בקשת רשות להתגונן ערבות להלוואת משכנתא

להלן החלטה בנושא בקשת רשות להתגונן ערבות להלוואת משכנתא:

החלטה

1.     בפניי בקשה של הנתבע 3 (להלן: "הנתבע") למתן רשות להתגונן מפני תביעתו של התובע (להלן: "הבנק") שהוגשה מכח ערבותו להלוואת משכנתא שנטלו הנתבעים 1-2 (להלן: "החייבים") מהבנק.

2.     ביום 28.2.1996 נחתם הסכם בין הבנק לחייבים לפיו ניתנה להם הלוואה בסך 330,000 ₪ לצורך רכישת דירה בירושלים. הנתבעים 3 ו-4 ערבו לפרעון ההלוואה. ההלוואה לא נפרעה ועל כן הועמדה לפרעון מיידי ובשנת 2004 פתח הבנק בהליכים למימוש דירת החייבים. הדירה אכן נמכרה, אך סכום המכר לא כיסה את חובם של החייבים. מכאן התביעה לתשלום יתרת החוב, סך של 144,043 ₪. יצויין כי הנתבעת 2 התגרשה מהנתבע 1 ועזבה את הארץ. כיום היא מתגוררת ככל הנראה בקנדה.

3.     הנתבע טוען כי החייבים הטעו אותו עובר לחתימתו על כתב הערבות, והסבירו לו שההלוואה מובטחת באמצעות שיעבוד הדירה ובאמצעות ערב נוסף. כמו כן הובטח לו שההלוואה תוחזר בתוך 10 שנים, למרות שההלוואה היתה לטווח ארוך יותר.

     טענות אלה אינן מהוות הגנה מפני תביעת הבנק, שכן אם בוצע כאן מעשה הטעייה, הרי שלא הבנק ביצע אותו, אלא החייבים.

4.     הנתבע טוען כי לא הבין על מה הוא חותם ופקידת הבנק לא טרחה להסביר לו את טיבה של ערבותו. באותה עת הוא לא שלט בעברית, שכן עלה לארץ רק בשנת 1991.

     אין בידי לקבל טענה זו. הנתבע הוא ד"ר למתמטיקה ומורה במקצועו. בעת חתימת כתב הערבות מלאו חמש שנים לעלייתו ארצה. אין ספק שהנתבע ידע היטב על מה הוא חותם, שכן הוא עצמו מתאר בתצהירו כיצד הסבירו לו החייבים שמדובר בהלוואה לרכישת דירה, וכי ההלוואה מובטחת באמצעות שעבוד הדירה וערב נוסף. הוא עצמו מתאר כי ידע שלפי נהלי הבנק, נשלח שמאי לבדוק את שווי הדירה ולא מאשר הלוואה בסכום העולה על 80% משווי הדירה. כמו כן מתאר הנתבע כי ידע שהבנק בודק את הביסוס והיכולת הכלכליים של לוקחי ההלוואות על מנת להיות בטוח ביכולתם לעמוד בהחזר ההלוואה. פשיטא שמי שיודע פרטים כה רבים בנושא הלוואות משכנתא, מבין גם מה המשמעות של חתימתו כערב.

     גם אם הייתי מוכן להניח כי מוטלת על פקיד הבנק חובה פוזיטיבית להסביר לערב בגיר, ד"ר למתמטיקה, מהי משמעות חתימתו על כתב ערבות, הרי שבמקרה דנן ברור כשמש כי גם בלא הסבר כזה ידע הנתבע היטב את טיבה של התחייבותו.

     לא למותר יהיה להזכיר את הכלל לפיו:

"בדרך כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא" (ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117).


"אכן, כלל הוא, כי חזקה על אדם החותם על מסמך, כי הוא קרא והבין את תוכנו. כך בכלל, וכך בוודאי מקום בו מדובר בחתימה על מסמך כה מהותי כגון שטר משכנתא (ע"א 1513/99 חיים דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד(3) 591; ע"א 6645/00 שלמה ערד, עו"ד נ' ז'אק אבן, פ"ד נו(5) 365). אדם החותם על מסמך מבלי שטרח לעיין בו, לא יישמע, בדרך-כלל, בטענת Non Est Factum או בטענה דומה (וראו ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' לופו, פ"ד נד(2) 559)." (ע"א 9136/02 מיסטר מאני ישראל בע"מ נ. רייז פ"ד נח(3), 934 ,עמ' 945).


5.     אין ממש בטענתו של הנתבע כאילו הוחתם על החלק על מסמכי ההלוואה. בעת חקירתו הוצג המסמך ת/1, שהוא נספח להסכם ההלוואה המפרט באופן מודפס את כל תנאי ההלוואה. הנתבע חתם בשולי מסמך זה. הואיל ומדובר במסמך מודפס, לא ייתכן שהוא נחתם על החלק.

6.     הנתבע טוען כי הבנק התרשל משום שהעניק הלוואה בסכום גבוה בהרבה משווי הדירה, לאחר שהחייבים "ניפחו" את מחיר הדירה ברכישתה מבעלים קודמים. דבר זה נמסר לו כביכול מאת החייבים. לדבריו, השמאי מטעם הבנק התרשל או שיתף פעולה עם החייבים.

     זוהי טענה סתמית המועלית בעלמא, בלא שתיתמך בנתונים עובדתיים של ממש. הנתבע יכול היה לדרוש מהבנק במסגרת הליך גילוי מסמכים מוקדם לעיין בחוות דעתו של השמאי או אף להגיש חוות דעת שמאי מטעמו, כדי להראות מה היה שווי הדירה בשנת 1996, עת נלקחה ההלוואה. הכלל הוא שמי שמבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולפרט היטב את טענות הגנתו, ואין הוא יוצא ידי חובתו על ידי העלאת טענות וסתמיות בעלמא. כפי שנפסק בע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 199-200:

"כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להכבד ולהיכנס לפרטי הענין שעליו מבוססת הגנתו."

על כן, אין ליתן רשות להגן בטענה זו.

7.     הנתבע טוען כי הבנק ניהל ברשלנות את הליכי מימוש המשכנתא ומכר את הדירה במחיר הפסד, הנמוך ממחיר השוק.

     אין בידי לקבל טענה זו, מחמת שני טעמים.

הטעם הראשון הוא שטענה זו לא פורטה כלל.

הטעם השני הוא שמתוך מכתב שצירף הנתבע עצמו לתצהירו, עולה כי הבנק הודיע לו מראש, במכתב מיום 25.5.2004, על כוונתו למכור את הדירה, והזמין אותו לפנות לבאת כוחו של הבנק בכל ענין הקשור לתיק ההלוואה (נספח ח' לתצהיר). ביום 26.8.2004 הודיעה ב"כ הבנק לנתבע, כי נפתחו ההליכים למכירת הדירה ואף הציעה לו "לסייע לאתר בהקדם קונה במחיר טוב לדירה על מנת שימוצה מלוא שוויה ולא יוותר חוב לאחר המכר או שיוותר חוב קטן ככל האפשר. תוכל להתעדכן ביחס להתקדמות הליכי מימוש הדירה והמכר במשרדנו." (נספח ט' לתצהיר הנתבע).

     מכאן שהנתבע ידע היטב על הליכי המכירה הצפויים ואף הוזמן להקטין את נזקו. אם הנתבע העדיף לעצום את עיניו ולא להיות מעורב בהליך המכירה כדי לנסות ולמקסם את מחיר המכירה- אין לו אלא להלין על עצמו.

8.     אין גם רשות להגן בטענה כאילו הבנק לא פירט את אופן חישוב החוב. נזכיר כי:

"כבר נאמר כי בכל הנוגע להיקף המסמכים שעל התובע לצרף לתביעה בסדר דין מקוצר, הגישה היא מקלה. מדובר בדרישה מינימלית. די בשלב מוקדם זה של הדיון בתביעה ביחסי בנק ולקוח בצרוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית. ככל שאלה אינם מאפשרים לנתבע להתגונן כראוי, זכותו לדרוש מסמכים ופרטים נוספים. אם לא יענה כי אז יוכל לקבל רשות להתגונן." (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מז(5), 133 ,עמ' 137-138.)

וראה גם ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושווק) נ' בנק המזרחי המאוחד פ"ד מה(3), 188 ,עמ' 196-197:

"לצורך התקנות 1)202)(א) ו-203 די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו שיפרטו כיצד חושב הסכום אותה הוא תובע."

במקרה דנן הבנק הסכים למסור לנתבע מסמכים, כנגד תשלום, אך הנתבע סירב ככל הנראה לדרישת התשלום (ראה ס' 13 סיפא לתצהירו של הנתבע).

9.     אין ממש בטענה כאילו הבנק אינו רשאי לתבוע את הנתבע קודם שהוא דורש מהחייבים לקיים את חיובם. טענה זו אינה נכונה מן ההיבט העובדתי: התביעה הוגשה באופן סימולטני נגד החייבים והערבים, דבר שאין בו כל פסול (הנתבע אינו ערב מוגן).

10.     רצונו של הנתבע לשלוח הודעות לצד שלישי כלפי החייבים, הוא כשלעצמו אינו מצדיק מתן רשות להתגונן (ראה ע"א 585/65 בנק איגוד נ' סלנט, פ"ד כ(3) 96 וכן ע"א 451/92 הזרע (1939) בע"מ נ' המועצה לייצור ולשיווק של ירקות תק-על 94(1), 685 ,עמ' 686).

11.     משני טעמים בלבד יש ליתן לנתבע רשות להתגונן.

הטעם הראשון הוא העובדה שהבנק לא פעל לעכב את יציאתה מהארץ של הנתבעת 2, למרות שחדלה לפרוע כסדרם את תשלומי ההלוואה וההלוואה הועמדה לפרעון מיידי, ולמרות שהנתבע הפציר ממש בבנק, במכתב מיום 11.5.2003, מיד לאחר שנודע לו ביום 8.5.2003 על העמדת ההלוואה לפרעון מיידי (ראה הודעת הבנק נספח ב' לתצהיר הנתבע), לעכב את יציאתה מהארץ. במכתב זה של הנתבע, נספח ג' לתצהירו, הודיע הנתבע לבנק כי הנתבעת 2 עומדת לעזוב את הארץ לצמיתות ועל כן הוא קרא לבנק לעכב את יציאתה מהארץ, למכור את הדירה ואף לדאוג למאסרה של הנתבעת 2. אין חולק כי הבנק לא נהג כך.

     בפרשת רע"א 2443/98 ליברמן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ תק-על 99(3), 425 , עמ' 429 נקבע כי מכח חובת תום הלב של הבנק כלפי ערבים, עליו להודיע להם על ארכה שהוא נותן לחייב העיקרי, על מנת שיוכלו להגן על האינטרסים שלהם ולהביא לכך שהחייב לא יעזוב את הארץ בטרם יפרע את חובו. משלא נהג כך הבנק באותה פרשה- שוחררו הערבים מחבותם. במקרה דנן, ניתנה אמנם הודעה לנתבע על כך שהחייבים אינם פורעים את חובם, אך ראוי לשמוע הסבר מן הבנק מדוע לא פעל לעיכוב יציאתה מהארץ של הנתבעת 2, חרף פנייתו של הנתבע. אכן, גם הנתבע עצמו לא פעל לעיכוב יציאתה מהארץ של הנתבעת 2, אך מטבע הדברים סיכוייו של הבנק להצליח בבקשה לעיכוב יציאה מהארץ של לווה, גבוהים בהרבה מסיכוייו של ערב.

     בשלב הראיות תצטרך להתברר השאלה הנכבדה בפני עצמה, האם עיכוב יציאתה של הנתבעת 2, לו בוצע על ידי הבנק, היה מועיל באמת ובתמים לנתבע.

12.     הטעם השני בגינו יש ליתן רשות להגן נעוץ בעובדה שהבנק לא תבע ערבה נוספת, לינוי לופוביץ, ויש לקבל מהבנק הסבר על כך.

13.     הבנק יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 30 יום. הנתבע יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 30 יום לאחר מכן. ישיבת קדם משפט תתקיים ביום 24.1.2007 בשעה 08:30.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בקשה למתן רשות להגן

  2. רשות מוגבלת להתגונן

  3. אי מתן רשות להתגונן

  4. מתי תינתן רשות להתגונן

  5. דחיית בקשת רשות להתגונן

  6. מתן רשות להתגונן מוגבלת

  7. רשות להתגונן בטענה אחת בלבד

  8. בקשת רשות להתגונן ללא פירוט

  9. טענת קיזוז בקשת רשות להתגונן

  10. בקשת רשות להתגונן בתביעת בנק

  11. בקשת רשות להתגונן - חוב לבנק

  12. סיכויי הגנה בקשת רשות להתגונן

  13. רשות להתגונן ללא חקירת המצהיר

  14. המחאת חוב - בקשת רשות להתגונן

  15. בקשת רשות להתגונן - דמי תיווך

  16. בקשת רשות להתגונן ומחיקת כותרת

  17. חקירת מצהיר בבקשת רשות להתגונן

  18. הגנה לכאורה בבקשת רשות להתגונן

  19. רשות להתגונן בכפוף להפקדת כספים

  20. רשות להתגונן בכפוף להפקדת ערובה

  21. ערעור על דחיית בקשת רשות להתגונן

  22. התניית רשות להתגונן בהפקדת ערובה

  23. חוב בחשבון בנק - בקשת רשות להתגונן

  24. התניית מתן רשות להתגונן בהפקדת כספים

  25. דחיית בקשת רשות להתגונן - חוב לבנק

  26. הארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן

  27. ערעור על החלטת רשם ליתן רשות להתגונן

  28. בקשת רשות להתגונן ערבות להלוואת משכנתא

  29. ערבות לחובות חברה - בקשת רשות להתגונן

  30. בקשת רשות להתגונן מפני תביעה לתשלום חוב

  31. דחיית בקשת רשות להתגונן - ערעור בזכות לבית המשפט המחוזי

  32. ערעור כלפי ההחלטה להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת סכום התביעה

  33. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון