התגבשות ''עילת התביעה'' לצורך מועד תחילת ההתיישנות

סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, קובע, כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה היא, בשאינו מקרקעין - שבע שנים. סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע, כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה.

המונח "עילת תובענה" נבחן כאן בהקשר לדיני ההתיישנות, והנטייה הרווחת הינה לפרש הסדר התיישנות בצמצום, בדרך שלא תמנע, מעבר לסביר, את סגירת שערי בתי המשפט בפני בעל דין התובע את זכויותיו (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים, פ"ד לח(3) 678 ,673, ע"א 242/66 יעקובסון נ' גז, פ"ד כא(1) 85).

כמו כן נקבע, כי איתור המועד הנכון להתגבשותה של עילת תביעה לצורך בחינת תחילת מרוץ ההתיישנות נגזר מהמגמות שמוסד ההתיישנות ביקש להשיג, תוך ניסיון לאזן בין ההגינות כלפי המזיק לבין ההגינות כלפי הניזוק (ת"א (ירושלים) 164/93 כהן פרי ו-3 אח' נ' רמט בע"מ, תק-מח 97(4), 802, עמ' 803, ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח (4) 558).

להלן החלטה בנושא עילת תביעה לצורך תחילת מרוץ ההתיישנות :

החלטה

  1.      לפניי בקשה לדחיית תביעה על הסף מחמת התיישנות.
  2.      עניינה של התביעה, בין היתר, תשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לדירת המשיבים עקב בניה רשלנית שבוצעה בדירת המבקשים.
  3.      בכתב התביעה טוענים המשיבים, כי המבקשים גרמו להם נזק בעת שהרחיבו את דירתם, הנמצאת בקומה א' בבנין, מעל דירת המשיבים. לשיטתם, התוספת שבנו המבקשים בדירתם, יצרה מדרגה בגובה 35 ס"מ ממפלס הרצפה של דירת המשיבים, דבר אשר גרם (לפי טענתם) להצפות ולנזקים כבדים. יצוין, כי נתבעים נוספים בתביעה הינם בני הזוג רחמים ולימור שטרית, אשר רכשו את הדירה מהמבקשים.
  4.      מכאן התביעה שלפניי, אשר הוגשה ביום 30.11.2006.


דיון
5.     לאחר עיון בבקשות ובתגובות, דעתי הינה כי דין הבקשה להתקבל.
6.     סעיף 5 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, קובע, כי התקופה שבה מתיישנת תביעה שלא הוגשה עליה תובענה היא, בשאינו מקרקעין - שבע שנים. סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע, כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום בו נולדה עילת התובענה.
7.     המונח "עילת תובענה" נבחן כאן בהקשר לדיני ההתיישנות, והנטייה הרווחת הינה לפרש הסדר התיישנות בצמצום, בדרך שלא תמנע, מעבר לסביר, את סגירת שערי בתי המשפט בפני בעל דין התובע את זכויותיו (ע"א 244/81 פתאל נ' קופת חולים, פ"ד לח(3) 678 ,673, ע"א 242/66 יעקובסון נ' גז, פ"ד כא(1) 85).
8.     כמו כן נקבע, כי איתור המועד הנכון להתגבשותה של עילת תביעה לצורך בחינת תחילת מרוץ ההתיישנות נגזר מהמגמות שמוסד ההתיישנות ביקש להשיג, תוך ניסיון לאזן בין ההגינות כלפי המזיק לבין ההגינות כלפי הניזוק (ת"א (ירושלים) 164/93 כהן פרי ו-3 אח' נ' רמט בע"מ, תק-מח 97(4), 802, עמ' 803, ע"א 165/83 בוכריס נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד לח (4) 558).
9.     בכתב התביעה טוענים המשיבים, כי "לפני כ-3 וחצי שנים בנו הנתבעים 3 ו-4 (המבקשים) תוספת לדירתם". בין הצדדים קיימת מחלוקת מהו המועד הקובע לענין התגבשותה של עילת התביעה הנטענת בגין תוספת הבניה. המשיבים סבורים, כי המועד הרלבנטי הינו מועד קבלת טופס 4 מהרשויות, בעוד שהמבקשים גורסים שהינו מועד השלמת המדרגה, ואף אם היה זה מועד השלמת בניה - הרי שחל כבר ביום 15.11.1999, אז עברו המבקשים להתגורר בדירתם, לאחר תום השיפוצים. יצויין, כי המשיבים לא פירטו מהו המועד בו ניתן למבקשים טופס 4, ולטענתם, אף לא ניתן כזה, נכון ליום 11.3.2002, אז בוצעה ביקורת של העירייה ונמצאו כשלים במבנה.
10.     זאת ועוד, המשיבים מבקשים להחיל את הוראת סעיף 8 לחוק ההתיישנות, לפיו מונים את תחילת תקופת ההתיישנות לא מיום יצירת העילה, אלא ממועד מאוחר יותר, באופן שאם "נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה."
בהתאם לכך, נדחה מועד תחילת ההתיישנות בהתקיים ארבעה תנאים: נעלמו מן התובע עובדות; העובדות הן מהותיות היורדות לשורשה של עילת התובענה; חוסר הידיעה נבע מסיבות שלא היו תלויות בתובע; התובע לא יכול היה למנוע אותן סיבות אף בנקטו זהירות סבירה (ראה: ז. יהודאי דיני התיישנות בישראל (תמר, כרך א', 1991) 204, ע"א 148/89 שיכון עובדים נ' עזבון יוסף בליבאום ז"ל ואח', פ"ד מט(5) 485, 497).
11.     לפי גרסת המשיבים, עד למועד בו קיבלו לידיהם את חוות הדעת השמאית (27.6.2006), נעלמו מהם העובדות המהוות את עילת התביעה. המבקשים מכחישים זאת וטוענים, כי כל העובדות היו פרושות בפני המשיבים כבר ביום יציקת המדרגה.
12.     אני סבורה, כי עילת התביעה שעניינה הפרש הגבהים שיצרה המדרגה נשוא התביעה, ובעטייה נגרם למשיבים הנזק הנטען, נולדה במהלך חודש ספטמבר שנת 1999, שאז, לכאורה, הושלמה בנייתה. על-פניו נראה, כי המשיבים, אשר התגוררו במבנה אותה עת, יכלו, או שהיו צריכים, לגלות את הליקוי עליו הם מצביעים, בכל מועד, בבדיקה יזומה, כפי שעשו בשנת 2006 באמצעות מומחה מטעמם.
13.     גם אם הליקוי נתגלה, לשיטתם של המשיבים, בשלב מאוחר יותר, הרי שעדיין היה צורך לבדוק האם גילוי מאוחר זה נובע מסיבות שאינן תלויות בהם ושאף לו נקטו זהירות סבירה, לא היה ביכולתם לגלות את הנזק קודם לכן. טענת המשיבים בשאלות אלו נטענה בשפה רפה. המשיבים אמנם מפנים לחוות הדעת של המהנדס (מר נחום כץ) מטעם ה"ה שטרית, ולפיה, רק לאחר שהחלו המשיבים בבניית התוספת של דירתם, ניתן היה לגלות את הפרש הגבהים. אלא, שמעיון בחוות הדעת הנ"ל, נראה, לכאורה, כי דבריו מתייחסים דווקא לבני הזוג שטרית:
"לצורך מתן חוות דעת ביקרתי מספר פעמים בדירתם של משפחת שטרית ועיינתי בתוכניות בניה שאושרו על ידי הועדה לתכנון ולבניה.
...
משפחת שטרית רכשה את הנכס ממשפחת ענתבי. בתוכניות שאושרו ע"י ועדת הבניה לא קיים הפרש גובה בין תקרת התוספת לבין רצפת דירת משפחת גואטה. לאחר עיון בתוכניות הנ"ל, לפני רכישת הנכס לא יכלה משפחת שטרית לדעת על קיום הפרש גבהים בין שתי הרצפות. יתרה מזאת, גם אם היה מי מהם עולה על הגג של המבנה (מה שלא סביר) לא ניתן היה להבחין בקיום הפרש הגבהים מכיוון שבין דירתם של משפחת גואטה לגג התוספת היה קיים קיר בניה שנהרס רק בזמן ביצוע התוספת בדירת משפחת גואטה.
לסיכום:
למשפחת שטרית לא היתה שום אפשרות לדעת על קיום הפרש הגבהים של 17 ס"מ בין גג הדירה שרכשו לבין ריצפת משפחת גואטה..."
יצוין, כי בתגובתם, מציינים ה"ה שטרית, כי ביום 8.7.2007, פנו למומחה כץ, אשר אישר, כי הקטע מכוון למשפחת שטרית בלבד ואיננו מדבר על המשיבים.
14.     על-מנת להעלות על שולחן הדיונים את הטענה, כי גילוי רכיב הנזק היה מאוחר למועד השלמת המדרגה, שומה היה על המשיבים להניח את המסד העובדתי והמשפטי לדחייתה של תחילת תקופת ההתיישנות. זאת לא נעשה כדבעי, ודי בכך על-מנת לדחות את טענותיהם להחלתו של סעיף 8 לחוק ההתיישנות.
15.     לאור האמור לעיל, ומאחר שחלפו למעלה מ-7 שנים ממועד היווצרות העילה (ספטמבר 1999) ועד ליום הגשת התביעה (נובמבר 2006), מסקנתי היא, כי עילת התביעה בגין הפרש הגבהים עקב בניית המדרגה, התיישנה, ולא ניתן עוד לתבוע בגינה.
16.     התוצאה אליה הגעתי מתיישבת עם הוראת סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין, הקובעת, בין היתר, תקופת ההתיישנות בתובענה על עוולות, ולפיה:
"מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו ארע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום ארוע הנזק".
17.     ודוק - הוראה זו אינה מאריכה בפני עצמה את תקופת ההתיישנות (ראה: ז' יהודאי דיני ההתיישנות בישראל, בעמ' 148). ההסדר הקבוע בה חל לצדו של ההסדר שבסעיף 8 לחוק ההתיישנות, במובן זה שסעיף 89(2) עוסק בהארכת התקופה רק לגבי רכיב הנזק ואילו יתר הוראות סעיף 8 חלות לגבי הרכיבים הנותרים.
18.     משסברתי, כי הנזק הנטען נתגלה ו/או עשוי היה להתגלות בעת השלמת המדרגה, הרי שיש למנות, לגבי העוולה הנזיקית, תקופת התיישנות בת שבע שנים, וזו, כאמור, חלפה זה מכבר.
19.     בתגובתם, טוענים המשיבים, כי תביעתם אינה אך ורק בגין הנזקים שנגרמו להם על-ידי בנייתם הרשלנית של הנתבעים, אלא כוללת שורה ארוכה של עולות נזיקיות והפרות חוזיות, אשר לא נטען לגביהם כי יש לדחותם מחמת התיישנות.
20.     עיון בכתב התביעה מלמד, כי עילת התביעה כנגד המבקשים הינה העילה הנזיקית בגין המדרגה, ואילו יתר העילות עניינן, בעיקר, בהתנהלותם של ה"ה שטרית (הנתבעים 2-1), בקשר עם העיכוב שנגרם בבניית תוספת הבניה בדירת המשיבים עקב הגשת בקשה לצו מניעה זמני בבית המשפט המחוזי בתל-אביב בשנת 2006.
21.     לאור האמור לעיל, נדחית עילת התביעה כנגד הנתבעים בגין ליקויי הבניה מחמת התיישנות. התביעה כנגד הנתבעים 2-1, בעילות הנוספות, תוסיף להתברר.

התוצאה
22.     לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת והתביעה כנגד המבקשים נדחית על הסף.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. העדר עילה

  2. מועד היווצרות העילה

  3. בקשה להוספת עילת תביעה

  4. מחיקת תביעה בהעדר עילה

  5. עילה נמשכת שאינה מתיישנת

  6. מחיקת התביעה מחוסר עילה

  7. כתב תביעה שאינו מגלה עילה

  8. מחיקת תביעה נגד המדינה בהעדר עילה

  9. בניה על הגג עילת פינוי

  10. תביעה כספית בעילה חוזית

  11. האם חובה לציין עילת תביעה בכתב התביעה ?

  12. טענות בערעור בעניין עילת עושק או כפייה

  13. מועד היווצרות עילת תביעה לצורך התיישנות

  14. התגבשות ''עילת התביעה'' לצורך מועד תחילת ההתיישנות

  15. הגשת תביעה זהה לגמרי בעילותיה, לתביעות קודמות אשר נמחקו

  16. החובה לפרט בכתב התביעה את כל העובדות בכדי להקים עילת תביעה

  17. תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי - מתי נולדה עילת התביעה ?

  18. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון