פטור מאגרת בית משפט משיקולים כלכליים

מה הדין בבקשת פטור מאגרת בית משפט לאנשים שאין להם כסף ?
מה הדין בבקשת פטור מאגרת בית משפט לאנשים עניים ?

בית המשפט פסק כי על מבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, ולהוכיח כי עשה נסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית-משפט מצדדים שלישיים.

להלן החלטה בנושא פטור מאגרת בית משפט משיקולים כלכליים:

החלטה


1.     המבקש הגיש תובענה כספית כנגד המשיב על סך 5 מליון ₪ בגין נזקים ועגמת נפש שנגרמו למבקש כתוצאה מרשלנות המשיב והפרתו את ההסכם בדבר השירות המשפטי שנתן למשיב. בד בבד, הגיש המבקש בקשה לפטור מאגרה, היא הבקשה שבפני.


טענות הצדדים
2.     המבקש טוען כי הוא נעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. לטענתו, הוא מתפרנס מקצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי (להלן: "מל"ל") בסך של 3,700 ₪ לחודש. מסכום זה מנכה המל"ל מדי חודש סך של 1,500 ₪ דמי מזונות. המבקש טוען כי אין לו כל מקור הכנסה נוסף, וכי הוא מובטל מעבודה כתוצאה מתאונה שאירעה לו ביום 13.1.97. עוד טוען המבקש כי הוא מתגורר בבית השייך לחברת עמידר בדמי שכירות חודשיים בגובה 180 ₪, וכי הוא חב סכום משוער של 80,000 ₪ למל"ל בגין דמי מזונות.
3.     המשיב מתנגד לבקשה בטענה כי סכום התביעה הוא סכום מופרז ונעדר כל ביסוס, ובכלל זה לא הובא כל פירוט בכתב התביעה באשר לנזקם הנטענים. עוד טוען המשיב כי התביעה אינה מגלה עילה, באשר המשיב הודיע את המבקש כי הוא אינו מעוניין לייצגו בעניין נשוא התביעה העיקרית דנן (התאונה משנת 1995), אלא אך בעניין התאונה שאירעה למבקש בשנת 1997, וכך סוכם בין הצדדים. לבסוף, טען המשיב כי המבקש מסתיר מבית המשפט את העובדה שקיבל לאחרונה פיצוי כספי נכבד בגין פגיעתו בתאונה משנת 1997, וכי המבקש לא הראה כי עשה ניסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם ביקש למתן פטור מאגרה.

4.     המדינה, כבעלת דין בענייני אגרות, התנגדה למתן פטור מאגרה, בטענה כי המבקש לא צירף לבקשתו מסמכים לביסוס טענותיו, ובכלל זה: דוחות תנועות חשבון העו"ש של המבקש, אישור על חובות למל"ל, אישור מהבנק על העדר פקדונות וחסכונות. עוד טענה המדינה כי סכום התביעה הוא מוגזם ומופרך בנסיבות העניין .



דיון
5.     הוראת תקנה 13ב לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשמ"ח-1987 קובעת כי בכדי לקבל פטור מאגרה על המבקש להוכיח כי הוא נעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה וכי התובענה שהוגשה מגלה עילה.

יכולת כלכלית
6.     על מבקש פטור מאגרה לפרוש בפני בית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, ולהוכיח כי עשה נסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים לאגרת בית-משפט מצדדים שלישיים (רע"א 1877/04 באמונה חברה לניהול נאמנות והקדשות בע"מ נ' מדינת ישראל, לא פורסם).

6.     בענייננו, המבקש לא פירט כנדרש את מצבו הכלכלי, ובפרט ביחס לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. המבקש צירף לבקשתו אישורים מהמל"ל משנת 2006, כדלקמן: אישורים בדבר תשלום קצבה בחודשים ספטמבר, אוקטובר ונובמבר 2006 בסך נטו של 2,146 ₪, בניכוי דמי מזונות; אישור נוסף ממל"ל חודש דצמבר 2006 בדבר תשלום מזונות בסך 1,500 ₪ בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר לשנת 2006; אישור מיום 6.9.06, לפיו המבקש אינו עובד מיום 1.2.1997. באישור זה נכתב אישר המל"ל כי המבקש אינו חייב כספים לו כספים, שכן יתרת חשבונו הינה אפס.
בית המשפט הורה למבקש, לבקשת המדינה, להמציא מסמכים שונים שפורטו בתגובתה לבקשה, ובכלל זה: דוחות תנועות חשבון העו"ש של המבקש, אישור מהבנק על היעדר חסכונות ופקדונות ואישור על חובות למל"ל, כאמור לעיל. חרף זאת נמנע המבקש מהמצאת מסמכים אלה או אחרים שיש בהם כדי לבסס את טענותיו בדבר מצב כלכלי שאינו מאפשר את מימון האגרה.
כמו כן, המבקש לא פירט בבקשתו כי קיבל פיצוי כספי נכבד בגין פגיעתו בתאונה משנת 1997, אלא לאחר שהמשיב העלה טענה זו, שאז מסר המבקש הודעה לבית המשפט, בה פירט כי קיבל פיצוי בגין נזקי גוף בסך של 31,000 ₪ לפני כשנתיים, אולם עשה שימוש בכספים אלה "לצרכים דחופים" כדוגמת טיפולי שיניים ושיפוץ הדירה בה הוא מתגורר (סעיפים 1-2 לתצהיר המבקש), ועל כן אין הוא יכול להסתייע בכספים אלה לתשלום האגרה. טענה זו לא נתמכה בראיות כלשהן. בתצהיר נוסף של המבקש, שהוגש לאחר שבית המשפט הורה את המבקש לפרט טענותיו אלה ולתמוך אותן בקבלות, בחר המבקש שלא להציג קבלות כלשהן והסתפק בתיאור כללי בדבר אופן חלוקת הכספים בין הצרכים השונים.
הנה כי כן עולה כי המבקש לא פרס תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי במהלך ששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה, וכי טענותיו נטענו בעלמא וללא תימוכין, ובכלל זה לא בא כל ביסוס בראיות לטענת המבקש בדבר חובות בסך של כ-80,000 ₪ למל"ל. המבקש לא פירט כנדרש את מצבו הכלכלי ואת מצבם הכלכלי של קרוביו והאפשרות להיעזר בהם למימון האגרה. כמו כן, המבקש לא פירט האם יש ביכולתו להיעזר בקבלת אשראי מתאגיד בנקאי על מנת לשאת בתשלום האגרה. לפיכך, לא עלה בידי המבקש להוכיח חוסר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.

למעלה מהצורך יאמר כי בנסיבות המקרה דנן נראה כי ההליך אינו מגלה עילה, כפי שיבואר להלן.

ההליך אינו מגלה עילה
7.     בצד חשיבות זכות הגישה לערכאות - עומדת מטרת החיוב באגרת בית-משפט, שנועדה, בראש ובראשונה, לממן את השירותים המוענקים על-ידי המדינה למי שבא בשעריו בבקשת סעד, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי, על דרך של הגשת תביעות סרק או תביעות בסכומים מופרזים (ר': המ' 502/59 בנין וביצוע ואח' נ' קסטיאל ואח', פ"ד יד (1) 675). לפיכך, בצד שקילת חוסר יכולת כספית של המבקש, יש לשקול גם את סיכויי התביעה (ר': בש"א 1236/91 מאור חיים נ' מ"י, תק-על 91(2) 192). לעניין פטור מאגרה, די כי המבקש יצביע על סיכוי כלשהו לזכות בתביעתו, ושנימוקיו אינם מופרכים מעיקרם (בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383).

8.     בענייננו, מעיון בכתב התביעה עולה כי התביעה על פניה אינה מגלה עילה המבססת את סכום הפיצוי הנתבע. הסעד הנתבע בה הוא סכום גבוה של 5 מליון ₪, אותו לא ביסס המבקש ולו על ראשית ראיה או על פירוט כלשהו, ובכלל זה פירוט אופן חישוב הסכום הנתבע.
המבקש לא השכיל להוכיח קיומה של עילה המצדיקה סכום תביעה בשיעור זה, וכן לא הצביע על זיקה מבוססת בין סכום זה לבין העובדות העומדות ביסוד תביעתו. כאמור, תכלית הדרישה לתשלום אגרת בית-משפט נועדה לא רק לממן את השירות המשפטי, אלא גם למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי בדרך של הגשת תביעות סרק, תביעות מוגזמות או מנופחות, בהעדר כל גורם המרתיע את התובע מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים (ר': ת"א (חי') 5107/00 חנאטולי יוניס נ' מ"י, תק-מח 2001 (2) 65535). בעניין דנן, גם בהנחה כי התביעה מקימה עילת תביעה, הרי שאין בה כדי לבסס את גובה הסעד הנתבע, שכן סכום הפיצוי נקבע בעלמא וללא כל ראיה תומכת.

התוצאה
הבקשה נדחית





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אגרת פינוי אשפה

  2. אגרת מבני ציבור

  3. ביטול פטור מאגרה

  4. אגרת הנחת צינורות

  5. "לצרכי אגרה בלבד"

  6. פטור מאגרה בית משפט

  7. פטור מאגרה בשל סכום גבוה

  8. בקשה להורות על תשלום אגרה

  9. פטור מתשלום אגרת בית משפט

  10. ביטול החלטה על חיוב באגרה

  11. אגרת שמירה אישור שר הפנים

  12. פטור מאגרה בגלל קשיים כלכליים

  13. מרוץ הסמכויות - אי תשלום אגרה

  14. הפסקת תביעה בגין אי תשלום אגרה

  15. מחיקת התביעה בשל אי תשלום אגרה

  16. החזר אגרה עקב הקטנת סכום התביעה

  17. ביטול דרישה לתשלום אגרת בית משפט

  18. תקנות הדיינים (אגרות), תשי''ז-1957

  19. צו אגרות (תשלום בבולים), תש"ך-1960

  20. פטור מאגרת בית משפט משיקולים כלכליים

  21. תקנות הארכיונים (אגרות), התשמ''ב-1982

  22. תקנות בתי המשפט (אגרות), התשס''ז-2007

  23. פטור מאגרת בית משפט תביעה בסך 100 מיליון

  24. החזר אגרה ששולמה מכיסו של עו''ד עבור הלקוח

  25. צו אגרות (תשלום בבולים) (מס' 2), תש"י-1949

  26. תקנות בתי-הדין השרעיים (אגרות), תשכ''ח-1968

  27. תקנות איסור הונאה בכשרות (אגרה), התשנ''ג-1992

  28. צו מס הבולים (תשלום אגרות בבולים), תשל"ט-1979

  29. תקנות העדות הדתיות (ארגונן) (אגרות), תשי''ז-1957

  30. תקנות בית המשפט (שעת חירום) (אגרות), תשכ''ז-1967

  31. בקשה לביטול החלטה המוגשת באיחור מחייבת בתשלום אגרה

  32. חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995

  33. תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (אגרות), תשל''ג-1972

  34. תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ''ו-1996

  35. תקנות מגן דוד אדום (אגרות הסעת חירום באמבולנס), התשס''ו-2006

  36. תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות - קבלת מידע מאת רשות מס

  37. תקנות מס בולים (סכום מרבי של אגרה שניתן לשלמה בבולים), התשמ''ד-1984

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון