בית המשפט פסק כי אין יסוד לטענה כי פסק הבורר לוקה בחוסר סמכות מהותית. לא הוכחה עילה לביטול פסק הבורר לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, ולא הוכח שהיתה עילה כזאת, עליה לא ידעו התובעים במועד הקבוע בחוק להגשת בקשה לביטול פסק בורר. להלן פסק דין בנושא סמכות מהותית של הבורר: פסק דין 1. מדובר בתביעה לביטול פסק בורר שהוגשה לבית משפט השלום בבאר שבע ביום 20.12.00 והועברה לבית משפט זה ביום 17.7.02. 2. בהחלטה מיום 31.3.05 נקבע שיש להיזקק לתביעה רק ביחס לעילה לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות, בעוד ששאלת ההיזקקות לעילה לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 תהא מותנית בשאלה אם העובדות הנוגעות לענין היו בידיעתם או שלא היו בידיעתם של התובעים במועד הנוגע לענין לפי סעיף 27 לחוק הבוררות. 3. הסכסוך בין התובעים והנתבעת החל בתביעה לפסק דין הצהרתי שהגישו התובעים לבית משפט השלום בבאר שבע בתיק 2451/98, בה ביקשו לקבוע כי זכויותיהם בחלקה הידועה כחלקה א' במשק מס' 1 במושב בית הגדי כלולות ומתיחסות לחלקה 1/1 ו-1/2 מצידה השמאלי, שגודלו 20 דונם. בתגובה לכך ביקשה הנתבעת להעביר את הענין לבוררות בהתאם לסעיף הבוררות שבתקנון האגודה השיתופית בית הגדי ובתאריך 23.11.98 הורה בית משפט השלום על עיכוב ההליכים בתובענה האמורה לשם קיום הליכי הבוררות (נספח ב' לתשובת הנתבעת). ממכתבו של עזריאל צדוק מזכ"ל איגוד המושבים של הפועל המזרחי עולה כי ביום 28.10.98 התקבלו אצלו מכתב משותף של עו"ד רפי סמילה ב"כ הנתבעת ועו"ד דוד כהן שייצג את התובעים, בו הסכימו שני הצדדים להעביר את הסכסוך לבורר, והסכימו לפנות אל עזריאל צדוק למינוי בורר מתאים, ולאור זאת מינה עזריאל צדוק את מנחם גרינפלד כבורר בסכסוך האמור. לאחר קיום הליך הבוררות, ניתן על ידי מנחם גרינפלד פסק בורר בו נדחתה תביעת התובעים. העילות שנותרו לברור הן שלא היה הסכם בוררות בר תוקף או שקיימת עילה המשמשות יסוד לבקשה שעל פי היה בית המשפט מבטל פסק סופי שאין עליו ערעור, וכן שהעובדות הנוגעות לענין לא היו בידיעתם, בטרם חלפו 45 ימים מיום מתן פסק הבורר. 4. טענות התובעים שנותרו לברור הן: א. הסכם הבוררות אינו חל על הענין. הבורר פעל בהעדר סמכות והסכמת התובעים נכפתה עליהם בהטעיה, בכך שנאמר להם שהדיון בסכסוך צריך להיות מוכרע על ידי בורר, ולאור זאת יש להורות על ביטול הפסק לפי סעיף 24(1) לחוק הבוררות. ב. הנתבעת דרשה בחוסר תום לב להביא את הענין לבוררות נוספת לאחר שהענין הוכרע קודם לכן על פי חוות דעתו של מודד שהתמנה כמודד מכריע בהסכמת הצדדים שביצע מדידות בשטח. ג. תכנו של פסק הבורר מנוגד לפסק דין של בית המשפט שניתן בהעדר כתב הגנה, הקובע כי התובעים הינם ברי רשות בחלקה נשוא הסכסוך ומורה לסוכנות היהודית לרשום את החלקות על שם התובעים. ד. תכנו של פסק הבורר מנוגד לתקנת הציבור. ה. הבורר שימש כבורר בסכסוך בין הנתבעת ובין חבר אגודה אחר, כאשר המינוי נעשה על ידי נתבעת 1 והדבר לא הובא לידיעת התובעים. ו. יש לבורר מערכת יחסים קרובה עם מזכיר האגודה, יוסי טרבלסי, ויש חשש למשוא פנים. ז. הבורר חרג מהסכם הבוררות. ח. מדובר בזכות קניין שלא ניתן להחליט עליה בבוררות. ט. פסק הבורר פוגע בזכויות הקניין של התובעים, והוא יוצר הפליה בין התובעים ובין חברים אחרים. י. נמצאו טעויות רבות בפסק הבורר. יא. לא חלף המועד להגשת התובעת ביחס לעילות התובענה הנוגעות לסעיף 24(1) ו-24(10) לחוק הבוררות. 5. בעדותו חזר התובע דני טרבלסי על כל טענותיו בכתב התביעה המקורי, מעבר לעילות בהן נותר לדון. 6. מטעם נתבעת 1 הוגשו תצהיר של משה כהן, ששימש כמזכיר המושב בית הגדי, של מיכאל מוגרבי, ממנו עולה שהתובע בחר לקיים את הבוררות לפני הבורר גרינפלד ותצהיר של סילביאן ניידמן, סגן מהנדס מחוז הדרום במע"צ שקבע שמדידותיו של המודד שטרית היו שגויות. 7. כמו כן, הוגשו מסמכים מטעם שני הצדדים. 8. לאחר עיון בראיות ובטענות הצדדים, נראה לי כי הוכח שהיה הסכם בוררות בר תוקף לו הסכימו הצדדים, ולא התקיימה עילה לביטול פסק דין שעל פיה ניתן היה לבטל פסק דין סופי של בית המשפט. אף שאין להיזקק לטענות נוספות של התובעים, נראה לי מעבר לדרוש כי גם לגוף הענין לא התקיימה כל עילה לביטול פסק הבורר. התובע הסכים לבוררות כפי שעולה מתקנון האגודה, מפרוטוקול בית משפט השלום, מפניית ב"כ הצדדים במשותף לעזריאל צדוק למינוי הבורר, מהתכתובת בין ב"כ הצדדים בענין הבוררות ומפרוטוקול הבוררות. אין גם יסוד לטענה כי פסק הבורר לוקה בחוסר סמכות מהותית. לא הוכחה עילה לביטול פסק הבורר לפי סעיף 24(10) לחוק הבוררות, ולא הוכח שהיתה עילה כזאת, עליה לא ידעו התובעים במועד הקבוע בחוק להגשת בקשה לביטול פסק בורר. ביחס למהימנות העדויות, נראה לי שאין לקבל את עדותו של דניאל טרבלסי כמהימנה לאור הדברים שנאמרו בתצהירו שהוכחו כבלתי נכונים, בעוד שעדויות נתבעת 1 נראות לי סבירות ומהימנות, והן נתמכות בראיות חיצוניות. 9. לאור האמור, אני דוחה את התביעה ואני מחייב את התובעים לשלם לנתבעת 1 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪ בתוספת מע"מ.יישוב סכסוכיםבורר