במקרים בהם לתובעת סניפים הקרובים למקום מגוריו / עסקו של הנתבע עליה להגיש תביעתה בבית המשפט הקרוב למקום מגוריו: תקנה 3 (א1), תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט. בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, זכאי התובע להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו, אם מתקיים אחד התנאים המנויים בתקנה 3(א). תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 3. תובענה שאינה במקרקעין - (א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; (2) מקום יצירת ההתחייבות; (3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; (4) מקום המסירה של הנכס; (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. מקום יצירת ההתחייבות כוללת: התחייבות חוזית-הסמכות המקומית מסורה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נחתם החוזה. התחייבות מכוח הדין-הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נערכה ההתחייבות. להלן החלטה בנושא סמכות מקומית בתביעה נגד נתבע שיש לו סניפים בכל הארץ: החלטה בפניי בקשת הנתבעים, (להלן:"המבקשים" ) להעברת הדיון לבית משפט השלום בכפר סבא, בהתאם לתקנה 3(א1) לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה "היו לעסקו של התובע מספר סניפים והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט". למשיב סניף בכפר סבא, המבקש 1 מתגורר בטייבה ומקום עסקו בטייבה. בנוסף, מבקשים את מחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" והעברת הדיון לסדר דין מהיר ולחילופין, להאריך את המועד להגשת בקשת רשות להתגונן. לטענתם, התביעה אינה ראויה לידון "בסדר דין מקוצר" מאחר והמשיב לא צירף לכתב תביעתו את פירוט שיעורי הריבית ובהן הריבית החריגה בה חויבו, על יתרת החובה בחשבון, על כל מרכיביה, מיום צבירת החובה ועד הגשת תביעה זו. טיעון המשיב בתביעה זו, בדבר שיעורי הריבית הינו חסר ואינו נתמך בתצהיר ע"פ הנדרש בסעיף 37 לפקודת הראיות {נוסח חדש}. לטענתם, אין המשיב מפרט מהו מקור החוב הנטען, תוך הבחנה בין הקרן והפרשי הצמדה וריבית וכל שמצוין הינו יתרת חובה נכון לתאריך מסוים. בהיעדר כל פירוט ומשכך אין התביעה ראויה לידון ב"סדר דין מקוצר". לטענתם, לאור ניסוחו של כתב התביעה, אין כל אפשרות מעשית להתגונן כנגדה ומשכך יש למחוק את הכותרת, על מנת שנכונות החשבונות תתברר בקדם משפט, תוך מיצוי ההליכים המקדמיים ובהם גילוי מסמכים. לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה למחיקת הכותרת, בטענה שמדובר בתובענה לסכום קצוב מכוח הסכם ההלוואה שנכרת ביום 11.7.96, בו קיבלו המבקשים הלוואה צמודה בסך 122,000 ₪ לצורך רכישת דירה בטייבה, המהווה ראייה בכתב ולפיכך התביעה ראויה לידון במסגרת הליך "סדר דין מקוצר", ע"פ הוראת תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי. לטענתו, חישוב הריבית הינו חישוב אריתמטי מדויק, אותו ניתן לבצע באמצעות ראיות חיצוניות ואין כל התנאה שיפורטו שיעורי הריבית ו/או תצורף ראייה על שיעורי הריבית בה חויבו. שיעורי ריבית הפיגורים הנהוגה אצלו פורטו בסעיף 7 לכתב התביעה. די בדף החשבון שצורף לכתב התביעה, בכדי למלא אחר דרישות תקנה 202 (1) (א) ותקנה 203 לתקנות סדר הדין האזרחי. אין עליו כל חובה לצרף את כל ספריו לעניין חישוב הריבית ודי בצירוף הסכם ההלוואה ופירוט היתרה הסופית, על מנת להכשיר את התביעה לידון בסדר דין מקוצר. לגרסתו, בסעיף 30 להסכם ההלוואה, עליו חתמו המבקשים, קיים סעיף שיפוט הקובע, שמקום השיפוט בין הצדדים יהיה בבית המשפט המוסמך בתל אביב, בירושלים, או בחיפה ואולם הבנק יהיה רשאי לנקוט באמצעים משפטיים נגד הלווה ו/או נגד הערבים היחידים בכל בית משפט מוסמך אחר. לטענתו, הסכם שיפוט אשר מקנה סמכות בלעדית לבית משפט מסוים, תוגש הסמכות לאותו בית משפט. לעניין הבקשה להעברת הדיון לבית המשפט בכפר סבא: בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, זכאי התובע להגיש את התובענה לאחד מבתי המשפט שבאזור שיפוטו, אם מתקיים אחד התנאים המנויים בתקנה 3(א). תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 3. תובענה שאינה במקרקעין - (א) תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: (1) מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע; (2) מקום יצירת ההתחייבות; (3) המקום שנועד, או שהיה מכוון, לקיום ההתחייבות; (4) מקום המסירה של הנכס; (5) מקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים. מקום יצירת ההתחייבות כוללת: התחייבות חוזית-הסמכות המקומית מסורה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נחתם החוזה. התחייבות מכוח הדין-הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט שבאזור שיפוטו נערכה ההתחייבות. במקרים בהם לתובעת סניפים הקרובים למקום מגוריו / עסקו של הנתבע עליה להגיש תביעתה בבית המשפט הקרוב למקום מגוריו: תקנה 3 (א1), תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (א1) על אף האמור בתקנת משנה (א), היו לעסקו של התובע מספר סניפים, והיה אחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע, תוגש התובענה לבית משפט באותו תחום שיפוט. המבקשים הינם תושבי טייבה והסכם ההלוואה נחתם ביום 11.7.96 בסניפו של המשיב ברעננה. סעיף 30להסכם ההלוואה נקבע: "מקום השיפוט בין הצדדים יהיה בבית המשפט המוסמך בתל אביב-יפו בירושלים או בחיפה ואולם הבנק יהיה רשאי לנקוט באמצעים משפטיים נגד הלווה ו/או נגד הערבים היחידים בכל בית משפט מוסמך אחר". החוזה בין הצדדים הוכן ונוסח על ידי המשיב ולמבקשים לא ניתנה כל זכות הבעת דעה ו/או הסכמה לעניין סעיף זה, בעת בקשתם את ההלוואה מהמשיב. "ביום 1/6/04, תוקן סעיף 4(9) לחוק החוזים האחידים (ס"ח 1941, מיום 9.6.04, עמ' 389) ונוסחו כיום הוא כדלהלן: "(9) תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט או הבוררות שבהם יתברר סכסוך". כפי שניתן לראות, המחוקק השמיט את המשפט "תנאי הקובע מקום שיפוט בלתי סביר" והוסף המשפט "תנאי המתנה על הוראת דין בדבר מקום שיפוט". בדברי ההסבר להצעת חוק החוזים האחידים (תיקון מס' 2) (תניה בדבר מקום שיפוט), התשס"ב-2002 (הצ"ח 3135, 19.6.02, עמ' 662), נאמרו הדברים הבאים: "חוק החוזים האחידים, התשמ"ג- 1982 (להלן - החוק) מאפשר לבית הדין לחוזים אחידים או לבית המשפט לבטל תנאים מקפחים בחוזה אחיד. אחד מהתנאים המקפחים יכול להיות תניה בדבר מקום שיפוט העלולה להקשות מאוד על האזרח לנהל את ריבו עם תאגיד גדול, מרובה סניפים. המציאות מלמדת שתאגידים גדולים (כגון חברות ביטוח או בנקים) קובעים לעיתים תניות בדבר מקום שיפוט המכבידות, למעשה, על הנגישות לערכאות של הלקוח הן מבחינת מעמדו כתובע והן מבחינת מעמדו כנתבע בכח. זכות הגישה לערכאות הוכרה כזכות חשובה ואף כזכות יסוד (ר' למשל ע"א 733/95 ארפל אלומניום נ' קליל תעשיות בע"מ בפס"ד של השופט חשין). כתובע - תנית שיפוט מגבילה את זכותו לבחור מבין החלופות שהדין מקים לו את החלופה הנוחה לו ומצמצמת את אפשרויותיו. כנתבע - התניה שוללת ממנו את הזכות לבקש העברת הדיון, ומונעת ממנו את האפשרות להוכיח כי מקום השיפוט הוא פורמאלי בלבד או שמקום אחר מתאים מבחינת מאזן הנוחיות. כאשר מדובר בחוזה אחיד, אין מקום לבחון תנית שיפוט במשקפי חופש ההתקשרות החוזי שכן ההנחה היא שבחוזה אחיד אין, בדרך כלל, הסכמה ממשית של הלקוח בעניין זה. תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - התקנות), קובעות את הדין הרגיל בעניין מקום השיפוט. צדדים השווים בכוחם יכולים גם להסכים אחרת (תקנה 5 לתקנות). ברם, כשמדובר בחוזה אחיד, סטייה מהדין מקימה חשד שמדובר בתנאי מקפח וכך מוצע לקבוע במפורש.... לפי סעיף 4(9) לחוק כנוסחו היום, חזקה שתנאי מקפח אם קובע "מקום שיפוט בלתי סביר". לפי ההצעה כל התניה על הדין הרגיל בדבר מקום שיפוט בחוזה אחיד - חזקה שהיא מקפחת ומי שיטען אחרת - עליו יהיה הנטל להוכיח ההיפך". תיקון החוק שינה את המצב המשפטי שהיה קיים קודם לכן ועליו התבססו פסקי הדין של בית המשפט העליון. בעבר, החזקה הייתה קיימת מקום בו מְקום השיפוט היה בלתי סביר והיום, כל תנית שיפוט חזקה שהיא מקפחת....... אין מחלוקת, שההזמנה היא "חוזה אחיד" על פי חוק החוזים האחידים ולאור החזקה המפורשת והברורה הקבועה בסעיף 4 (9) לפיה, תנאי המתנה על הוראות דין בדבר מקום שיפוט או המקנה לספק זכות בלעדית לבחירת מקום השיפוט מהווה תנאי מקפח ומשלא נסתרה החזקה על ידי התובעת, אין מנוס מלקבוע, על פי סעיף 19 לחוק החוזים האחידים, שהתנאי בטל". (כב' השופט רחמים כהן בת"א 28397/06 דפי זהב בע"מ נ מטווח טיטניום בע"מ ). גם במקרה שבפני, מדובר בתנאי מקפח שהינו בטל. אני מקבלת את הבקשה ומעבירה את הדיון לבית המשפט בכפר סבא. משכך מתיתרת החלטתי לעניין מחיקת הכותרת.סמכות מקומית