להלן פסק דין בנושא מינוי מומחה בעניין בדיקת רכב: פסק דין בפני תביעה לתשלום סך של 23,425 ₪. ביהמ"ש מינה מומחה מכריע, בהחלטתו מיום 1.6.04, המומחה נתן את חוות דעתו, ונחקר עליה ארוכות. לאחר קבלת חוות הדעת וחקירת המומחה, הודיע התובע כי הוא עומד על תביעתו וביהמ"ש קיים דיון לגופו של עניין, ושמע את העדים. לבקשת באי כוח הצדדים קבעתי כי הצדדים יגישו סיכומיהם בכתב, שהוגשו. פסק דיני זה ניתן לאחר שמיעת התיק וקבלת הסיכומים. טענות התובע: התובע ביקש לרכוש רכב מסוג מרצדס. לפני רכישתו פנה אל הנתבעת העוסקת בבדיקת רכבים. התובע קיבל את תוצאות הבדיקה ורכש את הרכב. ימים ספורים לאחר הרכישה שמע התובע רעשים מגיר הרכב. הוא פנה אל הנתבעת ולאחר מספר בדיקות הסתבר לתובע, לטענתו, כי קיימת תקלה בגיר הרכב, תקלה שלא הופיעה בדו"ח הבדיקה שביצעה הנתבעת, עובר לרכישתו. לאחר שהנתבעת סירבה ליטול אחריות על כשלון בדיקתה, תיקן את התקלה. התובע טען כי הואיל והנתבעת לא גילתה את התקלה, עליה לשאת בנזק שנגרם לו. התובע צרף לכתב תביעתו חוות דעת מומחה אשר מפרטת את הליקויים ואת עלותם. התובע טוען כי המומחה מטעם ביהמ"ש לא נתן חוות דעת חד משמעית. התובע טוען כי הנתבעת הודתה כי אכן הייתה תקלה ברכב, נשמעה נקישה בעת העברת הילוכים, תקלה עליה הנתבעת לא הצליחה לעלות בעת הבדיקה שביצעה, אשר על כן טוען התובע כי הנתבעת אחראית כלפיו לנזק שנגרם לו, הוא הנזק שפורט בחוות דעת המומחה מטעמו. התובע עותר אם כן לקבל את התביעה במלואה. טענות הנתבעת: הנתבעת מאשרת כי אכן התובע הגיע אליה לשם ביצוע בדיקה לרכב נשוא דיוננו. הנתבעת טוענת כי לאחר שהתובע הגיע אליה בתלונה לעניין הנקישה שנשמעה בגיר בעת העברת ההילוכים, הפנתה אותו למומחה מטעם חברת הביטוח, אשר בדק את הרכב וקבע כי אין כל ליקוי בגיר. הנתבעת טוענת כי הצדדים הגיעו להסכמה בדבר מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש שחוות דעתו תכריע בשאלות השנויות במחלוקת, כפי שפורט בפרוטוקול ביהמ"ש, והמומחה מטעם ביהמ"ש קבע באורח חד משמעי כי אין כל תקלה בגיר הרכב, כמו כן קבע המומחה, כי אין כל קשר סיבתי בין הנקישה שנשמעה לבין הנזקים /ואו הליקויים הנטענים בגיר. הנתבעת טוענת כי התובע לא הוכיח את תביעתו, לא במישור הקשר הסיבתי, לא בכל הנוגע לקיומו של ליקוי או נזק ואף לא הוכיח את שיעור הנזק שנגרם לו, באשר לא זימן את מומחה מטעמו למתן עדות. הנתבעת טוענת כי לאחר שהמומחה מטעם ביהמ"ש נחקר ארוכות וחוות דעתו לא הופרכה ולא נסתרה, הרי יש לדחות את התביעה, לאור העובדה כי המדובר במומחה מכריע. עוד טוענת הנתבעת כי התובע לא טרח להמציא למומחה את הגיר שהוחלף על מנת שיבדוק אותו, למרות שניתנה לו הזדמנות לעשות כן. הנתבעת מבקשת כי ביהמ"ש ידחה את התביעה. דיון: כאמור לעיל, אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 23.8.03 פנה התובע אל הנתבעת על מנת שזו האחרונה תבצע לו בדיקת רכב לפני רכישתו. אין מחלוקת כי הנתבעת אכן ביצעה בדיקה לרכב התובע והמציאה לו דו"ח ממוחשב. אין מחלוקת כי מספר ימים לאחר הבדיקה הגיע התובע אל הנתבעת וטען כי הוא שומע נקישות בעת העברת ההילוכים, מי מטעם הנתבעת בדק את הרכב, ואכן שמע את הנקישות הנטענות. אין מחלוקת בין הצדדים כי לאור עובדות אילו הפנתה הנתבעת את התובע למוסך לשם בדיקת הרכב על ידי שמאי מומחה מטעם חברת הביטוח. הואיל והצדדים לא הגיעו לעמק השווה, שכן המומחה מטעם הנתבעת לא מצא כל ליקוי בגיר ולא קיבל את טענות התובע לעניין קיומו של ליקוי בגיר, הוגשה התביעה כאן. בישיבת ביהמ"ש מיום 1.6.04 מינה ביהמ"ש את מר שפי שמעון כמומחה מכריע בשאלות הבאות: א. האם הבדיקה שהנתבעת העבירה את הרכב, נשוא כתב התביעה, גילתה את התקלה הנטענת על ידי התובע: המיסב הראשי החד כיווני בתיבת ההילוכים התפרק, כלומר הגלילים של המיסב התפרקו והם גרמו לנקישות ולנזקים נוספים בתיבת ההילוכים". ב. האם התקלה מהסוג הנ"ל, בהנחה שקיימת ברכב, אמורה להופיע בבדיקת קומפיוטסט, נשוא התביעה? ג. בבדיקת קומפיוטסט, הראה מד האוץ 74,891 ק"מ, בבדיקה השניה שנערכה הראה מד האוץ 81,221 ק"מ. האם התקלה הנטענת הייתה קיימת כאשר נערכה בדיקת הקומפיוטסט? והאם לאור המצב הכללי של הרכב התקלה הז יכלה להופיע לאחר בדיקת הקומפיוטסט? המומחה הגיש את חוות דעתו. ב"כ התובע עתר להורות על חקירת המומחה. ביהמ"ש קבע דיון בחקירת המומחה, והמומחה נחקר ארוכות. המומחה קבע באורח חד משמעי כי הנקישה שנשמעה אינה תואמת את הנזקים. המומחה הסביר כי התקלה שעליה הצביע התובע, באמצעות המומחה מטעמו, היא תקלה שאם הייתה קיימת בגיר היה אמור להישמע רעש של גריסה. המומחה מטעם ביהמ"ש קבע כי בחן את התמונות שצולמו ולא מצא כל נזק בגיר. המומחה קבע כי אם בכלל קיימים נזקים למערכת הגיר, הרי המדובר בנזקי שחיקה. המומחה קבע כי האורח חד משמעי כי לא ראה כל נזק בגיר, או במסבים. כי הנקישה המתוארת יכולה להיגרם כתוצאה משחרור לחץ בעת החלפת הילוכים ואין המדובר בתקלה בגיר, וכי אין כל התאמה בין הנקישה שנשמעה לנזק שתואר על ידי המומחה מטעם התובע. לאחר שהמומחה נחקר ארוכות, ולאחר שחוות דעתו עמדה תחת הלחץ של החקירה הנגדית, קבעתי כי הואיל והמומחה לא בחן את הגיר במו עיניו אלא הסתמך על תמונות, אני מאפשרת לתובע להמציא למומחה את הגיר שהוחלף לשם בדיקתו הנוספת. לאחר דיון זה הודיע ב"כ התובע כי התובע עומד על תביעתו. קבעתי מועד לשמיעת הצדדים. לדעתי תצהירי התובע והעד מטעמו אין בהם כדי להועיל לביסוס התביעה. ביחס לטענות העובדתיות, לעניין ביצוע הבדיקה, טענות התובע לאחריה, שמיעת הנקישה כל אלה אין עליהן מחלוקת. הנתבעת אישרה כי התובע ביצעה אצלה את הבדיקה, כי בבדיקתה לא מצאה כל ממצא המעיד על הליקויים הנטענים בגיר, וכל שנשמע הוא נקישה בעת החלפת הילוכים וגם זאת לא בכל פעם, רק בנסיעה השלישית שמע הבוחן מטעם הנתבעת את הנקישה, עליה הצביע התובע. המחלוקת בתיק זה הייתה מחלוקת הקשורה במומחיות. לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה בדבר מינויו של מומחה מכריע, הרי על הצדדים לקבל את חוות דעתו של המומחה המכריע או להביא ראיות משכנעות מדוע אין לקבל את חוות דעתו. התובע לא עשה כן. התובע גם לא ניצל את האפשרות, להמציא את הגיר שפורק למומחה לשם בחינה נוספת, כפי שניתנה לו על ידי ביהמ"ש. ב"כ התובע טענה כי הואיל והמומחה המכריע לא בדק את הגיר בזמן אמת הרי יש ליתן משקל קטן ביותר לעדותו אם בכלל. אינני סבורה כן, ראשית, במועד בו הגיעו הצדדים להסכמה למינוי מומחה מכריע, היה הדבר לאחר שהתקלה הנטענת תוקנה. (על פי טענת התובע). שנית, על פי הסכמת הצדדים, המסמכים שהומצאו למומחה המכריע היו חוות דעת שני הצדדים. שלישית, לאחר חקירתו של המומחה, ולאחר שהמומחה המכריע שלל לא רק את הקשר הסיבתי שבין הנקישה שנגרמה לנזק הנטען, אלא גם את קיומו של הנזק בכלל, אפשרתי לתובע להמציא את הגיר המקורי שהוחלף למומחה, והתובע בחר שלא לעשות כן. עלי להודות כי על פניו, השתלשלות העניינים כפי שתוארה על ידי התובע, וכאמור עיקרה לא הוכחש על ידי הנתבעת, אמורה להוביל אותי למסקנה כי אכן הנתבעת לא גילתה את הליקוי בעת הבדיקה הממוחשבת, עובר לביצוע רכישת הרכב על ידי התובע, ואולם כאשר המומחה המכריע שולל לא רק את קיום הקשר הסיבתי אלא גם ובעיקר את הנזק הנטען, לא ניתן לומר כי התובע הרים את הנטל המוטל עליו, ולו הנטל הראשוני. גם אם אני מניחה כי הנטל בעניין זה מוטל על הנתבעת, (על פי סעיף 41 לפקודת הנזיקין), הרי משהובאה חוות דעת מומחה מכריע אשר שלל את קיומו של נזק לגיר הרכב, נשוא דיוננו, ולא הובאה כל חוות דעת אחרת לסתור אותה, ולא אף מסמך המאשר את ביצוע התיקון, כגון חשבונית תיקון הליקוי בגיר, הרי עלי לקבוע כי הנתבעת הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח כי ברכב נשוא דיוננו, לא הייתה כל תקלה שהיה על הנתבעת לגלות בעת ביצוע הבדיקה על ידה. לאור כל האמור לעיל אין מנוס מדחיית התביעה. אני מחייבת את התובע לשלם לנתבעת את הוצאותיו, דהיינו, שכ"ט המומחה שמונה על ידי ביהמ"ש. כמו כן ישא התובע בהוצאות בסכום של 3,000 ₪ + מע"מ.מינוי מומחהמומחה