להלן החלטה בנושא מינוי מומחה מטעם בית המשפט בעניין תקינות מכונה: החלטה 1. לפני בקשתה של המבקשת (הנתבעת), למנות מומחה מטעם בית המשפט "על מנת לבחון ולחוות את דעתו לגבי מכונת הדפוס שבמחלוקת" (בש"א 17489/04). 2. טענות המבקשת א. המבקשת טענה כי מעיון בחוות הדעת של המומחים שהוגשו לתיק בית המשפט עולה כי הם חלוקים בדעתם בכל הקשור בשאלת פעולתה של המכונה שבמחלוקת וכי עמדותיהם של המומחים הן קיצוניות בבחינת "זה אומר כולה תקינה וזה אומר כולה אינה תקינה". ב. המבקשת טענה כי מצב דברים זה נוצר והוברר עקב הרשות שניתנה על ידי בית המשפט למשיבה (התובעת) להגיש מטעמה חוות דעת מומחה לאחר תחילת פרשת הראיות בתיק זה. ג. המבקשת הוסיפה וטענה כי שאלת תקינותה של המכונה הינה אחד העניינים המרכזיים שבמחלוקת בין בעלי הדין. מדובר בעניין טכני בעיקרו אשר קשה ביותר להכרעה ונראה כי חוות דעת של מומחה נייאטרלי, תסייע רבות על מנת להגיע לחקר האמת בתיק זה. ד. המבקשת הדגישה בטענותיה כי על פי תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- (להלן - "התקנות"), מוסמך בית המשפט למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בין בעלי הדין בכל עת. המבקשת ציינה כי שלב הבאת הראיות טרם הסתיים ואף לא הוגשו סיכומים. לפיכך, בית המשפט רשאי למנות מומחה וראוי שיעשה כן משהוברר לו במהלך המשפט כי הדבר נחוץ ויסייע לחקר האמת. 3. טענות המשיבה א. המשיבה בקשה לדחות את הבקשה מכל וכל. ב. המשיבה טענה כי תקנה 130 לתקנות אמנם מסמיכה את בית המשפט למנות מומחה "בכל עת", ואולם מן הראוי לשקול אם בנסיבות המקרה הספציפי שלפני בית המשפט ראוי למנות מומחה. המשיבה הביעה את דעתה כי המקרה הנדון כאן אינו מתאים למינוי מומחה. זאת, משום שהתקיימו כבר 10 ישיבות שבהן נשמעו ראיות, הצטברו בתיק קרוב ל- 900 עמודי פרוטוקול הכוללים את עדויותיהם של כל המומחים "ונותר עוד להשלים רק עדות של טכנאי אחד מטעם הנתבעת, פאולו ג'נרי". כאשר כאלה הם פני הדברים, טענה המשיבה, הרי שלא זו בלבד שמינוי המומחה לא יקל על הדיון, ייעלו ויקצרו אלא ההיפך מכך הוא הנכון: סביר להניח שתבוא דרישה לחקירתו של המומחה והדבר יגרום להארכת הדיון ולא לקיצורו. ג. המשיבה טענה כי מינוי מומחה מטעם בית משפט רצוי כאשר התמונה העומדת בפני בית המשפט הינה תמונה חסרה בשל ריבוי פגמים מהותיים בחוות הדעת מטעם הצדדים, עד כי בית המשפט אינו יכול לשים עצמו כמומחה במקומם. ואולם, אין הצדקה למינוי מומחה כאשר התמונה התבררה בפני בית המשפט במידה מספקת המאפשרת לו לפסוק על פי הראיות שנשמעו בפניו. ד. המשיבה טענה כי הלכה פסוקה היא שבית המשפט הוא הפוסק האחרון בין המומחים ואין להשאיר בידי המומחה את מלאכת כתיבת פסק הדין. ה. המשיבה הוסיפה וטענה כי - "על אחת כמה וכמה שמינוי מומחה מטעם בית המשפט אינו בא ליצור ראיות נוספות במקום שהראיות שהובאו על ידי בעלי הדין קרסו (...)". ו. המשיבה הוסיפה כי מן הדין לדחות את הבקשה גם בשל כך ש"קשה מאוד למצוא מומחה שיפתור את כל השאלות הקשורות בהפעלה תעשייתית תקינה של המכונה מאחר וכפי שהוברר במהלך הבאת הראיות, מדובר בטכנולוגיה משולבת של חשמל, גז וכימיה. מכך יוצא שדרוש מומחה השולט בכל התחומים האלה". המשיבה הוסיפה וציינה כי היא עצמה אינה מכירה מומחה כזה בארץ שיהיה אובייקטיבי, נטרלי, בלתי תלוי ומשוחרר מהשפעות של תחרות עסקית. ואם כזה הוא המצב בארץ, הרי שיהיה צורך לחפש מומחה בחו"ל ומכאן ההוצאות הכרוכות בשיגור המומחים של הצדדים אליו על מנת שיהיו נוכחים עמו בעת הבדיקה ויוכלו להפנות את תשומת-ליבו למצבים הרלוונטיים, הוצאות תרגום, הוצאות עבור טיסות ושהייה בחו"ל ובארץ לצורך החקירה. לדבריה, בכל אלה יש כדי לתרום לסרבול המשפט ולגלישת סיומו אף מעבר למועדים שנקבעו לחודש מרץ שנה זו. המינוי האמור לא יביא לייעול ולקיצור המשפט. ז. המשיבה הוסיפה וטענה כי אין מקום למינוי מומחה בשלב זה של הדיון כאשר טרם נחקר הטכנאי מטעם הנתבעת. 4. דיון א. לאחר עיון בטענות באי כח הצדדים (לרבות בתשובתה של המבקשת לתגובת המשיבה), הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את הבקשה. ב. אכן, צודק עו"ד צבי טמיר, בא כוחה המלומד של המבקשת, בציינו בתשובת המבקשת לתגובת המשיבה כי העובדה שפרוטוקול הדיון משתרע כבר על 900 עמודי פרוטוקול אינה רלוונטית. אף אנוכי סבור כי סמכותו של בית המשפט למנות מומחה "בכל עת" קיימת למרות השלב שבו מצוי המשפט כיום, כשהוא קרוב לסיום פרשת ההגנה וכאשר הפרוטוקול משתרע על עמודים רבים כאמור. ג. כך גם אינני רואה בעיה בעובדה הנטענת על ידי המשיבה שקשה למצוא בארץ מומחה נייטרלי מתאים. אילו סברתי שיש הצדקה למינוי מומחה, כי אז הייתי עושה מאמץ רציני למצוא מועמד מתאים בארץ ואם מאמץ היה נכשל, לא הייתי מהסס למנות מומחה מחו"ל. ד. אלא שדין הבקשה להדחות משום שלא שוכנעתי כי יש הצדקה למינוי מומחה. נראה לי כי בנסיבות הענין שלפני אוכל להכריע במחלוקת שבין הצדדים על פי הראיות שהגישו הצדדים לבית המשפט. אכן, במהלך הדיון בבקשה טען עו"ד טמיר כי התמונה העומדת בפני בית המשפט חסרה בשל ריבוי פגמים מהותיים בחוות הדעת מטעם שני הצדדים. עו"ד טמיר פירט במהלך הדיון את הפגמים הנטענים על ידו. ואולם, לא שוכנעתי כי יש הצדקה למינוי מומחה. נראה לי כי ניתן יהיה להתגבר על הפגמים הנ"ל על ידי הפעלת הכללים הרלוונטיים בדבר נטלי הראיה המוטלים על הצדדים. יתכן שאילו היתה הבקשה מובאת בפני עוד בטרם שמענו את הראיות (וכאמור לעיל אנו מצויים כפסע בינינו לבין סיום פרשת ההגנה), כי אז יתכן שהיתה הצדקה למינוי מומחה, שאולי היה מייתר את הצורך בחלק נכבד מן הזמן השיפוטי שהוקצה לשמיעת הראיות בתיק זה. עתה, משהגענו לאן שהגענו, אני סבור שאוכל להכריע על פי החומר שלפני ואין צורך במינוי מומחה. 5. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את הבקשה. ב. המבקשת (הנתבעת) תשלם למשיבה (התובעת) הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך כולל של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.מינוי מומחהמומחה