הלכה פסוקה היא, כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין. ניתן להביא ההחלטה מחדש בפני אותה ערכאה שהחליטה בה לראשונה והיא רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה, אם השתנו הנסיבות מאלו שהיו קיימות עת ניתנה ההחלטה הראשונה. ראה ע"א 6146/00 עירית תל אביב- יפו נ' בצלאל אהובה (לא פורסם).

מהאמור לעיל עולה כי ככלל בית המשפט רשאי לחזור בו מהחלטת ביניים או לתקן אותה, ללא שינוי בנסיבות, אם נוכח לדעת שטעה בעניין מסויים וכי זאת יעשה במקרים חריגים על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

להלן החלטה בנושא עיון חוזר בהחלטה על סעד זמני / האם החלטת ביניים מהווה מעשה בית דין:

החלטה

בפני בקשה לעיון חוזר בהחלטתו של כב' השופט אקסלרד מיום 26/06/05 בבש"א 3203/05 לפיה התקבלה הבקשה למתן סעד זמני.

העובדות והרקע הדיוני
ביום 21.06.05 הוגשה בקשה למתן סעד זמני.
במעמד צד אחד כב' הנשיא מכליס נעתר לחלק מהבקשה והוחלט על דיון במעמד הצדדים ליום 26.06.05.

ביום 26.06.05 לאחר שהמשיבים לצו הזמני לא התייצבו, כב' השופט אקסלרד נענה לבקשה למתן סעד זמני במלאו והוחלט כדלקמן:
"לאחר ששמעתי את ב"כ המבקשים, עיינתי בתצהיר התומך בבקשה, ובנספחים שצורפו לבקשה, והואיל והמשיבים לא התייצבו לדיון היום, הנני מורה כדלקמן:
א.      על המשיבים להמנע מכל הפרעה בבנייה שהורשה כדין במקרקעין של המבקשים במשק 54 במושב מבטחים.
ב.      הנני מורה למשיבים להסיר תוך 7 ימים מהיום את גדר התיל, מוטות המתכת, השער מעץ ושורת עצי ברוש לימוני צעיר, המצויים לאורך קו המגופים או בסמוך לו אשר עובר בחלקה א' של המבקשים- הכל עפ"י תכנית המודד המוסמך אשר צורפה לבקשה כנספח יא'.
תוקפו של הצו המפורט בסעיף א' דלעיל, הוא עד למתן החלטה אחרת בתיק העיקרי".

בהמשך לכך ביום 10/07/05 הוגשה בקשה דחופה ע"י המבקשים להשהות את ההחלטה בצו הזמני ב- 10 ימים לשם שכירת שרותיו של עורך דין וכן לקבוע דיון במעמד הצדדים.

ביום 24/07/05 הוגשה תגובה ע"י המשיבים בה הועלו מספר טענות כנגד הבקשה כגון אי צרוף תצהיר לבקשה וכן ציון העובדה כי הגדר בין המגרשים הוקמה רק ביום 1/06/05 ולאחר מכן נשתלו עצי ברוש לימון ועוד.

ביום 26/07/05 נתנה החלטה ע"י כב' השופט אקסלרד כדלקמן:
"לאור האמור בתגובת המשיבים, אני דוחה את הבקשה להשהות את החלטתי מיום 26/06/05. צודקים המשיבים בטענתם כי לא הוגשה בקשה לביטול ההחלטה שניתנה בהעדר המבקשים. ואם תוגש בקשה כזאת הרי שהיא תידון במעמד הצדדים. הטענות בדבר אי מסירה כדין יידונו במסגרת אותו הדיון".

בכך הסתיים הטיפול בצו המניעה הזמני.

ביום 8/01/06 הוגשו לבית המשפט ע"י ב"כ המבקשים שתי בקשות. האחת בקשה לעיון חוזר והשנייה בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה בדבר הצו הזמני.
הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה ע"י כב' השופט אקסלרד: "הואיל והבקשה הוגשה למעלה מארבעה חודשים לאחר שניתן הצו, לאחר שהמבקשים לא התייצבו לדיון שאליו הוזמנו כדין, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית".

בפני הבקשה לעיון חוזר שהוגשה ביום 8.01.06 על ההחלטה למתן צו מניעה זמני שניתנה ביום 26.06.05.


טענות הצדדים
ב"כ המבקשים טוען כדלקמן:
השארת ההחלטה על כנה תגרום למבקשים נזק בלתי הפיך ותייתר את התיק העיקרי ע"י יצירת עובדות בשטח.
לטענתו "אין כל מחלוקת בין הצדדים, כי השער אינו בנוי על אדמתם של מי מהצדדים" (ראה סעיף 8א לבקשה), וכי השער והגדר מצויים בתחום של דרך ציבורית על כן אין למשיבים זכות לבקש סעד זמני, כלומר אין עילת תביעה.
נטענת טענת התיישנות ו/או שיהוי וכן טענת חוסר יריבות. וזאת כי מאז ומתמיד קביעת הגבולות במושב מבטחים נעשת עפ"י צינורות המים. כלומר מאז הקמת המושב וכך רכשו המשיבים את זכויותיהם במשק.

בנוסף המבקשים מציינים לטענתם קיומן של נסיבות (עובדות) חדשות מאז מתן ההחלטה בצו הזמני:
המבקשים פנו למודד מוסמך, בחברת א.א.ג. אזוט בע"מ מר' ארמונד אזוט, בבקשה כי יבדוק נכונות החלקות, נשוא התובענה, להלן מסקנתו:
"1.      קו הגבול בין חלקות 38, 39 כפי שנרשם בגוש מוסדר 100336 אינו תואם את קו הגבול כפי שמופיע בצילום האוירי משנת 1975.
2.      בתחום החלקות 38,39 קיים קו מים מקורי אשר בזמן הקמת החלקות קבע כמקובל במושבים את גבול החלקות בין 38 ל- 39. הגבול בצילום האוירי תואם את תוואי קו המים כפי שנמדד במפה שלנו וגם במפה של המודד משה שטרית.
3.      מסקנה כללית: יש תזוזה בקו הגבול המקורי, אין פגיעה בשטחי המגרשים המקוריים".
בנוסף פניה של ב"כ המבקשים למר' נחמיה חגין, מודד מוסמך במנהל מקרקעי ישראל בבקשה לבחון אפשרות לתקן הגבולות הרשומים במנהל. תשובתו למכתב כי קיבל את המסמכים ויפנה אותם לגורמים המוסמכים ו/או יבצע בדיקה בהתאם וזאת מיום 18/12/05.

ב"כ המשיבים טוען כדלקמן:
בתגובה לבקשה לעיון חוזר טוענים המשיבים בעיקרי הדברים כי בקשות לעיון חוזר נועדו למקרים יוצאי דופן וכי במקרה דנן אין שינוי נסיבות ואין עילה לעיון חוזר. זאת בהסתמך על תקנה 368 לתקנות סד"א וכן על ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי וכן ע"א 3537/03 זאב בר בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף.
בנוסף נטען כי הבקשה הוגשה בשיהוי וכי הוגשו בעבר בקשות דומות שנדחו.

דיון
הלכה פסוקה היא, כי החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין. ניתן להביא ההחלטה מחדש בפני אותה ערכאה שהחליטה בה לראשונה והיא רשאית לשוב ולדון בה ואף לשנותה, אם השתנו הנסיבות מאלו שהיו קיימות עת ניתנה ההחלטה הראשונה. ראה ע"א 6146/00 עירית תל אביב- יפו נ' בצלאל אהובה (לא פורסם).

בנוסף, ע"א 3604/02, רע"א 4015/02 אילן אוקו נ' יחיאל שמי ואח', פ"ד נו(4), 505. שם נפסק ע"י כב' השופט גרוניס, כדלקמן:
"פשיטא, שנסיבות חדשות, אשר התרחשו לאחר מתן ההחלטה המקורית, פותחות פתח לשינויה על ידי הערכאה שנתנה אותה (י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 774 (1995). אולם, אף אם לא חל שינוי בנסיבות, נתונה לערכאה שנתנה את החלטת הביניים הסמכות לשנותה, אם כי הדבר ייעשה אך במקרים נדירים, כאשר מתברר לבית המשפט כי נתן החלטה מוטעית (ע"א 37/68 הנ"ל; ע"א 9396/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' זנגי, פ"ד נה(537 (3). כמובן, שקיים חשש כי בעל דין יעשה שימוש בלתי נאות באפשרות הנתונה לו לבקש שינויה של החלטת ביניים. במקרים מתאימים רשאי בית המשפט לדחות את הבקשה, מן הטעם שיש בה משום שימוש לרעה בהליכי משפט, במיוחד אם מדובר בבקשות חוזרות (ראו, רע"א 8420/96 מרגלית נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(796 ,789 (3)".

מהאמור לעיל עולה כי ככלל בית המשפט רשאי לחזור בו מהחלטת ביניים או לתקן אותה, ללא שינוי בנסיבות, אם נוכח לדעת שטעה בעניין מסויים וכי זאת יעשה במקרים חריגים על פי שיקול דעתו של בית המשפט.

הנימוק העיקרי העומד בבסיס בקשת המבקשים לעיון מחדש הוא כי טעה בית המשפט וזאת כי המדובר בשטח ציבורי וכן כי הנוהג במושב מאז הקמת המושב כי גבולות המגרשים נקבעים ע"י קוי המגופים ולא עפ"י הגבולות הקבועים במנהל מקרקעי ישראל אך גודל השטח נשמר.

הכרעה
בבקשה שלפני, המבקשים הצביעו על נימוקים חדשים אך אין המדובר בנסיבות (עובדות) חדשות שלא ניתן היה להביאן בפני בית המשפט שדן בצו המניעה הזמני. אך יחד עם זאת, יש לזכור שבמתן ההחלטה לא עמדו בפני כב' השופט אקסלרד כל העובדות הנמצאות בפני היום.
אין ספק, כי טעו המבקשים בדרכם, זאת בכך שהמתינו זמן רב מידי עד הפניה לעו"ד והגשת הבקשות, ובעיקר בכך שכל תקופה זו לא קיימו את החלטות בית המשפט הנכבד.
אך עובדות אלו ונוספות יהיה עליהם לבוא בפני בית המשפט הדן בתיק העיקרי.
לאחר בחינה ושקלול של מכלול העובדות שהובאו בפני, בית המשפט מורה כדלקמן:

על המבקשים להמנע מכל הפרעה בבנייה במקרקעין (עד קו המגוף) בנוסף על המבקשים להוריד את השער, הגדר בין החלקות ולעקור את העצים.
יחד עם זאת שביל הכורכר ישאר נגיש לשני החלקות ואף אחד מהצדדים לא ינסה לתפוס חזקה וזאת עד ברור הגבול המדויק.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ערעור על סעד זמני

  2. התנאים למתן סעד זמני

  3. סעד זמני - סעד עיקרי

  4. בקשה לסעד זמני בערעור

  5. שיקולים במתן סעד זמני

  6. סעד זמני נגד מיקרוסופט

  7. סעד זמני נגד זכיה במכרז

  8. סעד זמני לפני הגשת תביעה

  9. עיון חוזר בהחלטה סעד זמני

  10. סעד זמני למינוי מנהל לחברה

  11. שיהוי בהגשת בקשה לסעד זמני

  12. ראיות לכאורה בבקשת סעד זמני

  13. סעדים זמניים בבית הדין לעבודה

  14. עיון חוזר בהחלטה על סעד זמני

  15. סעד זמני זהה לסעד העיקרי המבוקש

  16. פסילת שופט בגין הכרעה בסעד זמני

  17. סעד זמני בעניין רשימת לקוחות וסוד מסחרי

  18. ההבדל בין סעד זמני בערעור לבין עיכוב ביצוע

  19. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון