להלן החלטה בנושא צו מניעה נגד סגירת שער חשמלי בכניסה למושב: החלטה המבקש מבקש צו מניעה זמני לפיו המשיב יצטווה להימנע מסגירת השער החשמלי בכניסה למושב בת שלמה בכל שעות היום, וכן להימנע מהצבת שומר בכניסה הראשית למושב בת שלמה. המשיב מתנגד לבקשה, וטוען בין היתר שסגירת השער נחוצה מסיבות בטיחותיות ובטחוניות, כדי למנוע כניסת פורצים, משתוללים על טרקטורונים, ומשתמשים בגני המושב. המשיב טען לחוסר סמכות בטענה שמדובר בערעור על החלטה מינהלית שיש להגישו לבית המשפט המינהלי. איני מחליט בבקשה זו, שהועברה להחלטת השופט אליקים, אך התביעה היא בעילת מטרד והפרת חובות חקוקות. על פי הדין, רשאי אדם לתקוף את ההחלטה תקיפה עקיפה, וזו אכן תקיפה עקיפה, ועל כן, מן הראוי להמשיך ולדון בבקשה לסעד זמני ולא לדון תחילה בבקשה לסילוק על הסף, שהוגשה לאחר הבקשה לסעד זמני. המשיב לא קיים את החלטתי להגיש תגובה תוך 14 יום מקבלת הבקשה, שהועברה אליו במחצית חודש מאי, והגיש את התגובה ביום הדיון. בכך, מנע המשיב מהמבקש להתכונן לדיון כיאות. ב"כ המשיב נשאל לסיבת הדבר ומתשובתו ניתן להבין שמכיוון שהגיש בקשה לסילוק על הסף ובה כלל בקשה להארכת מועד להגשת תגובה, ראה עצמו פטור מלהגיש תגובה. כמובן, שבהעדר החלטה על הארכת מועד, לא היה המשיב פטור מלהגיש תגובה. אתיחס לתגובתו, אך המשיב יחוב בהוצאות בשל סיבוך ההליך על ידו והעמדת המבקש במצב לחוץ. אין חולק שהדרך שבה מדובר היא דרך ציבורית. כך הוכח גם על ידי הראיות שצירף המשיב, שהם תוכניות בנין עיר החלות על המושב. "דרך ציבורית שייכת לציבור ולא ליחיד, גם לא לציבור הגר בסמיכות לאותה דרך. זכות הציבור היא להשתמש בדרך לרצונו, בכל יום ובכל עת ובכל שעה." רק למפקח על התעבורה סמכות לשלול מעבר בדרך ציבורית, לפי סעיף 17 לתקנות התעבורה, וגם סמכות זו מופעלת רק משיקולים תעבורתיים ותוך מתן אפשרות אחרת למעבר. ברור איפוא, שהמשיב אינו רשאי לחסום מעבר בדרך ציבורית. למעשה, הודה בכך גם נציג המשיב מר ויינר. הוא אמר שהמשיב מתכוון לפנות לרשות התימרור ולהסדיר את החסימה בזמן הקרוב, אבל מכך מובן שהמשיב לא קיבל שום רשות לחסום את המעבר בדרך הציבורית לפני שחסם אותה. יתר על כן, בידי המשיב היתה חוות הדעת של עו"ד מינגלגרין, היועצת המשפטית של המועצה האזורית, ובה נאמר, שאם אין שום מניעה חוקית לחסום את המעבר ניתן להשתמש בחוק העזר לשמירת הנקיון והסדר. אלא שיש מניעה חוקית. זכותו של הציבור היא לעבור בדרך הציבורית, והמשיב אינו רשאי למנוע זאת. זאת ועוד, לבקשה צורף מכתבו של מהנדס המועצה למר עידו גולץ, מחברי ועד המושב, (בתשובה לפניה המבקש לדעת האם יש מניעה לחסום את הדרך) המדבר אמנם על שער הכניסה למושבה בת שלמה, אבל לשונו "מדובר בחסימת דרך ציבורית. לפיכך לא ניתן לבצע שער חשמלי על הכביש בכניסה למושבה". למרות דברים ברורים אלה, העז המשיב לחסום את הדרך הציבורית בשער חשמלי. לבקשה צורפה גם התראה של מפקח על הבניה שנשלחה לועד המושב בגין הבניה הבלתי חוקית שבעצם זה שהמשיב בנה שער חשמלי ללא היתר. מסמכים אלה לא זכו להתיחסות של המשיב, כאילו אין להם משמעות. כאילו די למשיב שיחליט לחסום דרך ציבורית, והדבר מותר לו, שכן זו לדעתו טובת התושבים. מר ויינר העיד כי קיבל אישור לחסום את הדרך מקב"ט המועצה בעל פה. מאליו מובן שגם לקב"ט המועצה אין סמכות להתיר חסימת הדרך, ואיני מאמין למר ויינר שאכן קב"ט המועצה אישר מה שאינו בסמכותו לאשר. מר ויינר העיד שאיזן בין טובת הציבור (שהוא, לטעמו, ציבור התושבים בבת שלמה) לבין טובתו של העבריין הבודד המבקש. האיזון הזה מופרך מכל צדדיו. ראשית, לא למשיב הסמכות לאזן על יד חסימה. שנית, הציבור אינו רק תושבי בת שלמה. לכל הציבור בארץ זכות תנועה על הדרך הציבורית. שלישית, מסמך נוסף שצורף לבקשה ולא זכה התייחסות של המשיב היא עצומה של כעשרים תושבים בבת שלמה המבקשים שלא לחסום את הדרך. מכאן, שאין מדובר בעבריין בודד. רביעית, הכינוי "עבריין" שהוצמד למבקש הוא מקומם, הן משום שעד עתה ראינו שהועד המקומי, המשיב, הוא שעבר על החוק וחסם דרך ציבורית בלי היתר בניה, והן משום שהמשיב עצמו כתב למבקש בגין פעילותו העסקית, המכונה כעת עבירה "אנו מעודדים ומקדמים בברכה המשך פעילותך ומאחלים לך הצלחה באתר הנפלא שהקמת". טענה נוספת בפי המשיב היתה שהמושבים בחוף הכרמל חוסמים את הכניסה אליהם. דבר זה לא הוכח, ואינו נמצא בדיון בפני. אם קיבלו המושבים האלה היתר כדין על ידי המפקח על התעבורה וקיבלו היתר בניה להקמת השער, הרי פעלו כדין. אם לא, הרי פעלו שלא כדין. דברים אלה לא התברררו בפני, ואיני קובע בהם עמדה. בכל מקרה, אני דוחה את טענת המשיב כביכול "כולם עבריינים לכן גם אני". אפילו אם כולם עבריינים, ואיני קובע זאת, אין הדבר מצדיק את מעשיו של המשיב, כפי שהעובדה שרבים עוברים על מגבלת המהירות בדרכים אינה מתירה לאיש לנסוע מעל המהירות המותרת. על כן, חסימת הדרך אינה מותרת והיא פגיעה בזכות התנועה של המבקש ואורחיו, ודינה להפסק מיידית. אין הדבר תלוי במניעת פרנסתו של המבקש, אלא במניעת זכות התנועה שלו ושל אוריחו, ובהם לקוחותיו. המשיב טוען שהמבקש אינו זכאי לסעד המבוקש על ידו משוםפ שמטרתו כלכלית, בעוד הוא מנהל עסק ללא רשיון. אכן, נראים הדברים שהעסק שמנהל המשיב, חממה למכירת סחלבים, אינו עסק מותר מאחר שהוא שימוש שאינו חקלאי, כפי שהוגדר סעיף 7 לתוספת לחוק התכנון והבניה ובבג"ץ 315/88 דולב נ' ראש המועצה האזורית אפעל פ"ד מג (1) 98. ואולם, מכך לא נובעת המסקנה שהמבקש אינו זכאי לסעד המבוקש, מכמה טעמים: הטעם הראשון, שהטענה מטעם המשיב אינה הוגנת. המשיב לא טען מעולם בהתכתבות עם המבקש בדבר חוקיות עיסוקו, ולהיפך, כפי שהראיתי לעיל, אף תמך בעיסוקו. רק לקראת הדיון בבקשה נזכר המשיב שנפל פגם בהתנהגות המבקש. טיעון כזה, בשלב זה, לראשונה, אינו ראוי. הטעם השני, שזכותו של המבקש לחופש תנועה אינה נובעת רק מההפסדים הכספיים שהוא סובל, אלא גם בהעדר עסק. אמנם, התביעה הוגשה בעילת מטרד המחייבת נזק ממון, אך גם מניעת תנועה לביתו של המבקש ללא עסק היא מטרד הגורם נזק. הטעם השלישי, שמקרה כגון זה נבחן על ידי בית המשפט השלום בחיפה בת"א 5140/95 בר און נ' כרם מהר"ל, ובו נקבע כי חסימת הדרך אינה דרך לגיטימית לטפל בעסק בלתי חוקי, ויש לטפל בו על ידי הגשת אישומים בגין שימוש חורג ובניה ללא היתר וכדומה. כך גם בפני. על כן, אני דוחה את הטענה שהמבקש אינו זכאי לסעד עקב ידיו הבלתי נקיות. המשיב טען שהוא מבקש להתמודד עם מכת פריצות והשתוללות של טרקטורונים ואורחים בלתי קרואים. אכן, יש להתמודד עם כל אלה, באמצעים חוקיים בלבד. אין המשיב רשאי ליטול את החוק לידיו ולקבוע מה מותר לו לעשות כדי לפתור את הבעיות. הכל במסגרת החוק. המשיב לא קיבל היתר בניה ולא קיבל אישור כלשהוא לחסימת הדרך הציבורית, ועל כן אין זו אחת הדרכים שהוא יכול להשתמש בהן כדי להתמודד עם הבעיות שבפניהם הוא עומד. אני דוחה גם את טענת המשיב שהציב שומר בשער כדי לאפשר לבאים אל המבקש להכנס. מלבד העובדה שהמבקש טוען ועדותו לא נסתרה, שהשומר אינו נמצא בשער כל העת, הרי העובדה שיש צורך לקבל רשות להכנס מונעת כניסה של מי שמבקש לא להתחייב ולא להמתין. יש בכך פגיעה בחופש התנועה שאינה סבירה. המשיב ביקש להתנות את צו המניעה בערבות גבוהה עקב הנזקים הרבים. המשיב לא הוכיח אפילו נזקים מועטים שיגרמו לו אם ישמור על החוק. על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ונותן צו מניעה זמני כמבוקש, לפיו על המשיב להנע מלסגור את השער החשמלי שהקים בכניסה למושב בת שלמה בכל שעות היום, ולהמנע מהצבת שומר שימנע כניסה למושב, בכפוף להתחייבות עצמית של המבקש לכיסוי כל נזק שיגרם למשיב אם התביעה תמחק או תדחה בפסק דין סופי. כמו כן, אני מחייב את המשיב לשלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ. התיק יועבר אל השופט אליקים למתן החלטתו בבקשה לענין הסמכות הענינית. שערמושבים נחלות ומשקים