מה הדין בבקשת פטור מאגרת בית משפט לאנשים שאין להם כסף ? מה הדין בבקשת פטור מאגרת בית משפט לאנשים עניים ? בית המשפט פסק כי על מבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, ולהוכיח כי עשה נסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית-משפט מצדדים שלישיים. להלן החלטה בנושא פטור מאגרת בית משפט משיקולים כלכליים: החלטה 1. המבקש הגיש תובענה כספית כנגד המשיב על סך 5 מליון ₪ בגין נזקים ועגמת נפש שנגרמו למבקש כתוצאה מרשלנות המשיב והפרתו את ההסכם בדבר השירות המשפטי שנתן למשיב. בד בבד, הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה, היא הבקשה שבפני. טענות הצדדים 2. המבקש טוען כי הוא נעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. לטענתו, הוא מתפרנס מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל") בסך של 3,700 ₪ לחודש. מסכום זה מנכה המל"ל מדי חודש סך של 1,500 ₪ דמי מזונות. המבקש טוען כי אין לו כל מקור הכנסה נוסף, וכי הוא מובטל מעבודה כתוצאה מתאונה שאירעה לו ביום 13.1.97. עוד טוען המבקש כי הוא מתגורר בבית השייך לחברת עמידר בדמי שכירות חודשיים בגובה 180 ₪, וכי הוא חב סכום משוער של 80,000 ₪ למל"ל בגין דמי מזונות. 3. המשיב מתנגד לבקשה בטענה כי סכום התביעה הוא סכום מופרז ונעדר כל ביסוס, ובכלל זה לא הובא כל פירוט בכתב התביעה באשר לנזקם הנטענים. עוד טוען המשיב כי התביעה אינה מגלה עילה, באשר המשיב הודיע את המבקש כי הוא אינו מעוניין לייצגו בעניין נשוא התביעה העיקרית דנן (התאונה משנת 1995), אלא אך בעניין התאונה שאירעה למבקש בשנת 1997, וכך סוכם בין הצדדים. לבסוף, טען המשיב כי המבקש מסתיר מבית המשפט את העובדה שקיבל לאחרונה פיצוי כספי נכבד בגין פגיעתו בתאונה משנת 1997, וכי המבקש לא הראה כי עשה ניסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם ביקש למתן פטור מאגרה. 4. המדינה, כבעלת דין בענייני אגרות, התנגדה למתן פטור מאגרה, בטענה כי המבקש לא צירף לבקשתו מסמכים לביסוס טענותיו, ובכלל זה: דוחות תנועות חשבון העו"ש של המבקש, אישור על חובות למל"ל, אישור מהבנק על העדר פקדונות וחסכונות. עוד טענה המדינה כי סכום התביעה הוא מוגזם ומופרך בנסיבות העניין . דיון 5. הוראת תקנה 13ב לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987 קובעת כי בכדי לקבל פטור מאגרה על המבקש להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה וכי התובענה שהוגשה מגלה עילה. יכולת כלכלית 6. על מבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, ולהוכיח כי עשה נסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית-משפט מצדדים שלישיים (רע"א 1877/04 באמונה חברה לניהול נאמנות והקדשות בע"מ נ' מדינת ישראל, לא פורסם). 6. בענייננו, המבקש לא פירט כנדרש את מצבו הכלכלי, ובפרט ביחס לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. המבקש צירף לבקשתו אישורים מהמל"ל משנת 2006, כדלקמן: אישורים בדבר תשלום קצבה בחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2006 בסך נטו של 2,146 ₪, בניכוי דמי מזונות; אישור נוסף ממל"ל חודש דצמבר 2006 בדבר תשלום מזונות בסך 1,500 ₪ בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר לשנת 2006; אישור מיום 6.9.06, לפיו המבקש אינו עובד מיום 1.2.1997. באישור זה נכתב אישר המל"ל כי המבקש אינו חייב כספים לו כספים, שכן יתרת חשבונו הינה אפס. בית המשפט הורה למבקש, לבקשת המדינה, להמציא מסמכים שונים שפורטו בתגובתה לבקשה, ובכלל זה: דוחות תנועות חשבון העו"ש של המבקש, אישור מהבנק על היעדר חסכונות ופקדונות ואישור על חובות למל"ל, כאמור לעיל. חרף זאת נמנע המבקש מהמצאת מסמכים אלה או אחרים שיש בהם כדי לבסס את טענותיו בדבר מצב כלכלי שאינו מאפשר את מימון האגרה. כמו כן, המבקש לא פירט בבקשתו כי קיבל פיצוי כספי נכבד בגין פגיעתו בתאונה משנת 1997, אלא לאחר שהמשיב העלה טענה זו, שאז מסר המבקש הודעה לבית המשפט, בה פירט כי קיבל פיצוי בגין נזקי גוף בסך של 31,000 ₪ לפני כשנתיים, אולם עשה שימוש בכספים אלה "לצרכים דחופים" כדוגמת טיפולי שיניים ושיפוץ הדירה בה הוא מתגורר (סעיפים 1-2 לתצהיר המבקש), ועל כן אין הוא יכול להסתייע בכספים אלה לתשלום האגרה. טענה זו לא נתמכה בראיות כלשהן. בתצהיר נוסף של המבקש, שהוגש לאחר שבית המשפט הורה את המבקש לפרט טענותיו אלה ולתמוך אותן בקבלות, בחר המבקש שלא להציג קבלות כלשהן והסתפק בתיאור כללי בדבר אופן חלוקת הכספים בין הצרכים השונים. הנה כי כן עולה כי המבקש לא פרס תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי במהלך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, וכי טענותיו נטענו בעלמא וללא תימוכין, ובכלל זה לא בא כל ביסוס בראיות לטענת המבקש בדבר חובות בסך של כ-80,000 ₪ למל"ל. המבקש לא פירט כנדרש את מצבו הכלכלי ואת מצבם הכלכלי של קרוביו והאפשרות להיעזר בהם למימון האגרה. כמו כן, המבקש לא פירט האם יש ביכולתו להיעזר בקבלת אשראי מתאגיד בנקאי על מנת לשאת בתשלום האגרה. לפיכך, לא עלה בידי המבקש להוכיח חוסר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. למעלה מהצורך יאמר כי בנסיבות המקרה דנן נראה כי ההליך אינו מגלה עילה, כפי שיבואר להלן. ההליך אינו מגלה עילה 7. בצד חשיבות זכות הגישה לערכאות - עומדת מטרת החיוב באגרת בית-משפט, שנועדה, בראש ובראשונה, לממן את השירותים המוענקים על-ידי המדינה למי שבא בשעריו בבקשת סעד, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, על דרך של הגשת תביעות סרק או תביעות בסכומים מופרזים (ר': המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675). לפיכך, בצד שקילת חוסר יכולת כספית של המבקש, יש לשקול גם את סיכויי התביעה (ר': בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מ"י, תק-על 91(2) 192). לעניין פטור מאגרה, די כי המבקש יצביע על סיכוי כלשהו לזכות בתביעתו, ושנימוקיו אינם מופרכים מעיקרם (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383). 8. בענייננו, מעיון בכתב התביעה עולה כי התביעה על פניה אינה מגלה עילה המבססת את סכום הפיצוי הנתבע. הסעד הנתבע בה הוא סכום גבוה של 5 מליון ₪, אותו לא ביסס המבקש ולו על ראשית ראיה או על פירוט כלשהו, ובכלל זה פירוט אופן חישוב הסכום הנתבע. המבקש לא השכיל להוכיח קיומה של עילה המצדיקה סכום תביעה בשיעור זה, וכן לא הצביע על זיקה מבוססת בין סכום זה לבין העובדות העומדות ביסוד תביעתו. כאמור, תכלית הדרישה לתשלום אגרת בית-משפט נועדה לא רק לממן את השירות המשפטי, אלא גם למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי בדרך של הגשת תביעות סרק, תביעות מוגזמות או מנופחות, בהעדר כל גורם המרתיע את התובע מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים (ר': ת"א (חי') 5107/00 חנאטולי יוניס נ' מ"י, תק-מח 2001 (2) 65535). בעניין דנן, גם בהנחה כי התביעה מקימה עילת תביעה, הרי שאין בה כדי לבסס את גובה הסעד הנתבע, שכן סכום הפיצוי נקבע בעלמא וללא כל ראיה תומכת. התוצאה הבקשה נדחיתפטור מאגרהאגרת בית משפטאגרה