בבקשה לביטול פסק-דין על-פי צד אחד, שניתן בשל אי-התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן. להלן החלטה בנושא דחיית בקשה לביטול פסק דין בהעדר התייצבות: ה ח ל ט ה 1. זוהי בקשה לרשות ערעור על החלטה של בית משפט השלום בירושלים מיום 28.1.04 (כב' השופטת א. זיסקינד), בה נדחתה בקשה לביטול פסק דין של בית משפט השלום בירושלים מיום 28.7.02 בת"א 1611/02 שניתן בהיעדר כתב הגנה. 2. בתאריך 21.1.02 הגישה אקו"ם, אגודת קומפזיטורים מחברים ומו"לים בע"מ (להלן - המשיבה) כתב תביעה לבית המשפט השלום בירושלים נגד קרן אור בן דוד אוחיון, בעלת חנות רנואר בקניון מלחה (להלן - המבקשת), בטענה כי השמיעה בחנות יצירות מוגנות ללא היתר מאת המשיבה. 3. לטענת המבקשת, מסירת כתב התביעה בוצעה לכתובת אמה ולא לכתובתה שלה. המבקשת גם טוענת כי פסק הדין עצמו לא הומצא לה והובא לידיעתה רק כאשר נמסרה לה אזהרה מאת ההוצאה לפועל על נקיטת הליכים נגדה מכוח פסק הדין. המבקשת טוענת כי בהתאם לתקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מסירת כתב התביעה לבן משפחה תהיה כדין רק אם אותו בן משפחה מתגורר עם הנתבע. לטענת המבקשת, היא אינה מתגוררת עם אימה מזה למעלה מ-3 שנים. לאור כל זאת טוענת המבקשת כי פסק הדין שניתן נגדה בהיעדר הגנה פגום ודינו להתבטל וכי שגה בית המשפט קמא בדחותו את בקשתה לבטלו. 4. לאחר שעיינתי בבקשה ובהחלטת בית משפט קמא, הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה על פניה וכי אין היא מצדיקה מתן רשות ערעור, אף בלא צורך לקבל תגובה מאת המשיבה. טעמיו של בית משפט קמא מבוססים ונכונים ודין הבקשה להידחות מהטעמים שפורטו בהחלטתו. הלכה היא כי: "בבקשה לביטול פסק-דין על-פי צד אחד, שניתן בשל אי-התייצבותו של המבקש, יש לבחון מהי הסיבה לאי ההתייצבות ומהם סיכויי ההצלחה של המבקש, אם יבוטל פסק הדין. ככל שהתשובה לאחת מן השאלות משכנעת יותר ובעלת משקל, קטן המשקל שיש לייחס לתשובה האחרת, אלא שכך או כך, יש לתת את הדעת על שתי השאלות ולבחון את התשובות לגופן." (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 281). 5. לעניין סיבת מחדלה של המבקשת להתייצב או להתגונן, קבע בית המשפט קמא: א. מנתוני משרד הפנים עולה כי כתובת המגורים המעודכנת של המבקשת כפי שהופיעה במשרד הפנים בעת הגשת התביעה, היא הכתובת לה הומצא כתב התביעה. ב. בתצהירו של החוקר מטעם המשיבה נאמר כי ביום 25.2.03 הוא ביקר בכתובת הרשומה ומסר את כתבי בית הדין, לרבות כתב התביעה, לאמה של המבקשת. אישור המסירה צורף כנספח לתגובת המשיבה. ג. המבקשת טענה כי נציג ועד הבית מצא מעטפה עם כתב התביעה מחוץ לבניין ומסר אותה לאביה של המבקשת אלא שטענה זו לא נתמכה בתצהיר כלשהו, לא מטעם אותו נציג, ואף לא מטעם אביה או אמה של המבקשת. 6. לאור כל זאת קבע בית המשפט קמא - בצדק - כי המצאת כתב התביעה למבקשת נעשתה כדין, כי לא היתה הצדקה לאי התייצבותה לתביעה וכי פסק הדין שניתן אינו פגום. אין כל מקום להתערב בקביעות אלה. 7. לעניין סיכויי ההצלחה של המבקשת בתביעה אם יתאפשר לה להתגונן, עליה להראות כי טובים סיכוייה להביא את בית המשפט להגיע לתוצאה שונה מזו של פסק הדין אותו היא מבקשת לבטל. בדיקת סיכויי ההצלחה נעשית על פי כתב ההגנה, אותו מבקשים להגיש, או על פי הבקשה לביטול והתצהיר התומך בה, אם מדובר בבקשה לביטול פסק דין בהיעדר הגנה (כמו בענייננו). במקרה שבפנינו, קבע בית המשפט קמא כי המבקשת לא הבהירה בבקשתה לביטול פסק הדין מהן טענות הגנתה ולא התייחסה לשאלת סיכויה לזכות בפסק דין שונה מזה שניתן. בבקשתה הנוכחית התייחסה המבקשת רק לעובדה כי על פי טבלאות החיוב של המשיבה (נספח ג' לבקשה), עליה לשלם 883 ₪ לשנה, בעוד שבכתב התביעה נדרשה לשלם 60,000 ₪. אולם מסמך הטבלאות אינו ממין העניין, משום שהוא עוסק בסכום התמלוגים שיש לשלם לאקו"ם בכדי לקבל רישיון מטעמה. לעומת זאת, כאשר מוגשת תביעה מטעם בעל זכויות היוצרים בגין הפרתן, כמו במקרה זה, חל סעיף 3א לפקודת זכויות יוצרים, הקובע: "3א. פיצויים ללא הוכחת נזק [תיקון: תשמ"א, תשמ"ה, תש"ן] לא הוכח הנזק שנגרם בהפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לו לכל הפרה פיצויים בשיעור שלא יפחת מ- 10,000 שקלים חדשים ולא יעלה על 20,000 שקלים חדשים; שר המשפטים, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו לשנות את השיעורים האמורים. 8. לפיכך יש לקבוע כי המבקשת לא עמדה גם בדרישה להוכיח את סיכויי הצלחתה בתביעה. 9. המבקשת מפנה לדוגמא המובאת בספרו של ד"ר זוסמן, סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית), ולפסק הדין של השופט שפירא בת"א (י-ם) 6080/04 בן ציון כהן נ' יששכר שלמה יונה, בו דחה בית המשפט את הבקשה למתן פסק דין בהיעדר כתב הגנה. אולם, בשתי האסמכתאות האלה דובר על מסירת כתב תביעה לאדם שאינו מבני משפחתו של הנתבע. כפי שראינו, המצב בענייננו שונה. 10. לאור כל זאת, דין הבקשה להידחות. הואיל ולא התבקשה תגובה של הצד שכנגד החלטתי להימנע מפסיקת הוצאות. פסק דין בהעדר התייצבותאי התייצבות לדיוןביטול פסק דין