התנגדות לבקשה להזמנת עד

הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת" (ראה רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז, חברת נפט בע"מ, תק-על 2002 (2) 1142). רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, ייענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראה ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו(3) 738).

זאת ועוד, הלכה היא, כי מתירים לבעל דין לדחות הבאת הראיות באמצעות עדות מפריכה רק במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעוניו או מראיותיו של הצד שכנגד (ראה, למשל, ע"א 4494/97 סלאח יוסף סלאח נ. סברי יוסף סלאח, דינים עליון כרך נ"ז 555 והאסמכתאות שם, ע"א 365/81 מימון אזולאי נ. גור לביא, פ"ד ל"י (4) 125).

להלן החלטה בנושא התנגדות לבקשה להזמנת עד:

החלטה

מבוא:
בפני בקשת המבקשים, הם התובעים בתובענה שבכותרת, להורות על זימון עו"ד דרור הרפז כעד מטעמם לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 19.12.05, או לכל מועד נדחה.

המשיבה 2, הועדה המקומית לתכנון ובניה קריית אונו (להלן: "המשיבה"), הגישה תגובה, לפיה היא מתנגדת לבקשה מטעמים שפרטה.

הרקע לבקשה:
עניינה של התובענה שבכותרת בתביעה שהגישו המבקשים כנגד בנק דיסקונט לישראל בע"מ, שהינו משיב פורמאלי בבקשה זו, וכנגד המשיבה, בעילות של רשלנות והתנהגות שלא בתום לב ובניגוד לחובות האמון המוטלות עליה כרשות ציבורית.

טענת המבקשים בתמצית הינה, כי שומת היטל ההשבחה שהוצאה להם על ידי המשיבה, ביחס לנכס שרכשו, הייתה גבוהה כמעט בכפלים מכל שומה אחרת שהוצאה על ידי המשיבה ביחס לנכסים דומים וכי המשיבה ניסתה להפוך את המקרה של המבקשים ל"מקרה מבחן", כדי להגדיל את שומות היטל ההשבחה במרחב התכנון שלה. לטענתם, המשיבה לא הסכימה ליתן למבקשים היתר בנייה במקביל להליכי ביטול השומה שנקטו, הכל מתוך כוונה לנצל את מצוקתם ולאלצם לשלם את השומה השנויה במחלוקת.

לטענת המבקשים, התנהגותה זו של המשיבה גרמה לעיכוב בהוצאת היתר בנייה למשך שישה חודשים ובכך נגרמו להם נזקים קשים, שכן בפרק הזמן בו חל העיכוב נקלע שוק הנדל"ן למשבר ומחיר דירות היוקרה צנח באופן משמעותי.

המשיבה הגישה כתב הגנה, במסגרתו כפרה בטענות המבקשים.

הליכי קדם המשפט הסתיימו בינתיים, הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית והליכי שמיעת ההוכחות אמורים להתחיל החודש.

בשלב זה באה בקשת המבקשים שבפני.

טענות הצדדים:
בבקשתם טוענים המבקשים, כי בתצהירי עדות ראשית מטעם המשיבה הועלו טענות שונות אשר ייחסו למבקשים התנהגות בלתי ראויה בכל הקשור להליכים שהתקיימו בין הצדדים. לטענתם, בכך ביקשה המשיבה ליצור למבקשים תדמית שלילית בעיני בית המשפט. המבקשים סברו, כי יהיה זה מן הראוי להביא את עדותו של עו"ד הרפז, מי שייצגם בהליכים השונים, אשר יוכל להפריך את הנטען, זאת לאחר סיום פרשת ההגנה.

אלא שבינתיים יצא פסק דין תחת ידיו של בית משפט זה, מפי כב' השופטת גרסטל, במסגרתו ניתנה תוקף להסכמה שהושגה בין המבקשים והמשיבה בנוגע לשומת היטל ההשבחה, והתיק הוחזר לבית משפט השלום להמשך דיון. עו"ד הרפז הוא מי שמייצג את המבקשים במסגרת הליכים אלה ולפיכך טוענים המבקשים, כי יש להביאו לעדות כבר בשלב זה.

המבקשים סבורים, כי "בידיו של עו"ד הרפז לשפוך אור על ההליכים שהתנהלו בין המבקשים לבין המשיבה והוא יוכל להעיד גם בנוגע לדברים שנכללים בתצהירי המשיבה ואף להפריך אותם".

המשיבה מתנגדת לבקשה מכמה וכמה נימוקים; לטענתה, המבקשים לא פרטו האם נבצר מהם לצרף תצהיר מטעם עו"ד הרפז וככל שכן, מה הסיבה לכך. כך גם, מהבקשה לא ברור כלל מדוע נדרשת עדות הזמה ואיזה פרט מבקשים להזים. זאת ועוד, אין לשעות לבקשה גם מהבחינה העקרונית, שכן עו"ד הרפז אינו אלא שלוחם של המבקשים וידיעותיו העובדתיות בדבר ההליכים שהתנהלו בין הצדדים הן כידיעותיהם העובדתיות של המבקשים. מוסיפה המשיבה וטוענת, כי לא ברור מדוע המבקשים לא דאגו לקבל את עדותו של עו"ד הרפז כבר בעת עריכת פרשת ראיות התביעה, שכן המבקשים יכולים היו לצפות כי המשיבה תתייחס להליכים המשפטיים שהתנהלו בין הצדדים בפרשת ראיות ההגנה מטעמה. בנסיבות אלה חל העקרון הכללי, לפיו היה על המבקשים להביא ראיותיהם בחטיבה אחת ובכלל זה להתייחס לכל הטעון התייחסות.

דיון והכרעה:
הכלל לעניין הגשתן של ראיות לבית המשפט הוא, כי בעל דין צריך להגישן ב"חבילה אחת" (ראה רע"א 2137/02 אליהו ממן נ' פז, חברת נפט בע"מ, תק-על 2002 (2) 1142). רק מקום בו מצביע בעל-דין על טעמים סבירים והוגנים המצדיקים סטייה מן הכלל הנ"ל, ייענה בית המשפט לבקשתו להגיש ראיות נוספות (ראה ע"א 579/90 מרדכי וגילה רוזין נ' ציפורה בן-נון, פ"ד מו(3) 738).

זאת ועוד, הלכה היא, כי מתירים לבעל דין לדחות הבאת הראיות באמצעות עדות מפריכה רק במקרים יוצאים מן הכלל, כאשר התובע הופתע מטיעוניו או מראיותיו של הצד שכנגד (ראה, למשל, ע"א 4494/97 סלאח יוסף סלאח נ. סברי יוסף סלאח, דינים עליון כרך נ"ז 555 והאסמכתאות שם, ע"א 365/81 מימון אזולאי נ. גור לביא, פ"ד ל"י (4) 125).

בהתאם לאמור, הורתי לצדדים בהחלטתי מיום 6.9.04, באשר לאופן הגשת עדויותיהם, כדלהלן:
"העדויות הראשיות וכל המוצגים שיוגשו כראיה - יוגשו בתצהירים ככל האפשר ויצורפו אליהם תיקי מוצגים - מה שלא יוגש לא יקובל במשפט אלא מטעם מיוחד.
...
עד שנבצר מבעל דין להביא תצהיר מטעמו, תוגש בקשה לבית המשפט לזימונו כעד תוך מתן הסבר וסיבת המניעה בצירוף תצהיר. לא יוקדם תצהיר, לא תותר עדות."


לא מצאתי בבקשה שבפני טעמים המצדיקים סטייה מהכלל הנ"ל.

ודוק, המבקשים טוענים, כי ההחלטה להעיד את עו"ד הרפז התקבלה לאחר עיון בתצהירי המשיבה, אם כי הוחלט להמתין עמה לשלב מאורח יותר, כדי להביאה כעדות הזמה. מקורו של הצורך בעדות הזמה, לגרסת המבקשים, נעוץ בתדמית שלילית שיוחסה להם על ידי המשיבה בדרך תיאור התנהלותם בהליכים שהתנהלו בין הצדדים.

עיון בכתב הגנתה של המשיבה ילמדנו, כי המשיבה טענה כבר אז באשר לדרך התנהלותם של המבקשים ועל כן יכולים היו המבקשים לצפות, כי המשיבה תתייחס לעניין זה בתצהירי עדות ראשית מטעמה (ראה סעיפים 29-28 לכתב ההגנה). גם המבקשים, בעצמם, התייחסו לעניין זה באריכות בכתב התביעה ובתצהיריהם.

במצב דברים זה, המבקשים יכולים היו להכין מבעוד מועד תצהיר מטעם עו"ד הרפז ולהגישו כ"חטיבה אחת" עם יתר ראיותיהם ולא לנסות להשלים את שהחסירו תחת הכותרת של עדות הזמה.

ממילא, לא שוכנעתי כלל, כי עדותו של עו"ד הרפז "עשויה לתרום תרומה משמעותית להשלמת התמונה העובדתית ולגלוי האמת, וכי הדבר עשוי לסייע בעשיית צדק".

בהקשר זה נכונה טענת המשיבה, כי ידיעותיו העובדתיות של עו"ד הרפז בדבר ההליכים שהתקיימו בין הצדדים הן כידיעותיהם העובדתיות של המבקשים עצמם. אני סבורה כי די בעדותם של המשיבים בדבר ההליכים שהתנהלו בין הצדדים, הנתמכת במסמכים, ואין צורך בפרשנותו של עו"ד הרפז בעניין זה.

העובדה כי המבקשים לא צירפו תצהיר מטעם עו"ד הרפז לבקשה שבפני, על מנת שאוכל לעמוד על נחיצותה, מאששת מסקנה זו. המבקשים גם לא פירטו בבקשתם מהו ההסבר וסיבת המניעה לכך.

במצב דברים זה גובר השיקול של שמירת הסדר הטוב וניהול תקין של משפט, שכן:
"אם לא ישקוד בית המשפט על סדרי דין תקינים, תשתלט אנדרלמוסיה בבית המשפט, ולא יעשה צדק"

(ד"ר י' זוסמן סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית בעמ' 510. ראה גם ע"א 188/89 עזאיזה נ' מועצה מקומית כפר דבוריה, פ"ד מז(1) 661 בעמ' 665).



סיכומם של דברים, הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה יקבעו בסופו של ההליך.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התנגדות אח לצוואה

  2. התנגדות לתשריט חלוקה

  3. התנגדות לביצוע צ'ק

  4. התנגדות לפשיטת רגל

  5. התנגדות לביצוע שטר

  6. התנגדות לביצוע שיק

  7. התנגדות לאיחוד חלקות

  8. התנגדות לבניית מחסן

  9. התנגדות להליך מקוצר

  10. התנגדות לביצוע צ'קים

  11. התנגדות לביצוע שיקים

  12. התנגדות להפסקת תובענה

  13. התנגדות לבדיקת אבהות

  14. התנגדות לביצוע שטרות

  15. התנגדות להוצאה לפועל

  16. התנגדות להרחבת בית אבות

  17. התנגדות לגבולות בתכנית

  18. התנגדות לביצוע שטר חוב

  19. התנגדות שכנים להיתר בניה

  20. התנגדות לבקשה להזמנת עד

  21. התנגדות לביצוע צ'ק שחזר

  22. התנגדות לביצוע שטרי חוב

  23. התנגדות לביטול צו עיקול

  24. התנגדות לבניה מכוח תמ"א 13

  25. התנגדות לביטול חוזה בניה

  26. התנגדות להתראת פשיטת רגל

  27. התנגדות המבוטח להסכם פשרה

  28. התנגדות לבניית בניין גבוה

  29. התנגדות הכנ''ר לפשיטת רגל

  30. התנגדות למינוי מנהל עזבון

  31. התנגדות לתכנית מתאר מחוזית

  32. התנגדות להקצאת קרקע לעמותה

  33. התנגדות להעברת זכויות במשק

  34. התנגדות לחסינות עובד ציבור

  35. התנגדות שכנים לפתיחת מכולת

  36. התנגדות לבקשה לגילוי מסמכים

  37. התנגדות להעברת בעלות על רכב

  38. התנגדות להקמת חניון בתל אביב

  39. התנגדות למתן פסק הדין הצהרתי

  40. התנגדות לביצוע שטר זיוף חתימה

  41. התנגדות לביצוע צ'ק למוטב בלבד

  42. התנגדות הכנ''ר לבקשת פשיטת רגל

  43. התנגדות לביצוע שטר ללא נימוקים

  44. התנגדות הורים לטיפול רפואי בילד

  45. התנגדות ועדה מקומית להיתרי בניה

  46. התנגדות למכירת חלק ממניות החברה

  47. התנגדות לביצוע שיק שהוצא בכפייה

  48. התנגדות ערב לבקשת ביצוע שטר חוב

  49. התנגדות לביצוע שטר סמכות מקומית

  50. התנגדות לביצוע שטר פוליסת ביטוח

  51. התנגדות לביצוע שטר - טענת קיזוז

  52. התנגדות לביצוע שטר ביטחון שכירות

  53. התנגדות לביצוע שטר - חוזה שכירות

  54. התנגדות לביצוע צ'קים בהוצאה לפועל

  55. התנגדות להיתר הצבת מזגנים על גג חניה

  56. התנגדות לקבלת חבר ללשכת עורכי הדין

  57. התנגדות לאישור תכנית בוועדה המחוזית

  58. התנגדות לפירוק חברה על ידי בית משפט

  59. התנגדות לתוספת אחוזי בניה בגין מעליות

  60. התנגדות לאישור תכנית בוועדה המקומית

  61. התנגדות לביצוע שטר הלוואה חוץ בנקאית

  62. התנגדות לביצוע שטר חוב להבטחת תשלומים

  63. התנגדות להיתר בנייה לפיתוח טיילת בחוף הים

  64. התנגדות לפתיחת קופת חולים בלב אזור תעשייה

  65. התנגדות תחנת דלק לבניית תחנת דלק מתחרה לידה

  66. התנגדות להגשת מסמכים שלא הומצאו לצד שכנגד

  67. התנגדות דיירי הקומה האחרונה לפרויקט תמ"א 38

  68. התנגדות תושבים לבניית מתקני משחק בכיכר העיר

  69. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב - דוגמא

  70. התנגדות לקבלת בעל מוגבלות נפשית כחבר קיבוץ

  71. התנגדויות למפלס הכניסה הקובע ופיתוח במקרקעין

  72. התנגדות לבניית תחנת דלק נוספת ליד תחנת דלק

  73. התנגדות לביצוע שטר - בית משפט לענייני משפחה

  74. התנגדות המדינה להטלת הגופה לים מחשש לזיהום המים

  75. התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל

  76. התנגדות לבקשה לביצוע שטר חוב בערבות אוואל בטענת זיוף

  77. התנגדויות לבניה הכוללת הקלות לשימוש לכיתות לימוד וגן

  78. התנגדות לבקשה לביצוע שטר חוב שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל

  79. התנגדות לביצוע שטר שניתן על מנת להבטיח תשלום עבור סחורה

  80. התנגדות לגן ילדים בשל כניסת רכבים המביאים ולוקחים את ילדי הגן

  81. התנגדות השכנים לפינוי והריסת בית ישן תוך בניית בניין חדש (גבוה)

  82. התנגדות לגן ילדים בטענה כי אינו משרת את תושבי השכונה המבוגרים ברובם

  83. התנגדות למינוי שמאי משום ששכרו גבוה לעומת השכר שבקשו בעבר שמאים אחרים

  84. התנגדות לתכנית שתהפוך משכונה שקטה ושלווה לאזור סואן תוך יצירת מטרדי רעש

  85. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון