המשיבים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות. הנימוק היחיד אשר פורט בבקשה כטעם להארכת המועד, הוא כי ב"כ המשיבים אשר לא ייצג אותם בהליכי הבוררות עצמם, שהה בשירות מילואים במהלך מרבית ימי הפגרה ולפיכך טרם הספיק ללמוד את התיק על בוריו. להלן פסק דין בנושא הארכת מועד בשל מילואים: פסק דין 1. תובענה זו, עניינה בקשה מיום 3.7.05 לאישור פסק בוררות שניתן על-ידי הבורר עו"ד שלמה דן גדרון ביום 1.5.05 (להלן: "פסק הבוררות"). 2. ביום 31.8.05 הגישו המשיבים 4-1 בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות (להלן: "הבקשה להארכת המועד"). הנימוק היחיד אשר פורט בבקשה כטעם להארכת המועד, הוא כי ב"כ המשיבים 4-1, אשר לא ייצג אותם בהליכי הבוררות עצמם, שהה בשירות מילואים במהלך מרבית ימי הפגרה ולפיכך טרם הספיק ללמוד את התיק על בוריו. לא למותר לציין, כי הבקשה להארכת המועד לא נתמכה בתצהיר, כנדרש [ר' פרופ' ס' אוטולונגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה שלישית, עמ' 427]. בהחלטתי מיום 5.9.05 קבעתי, כי הבקשה להארכת המועד תידון בדיון שנקבע ליום 13.9.05. 3. במהלך הדיון העלתה ב"כ המשיבים 4-1 טענות מטענות שונות המצדיקות - לדידה - את הארכת המועד כמבוקש. ראשית נטען, כי המשיב 4 (להלן: "סובול") סובל ממחלת גאוט, אשר בגינה היה מרותק למיטתו בחודש יולי 2005. לתמיכה בטענה הוגשה תעודה רפואית מיום 27.7.05 [מב/1]. שנית נטען, כי עו"ד פרידמן יידע את של סובול אודות מתן פסק הבוררות רק באמצע חודש יולי, במקביל להודעה שמסר עו"ד פרידמן לבית המשפט בדבר הפסקת ייצוג. כתימוכין לטענה זו, הוגש מכתבו של עו"ד פרידמן לסובול [מב/2] אליו צורפה ההודעה בדבר הפסקת ייצוג כפי שנשלחה לבית המשפט. כן טענה ב"כ המשיבים 4-1, כי נתקיימו נסיבות המצדיקות את ביטול פסק הבוררות. יודגש, כי הטענות הללו לא פורטו בבקשה הכתובה. 4. המבקשת התנגדה למתן הארכה. לטענתה, כבר ביום 10.5.05 פנתה המבקשת לעו"ד פרידמן, אשר ייצג את המשיבים בהליכים לפני הבורר, בדרישה לתשלום על-פי פסק הבוררות. לתימוכין הוגש מכתבו של עו"ד פרידמן לב"כ המבקשת מיום 31.5.05 [מש/1], בו הודיע עו"ד פרידמן כי דרישת התשלום הועברה לסובול, וממנה למדה המבקשת כי היה למשיבים 4-1 די והותר זמן להגשת בקשה מתאימה במועדה. 5. סעיף 27(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק הבוררות") קובע כי: "לא ייזקק בית המשפט לבקשת ביטול שהוגשה כעבור 45 יום מיום מתן הפסק, אם ניתן בפני המבקש, או מהיום שנמסר למבקש, על ידי הבורר או על ידי בעל דין, העתק הפסק, אם ניתן שלא בפניו; בית המשפט רשאי להאריך את התקופה האמורה, אף אם כבר עברה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ובכל מקרה שהוגשה בקשה לאישור של פסק בוררות חוץ." 6. אקדים ואדגיש כי המשיבים לא טענו בבקשתם כי לא חלף המועד להגשת ההתנגדות. טענת המשיבים, לפיה פסק הבוררות הומצא לסובול רק באמצע יולי, נטענה בעלמא ולא הוכחה ולו לכאורה - לא באמצעות תצהיר מתאים ואף לא באמצעות המכתב מב/2, שכל עניינו הודעה על הפסקת הייצוג. לעומת זאת, ממכתבו של עו"ד פרידמן מיום 31.5.05 [מש/1], עולה כי תוכן פסק הבוררות הובא לידיעת סובול במועד זה לכל המאוחר. למעלה מן הצורך יצוין, כי די בהמצאת פסק הבוררות לעו"ד פרידמן, שהיה בזמנים הרלוונטיים מיופה כוחם של המשיבים 4-1, על מנת שההמצאה תחשב להמצאה כדין לצורך ההליך שלפנינו [ר' תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלות על הליכים המתנהלים בבוררות מכוח תקנה 2 לתקנות סדרי הדין בעניני בוררות, תשכ"ט-1969]. נוכח האמור מסקנתי היא, כי המועד להגשת בקשה לביטול פסק הבוררות בעניין שלפניי חלף לכל המאוחר ביום 15.7.05. לפיכך חלה הסיפא של סעיף 27(א) הנ"ל, לפיה הארכת המועד טעונה טעמים מיוחדים שיירשמו. 7. מעיון בפסיקה עולה, כי בתי המשפט נטו להציב רף גבוה של "טעמים מיוחדים" לצורך הארכת מועד שנקבע בחיקוק. דרישה זו מחוזקת לעניין הארכת מועדים בהליכי בוררות שבה קיים אינטרס מוגבר בהליך מהיר ויעיל [בש"א 7639/02 נילי שוקרן נ' טליה מלין, תק-על 2002(3) 1734; בש"א (ת"א) 298/05 שערי העיר חברה להשקעות בע"מ נ' בר סמכא נכסים בע"מ (טרם פורסם) ; פרופ' אוטולונגי, בוררות דין ונוהל, עמ' 475-477 והאסמכתאות הנזכרות שם]. 8. בחינת טעמי הבקשה להארכת מועד שלפניי, מלמדת כי המשיבים 4-1 לא עמדו בנטל הרובץ עליהם. ראשית וכאמור לעיל, הטענות לעניין קיומו של טעם מיוחד למתן ארכה נטענו בלא כל פירוט ובלא כל תשתית מינימלית, ואף לא גובו בתצהיר מסודר או בתיעוד כלשהו ביחס לתקופת המילואים ששירת עורך הדין ממשרדו של בא-כח המבקשת, ובשאלה מדוע לא יכלו עורכי דין אחרים להגיש את הבקשה לביטול פסק הבורר במועד. יתרה מכך, גם אם אקבל את הטענה כי בכל חודש אוגוסט שהה עו"ד קיירה במילואים, עדיין אין בכך כדי לסייע למשיבים 4-1, נוכח מסקנתי כי המועד האחרון להגשת הבקשה לביטול פסק הבוררות חלף כבר ביום 15.7.05. הוא הדין גם לגבי התעודה הרפואית שהגישו המשיבים 4-1 מיום 27.7.05 [מב/1] שמנעה מסובול לטפל בפסק הבוררות, ממנה לא עולה כלל כי מחלתו של סובול מנעה ממנו לטפל בפסק הבוררות. בהקשר זה אף יצוין, כי נטיית הפסיקה היא לראות כ"טעמים מיוחדים" מכלול נסיבות שאינן ניתנות לשליטה [בש"א (ת"א) 298/05 שערי העיר חברה להשקעות בע"מ נ' בר סמכא נכסים בע"מ (טרם פורסם)]. טעות כלשהי במניין המועדים או בהפעלת שיקול הדעת, כנה כלל שתהא, אין בה את הייחוד הנדרש לפריצת משוכת הזמנים הקבועה בחוק [אוטולונגי, לעיל, עמ' 476 ; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 645]. 9. באת-כח המשיבים ביקשה להעלות בעת הדיון בבקשתה טענות לגופו של פסק הבוררות, טענות שלא הועלו כלל בבקשה, ובודאי שלא ניתן לב"כ המבקשים שהות להתכונן להן. אןלם לא רק זאת אלא גם זאת: טענות אלה אינן רלוונטיות לבקשה. נפסק, כי "הטעמים המיוחדים צריכים להתייחס לאיחור בהגשת בקשת ההתנגדות והם צריכים 'לנטרל' את האיחור וליטול ממנו את עוקצו... יתכן שהטעמים דלעיל יביאו לביטול פסק הבוררות, אולם אין לראותם כטעמים מיוחדים לצורך בקשה להארכת מועד" [המ' (י-ם) 708/70 יחזקאל נ' יחזקאל, פ"מ עד 3]. 10. במצב זה, לא מצאתי טעם מיוחד להיעתר לבקשה. לפיכך, הבקשה להארכת מועד נדחית. 11. אשר על כן ובהתאם לסעיף 23 לחוק הבוררות, ניתן בזה פסק דין המאשר את פסק הבוררות במלואו. על המשיבים 4-1 לשאת, ביחד ולחוד, בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד של המבקשת, בסך כולל של 3,000 ₪ + מע"מ. סכום זה ישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה החל מהיום. הארכת מועדצבאמילואים