ערובה להוצאות בתביעת סרק

אחת המטרות המרכזיות של הפעלת תקנה 519 לתקנות בעניין הפקדת ערובה להבטחת הוצאותיו היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכויי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי התובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות.

התובעים אינם תושבי הארץ, אין להם רכוש "נקי" ללא זכויות צד שלישי בארץ, ולכן לאור
ההלכה בעניין זה, הרי שיש למנוע תביעות סרק, ע"י מי שיהא קושי בגביית סכום ההוצאות שיפסקו כנגדו במקרה שתביעתו תדחה.

להלן החלטה בנושא ערובה להוצאות בתביעת סרק:

החלטה

מונחת לפניי בקשת הנתבע 2 (להלן:"המבקש") להורות לתובעים (להלן:"המשיבים 1-4") ולצד ג' 2 (להלן:"המשיב 5") להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו בהתאם לסמכות המוקנית לבית המשפט על פי תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984.

  1.      לטענת המבקש, המשיבים הגישו לביהמ"ש את כתב תביעתם בלא שציינו בו כלל את כתובת מגוריהם, וזאת בניגוד לתקנה 9(2) הקובעת אלו פרטים יכיל כתב התביעה " שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בי-דין", כמו כן, טוען המבקש כי המשיב, מר ריצ'רד גולדנברג, השתמש במספרי תעודת זהות שונים, וכי ניתן להבחין, כי בסמיכות זמנים בה נרשם אותו אדם ממש, תחת מספרי זיהוי שונים, אין לו אלא אינטרס אחד, והוא הטעיה ומתן אפשרות לחמוק ביום מן הימים מהסיכון כי ניתן יהיה לאתרו.
  2.      באותו האופן, הגיש הצד ג' 2 כתב הגנה בלא שמצוינת בו כתובת מגורים.
  3.      עוד טוען המבקש, כי סיכויי תביעתם של "המשיבים 1-4" נגדו הינה קלושה ביותר.
  4.      המשיבים צירפו את כתובותיהם רק בתגובה לבקשה הנ"ל.
  5.      המשיבים מתנגדים לבקשה.



דיון
התובעים אינם תושבי הארץ, אין להם רכוש "נקי" ללא זכויות צד שלישי בארץ, ולכן לאור
ההלכה בעניין זה, הרי שיש למנוע תביעות סרק, ע"י מי שיהא קושי בגביית סכום ההוצאות שיפסקו כנגדו במקרה שתביעתו תדחה.
ראה דברי השופט לוין ברע"א 544/89 אויקל תעשיות (1985) בע"מ נ' נילי מפעלי מתכת בע"מ, פ"ד מד(1), 647, 650:

" תקנה 519 אינה מפרטת כיצד יש להפעיל את שיקול הדעת האמור, אך בפסיקה נתגבשו כמה
כללים שיש בהם, בלי להיות ממצים, כדי להדריך את בית המשפט לגבי השימוש בשיקול
דעתו, כגון: כאשר מתגורר התובע בחוץ לארץ והנתבע, אם יזכה בהוצאות יתקשה משום כך
לגבותם ואין בידי התובע להצביע על נכסים הנמצאים בארץ ושמהם יוכל הנתבע להיפרע, או
כאשר התובע לא המציא את מענו כנדרש לפי תקנה 9(2)".

במקרה דנא, המשיבים כאמור הינם תושבי צרפת, מעיון בכתב תביעתם ניתן לראות, כי המשיבים והמשיב 2 אכן לא ציינו את כתובת מגוריהם ומען להמצאת כתבי בי-דין וזאת בניגוד לתקנה 9(2) לתקסד"א, אלא עשו זאת רק במסגרת תגובתם ובלא שתמכו את תגובתם בתצהיר.

ביהמ"ש בוחן בין יתר השיקולים העומדים לנגד עיניו בהחלטה על הטלת ערובה על התובע, מהם סיכויי התביעה. ככל שסיכויי התביעה נמוכים, עולה החשש כי התביעה תדחה ובהעדר ערובה מתאימה של תושב חוץ, הנתבע יתקשה בגביית ההוצאות שיפסקו לטובתו ויישאר בחסרון כיס.

בעניין ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ובניה (קרני שומרון בע"מ), פ"ד מז(3) 846, 850, שם קבע השופט בך:
"אחת המטרות המרכזיות של הפעלת תקנה 519 לתקנות היא למנוע תביעות סרק ולהבטיח תשלום הוצאותיו של הנתבע, במיוחד כאשר נראה לבית המשפט שהתביעה הינה בעלת סיכויי הצלחה קלושים. עם זאת, אין הכוונה להכביד יתר על המידה על מגישי התובענות, ולהגביל את יכולת הגישה לבית המשפט לאותם תובעים אשר לאל ידם לספק דרישה כספית זו של בית המשפט בקלות יחסית. על כן מצווה בית המשפט לנהוג בנושא זה במתינות ולהפעיל את שיקול דעתו בדבר אופן הבטחת הוצאות המשפט בסבירות".

במקרה דנן, מקריאת כתבי הטענות, לא ניתן לקבוע בשלב זה, כי מדובר בתביעת סרק, ויחד עם זאת, לא ניתן לקבוע כי מדובר בתביעה שסיכוייה גבוהים מאוד וקיים אכן סיכוי שתביעתם תדחה ויפסקו הוצאות לטובת המבקש.
ביהמ"ש בשלב מקדמי זה אינו מברר את אמיתות העובדות ואינו בוחן ראיות, והוא מגיע למסקנה בשאלת הסיכויים על סמך כתבי הטענות שבפניו.

לבקשתי בדיון אשר התקיים ביום 5.12.07, נתבקש בא כח המשיבים 1-4 להמציא רשימת נכסי דלא ניידי שיש לתובעים בארץ והנקיים מכל חוב ושעבוד, וכך אכן עשה בכא כח המשיבים.
מעיון ברשימה נראה כי המשיבים רשומים כבעלים במשותף של נכס מקרקעין הידוע כגוש 7440 חלקה 7 בתל-אביב, נכס אשר לטענת המשיבים הינו בן 6 דירות ולאחר מכירת 3 דירות נותרו המשיבים הבעלים של 3 הדירות הנוספות , כאשר דירות אלה משועבדות לטובת חב' כלל.
עיון בנסח הטאבו מראה, כי קיימות הערות אזהרה ועיקולים נוספים על הנכס.
לטענת המשיבים הערות האזהרה המתייחסות לפישגודה סילביה ולטובת מר רן וויזר, משקפות את הזכויות בדירות אחרות בבניין שאינן אחת משלוש הדירות הכפופות לשעבוד של תובע 1.
עוד טוענים המשיבים , כי לעניין הערת האזהרה הקיימת לטובת חב' אידל וייס פייננשל, בא כח המשיבים פנה לחברה זו, אשר הסכימה כי בכל מקרה זכויותיה כלפי תובעים 2 ו- 4 יהיו נדחות מפני זכויותיו של המבקש ככל ויפסקו לו הוצאות משפט בתיק דנא.
טענות אלו הינן טענות עובדתיות אשר מצריכות תמיכתן בתצהיר.
מעיון בהודעת המשיבים על רשימת נכסי דלא ניידי והתגובה לבקשה, נראה כי המשיבים נמנעו מלצרף תצהירים אשר יתמכו בטענות העובדתיות, אשר נטענו על ידם, כאמור לעיל, ורק מטעם זה היה מקום לדחות את תגובתם ולקבל הבקשה.

במקרה דנא מכלול השיקולים והנסיבות מטים את הכף לטובת חיוב המשיבים בהפקדת ערובה. המשיבים הינם תושבי צרפת, הם לא הצביעו בתגובתם ובהודעתם על נכסים השייכים להם הנקיים מכל חוב ושעבוד ומצויים בתחומי השיפוט של מדינת ישראל, אשר מהם יוכל המבקש לפרוע את הוצאותיו במקרה ויפסקו כאלה לטובתו.

בבג"צ 269/01 ראובן רסולין נ' בית הדין הרבני האיזורי ירושלים:
" הטלת ערובה אינה נתפסת כפגיעה בזכות הגישה לבית המשפט, כיון שזכות זו אינה בלתי מסויגת
ובלתי מוגבלת. במיוחד אמורים הדברים במקרה כגון זה, כאשר העותר אינו טוען כי אין
באפשרותו הוא לעמוד בהפקדת עירבון, כך שזכות הגישה שלו עצמו לבית המשפט אינה
נפגעת".

כאמור בענייננו מדובר בתובעים אשר הינם תושבי צרפת, ולא הראו על נכסים בארץ הנקיים מזכויות צדדים שלישיים, תביעתם אינה כזו שניתן לומר בוודאות שהיא לא תידחה והם לא יחויבו בהוצאות ועל כן אין כל ביטחון כי בבוא היום, יוכל הנתבע לפרוע את הוצאותיו.
סוף דבר

1. לאור כל האמור, הריני מקבל את הבקשה לחיוב המשיב בהפקדת ערובה להוצאות
המבקש ומחייב את המשיבים בהפקדת מזומן או ערבות בנקאית ללא תנאי, להבטחת
הוצאות משפט, בסך 60,000 ₪ וכן ערבות צד ג' על סך נוסף של 40,000 ₪ וזאת
תוך 60 יום מהיום.
2. ערב צד ג' יהיה בכך שניתן לאשרו בהתאם לכללי מזכירות ביהמ"ש לאישור ערבים
בסכומים שכאלו.
3. לא תופקד הערבות במועדה ובמלואה, תימחק התובענה.
     4. הדיון הקבוע ליום 6.2.08 מבוטל.
     5. תז"פ ליום 15.4.08.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערובה להוצאות

  2. חיוב תובע בערובה

  3. ערובה להוצאות חברה

  4. ערובה לתשלום הוצאות

  5. הפקדת ערובה תושב חוץ

  6. בקשה לחיוב הפקדת ערובה

  7. הפקדת ערובה בתביעת ביטוח

  8. ערובה להוצאות חוק החברות

  9. ערובה להוצאות בתביעת סרק

  10. הפקדת ערובה בערכאה ראשונה

  11. חיוב בהפקדת ערובה להוצאות

  12. הפקדת ערובה להבטחת הוצאות

  13. הפקדת ערובה לפי חוק החברות

  14. >ערובה להוצאות - חוק החברות

  15. ערובה להוצאות בגלל חסרון כיס

  16. ערובה להוצאות לפי חוק החברות

  17. תקנה 519 - ערובה להבטחת הוצאות

  18. ערובה להוצאות בסך 100,000 ש''ח

  19. ערובה להוצאות תובע המתגורר בחו''ל

  20. ערובה להוצאות בבית משפט לענייני משפחה

  21. צו עסקי-חליפין (מתן ערובה), תשי"ד-1956

  22. צו המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות - תחילת החוק לגבי התחייבות, ערבות וערובה

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון