להלן החלטה בנושא פטור מערבון בגלל מצב בריאותי: החלטה הבקשה הובאה בפניי לראשונה אתמול, 9.1.07. 1. בפני בקשה למתן פטור מהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור על פסק דין של בית משפט השלום בחיפה (כב' הש' ר. למלשטרייך-לטר) מיום 8.5.06 בת.א. 8338/95, אשר חייבה את המבקשים לשלם למשיב את מלוא סכום התביעה. המבקשים משתיתים את בקשתם על מצבה הכלכלי והבריאותי הקשה של המבקשת 2 (להלן: המבקשת) בת ה-77 הסובלת מבעיות בריאות, ואשר נכסיה ממושכנים לאחרים. 2. המשיב מתנגד לבקשה, מאחר שלא הוכח כי המבקשת היא חסרת יכולת כלכלית, ולראייה הוצאותיה החודשיות הגבוהות המצביעות על כך כי רמת חייה גבוהה. המבקשת מיוצגת על ידי עורכי דין פרטיים, אינה משלמת את הוצאותיה, ואין מקום לגרור את המשיב להליכים נוספים, אשר הוצאותיהם לא יובטחו. עוד נטען כי סיכויי הערעור נמוכים מאחר שרוב טענותיה של המבקשת מתייחסות לקביעות עובדתיות של ביהמ"ש. דיון 3. על המבקש פטור מאגרה ומערבון, לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני תנאים מצטברים; כי אין ביכולתו לשלם את האגרה ו/או הערבון וכי קיימים סיכויים להצלחת הערעור. רף הדרישות המוטל על המבקש פטור מהפקדת ערבון גבוה מזה המוטל על המבקש פטור מאגרה. הפקדת הערבון נועדה להבטחת המשיב שמא יצא נפסד בשל אי יכולתו לגבות את ההוצאות, אם ייפסקו לטובתו. "הכלל הוא, כי על בעל דין המערער (או מבקש לערער) מוטלת החובה להפקיד בטוחה זמינה ויעילה להבטחת הוצאותיו של הצד שכנגד - אם יידחה ערעורו (וראו, לדוגמא: ע"א 2265/99 אמנון טל נ' א.א. יבואני תבואות ומספוא, לא פורסם, רע"א 1243/98 אלפי נ' אלפי, לא פורסם, ע"א 2021/94, 2018/94, 1989/94, 2044/94, 2022/94, כונס הנכסים הרשמי נ' ארוין זוסמן ואח', לא פורסם). על מי שמבקש לחרוג מכלל זה (בין על ידי הפטרתו מחובת הפקדת ערבון ובין על ידי המרת חיובו בהפקדת ערבות בנקאית בחיוב בהפקדת ערבות צד ג' - שמימושה אינו ודאי ומעצם טבעו הוא טעון נקיטת הליכים נוספים), מוטל הנטל להראות כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים (וממילא הסיכויים, כי יחוייב בהוצאות המשיב נמוכים) וכי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו את הפקדת הערבון הנדרש (וראו: בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד (2), 383)". (ראה ע"א 6217/99 אהרון קורן ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ תק-על 2000(2), 128; וכן ע"א 6517/00 בניטה ואח' נ' עמותת שערי ציון-דיור לקהל החרדי ואח', תק-על 2000 (3), 2574). 4. אשר למצבו הכלכלי של מבקש הפטור, נקבע בפסיקה כי על בעל דין המבקש לקבל פטור מהפקדת ערבון לפרוש בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיו והכנסותיו. "הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי (רע"א 3297/90 רביבו נ' בנק הפועלים, תקדין עליון 1119 (3)90). נפסק, כי בלא פרטים מהימנים על הכנסת המבקש הנתמכים במסמכים ופרטים על רכושו וחובותיו לא ניתן לשקול מתן פטור מערבון (ע"א 4752/97 ניביט מערכות בע"מ נ' בנק הפועלים, תקדין עליון 1887 (2)92)". (ראה ע"א 7411/98 אבנר בורוכוב נ' אליהו טל ואח', תק-על 99(4), 80; וכן ראה רע"א 2598/99 ימין ומרים כהן נ' שמשון ונחמה נח, תק-על 2000(1), 242; בש"א 128/89 מצא נ' מצא, תק-על 89(2), 732). "זאת ועוד, הלכה היא כי המבקש פטור מהפקדת ערבון בשל מצבו הכלכלי חייב להוכיח בטרם יזכה בפטור שעשה נסיונות למצות את כל אפשרויותיו ולגייס כספים גם ממקורות אחרים, לרבות בני משפחה וידידים (בש"א 494/95 שמעוני נ ' שמעוני, תקדין עליון 95(1) 1211)". (ראה ע"א 7411/98 הנ"ל בעמ' 81; וכן בש"א 4667/90 אלפסי נ' אלפסי, תק-על 90(4), 132; רע"א 8496/99 ציון אדרי נ' בנק לאומי לישראל, תק-על 2000(2), 239; בש"א 220/88 שרייר נ' נקש ואח', תק-על 88(3), 156). בענייננו, המבקשת לא הניחה תשתית ראייתית מספקת לתמיכה בטענתה בדבר מצבה הכלכלי הקשה ולא פרשה בפני בית המשפט את מלוא היריעה לגבי נכסיה והכנסותיה. כן, לא פורטו בבקשה ניסיונות שנעשו על ידי המבקשת לגייס את המשאבים הדרושים לתשלום הערבון. המבקשת טענה בבקשה כי בני משפחתה נמצאים בחו"ל, אך בנשימה אחת הצהירה כי הגישה עם בנות משפחתה הקרובות תביעה כנגד האפיטרופוס על נכסי נפקדים ואף זכתה בה. לא ברור מדוע אין המבקשת יכולה ללוות מבנות משפחתה את סכום הערבון עד אשר יסתיים הדיון בערעור. כמו כן, לא נתנה המבקשת תגובה לטענות המשיב לגבי הוצאותיה החודשיות, אשר אינן מתיישבות עם טענתה כי הגיעה לפת לחם. 5. המבקשת מיוצגת על ידי עורך דין פרטי, כך בהליך זה וכך גם בהליך בפני בית משפט קמא. לעניין זה נקבע: "בנסיבות העניין, מתבקש היה גם כי ינתן הסבר כיצד מתיישב הסעד המבוקש עם עובדת ייצוגה של המערערת בערכאה זו, כמו גם בערכאות קודמות. לכאורה, בהעדר הסבר לסתור, מי שיש בידו לממן ייצוג משפטי, מסוגל להפקיד עירבון להבטחת הוצאות בעל הדין שכנגד. במצב זה, אין מקום לפטור המבוקש מהפקדת עירבון". (ראה ע"א 4079/02 חלואני נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה חיפה, תק-על 2002(2),1989). 6. זאת ועוד, גם אם יש בסיס לטענת המבקשת בדבר מצבה הכלכלי הקשה, לא ראיתי להענות לבקשתה, שכן המבקשת טרם פרעה את ההוצאות שהוטלו עליה על ידי בית המשפט קמא. עובדה זו עומדת בעוכריה של המבקשת שהרי הערבון נועד כל כולו להבטחת הוצאות המשיב בהליך הערעור, ואי תשלום הוצאות המשיב בהליך דלמטה, רק מוכיח את הצורך בחיוב המבקשת בהפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב ונותן לכך משנה תוקף. "אי תשלום הוצאות בבית משפט קמא יכול להוות שיקול משמעותי באי מתן פטור מהפקדת ערבון בהליך של ערעור". (ראה רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נ' אלסינט תק-על 2001 (3), 2138; וכן ע"א 8223/98 ורד שאול נ' ד"ר חיים פרידמן, תק-על 99(3), 1561; ע"א 976/00 אחים חג' עלי ושות' נ' קרן האיזון תק-על 2000(2), 1895; בש"א 2008/94 מאירה ואריק ארטרכט נ' יעקב זלבסקי ואח', תק-על 94(2), 1351). 7. בבקשה נטען כי סיכויי הערעור גבוהים, אולם מעיון בכתב הערעור עולה כי לכאורה מדובר בערעור שהינו עובדתי בעיקרו. "ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית אשר שמעה והתרשמה מן העדויות שהובאו בפניה, אלא במקרים יוצאים מן הכלל, וכאשר קיימות נסיבות המצדיקות את ההתערבות". (ראה ע"א 9555/02 זידאן זידאן ואח' נ' ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע"מ ואח', פ"ד נט(1) 538, עמ' 552-553). 8. מכל המקובץ עולה כי אין מקום לקבל את הבקשה, והיא נדחית. המבקשת תפקיד את העירבון בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יידחה הערעור על פי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984, ללא התראה נוספת. רפואהערבון