המבקש טען בבקשתו, כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה נגדו, נוכח הוראות סעיפים 88-90 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) התשכ"ג-1963, המקנים סמכות ייחודית לועדת הערר, לדון בעררי מס שבח. להלן החלטה בנושא סמכות עניינית בערר מס שבח: החלטה 1. זוהי החלטה בבקשת המבקש, הנתבע מס' 3 בתיק העיקרי, לסלק על הסף את התביעה נגדו, בשל העדר סמכות עניינית. הוחלט לקבל את הבקשה ולהלן הנימוקים. 2. בין המשיבה מס' 1, התובעת בתיק העיקרי (להלן:התובעת) ובין המשיב 2, נכרת ביום 28.11.96 הסכם מכר חנות. המשיב מס' 3 הינו עורך הדין אשר ערך את ההסכם. התובעת הגישה את התביעה במקור, נגד המשיבים 2 ו-3, כאשר המשיב מס' 1 נתבע בעילה חוזית, בטענה כי התחייב לשלם את מס השבח שיחול על המכירה, והמשיב מס' 3 נתבע בעילה נזיקית, בין היתר, בטענה כי התרשל בטיפול בנושא מס השבח. המשיב מס' 3, הגיש בקשה לצרף נתבעים נוספים, ובהם המבקש - מנהל מס שבח (בש"א 3416/06). התובעת התנגדה לבקשה ואולם, ביום 20.7.06, הסכימו המשיבים, כי הבקשה תתקבל לעניין צירוף מנהל מס שבח, וכי יוגש כתב תביעה מתוקן, בכפוף לכך, שאם תדחה התביעה נגד מנהל מס שבח, וככל שיוחלט לפסוק לזכותו הוצאות משפט, הן תוטלנה על המשיב מס' 3. 3. בכתב התביעה המתוקן, טענה התובעת כנגד המבקש - מנהל מס שבח, בין יתר טענותיה, כי נהג באופן רשלני בקביעת שומת שבח לעסקת המכר. התובעת צירפה לתביעה חוות דעת התומכות בטענתה. עוד טענה, כי את שווי המקרקעין קבע המבקש, בדרך שגויה המבוססת על הנחות יסוד מוטעות. לטענתה, כל ניסיונותיו של ב"כ התובעת, לבוא בדברים עם המבקש, טרם הגשת התביעה, לא צלחו. הסעד הנדרש נגד המבקש בכתב התביעה המתוקן, הינו הצהרה כי לא היה שבח בנכס בזמנים הרלוונטיים. 4. המבקש טען בבקשתו, כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית לדון בתביעה נגדו, נוכח הוראות סעיפים 88-90 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) התשכ"ג-1963, המקנים סמכות ייחודית לועדת הערר, לדון בעררי מס שבח. לטענתו, כי אף אם יראה ביהמ"ש בהחלטת מנהל מס שבח, מיום 7.6.04, החלטה בגינה ניתן יהא להגיש ערר, הרי סעיף 88 לחוק קובע כי מועד ההגשה חלף. עוד טען המבקש, כי הסמכות לקבוע האם החמיצה התובעת את המועד להגשת הערר או לחילופין, לדון בשאלה האם מנהל מס שבח טעה בהחלטתו, מסורה לועדת הערר. לטענתו, אין המדובר בנזק שנגרם לתובעת בעקבות התנהלות מנהל מס שבח, אלא בדרישה לביטול השומה. 5. לטענת המשיב 3, אין המדובר בערר על החלטת המבקש, אלא בתובענה אזרחית במסגרתה נתבע גם מנהל מס שבח, בגין התנהגות רשלנית, אשר גרמה לתובעת לנזק. המשיב טען כי בית המשפט מוסמך לדון בתביעה, והשאלה אם לדון בה, מסורה לשיקול דעתו. זאת כאשר המבקש נתבע בעילה נזיקית, וכאשר הוא נתבע אחד מתוך מס' נתבעות. עוד טען המשיב 3, כי מטעמים של מדיניות משפטית ראויה, יש לדחות הבקשה, שכן לטענתו, המבקש לא בחן את חוות הדעת השמאית מעולם, ומשום שלגופו של עניין אין שבח בעסקת המכר נשוא הדיון, ולמרות זאת נדרשת התובעת, לשלם מס בגובה מאות אלפי שקלים. 6. הצדדים ניסו להסדיר את עניין המס מחוץ לכותלי בית המשפט, לאחר הגשת הבקשה, ואולם לא הגיעו להסכמה. בקשת התובעת לפתיחת השומה מחדש, באופן שיאפשר הגשת ערר על ההחלטה, נדחתה ע"י נציבות מס ההכנסה. לפיכך, נדרשת הכרעה בבקשת המבקש לגופה. 7. הוראות סעיפים 88-90 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) התשכ"ג-1963, מורות, כי תקיפת החלטות מנהל מס שבח, תעשה בדרך של הגשת ערר, לפני ועדת ערר מס שבח. הלכה היא, כי משנקבעה בחיקוק דרך מיוחדת לבירור חבותו של אדם במס, הרי שיש לילך בדרך זו, לעניין כל החלטה הכרוכה בקביעת החבות והיקפה ( ור' לעניין זה ע"א 2801/06 עטרה מואטי נ' פקיד שומה תל אביב - מדינת ישראל, רע"א 1327/93 מנהל מס שבח ירושליים נ' עו"ד דוד בסט ואח', ע"א 306/78 קרוליק נ' עזבון המנוח פנחס, פ"ד לג(1) 496, וכן ר' בש"א (מחוזי ב"ש) 4589/06 פקיד השומה נ' כהן). ניתן לסטות מכלל זה, במקרים מיוחדים בעלי חשיבות ציבורית עקרונית (ולעניין זה ר' גם רע"א 2425/99 עיריית רעננה נ' י.ח ייזום והשקעות פ"ד נד(4) 481), אלא שעיון בטענות התובעת, אינו מעלה, כי עניינם של הצדדים נמנה על אותם מקרים מיוחדים. 8. הסעד אותו מבקשת התובעת כנגד המבקש, הינו הצהרה: "כי אין ולא היה מס שבח בנכס נשוא התובענה בזמנים הרלוונטיים, ולכן שומת מס השבח בגין עסקת המכר נשוא התובענה, הינה בסך של 0 ₪". למעשה, מתבקש בית המשפט להצהיר, כי שומת המבקש בטלה מחמת טעות. מכאן, כי התביעה תוקפת באופן ישיר את החלטת המבקש גופה. דומה, כי במקרה זה, לא באה העילה הנזיקית, אלא ככסות לעתירה האמתית, בנסיון להכניס את התביעה לתחום סמכות בית משפט זה. 9. בנסיבות העניין אין זה נכון, כי התביעה נגד המבקש תתברר בבית משפט זה. 10. אני מוחק אפוא את התביעה נגד המבקש. בהתאם להסכמת הצדדים, ולהחלטה שניתנה בעקבותיה על צירוף המבקש כנתבע, הנני מחייב את המשיב מס' 3 בהוצאות המבקש בגין צירופו לתיק, ובגין הדיון בבקשה, בסך 5,000 ₪. 11. נוכח ההחלטה, סבורני כי אין מקום לקיים את דיון קדם המשפט הקבוע ליום 23.12.07, הדיון האמור מבוטל על כן, ונקבעת תחתיו ישיבת הוכחות ליום 10.07.08 משעה 09:00 עד 13:00.סמכות ענייניתמיסיםמס שבחערר