתה הנוספת במהלך הדיון. זה רק טבעי שבית המשפט לא ייעתר לבקשות כגון דא המוגשות לאחר שהדיון בבקשה כבר תם ונשלם. 8. בפתח הדיון ציינה ב"כ המבקשת, כי "כיום עומדים על הפרק שני דברים. האחד, שלא תמכרנה ולא תשווקנה ולא תיובאנה כל דסקיות מפרות, לרבות עשרות אלפי הדסקיות הנמצאות במחסני המשיבה. השני, מבקשים לקבל את מלוא החומר הנוגע לשיווק ולמכירות של כל הדסקיות במהלך השנים 05'-06' על מנת שנוכל לתפוס דסקיות בבית העסק" (עמ' 3 לפרוטוקול). ב"כ המשיבה טען מצידו, כי המשיבה קיימה את הסכם הפשרה ותמשיך לקיימו. 9. בהתאם להוראות תקנה 362(א) לתקנות, רשאי בית המשפט ליתן צו מניעה זמני אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת התובענה. בהחלטתו בדבר מתן הסעד הזמני יביא בית המשפט בחשבון מאזן הנזקים והנוחות [תקנה 362(ב)(1)] ושיקולי יושר ומידתיות [תקנה 362(ב)(2)]. א. באשר לקיומה של עילת תביעה על המבקש להראות קיומה של זכות לכאורה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה (ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית עמ' 486-485). סבורני, כי הבקשה על נספחיה יש בהם כדי להראות קיומה של זכות לכאורה. חרף התחייבותה של המשיבה, שלא לשווק דסקיות מפרות החל מיום 1.3.04, הסתבר למבקשת, כי בתי עסק שונים עדיין מוכרים אותן דסקיות מפרות. טענותיה של המשיבה, כי היא מקיימת את ההסכם ואינה משווקת דסקיות מפרות וכי המדובר בדסקיות ששווקו עובר להסכם הפשרה, הן טענות נכבדות. כידוע בשלב זה, בית המשפט דרך כלל אינו שוקל שיקולי מהימנות ואינו קובע עובדות. ההכרעה העובדתית מקומה בהליך העיקרי. בשלב זה, מקובל עלי, כי תביעת המבקשת אינה טרדנית והיא מעוררת שאלה רצינית שיש לדון בה. ב. באשר למאזן הנזקים והנוחות אין במתן צו המניעה הזמני, שיאסור על המשיבה לשווק את הדסקיות המפרות, כשזו טוענת שאינה משווקת אותן למן חתימת הסכם הפשרה, כדי לגרום למשיבה נזק כלשהו. יוצא, כי מחד יש אינטרס למבקשת בקבלת צו המניעה כאשר מאידך אין בכך משום פגיעה אפשרית במשיבה. ג. באשר לשיקולי יושר ומידתיות לא הוברר, כי קיימים שיקולי יושר המונעים את מתן הצו ואין המדובר בצו הפוגע במשיבה במידה העולה על הנדרש. ד. משכך, זכאית המבקשת לקבל צו מניעה זמני האוסר על המשיבה לשווק את הדסקיות המפרות. המבקשת אינה זכאית לסעד הנוסף של קבלת מלוא החומר הנוגע לשיווק ולמכירה של כל הדסקיות במהלך השנים 05'-06', שאמור להידון במסגרת תביעה לגילוי חשבונות שהוגשה על ידי המבקשת בבית משפט השלום (ראה: סעיף 15 לתגובה). 10. לאור האמור, אני מבטל את צו המניעה הזמני מיום 4.4.06 ונותן במקומו צו מניעה זמני האוסר על המשיבה וכל הפועלים בשמה או מטעמה לשווק או לעשות כל שימוש בדסקיות המפרות עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית. הערבויות שנקבעו בצו הקודם יישארו בעינן וישמשו כערבויות לצורך הצו החדש. צוויםיבואצו מניעה