דחיית תביעה נגד קרנית כשזהות הרכב ידועה

סעיף 12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 קובע מתי תהיה עילת תביעה כנגד קרנית.

הטענה העיקרית של קרנית בבקשה לדחיית התביעה על הסף היא, כי נוכח העובדה שאין המדובר ברכב לא ידוע ומשהתברר כי הרכב בוטח במועד הרלוונטי בביטוח ישיר וזהות בעל הרכב ידועה, הרי שאין כל עילת תביעה כנגד הנתבעת לפי הוראת סעיף 12 לחוק הפיצויים.

נטען כי לאור האמור בסעיף זה ומאחר ופרטי הרכב ידועים לתובע והרכב בוטח במועד הרלוונטי בחברת ביטוח ישיר וזהות בעל הרכב ידועה, אזי - אין כל עילת תביעה נגד הנתבעת ודין התביעה להידחות.

להלן החלטה בנושא דחיית תביעה נגד קרנית כשזהות הרכב ידועה:

החלטה

בפני בקשה של הנתבעת לדחיית התביעה על הסף (להלן: "הבקשה").

טענות המבקשת

עניינה של התביעה היא תאונת דרכים שארעה, לטענת התובע, בתאריך 7.1.00. לטענת התובע, בעת שנסע כנוסע ברכב מספר רישוי 77-348-23 ארעה תאונת דרכים.

מיד עם הגשת התביעה (אשר הוגשה ביום 10.12.06) פעלה הנתבעת לאיתור פרטי חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב במועד הרלוונטי לתביעה וזאת בהסתמך על מספר הרישוי של הרכב כמפורט בכתב התביעה.

במכתבה מיום 8.2.07, אישרה חברת ביטוח ישיר - איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ, כי הרכב היה מבוטח אצלה במועד התאונה הנדונה. באמצעות פניה למשרד הרישוי, איתרה הנתבעת גם את פרטי הבעלים של הרכב, כמפורט במסמך מיום 1.2.07.

סעיף 12 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") קובע מתי תהיה עילת תביעה כנגד קרנית. לאור האמור בסעיף זה ומאחר ופרטי הרכב ידועים לתובע והרכב בוטח במועד הרלוונטי בחברת ביטוח ישיר וזהות בעל הרכב ידועה, אזי - אין כל עילת תביעה נגד הנתבעת ודין התביעה להידחות.

טענות המשיב

התובע הגיש תגובה לבקשה ובמסגרתה ביקש להוסיף כנתבעת נוספת את ישיר איי.די.איי. חברה לביטוח בע"מ.

לטענת התובע, הנתבעת פעלה בחוסר תום לב כאשר ביקשה ארכות חוזרות ונשנות להגשת כתב ההגנה וניצלה את האמון שהתובע נהג כלפיה ובכך, לכאורה, חלפה תקופת ההתיישנות והתובע אינו רשאי להגיש תביעה נגד חברת ביטוח ישיר, שהיא המבטחת הנכונה. לפיכך, הנתבעת גרמה להכשלת התביעה של התובע.

התביעה לא התיישנה, אף שהוגשה רק ביום 10.12.06 וזאת מאחר והתובע, אשר סבל מבעיות נפשיות בטרם התאונה, לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי ושכלי זמני, במשך זמן רב מאוד. לכן, תקופת ההתיישנות מתחילה רק בחודש נובמבר 2006. לעניין זה מפנה התובע לסעיף 11 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958, הקובע כי:

"בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו מחמת ליקוי נפשי או שכלי, זמני או קבוע, ולא היה עליו אפוטרופוס; היה עליו אפוטרופוס, לא יבוא במנין הזמן שבו טרם נודעו לאפוטרופוס העובדות המהוות את עילת התובענה."

לפיכך, מתבקש בית המשפט לצרף את חברת ביטוח ישיר כנתבעת נוספת ולהותיר את הנתבעת קרנית כנתבעת בתיק.
דיון

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שדין הבקשה להידחות.

הלכה פסוקה היא, כי מחיקת התובענה או דחייתה על הסף הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה. במצבים שקיימת אפשרות ולו קלושה, שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, לא תימחק התביעה. בית המשפט ינקוט את האמצעי החמור של מחיקת התביעה על הסף רק במקרים בהם ברור, שהתובע אינו יכול בשום אופן לקבל את הסעד המבוקש, אפילו הוכיח את העובדות המפורטות בכתב התביעה ואף אם תינתן לו רשות לתקנו (כב' הנשיא א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 136-139).

הטענה העיקרית של הנתבעת בבקשה היא, כי נוכח העובדה שאין המדובר ברכב לא ידוע ומשהתברר כי הרכב בוטח במועד הרלוונטי בביטוח ישיר וזהות בעל הרכב ידועה, הרי שאין כל עילת תביעה כנגד הנתבעת לפי הוראת סעיף 12 לחוק הפיצויים.

סעיף 12 לחוק הפיצויים קובע כדלקמן:

"12.(א) תפקידה של הקרן היא לפצות נפגע הזכאי לפיצויים לפי חוק זה ואין בידו לתבוע פיצויים מאת מבטח מחמת אחת מאלה:
(1)      הנוהג האחראי לפיצויים אינו ידוע;
(2)     אין לנוהג ביטוח לפי פקודת הביטוח או שהביטוח שיש לו אינו מכסה את החבות הנדונה; ...
     (2)(א)...
(3)     ..."

מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה, שהרכב שמספר הרישוי שלו מפורט בכתב התביעה, היה מבוטח בחברת ישיר - איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ וכן, שבעליו של הרכב הוא מר יוסף נתן.

עם זאת, חברת ביטוח ישיר טוענת במכתבה, כי הבירור העלה שהרכב המבוטח לא היה מעורב בתאונה נשוא התביעה. עולה אפוא, כי חברת הביטוח מתכחשת לחבות לתאונה. בשלב מקדמי זה וגם לאחר שעיינתי במכתב חברת הביטוח, אין מקום לשלול מראש את האפשרות שאחד התנאים בסעיף 12 (א) (1) ו-(2) לחוק הפיצויים יתקיים. כלומר, בשלב זה אין מקום לשלול מראש את האפשרות כי יטענו טענות נוספות לפיהן הנוהג ברכב אינו ידוע ו/או שהביטוח אינו מכסה את החבות נשוא התיק.

בענייננו, מבקש התובע להותיר את הנתבעת במסגרת כתב התביעה ולתקן את כתב התביעה באופן שחברת ישיר - איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ תצורף כנתבעת נוספת. תיקון כתב התביעה והוספת הנתבעת הנוספת, יביא לכך שחברת הביטוח תעלה את טענותיה במלואן במסגרת כתב ההגנה שיוגש מטעמה, ובאופן זה תתברר המחלוקת בין התובע, חברת הביטוח וקרנית במלואה.

לאור האמור לעיל, אין מקום לדחיית התביעה נגד הנתבעת בשלב זה ובקשת התובע לצירוף נתבעת נוספת מתקבלת.

מעבר למחלוקת העיקרית כאמור לעיל, נטענו על ידי התובע טענות נוספות לגבי מצבו הנפשי בהקשר של סוגיית התיישנות התביעה נגד הנתבעת הנוספת שביקש לצרף לכתב התביעה. בנוסף, טען התובע לגבי חוסר תום לבה של הנתבעת, קרנית.

איני מקבל את טענתו של התובע בדבר חוסר תום לב של הנתבעת.

התובע הגיש כתב התביעה ביום 10.12.06 ולפי טענתו, כתב התביעה נמסר לקרנית ביום 11.12.06. איני מקבל את טענת התובע, כי בקשותיה של הנתבעת למתן ארכות להגשת כתב הגנה הן בגדר חוסר תום לב. כבר במכתבה הראשון לב"כ התובע מיום 20.12.06 הודיעה הנתבעת, כי בירור פרטי המבטחת יערך זמן והסבה את תשומת לבו של התובע לסיכון הנובע מחלוף תקופת ההתיישנות לתביעת המבטחת. יצוין, שהתובע לא צירף לתגובתו את מכתבה של הנתבעת מיום 20.12.06.

בנסיבות ענייננו, כאשר מועד התאונה הנטען הוא ביום 7.1.00 ותום תקופת ההתיישנות הוא לכאורה ביום 7.1.07 והתובע פונה לראשונה אל הנתבעת ביום 10.12.06, וכבר במכתב התשובה הראשון שלה מיום 20.12.06 מציעה הנתבעת לתובע להזדרז לתבוע את אבנר לפני חלוף תקופת ההתיישנות, אני סבור שהעלאת טענה של חוסר תום לב כנגד הנתבעת אינה במקומה וזאת בלשון המעטה.

לתובע טענות לעניין מצבו הנפשי, אולם, הדברים לא הובהרו על ידו עד תום. על פי החומר הרפואי שצורף עולה לכאורה, כי התובע סובל מקשיים ובעיות בתחום הנפשי ואף נקבעה לו ביום 3.2.98 נכות רפואית בשיעור 50% מחודש ינואר 1996. התובע טען לאי חלוף תקופת ההתיישנות לאור הוראת סעיף 11 לחוק ההתיישנות אשר קובעת ברישא, כי בחישוב תקופת ההתיישנות לא יבוא במנין, הזמן שבו התובע לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת ליקוי נפשי. טענת התובע כאמור לעיל, אינה מתיישבת לכאורה עם התצהיר שהוגש מטעמו ונחתם על ידו ביום 25.11.07 בו נטען בסעיף 2, כי מחלתו הנפשית של התובע אינה פוגעת בצלילות מחשבתו ובסעיף 3, כי התובע עצמאי ודואג לצרכיו. יצוין כי התובע הגיש גם ייפוי כוח חתום על ידו. בתצהיר אין התייחסות לתקופה כזו או אחרת בה התובע לא היה מסוגל לדאוג לעניניו.

לא ברור מדוע התעכב התובע תקופה כה ארוכה עם הגשת התביעה כאשר מחלתו אינה פוגעת בצלילות מחשבתו ומדוע חל בעניינו סעיף 11 לחוק ההתיישנות על פיו צריך להראות, כי התובע אינו מסוגל לדאוג לענייניו וזאת במצב שהתובע מעיד על עצמו שאין פגיעה בצלילות מחשבתו.

אין בכוונתי להכריע בסוגיות של מצבו הנפשי של התובע וטענת ההתיישנות בשלב זה ואין ללמוד מהחלטתי להתיר את תיקון כתב התביעה, כי אני סבור שתקופת ההתיישנות להגשת התביעה נגד הנתבעת הנוספת טרם חלפה או להפך. סוגיה זו תוכרע בהמשך, ככל שתהיה במחלוקת על פי כתבי הטענות של הצדדים.

הבקשה לדחיית התביעה על הסף נדחית ובקשת התובע לצירוף נתבעת נוספת מתקבלת.
התובע יגיש כתב תביעה מתוקן וזאת עד ליום 10.6.08.
מועד ישיבת קדם משפט נדחה ליום 23.10.08 בשעה 09:00.



רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון