במקרה הנדון מתבקש בית המשפט להורות על גילוי מסמכים שמועדם מלפני כ- 25 שנים, הוגשה התנגדות לבקשה לגילוי מסמכים בטענת "הכבדה מיותרת". נקודת המוצא הינה שגילוי מסמכים במשפט אמור להיות מירבי. עדיין אין להורות על גילוי כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה. בדרך כלל יתיר בית המשפט גילוי לגבי כל מסמך הנוגע לענינים השנויים במחלוקת, כולל מסמכים העשויים לקדם ענינו של הנתבע. עדיין, לא ינתן הצו המבוקש, כאשר בולט הדבר שכל מגמת המבקש היא ל"דוג" חומר מאמתחתו של מתנגדו ולא לחזק טענה מסויימת מטענותיו. בית המשפט עפ"י שיקול דעתו לא יתן צו שיש בו כדי להכביד במידה לא סבירה על בעל דין, דבר שעלול להטיל הכבדה מיותרת והוצאות מיותרות (ראה ת.א. 331/85 (ת"א) EXIN LINE נ. אינטרלגו פס"מ תשמ"ו (ב) 410 וכן ראה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. הנרי אזולאי ואח' פד"י מט (4) 54). להלן החלטה בנושא הכבדה מיותרת במסגרת בקשה לגילוי מסמכים / התנגדות לבקשה לגילוי מסמכים: החלטה 1. בית המשפט מתבקש להורות על גילוי מסמכים פלוניים ועיון במסמכים, כנגד משיבה מס' 2. בקשה קודמת הוגשה ב-בש"א 6008/04 שם נתבקש ביה"מ להורות על גילוי מסמכים כללי וגילוי מסמכים פלוני. המשיבה נתנה הסכמתה לגילוי תוך ששמרה על זכותה להתנגד לגילוי מסמכים מסויימים. הסכמת המשיבה מס' 2 לא ענתה על ציפיות המבקש ובשל כך הוגשה הבקשה הנדונה. 2. נטען בתובענה, כי עפ"י פניית המבקש, חיים שיף ז"ל, המליץ משרד התיירות להקצות לו מגרשים בחוף ים המלח לבניית מלונות. המנוח חתם על הסכמים עם מנהלי מקרקעי ישראלי (להלן ייקרא ממ"י) ועם המשיבה ושילם סכומי כסף נכבדים. התוכניות לא יצאו אל הפועל, משהוקפאה הבניה הציבורית. בשנות ה- 90', אחר הסרת ההקפאה, נתקיימו מגעים לחידוש תהליך הקצאת הקרקעות, אלא שבשנת 2000 נפטר המנוח. מנהל העזבון - הוא המבקש - הגיע להסכמה עם ממ"י להשבת כספים ששולמו. המשיבה דחתה הדרישה להשבת הכספים. לטענת המשיבה התיישנה תביעת המבקש. עוד נטען, כי המבקש לא שילם מלוא התמורה בה התחייב, הפר ההסכם עימה, הכספים ששולמו ע"י המבקש הושקעו בעבודות פיתוח, המשיבה שינתה מצבה לרעה ולא ניתן להשיב המצב לקדמותו, וכן נגרם למשיבה נזק העולה על הסכום שנתבע. לא הוגשה תביעה שכנגד. 3. בבקשה זו מתבקש ביה"מ להורות למשיבה לגלות כל המסמכים שפורטו במכתב הדרישה שצורף לבקשה הקודמת ב-בש"א 6008/04, הוא המכתב מיום 27.9.04 - נספח א' לבקשה הנדונה. 4. המשיבה מתנגדת לבקשה הנדונה ועיקר טענותיה כדלקמן: 4.1 המבקש פתח במסע "דיג" וכל מטרתו להכביד על המשיבה. 4.2 המסמכים בחלקם הגדול אינם רלבנטיים לבירור התובענה הנדונה. 4.3 אפילו מדובר בחברה ציבורית, גילוי המידע מוגבל עפ"י חוק חופש המידע תשנ"ח 1998. 4.4 מדובר בדרישה לגילוי מסמכים גורף, ולדבר במיוחד ביטוי בדרישה לגילוי כל הדוחו"ת הכספיים השנתיים של המשיבה לשנים 1984 ועד 2000. חלק מהדוחו"ת - אלה שקדמו לשנת 95' - אינם אפילו ברשות המשיבה. כך גם הדרישה לגילוי כל דוחו"ת הביקורת המתייחסים למשיבה מאז שנת 1980. יש לציין שדו"ח ביקורת פנימי אינו יכול לשמש ראיה בהליך משפטי מכוח סע' 10 ל חוק הביקורת הפנימית תשנ"ב 1992. 4.5 פרוטוקולים מישיבת דירקטוריון מתייחסים להתייעצויות פנימיות המוגנות מפני חשיפה. 4.6 אין בידי המשיבה מסמכים המעידים על אופן השימוש בכספו של המנוח, הואיל והמשיבה משקיעה תשלומי הפיתוח של כלל היזמים ואינה מפרידה בין יזם ליזם. 5. בתגובה לתשובת המשיבה, מלין המבקש על כך שלא צורף תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות. עוד מוסיף וטוען המבקש: 5.1 המסמכים הדרושים להפריך טענת המשיבה אודות נזקים שנגרמו לה, וכן טענת המשיבה אודות אופן השימוש בכספו של המבקש. 5.2 דוחו"ת ביקורת הם מסמכים רלבנטיים עפ"י ההלכה הפסוקה ב-רע"א 6546/94 בנק איגוד נ. הנרי אזולאי פד"י מט (4) 54 בעמ' 60. כך גם אין להכיר בחיסיון על פרוטוקולים של ישיבות דירקטוריון, בהן מתקיימות התייעצויות פנימיות. לענין זה מפנה המבקש לעת"מ (י-ם) 717/02 הרב עו"ד אורי רגב ואח' נ. יד ושם, שם ההתייחסות לסייגים שבחוק חופש המידע. אם נקבע שם שיש לתת פרשנות מצמצמת לאותם סייגים בחוק נראה שמקל וחומר כך הדבר לגבי גילוי הנדרש לצורך הליך משפטי בין בעלי דין שביניהם יריבות ישירה. 5.3 המבקש עומד על גילוי הסכמי פיתוח נוספים שנכרתו במהלך שנות ה- 80', תוך הסכמה שיושמטו הסכומים ושמות היזמים, וזאת ע"מ לאפשר למבקש לטעון כי מדובר בחוזה אחיד. 6. נקודת המוצא הינה שגילוי מסמכים במשפט אמור להיות מירבי. עדיין אין להורות על גילוי כשאין זה דרוש לשם דיון הוגן בתביעה. בדרך כלל יתיר ביה"מ גילוי לגבי כל מסמך הנוגע לענינים השנויים במחלוקת, כולל מסמכים העשויים לקדם ענינו של הנתבע. עדיין, לא ינתן הצו המבוקש, כאשר בולט הדבר שכל מגמת המבקש היא ל"דוג" חומר מאמתחתו של מתנגדו ולא לחזק טענה מסויימת מטענותיו. כמ"כ ביה"מ עפ"י שיקול דעתו לא יתן צו שיש בו כדי להכביד במידה לא סבירה על בעל דין, דבר שעלול להטיל הכבדה מיותרת והוצאות מיותרות (ראה ת.א. 331/85 (ת"א) EXIN LINE נ. אינטרלגו פס"מ תשמ"ו (ב) 410 וכן ראה רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. הנרי אזולאי ואח' פד"י מט (4) 54). משנדרש ביה"מ לדון במידת ההכבדה שתוטל על בעל דין, בשל צו לגילוי מסמכים פלוניים, שיקול ראוי הוא השיהוי הרב בהגשת התובענה ומועד היווצרות המסמכים שגילויים מתבקש. במקרה הנדון מתבקש ביה"מ להורות על גילוי מסמכים שמועדם מלפני כ- 25 שנים. 7. בהתחשב בנסיבות כולן, טענות הצדדים וההלכה הפסוקה, הנני מחליט להורות כמפורט להלן, תוך התייחסות למסמכים השונים שפורטו בנספח א לבקשה, לפי מספרם הסידורי כדלקמן: 7.1 הנני מורה על גילוי המסמכים המפורטים בסע' 3.1 ככל שאלה ברשותה או בשליטה של המשיבה. 7.2 נדחית הבקשה לגילוי המסמכים שבסע' 3.2, אין כל הבהרה לענין רלבנטיות מסמכים אלה לתובענה הנדונה. היה ויש במסמכים אלה התייחסות באופן השקעת כספו של המבקש, ממילא הדבר באינטרס המשיבה לגלותם במסגרת גילוי המסמכים הכללי, ואחרת לא יותר לה להגישם כראיה. 7.3 הנני מורה על גילוי המסמכים שבסע' 3.3 לבקשה ככל שמסמכים אלה ברשותה ו/או בשליטתה של המשיבה. 7.4 הנני מורה על גילוי המסמכים שבסע' 3.4, משנת 1981 ועד 1983, ככל שאלה ברשות או בשליטת המשיבה. 7.5 הנני מורה על גילוי המסמכים שבסע' 3.5, 3.6 ו- 3.7 ככל שאלה ברשות ו/או בשליטת המשיבה. 7.6 נדחית הבקשה לגילוי המסמכים שבסע' 3.8 ו- 3.9, משלא הובהרה הרלבנטיות של המסמכים לתובענה הנדונה. 7.7 הנני מורה על גילוי המסמכים שבסע' 3.10 ועד 3.15, ככל שהמסמכים ברשותה ו/או בשליטתה של המשיבה. 7.8 הנני מורה על גילוי המסמכים המפורטים בסע' 3.16, במהלך השנים 1983-1981, תוך השמטת שמות היזמים והסכומים הנקובים בהסכמים וככל שמסמכים אלה ברשותה ו/או בשליטתה של המשיבה. 8. על המשיבה לאפשר למבקש לעיין ולהעתיק המסמכים לגביהם ניתן צוי גילוי כנאמר לעיל. על המשיבה לגלות המסמכים עד 1.9.05 ולאפשר עיון והעתקה עד 1.10.05. יש לשלוח העתק ההחלטה לצדדים.גילוי מסמכיםמסמכים