להלן החלטה בנושא בקשת דחיית תביעה בגין פורום לא נאות: החלטה בפני בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת הטענה כי אין יריבות בין הנתבע 2 לבין התובעת, ובשל הטענה כי בית משפט זה נעדר סמכות להיזקק לתובענה מאחר שהפורום הנאות לדון בה הוא בית המשפט המוסמך ברומניה. התובענה התובעים הם שותפים במשרד אדריכלים אשר התקשרו בהסכם בקשר עם פרוייקט אורבני במרכז בוקרשט הנקרא Titan Center (להלן: הפרויקט) על פי תמורה ומפתח תמורה שנקבע בהסכם. הצדדים וטיעוניהם על פי כתב התביעה, הנתבעים הם יחידי קבוצת סטולרו והיזמים של הפרוייקט אשר התחייבו על פי הנטען לשלם לאדריכלים, תמורה שלא שולמה. טענות הנתבע 2 בכתב הגנתו של הנתבע 2 עלתה הטענה המקדמית כי יש לסלק את התביעה נגדו על הסף מכיוון שאין היא מגלה יריבות בינו לתובעים מאחר שהנתבע 2 לא התחייב בשום שלב באופן אישי כלפי התובעת. ולראיה המכתב (נספח א' לכתב התביעה) שעליו מבוססת התביעה מופנה לנתבע 2 כמנכ"ל קבוצת סטולרו ולא אליו אישית. סטולרו גרופ היא חברה שהתאגדה ונרשמה ברומניה (להלן: החברה הרומנית)ואשר התחייבה כלפי גורמים שונים לצורך ביצוע הפרוייקט. על פי הנטען, מאחר שאין כל יריבות אישית בין הנתבע 2 לבין התובעים היריבות היא בין החברה הרומנית לבין התובעים. הואיל ומדובר בחברה רומנית שמושבה ברומניה ואשר כל פעילותה הכלכלית ברומניה והסכסוך, אם בכלל, עניינו עסקי החברה ברומניה, צריכה הייתה התביעה להיות מוגשת ברומניה ולכן בית משפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בה. לפיכך טוען הנתבע 2 כי מאחר שהתובעים ידעו כי מירב הזיקות הן ברומניה, הם לקחו בחשבון בשעת עשיית ההסכם, כי כל סכסוך ידון ברומניה. אילו רצו שהסכסוכים עם החברה יידונו בישראל, היה עליהם לקבוע תניית שיפוט בהסכם, ומשלא עשו כן יש לראותם כמי שהסכימו שכל סכסוך ידון ברומניה. אם ביקשו בכל זאת התובעים לתבוע את החברה בבית המשפט בארץ היה עליהם לפעול לפי הוראות תקנה 500 ולעתור להיתר המצאה לחו"ל. לחילופין טוען הנתבע 2 כי אם לא תתקבל טענתו, כי אז אין בית המשפט בישראל הפורום הנאות להיזקק לתביעה מאחר שהחברה התאגדה ברומניה; פרויקט הבניה נשוא ההסכם עתיד היה להתבצע ברומניה; מרבית חיוביהם של התובעים על פי ההסכם היו אמורים להתבצע ברומניה; התקבול אמור היה להתקבל ברומניה כך שאם הייתה הפרה של ההסכם ההפרה הייתה ברומניה; משום כך מן הדין ומן הראוי שהתביעה תתנהל ברומניה לפי החוק ומדיניות השיפוט הרומניים. לסיכום טוען הנתבע 2, שלוש טענות: העדר יריבות, העדר סמכות בינלאומית ופורום לא נאות. טענות התובעים לטענת התובעים סמכותו המקומית של בית המשפט נלמדת מתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984. בתביעה זו נתבעו שני נתבעים, שניהם כתובתם בתל אביב, לנתבע 1 שהוא עו"ד במקצועו נמסר כתב התביעה במשרדו בתל אביב ולנתבע 2 נמסר כתב התביעה בנתניה. שני הנתבעים הם תושבי ישראל ולמיטב ידיעתם של התובעים גם אזרחיה. די בקניית סמכות מקומית בקשר עם אחד מהנתבעים כדי להקנות לבית המשפט סמכות ביחס לשאר הנתבעים. התביעה נסמכת על הסכם כמפורט בסעיף 1 לכתב התביעה, ההסכם נערך בישראל ונכרת בישראל וההסכם אף קובע במפורש כי העבודה תתבצע במשרדם של התובעים תוך שיתוף פעולה עם המשרד המקומי שיבחר (ר' נספח א' תחת הכותרת שלב א' בע' 2). התשלום אמור היה להתבצע בישראל, הנתבעים נתבעו בכתב התביעה מכח היותם יחידי קבוצת סטולרו בפועל ועל פי מצגיהם והצהרותיהם, והיזמים של הפרויקט והתחייבו אישית בהסכם לשלם לאדריכלים את התמורה על פיו. דיון והכרעה דין הבקשה להידחות. בית המשפט רשאי למחוק תובענה על הסף בגין עילות שונות, המנויות בקובץ תקנות סדר הדין האזרחי. רשימה זו - כך נפסק - איננה רשימה סגורה, ובית המשפט מוסמך למחוק כתב תביעה אף בשל עילות נוספות (ע"א 615/84 מרקוביץ נ' סתם, פ"ד מב(1) 541). לפיכך מסורה הסמכות בידי בית המשפט לסלק את התביעה על הסף מחמת העדר יריבות, העדר סמכות בינלאומית או בשל כך שבית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לנהל את התובענה. סילוק תובענה על-סף - בין בדרך של מחיקה ובין בדרך של דחייה - הוא אמצעי שאינו ננקט כדבר של מה בכך, ההלכה היא כי סילוק תובענה על הסף "הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה" (ע"א 693/83 שמש נגד רשם המקרקעין פ"ד מ (2) 668 671 ד' ), ובדרך-כלל יעדיף בית המשפט, במידת האפשר, שלא לנקוט באמצעי הדרסטי של שליחת התובע מעל פניו בטרם דיון ענייני בתובענה. די בכך שקיימת אפשרות אפילו קלושה שעל פי העובדות המהוות את עילת התביעה יזכה התובע בסעד שהוא מבקש כדי שהתביעה לא תימחק בעודה באיבה. לשיטתו של הנתבע 2 אין יריבות בינו לבין התובעים בשל העובדה שההסכם נשוא התביעה נעשה בין החברה הרומנית לבין התובעים ולא בינו אישית לבין התובעים. בשלב זה בטרם נשמעו ההוכחות, הבדיקה היא בדיקה לכאורית בלבד וכפי שהובהר לעיל השאלה היא אם התובעים יוכחו במשפט את העובדות המהוות את עילת התביעה האם הם יזכו בסעד המבוקש. התשובה לשאלה זו היא חיובית ולכן די בכך כדי שהתביעה לא תסולק בעודה באיבה. אם יוכיחו התובעים את העובדות והטענות שהועלו בכתב התביעה יזכו בתביעתם. באותה מידה אם יצליחו הנתבעים להראות כי ההסכם נעשה עם החברה הרומנית ואין להם חבות אישית כי אז תידחה התביעה נגדם. מילים אחרות למרות שדין הבקשה כאמור להידחות עדיין, לכשיתנהל המשפט, בידי המבקשת לטעון ולהוכיח את טענותיה כנגד כל אלה, באורח העשוי להביא את בית המשפט לידי מסקנות לטובתה, וכמובן איני מביע עמדה בעניין זה. לעניין הסמכות המקומית והטענה כי בית המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתובענה, התובעים טוענים כי הסמכות המקומית מסורה לבית משפט זה כי הנתבעים הם תושבי ישראל, לנתבע 1 שהוא עו"ד במקצועו נמסר כתב התביעה במשרדו בתל אביב ולנתבע 2 נמסר כתב התביעה בנתניה. התביעה נסמכת על הסכם שנערך ונכרת בישראל. ההסכם קובע כי העבודה תתבצע במשרדם של התובעים בישראל תוך שיתוף פעולה עם משרד רומני שיבחר. לטענת התובעים התשלום אמור להתבצע בישראל. לטענת הנתבעים התשלום אמור היה להתבצע ברומניה, החברה התאגדה ברומניה, פרויקט הבניה עתיד להתבצע ברומניה ומרבית חיוביהם של התובעים אמורים היו להעשות ברומניה. לכן טוענים הנתבעים שאין לבית משפט זה סמכות מקומית להיזקק לתביעה ובכל מקרה אין בית המשפט בישראל אכסניה נאותה לתובענה. ההלכה היא שכדי לבדוק אם יש ממש בטענה של פורום לא נאות יש לודא שמירב הזיקות בתובענה נתונות לפורום השיפוטי הישראלי. נראה כי אף מבחן זה מתקיים על פניו בענייננו. אציין בקליפת אגוז כי אין מחלוקת בין הצדדים שההסכם נחתם בישראל, שמגורי הנתבעים בישראל שלפחות חלק מהעבודה היה אמור להתבצע בישראל. ניתן לזהות נטיה בפסיקה, המעוגנת בהתפתחויות הטכנולוגיות, להמעיט בהיענות לטענת פורום לא נאות. בעולם גלובלי שבו נתיבי התחבורה משתפרים ואמצעי הטלקומוניקציה משתכללים - חציית גבולות פיסית או תקשורתית היא חזון נפרץ, ואין בצורך לשמוע עד זה או אחר מחו"ל, כדי להפוך את הפורום הישראלי לבלתי נאות (רע"א 2705/97 הגבס נ' The Lockformer, פ"ד נב(1) 109, 114 (השופט - כתארו אז - אור); רע"א 9141/00 Lang נ' נ' מרכס, פ"ד נו(1) 118, 123, (השופטת דורנר); רע"א 2903/96 מסיקה נ' דולנס, פ"ד נב(1) 817, 821 (המשנה לנשיא לוין); רע"א 749/05 Insight Venture Partners IV L.P נ' טכנו הולד אחד בע"מ (טרם פורסמה); ש' לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד, ס' 130, עמ' 115; מ' קרייני "שיקולי הפורום הנאות: מסעים אל תוך האלף השני ומעבר לו", מחקרי משפט י"ט (תשס"ב), 67, 100)). (ראה רע"א 4501/05Deluxe Laboratories Inc נגד דה לקס הוליווד /ישראל-פילם אנד וידאו פרוססינג בע"מ ואח' (טרם פורסם). אשר על כן, אין בדברי הנתבעים נימוקים שיש בהם להביא לשלילת זכות הפנייה לערכאות של התובעת. ההלכה הפסוקה הכירה בזכות לגישה חופשית ויעילה אל בתי המשפט כזכות יסוד, אשר בית המשפט אמור להגן עליה כמו על זכויות יסוד אחרות (ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה נ' הועדה המקומית, תק-על 2003(2) 2853; ע"א 3833/93 לוין נ' לוין, פד"י מח(2) 862, 874). תפקידם של בתי המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל (ראו ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פד"י נא(3) 577). טעמים כאלה לא נמצאו בענייננו. התוצאה היא שהבקשה נדחית הנתבע 2 ישא בשכר טרחת ב"כ התובעת בשיעור של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ, סכום זה יהיה צמוד למדד וישא ריבית חוקית מהיום ועד לתשלומו המלא בפועל. הפורום הנאותמשפט בינלאומיפורום לא נאות